צבי אל-פלג
צבי אֶל-פֶּלֶג (1926 - 27 ביוני 2015) היה איש צבא, דיפלומט, היסטוריון וחוקר ישראלי. חוקר התנועה הלאומית הפלסטינית.
לידה |
1926 רפובליקת פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 27 ביוני 2015 (בגיל 89 בערך) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
בן או בת זוג | מיכל סנונית | ||||
| |||||
אל-פלג היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה ושירת כמושל הצבאי באזור המשולש, בעזה, בשכם ובדרום לבנון. הוא שימש כשגריר ישראל בטורקיה, וקונסול כבוד של טורקיה בתל אביב.
ביוגרפיה
עריכהאל-פלג נולד בשנת 1926 בברנוב שבפולין לרבקה לבית זייפנטרגר ויוסף אלפלנג. אביו היה נגר, ואמו עקרת בית. צבי היה השני מבין ארבעה אחים: הדסה (1924), דוד (1928) וירחמיאל (1929). בשנת 1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, אשר השתקעה בשכונת מכבי-צריפים ביפו. כילד היה חבר בתנועת הנוער "החוגים המרקסיסטיים", וב-1940 התנדב לארגון "ההגנה". בשנת 1948, בפרוץ מלחמת העצמאות, עבר עם משפחתו לתל אביב ושירת במלחמה בחטיבת אלכסנדרוני. בעקבות הוראת בן-גוריון כי על קצינים לעברת את שם משפחתם, שינה את שם משפחתו מ-אלפלנג ל-אלפלג.
מושל צבאי
עריכהלאחר סיום שירותו הצבאי ובמקביל ללימודיו האקדמיים המשיך לשרת בצבא קבע. הוא היה המושל הצבאי באזור המשולש בדרגת סרן.[1] לאחר מלחמת סיני היה המושל הצבאי בעזה בדרגת רב-סרן,[2] ולאחר מלחמת ששת הימים היה המושל הצבאי באזור שכם בדרגת רב-סרן[3] ולאחר מכן בנפת ח'אן יונס בדרגת סגן-אלוף.[4] לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים ועד להסכם הפרדת הכוחות היה מושל באזור פאיד שממערב לתעלת סואץ במצרים.[5] בעת מלחמת לבנון הראשונה היה מושל צבאי בדרום לבנון. הגיע לדרגת אלוף-משנה.
אל-פלג ביקר בחריפות את המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים. הוא סבר שהיה עדיף להגיע להסכם עם ממלכת ירדן על ניהול השטחים. עם זאת, הוא טען שאם השלטון הישראלי העדיף לטפח שלטון מקומי ככוח נגד לממלכת ירדן ואש"ף, היה עליו לנצל את בוגרי הממשל הצבאי על ערביי ישראל שהבינו את האוכלוסייה המקומית, ולא להצניח מפקדים צבאיים שלא הבינו את האוכלוסייה המקומית. הוא טען שהשלטון הצבאי היה צריך לנצל את כוחו כדי לטפח מנהיגות מקומית הנאמנה לישראל ולא לאפשר הקמת עיתונים המזוהים עם אש"ף ולקיים בחירות בהם נציגי אש"ף זכו[6].
שנים מאוחרות
עריכהבשנת 1975 הזהיר מהפקעת קרקעות לצורך ייהוד הגליל, שעלול להביא תסיסה בקרב ערביי ישראל[7].
בזמן שירותו הצבאי למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב והתמחה בנושא התנועה הלאומית הפלסטינית והסוציולוגיה של החברה הערבית. ב-1989 סיים את לימודיו לתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
בשנות ה-90 היה חבר במשלחת הישראלית בשיחות הרב-צדדיות.
בשנת 1995 מונה לשגריר ישראל בטורקיה, תפקיד שמילא עד לשנת 1997. לאחר סיום תפקידו מונה על ידי נשיא טורקיה סוליימאן דמירל לקונסול כבוד של טורקיה בתל אביב.
אל-פלג היה חבר במועצה לשלום ולביטחון, ובמסגרתו חתם על עצומה הקובעת שתוכנית ההתנתקות חשובה לביטחון הלאומי[8].
בשנת 2008 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.[9]
כיהן כמרצה וחוקר במרכז דיין שליד אוניברסיטת תל אביב, ופרסם מאמרים בנושאי ההיסטוריה של הלאומיות הפלסטינית.
צבי אל-פלג נפטר בשנת 2015, בגיל 89, והובא לקבורה בקיבוץ עין החורש.
משפחתו
עריכהאשתו הראשונה ואם שני ילדיו, נעמי (1932–1978), הייתה בתם הצעירה של נחמה ויעקב צוואנגר, שנרצח ב-1937.
נישא בשנית למשוררת מיכל סנונית, והיה נשוי לה עד מותו.
ספריו
עריכה- תוכנית הפדרציה של חוסיין: גורמים ותגובות, 1977.
- מאורעות 1936-1939: פרעות או מרד, 1979.
- פלסטין עצמאית בסבך היריבות הבינערבית 1946-1948, 1982.
- (יחד עם גיא בכור), לקסיקון אש"ף, משרד הביטחון, 1991.
- המופתי הגדול, בהוצאת משרד הביטחון, 1989. (תרגום הספר לאנגלית)
- מנקודת ראותו של המופתי: מאמרי חאג' אמין מתורגמים ומבוארים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
קישורים חיצוניים
עריכה- עופר אדרת, האל"מ שהכיר גם בכיסופי הערבים לארץ ישראל, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
- צבי אלפלג, הקיצוניות הערבית יורדת לרחוב, דבר, 29 בדצמבר 1972
- צבי אל פלג (1926-2015), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ י. נדבה, חלום ערביי המשולש הישראלי - לבקר ביפו, מעריב, 19 בספטמבר 1950
נדחתה התביעה נגד מושל טייבה, הצופה, 27 ביולי 1951 - ^ עיריית עזה מתכנסת, מעריב, 26 בנובמבר 1956
- ^ ראשי העדה השומרונית בשכם בפגישתם עם המושל הצבאי, דבר, 15 ביוני 1967
- ^ ר. גולן, "הפשרה" של חג' מוחמד אבו-סלים, מעריב, 15 באוגוסט 1967
- ^ 3000-2000 פלחים נשארו באזור פאיד, דבר, 4 בנובמבר 1973
- ^ דרוש בדק בית במדיניות בשטחים, מעריב, 14 בפברואר 1969
אסף נהיר, נחוץ שינוי במדיניות בשטחים, על המשמר, 24 באוקטובר 1969
איך עוררנו בשטחים איבה במקום השלמה, דבר, 17 באוקטובר 1980 - ^ להיזהר מכדור שלג, דבר, 31 ביולי 1975
- ^ "ההתנתקות טובה לביטחון", מועצת יש"ע, 26 ביולי 2017
- ^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2008