ויקיפדיה

צעדות שוויון בפולין

צעדות שוויון בפולין (בפולנית: marsze równości) הן המקבילה הפולנית למצעדי גאווה המתקיימות מאז 2001 אשר מטרתן לשפר את מעמד זכויות הלהט"ב בפולין.[1][2]

מפת מיקומי צעדות שוויון בפולין לאורך השנים

רקע

עריכה
  ערך מורחב – אזור חופשי מלהט"ב

רק מספר צעדות נערכו בפולין עד סוף שנות העשרים של המאה העשרים. עם זאת, לאחר שמפלגת השלטון השמרנית חוק וצדק החלה לפעול נגד זכויות הלהט"ב, התפשטו המצעדים לעיריות שמרניות יותר ובשנת 2019 נערכו מעל 25 צעדות, לעומת 7 בשנת 2017 ו-15 בשנת 2018 כתגובה לרטוריקת ההומופוביה של המפלגה.[3]

צעדת השוויון בבירת פולין, ורשה, אשר נאסרה על ידי ראש העיר, לך קצ'ינסקי בשנים 2004–2005. מארגניה הציגו תביעה בנוגע לאיסור בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. פולין, המיוצגת על ידי לך קצ'ינסקי, נמצאה כאשמה על ידי בית הדין בהפרת זכויות אדם בסיסיות הקשורות לחופש ההתאגדות במעשי איסורו (ראו: פסק דין בונצ'קובסקי ואחרים נגד פולין).

בפברואר 2019 חתם ראש העיר של ורשה, רפאל צ'אסקובסקי, על הצהרה התומכת בזכויות להט"ב,[4][5] והודיע על כוונתו לפעול על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי ולשלב סוגיות הקשורות ללהט"ב בתוכניות הלימוד של שיעורי חינוך מיני בבתי הספר בעיר.[5] פוליטיקאים ממפלגת חוק וצדק הביעו התנגדות לתוכנית זו, ומנהיג המפלגה ירוסלב קצ'ינסקי אמר כי הצהרתו של צ'אסקובסקי מהווה "מתקפה נגד המשפחות והילדים שלנו".[6] על פי הדיילי טלגרף, הכרזתו של צ'אסקובסקי הובילה לזעם מצד פוליטיקאים וגופי תקשורת שמרנים בפולין, ובתגובה מספר פרלמנטים אזוריים הכריזו על "אזור חופשי מלהט"ב" בשטחן.[5]

 
מפת פולין, בה מחוזות שהכריזו על עצמם כ-"אזור חופשי מלהט"ב" מסומנים באדום.‏[7]‏‏ (לא מעודכן לספטמבר 2021)

בחודשים ינואר ופברואר 2020 הכריזו המועצות המקומיות, גמינות ופרובינציות של כ-80 מחוזות בפולין, רובם בדרום-מזרח המדינה, על היותם "אזורים חופשיים מלהט"ב". אזורים אלו שייכים מבחינה היסטורית לחלק השמרני-מסורתי בפולין, ותופסים כשליש משטח המדינה. שני המסמכים שהוכרזו על ידי העיריות היו "אמנת השלטון המקומי לזכויות המשפחה", ו-"החלטה נגד אידאולוגיה להט"ב" בעודן מתחייבות להימנע מעידוד סובלנות או מימון ארגונים לא ממשלתיים הפועלים למען זכויות להט"ב בפולין.[8][9][10]

הכרזת ההצהרות הובילו לתגובות שליליות בינלאומיות נגד פולין. פוליטיקאים ליברלים ופעילי תקשורת וזכויות אדם השוו את ההצהרות להכרזות בתקופת שלטון הגרמניה הנאצית על אזורי יודנריין ("ללא יהודים"). העיתון האיטלקי לה רפובליקה כינה את ההצהרות כ-"מושג המעורר את המונח יודנריין".[11][12] סגן מושל ורשה, פאוול רביאג' צייץ כי "הפשיסטים הגרמנים יצרו אזורים חופשיים מיהודים. אפרטהייד של שחורים".[13][14] ב-18 בדצמבר 2019 הצביע הפרלמנט האירופי (ברוב של 463 תומכים מול 107 מתנגדים) על גינויים של יותר מ-80 אזורים חופשיים מלהט"ב בפולין.[15][16][17] בפברואר 2020 סיימה העיר התאומה הצרפתית סן-ז'אן-דה-ברייה את שותפותה עם העיר טוחוב הפולנית כתוצאה מהצהרת "אזור חופשי מלהט"ב" אשר אומצה על ידי הרשויות בשטחה.[18][19]

בספטמבר 2020 הודיעה אי מארי אריקסן סורייד, שרת החוץ הנורווגי, כי העיריות הפולניות שהציגו את הצהרות האזורים, ישללו מהן מענקי "EEA" בעוד שפולין היא המרוויחה הגדולה ביותר מכספים אלו ועלולה להפסיד מיליוני יורו של סיוע.[20] ב-6 בספטמבר 2021 שלחה הנציבות האירופית מכתבים למועצות אזוריות הקובעים כי כספי האיחוד האירופי לא יינתנו לאזורם אם לא יבטלו את מדיניות הצהרתם.[21] לאחר מכן הנציבות חסמה כ-150 מיליון כספי יורו לאזורים חופשיים מלהט"ב, כמו גם תשלום של 42 מיליארד יורו מקרן המאבק במחלת הקורונה "Covid-recovery" בשל אי ציותה של פולין לחוק האיחוד האירופי.[22] באותו חודש פרסמה קבוצת חברי הפרלמנט האירופי מכתב שהופנה לוועדים האולימפיים האירופיים (EOC) בו דרשו לכבד את זכויותיהם של ספורטאים להט"בים והביעו הצעה לארח את המשחקים האירופיים (2023), שתוכננו להתקיים בקרקוב, במיקום אחר בשל אימוצה של הצהרת "אזור חופשי מלהט"ב" בשטחה.[23][24]

ערים

עריכה

ורשה

עריכה
 
צעדת השוויון בבירת פולין, וורשה, 2006

ההיבט הגדול ביותר של תנועת הלהט"ב בפולין הוא מצעד הגאווה המתקיים בוורשה מדי שנה מאז 2001.[25] סקר דעת קהל שנערך בשנת 2010 על ידי "PBS" עבור הראה כי מיעוט של 45% מתושבי ורשה תמכו במצעד באותה שנה.[26] עם זאת, בשנים האחרונות המצעד זכה לתמיכה רחבה מצד תאגידים וממשלות אזוריות. השותף העיקרי של מצעד 2018 הייתה הממשלה האזורית של פרובינציה מזוביה, שורשה היא חלק ממנה.[27] בשנים 2004 ו-2005 שללו פקידי ורשה אישור לארגן אותו, בגלל סיבות שונות, בהן הסבירות להפגנות נגד, הפרעה לחגים דתיים והיעדר היתר.[28] למרות זאת, כ-2,500 צעדו באופן בלתי חוקי ב-11 ביוני 2005. במהלכו, כ-10 איש נעצרו. איסור המצעד הוכרז כבלתי חוקי על ידי פסק הדין של בית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 2007 באמירה כי האיסור מערער את האיסור האפליה וחופש ההתאגדות המובטח באמנה האירופית לזכויות אדם.[29] המצעד גונה על ידי ראש עיריית ורשה לך קצ'ינסקי, שאמר כי התרת אירועי גאווה רשמיים בורשה תקדם "אורח חיים הומוסקסואלי".[30]

אירועי הגאווה בעיר נמשכו באופן שנתי קבוע מאז 2006, ומשכו אליהם קהל של כ-10,000 איש בכל שנה, עד שנת 2015, כאשר המצעד משך מעל 18,000 צועדים.[31][32] מאז עלתה הנוכחות בצורה דרמטית, והגיעה במצעד של שנת 2018 ל-45,000 משתתפים.[33] ב-8 ביוני 2019 צעדו באירוע מספר שיא של משתתפים מאז היווסדותו, כ-50,000 איש בהם ראש העיר רפאל צ'אסקובסקי השתתף לראשונה באירוע ואמר כי הוא רוצה שורשה תישאר עיר "פתוחה וליברלית".[34] המצעד הוגדר כגדול ביותר במרכז ומזרח אירופה.[35] ורשה אירחה בנוסף בשנת 2010 את אירועי הגאווה האירופאים, "Europride" אשר הייתה למדינה הראשונה שעושה זאת במדינה קומוניסטית לשעבר.[36]

קרקוב

עריכה
 
צעדת השוויון בקרקוב בשנת 2020

מצעד הגאווה בקרקוב נערך מאז מאי 2004 אשר במהלכו השתתפו כ-1,500 צועדים לראשונה לצד כנס מדעי שאורגן בשיתוף המכון לסוציולוגיה של אוניברסיטת יג'יילוניה, ביקור במוזיאון המדינה אושוויץ-בירקנאו והוקרה להומוסקסואלים. במהלך האירועים התקיימו ציון רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית והוקרנו סרטי להט"ב. בשנת 2005, בשל מותו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, החליטו המארגנים לבטל את קיומו. ב-2006 התקיים מצעד הסובלנות ב-28 באפריל. במהלכו השתתפו כ-2000 איש אשר במקביל ארגון הנוער הימני קיצוני "כל נערי פולין" בעל פילוסופיה קתולית-לאומנית המצהיר כי מטרתו היא "לגדל את הנוער הפולני ברוח קתולית ופטריוטית" ארגן מחאה נגדית של מצעד "המסורת והתרבות". לאחר מכן הותקפו משתתפי המצעד על ידי כמה מאות מפגינים הומופובים. המשטרה עיכבה כ-11 מפגינים וקנסה עשרות מתוכם. אחד מהמשתתפים במצעד דווח כי נפצע מאבן שנזרקה על ראשו.

המצעד השלישי בעיר התקיים ב-21 באפריל 2007 וגם בו השתתפו כ-2,000 איש. מפגינים הומופובים ניסו לשבש את קיומו מספר פעמים אשרר מתוכם כ-13 נעצרו על ידי האבטחה. ביניהם היו חמישה קטינים, בהם שני צעירים בני 16 שנמצאו עם חומרים פירוטכניים. הצעדה הרביעית התקיימה ב-26 באפריל 2008, 6 ממתנגדיה נעצרו עקב התפרעות ותקיפה של קצין אך ממשתתפי הצעדה לא נפגעו.[37][38] הצעדה גונתה על ידי הכנסייה הקתולית. הצעדה החמישית בעיר הייתה לראשונה מופרדת מפסטיבל התרבות לסובלנות והתקיימה ב-16 במאי 2009 כחלק מ-"פסטיבל מאי קוויר" שהוקם לראשונה אשר לקחו בו כ-400 איש חלק.[39] בשנים שלאחר מכן, מצעדי הגאווה בעיר שונו משמם הקודם של "צעדת הסובלנות" ל-"מצעד הגאווה" והתקיימו בשלווה רבה יותר מבעבר.[40][41][42][43][44]

פוזנן

עריכה

בשנת 2004, צעדת השוויון בפוזנן צעדה 200 מטר מהטירה הקיסרית לאורך רחוב שוויטי מרצ'ין. הצעדה התעמתה מול מפגינים הומופובים שקראו כינויים פוגעניים ויידו אבנים, ביצים ובקבוקים אל עבר הצועדים. המשטרה התעמתה עם המפגינים ועיכבה חלק מתוכם, לאחר מכן הצעדה הוחזרה לנקודת תחילתה. שנה לאחר מכן התרחשו שוב עימותים בין צועדים לבין מפגינים לאחר שקראו כינויי גנאי וזרקו בקבוקים, ביצים ואבנים אל עבר הצועדים, המשטרה התערבה ופיזרה את הצעדה. הצועדים הגיבו במחאת ישיבה. לאחר מכן המשטרה עצרה כ-65 ממשתתפי הצעדה בטענה כי "התכנסו באופן בלתי חוקי". ב-15 בנובמבר החליט ראש עיריית פוזנן, ריזארד גרובלני, לאחר שהתייעץ עם המשטרה ועם רשות הדרכים העירונית, להוציא איסור על קיום הצעדה. אף על פי שהמשטרה בתחילה לא התנגדה למסלול שהציעו המארגנים, הנשיא טען כי הצעדה תהווה איום על הסדר הציבורי, החיים, הבריאות או הרכוש בקנה מידה משמעותי. המקרה עורר סערה בפולין ובעולם כולו. ב-24 בנובמבר פרסמה המזכירות הבינלאומית של הארגון אמנסטי אינטרנשיונל הצהרה רשמית על פולין לראשונה מזה שמונה שנים, בה הביעה חשש מפני האיום על זכויותיהם של להט"בים פולנים. למעלה מ-2,900 איש חתמו על מכתב פתוח על מחאה אזרחית בנוגע לפרעות המפגינים ב-19 בנובמבר 2005. היועמ"ש לזכויות האזרח, אנדז'יי זול, ביקש מראש עיריית פוזנן הסברים על הסיבות להחלטת מעצרם של הצועדים. עצרות סולידריות לתמיכה בצועדים נערכו בכל רחבי המדינה בהם בין היתר בגדנסק, אלבלונג, קרקוב, פוזנן, ז'שוב וורשה. מחאה דומה אורגנה גם מול שגרירות פולין בברלין והקונסוליה הכללית הפולנית בניו יורק.

 
צעדת השוויון בפוזנן בשנת 2019

ב-14 בדצמבר 2005 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז בפוזנן כי האיסור על ארגון מצעד השוויון שהונפק על ידי ראש העירייה איננו חוקתי. בהצדקה בית המשפט הדגיש כי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם החוק הפולני והאירופי. השופטים הצהירו כי גרובלני עבר על החוק, כיוון שחייב אותו לקחת בחשבון את זכותם של האזרחים להפגין את דעותיהם, ולא את זכותם של אלה שעלולים לאיים על המפגינים. בית המשפט המחוזי בפוזנן סירב להעמיד לדין את המשתתפים הנאשמים במצעד בטענה כי "המפגינים רצו להביע את עמדותיהם בפומבי. זכות זו מובטחת על ידי החוקה". סוכנויות של האו"ם והפרלמנט האירופי גיבשו החלטה בגנות הומופוביה באירופה לאחר האירוע. במסגרת ימי השוויון והסובלנות, שהתקיימו בתאריכים 9–18 בנובמבר, נערכה צעדת השוויון השלישית בפוזנן. בניגוד לשנה הקודמת, מארגני הצעדה הורשו לצעוד לאורך רחובות פוזנן. לראשונה, הצליחו 500 משתתפי הצעדה להשלים את המסלול המתוכנן ללא שיבושים. בשנים שלאחר מכן הצעדות נערכו ללא עימותים ובמקומות שונים ברחבי העיר.

קטוביץ

עריכה
 
צעדת השוויון בקטוביץ בשנת 2018

מצעד הגאווה בקטוביץ התקיים לראשונה בשנת 2008. לאחר הפסקה בת עשור, צעדות שוויון חדשות התקיימו בשנת 2018 ובשנת 2019.[45][46]

לודז'

עריכה

צעדת השוויון בלודז' נערכה לראשונה בשנת 2011. בשנת 2015 נכח סגן ראש העיר, תומאש טרלה. בשנת 2019, הצעדה נערכה בחסות לראשונה על ידי רשויות העיר בהשתתפות ראש מועצת העיר מרסין גולשובסקי. במהלכה נאלצו 200 הצועדים לשנות את דרכם עקב הפגנות הומופוביות שלא התקיימו לבסוף שהוכרזו מראש על ידי קבוצות לאומיות פשיסטיות.[47]

גדנסק

עריכה

מצעד הגאווה בגדנסק מתקיים מאז 2015 ברחבי העיר אשר בשנת 2017, ראשה פאבל אדמוביץ' פתח את המצעד ויורשתו, אלכסנדרה דולקביץ', פתחה את מצעד 2019.[48][49]

ז'שוב

עריכה
 
צעדת השוויון בז'שוב בשנת 2019

מצעד הגאווה בז'שוב היה לראשון שנערך במדינת פודקרפצקיה ב-30 ביוני 2018 אשר משך כ-1,500 צועדים, בהם חברת הפרלמנט ג'ואנה שייורינג-וילגוס והשחקן עומר סנגרה. במהלך הצעדה הראשונה התרחשו עימותים עם מפגיני נגד לאומנים של ארגון "כל נערי פולין", והמשטרה התערבה בהפרדתם. לאחר שהצועדים הודיעו על תוכניתם לקיים את העצרת שוב בשנת 2019, חברי המפלגה חוק וצדק ניסחו החלטה להפוך את ז'שוב ל-"אזור חופשי מלהט"ב" ולאסור על האירוע. כ-29 בקשות להפגנות נגד הגיעו לעירייה, מה שהוביל את ראש העיר תדיאוש פרנץ, חבר ברית השמאל הדמוקרטית האופוזיציונית, לא לקיים את הצעדה בגלל חששות ביטחוניים. איסורה בוטל על ידי פסיקת בית משפט.[50]

צ'נסטוחובה

עריכה

מצעד הגאווה בצ'נסטוחובה נערך לראשונה ביולי 2018. המשטרה התערבה כדי למנוע ממפגינים הומופובים לחסום את המסלול.[51] צעדה נוספת נערכה ב-16 ביוני 2019.

לובלין

עריכה

מצעד הגאווה בלובלין התקיים לראשונה בשנת 2018. במהלך צעדת 2019 השתמשו שוטרי המהומות בגז מדמיע לפיזור מפגינים הומופובים אשר כ-25 מהם נעצרו בגין תקיפת המשתתפים.[52] הצעדה הסתיימה ללא נפגעים וזוג נשוי נידון לשנת מאסר כל אחד בגין הבאת חומרי נפץ לשיבוש המצעד.[53]

טורון

עריכה
 
צעדת השוויון בטורון, 2019

מצעד הגאווה בטורון החל לראשונה בשנת 2017 והגיע למעל 2,000 צועדים בשנת 2019.

שצ'צ'ין

עריכה

מצעד הגאווה בשצ'צ'ין נערך עד כה בין השנים 2018 ו-2019.[54]

ביאליסטוק

עריכה

מצעד הגאווה בביאליסטוק נערך לראשונה בשנת 2019 אשר במהלכו, יותר מ-30 מפגינים הומופובים נעצרו על רקע התנהגות אלימה ועשרות צועדים נפצעו. אמנסטי אינטרנשיונל מתח ביקורת על תגובת המשטרה לאחר "שלא הגנה כראוי על צועדים ולא הגיבה למקרים של אלימות".[55][56][57]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צעדות שוויון בפולין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ tical, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, עמ' 853–853
  2. ^ Jon Binnie, “Neoliberalism, Class, Gender and Lesbian, Gay, Bisexual, Transgender and Queer Politics in Poland”, International Journal of Politics, Culture, and Society 27, 2014-06-01, עמ' 241–257 doi: 10.1007/s10767-013-9153-8
  3. ^ Katy Clifton, Riot police use water cannons amid disruption at Polish LGBT march, www.standard.co.uk, ‏2019-09-28 (באנגלית)
  4. ^ Pride and prejudice: Poland at war over gay rights before vote, South China Morning Post, ‏2019-08-09 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3   Peter Foster, ‏Polish ruling party whips up LGBTQ hatred ahead of elections amid 'gay-free' zones and Pride march attacks, The Telegraph, 9 August 2019
  6. ^ Poland Is Holding Massive Pride Parades. But How Far Have LGBTQ Rights Really Come?, Time (באנגלית)
  7. ^ "Krakowski magistrat odpowiada na homofobiczny akt "Gazety Polskiej"" [The Krakow municipality responds to the homophobic act of "Gazeta Polska"]. Gazeta Wyborcza (בפולנית). Krakow. 19 ביולי 2019. ארכיון מ-2020-04-29. נבדק ב-2020-03-06. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ A third of Poland has now been declared an ‘LGBT-free zone’, making intolerance official, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2020-02-25 (באנגלית בריטית)
  9. ^ A Third of Poland Declared ‘LGBT-Free Zone’, Balkan Insight, ‏2020-02-25 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Atlas nienawiści (Atlas of Hate), atlasnienawisci.pl
  11. ^ RPO o „Strefie wolnej od LGBT": Polsce grozi dyskryminacja na rynku usług, Rzeczpospolita (בפולנית)
  12. ^ Polonia, botte e insulti al gay-pride di Bialystok, la Repubblica, ‏2019-07-21 (באיטלקית)
  13. ^ "Polish newspaper to issue 'LGBT-free zone' stickers". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-07-18. נבדק ב-2021-09-24.
  14. ^ Tim FitzsimonsTim Fitzsimons is a reporter for NBC News he/him, Polish magazine criticized for planning ‘LGBT-free zone’ stickers, NBC News (באנגלית)
  15. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), European Parliament slams 'LGBTI-free' zones in Poland | DW | 18.12.2019, DW.COM (באנגלית בריטית)
  16. ^ More Than 80 Polish Towns Have Declared Themselves 'LGBTQ-Free Zones', www.vice.com (באנגלית)
  17. ^ Parliament strongly condemns ‘‘LGBTI-free zones’’ in Poland | News | European Parliament, www.europarl.europa.eu, ‏2019-12-18 (באנגלית)
  18. ^ Francuska gmina zrywa partnerstwo z Tuchowem. Powodem uchwała o LGBT, Onet Wiadomości, ‏2020-02-17 (בפולנית)
  19. ^ Homophobie : Saint-Jean-de-Braye rompt ses relations avec la ville jumelle polonaise de Tuchów, France 3 Centre-Val de Loire (ב־)
  20. ^ Gminy "wolne od LGBT" nie dostaną pieniędzy z funduszy norweskich. Kraśnik wycofa uchwałę?, Noizz, ‏2020-09-20 (בפולנית)
  21. ^ EU warns Polish regions they could lose funding over 'LGBT-free' zones, www.euractiv.com, ‏2021-09-07 (באנגלית בריטית)
  22. ^ Pronczuk, Monika (2021-09-24). "Europe Tightens Purse Strings to Try to Pressure Poland and Hungary". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-28.
  23. ^ Redakcja, Igrzyska Europejskie 2023. Europosłowie przeciwni organizacji zawodów sportowych w "homofobicznej" Małopolsce, Gazeta Krakowska, ‏2020-09-23 (ב־)
  24. ^ "Lawmakers criticise hosting of 2023 Games in Polish 'LGBT-free zone'". Reuters (באנגלית). 2020-10-08. נבדק ב-2021-09-24.
  25. ^ Instytut Gość Media, „Parada Równości” to propaganda rozpusty, www.gosc.pl, ‏2011-08-10
  26. ^ Wyborcza.pl, wyborcza.pl
  27. ^ https://www.paradarownosci.eu/pl/partnerzy/, Parada Równości - 20 czerwca 2020 (ב־)
  28. ^ Polish capital bans Pride again - Queer Lesbian Gay Pride - Gay.com, web.archive.org, ‏2007-03-13
  29. ^ News from Poland - Polish gay activists win human rights case, web.archive.org, ‏2012-02-06
  30. ^ "Gay marchers ignore ban in Warsaw" (באנגלית בריטית). 2005-06-11. נבדק ב-2021-06-08.
  31. ^ A brief history of Equality Parade | Equality Parade, web.archive.org, ‏2014-05-08
  32. ^ Parada Równości 2015. Środowiska LGBT w Warszawie - Polska - Newsweek.pl, web.archive.org, ‏2016-02-02
  33. ^ 45 tysięcy osób w Paradzie Równości. "Walczymy o siebie, o naszych przyjaciół, o nasze dzieci". Relacje pięknych uczestników [ZDJĘCIA], oko.press
  34. ^ Florkiewicz, Pawel (2019-06-09). "Warsaw pride parade attracts large crowd amid heated political debate". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-06-08.
  35. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Warsaw: Tens of thousands march for gay rights | DW | 09.06.2019, DW.COM (באנגלית בריטית)
  36. ^ "Poland hosts landmark European gay pride". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-17. נבדק ב-2021-06-08.
  37. ^ Kraków: "co dwóch ojców to nie jeden" - Onet Wiadomości, archive.is, ‏2012-07-16
  38. ^ Wyborcza.pl, krakow.wyborcza.pl
  39. ^ Staff journalist, March for Tolerance Reaches Square Again, The Krakow Post, ‏2009-05-18 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ LGBT+ Kraków & Krakow Equality Parade 2019, Kraków Expats Directory, ‏2019-05-16 (באנגלית בריטית)
  41. ^ Giorgi Zautaszwili, PHOTOS: Equality March Krakow 2017, The Krakow Post, ‏2017-05-14 (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ Steven Hoffman, PHOTOS: Krakow Queer March 2016, The Krakow Post, ‏2016-05-14 (באנגלית אמריקאית)
  43. ^ Sibylle Bordes, Equality March in Krakow Without Serious Violence, The Krakow Post, ‏2014-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ LGBT rights at heart of Poland presidential-election fight, France 24, ‏2020-07-11 (באנגלית)
  45. ^ Redakcja, Marsz Równości w Katowicach 2018. Ponad tysiąc osób przeszło z pl. Sejmu Śląskiego na pl. Grunwaldzki: głośno, kolorowo i pokojowo ZDJĘCIA, Dziennik Zachodni, ‏2018-09-10 (ב־)
  46. ^ Bartosz Wojsa, Marsz Równości w Katowicach "Mniej złości, więcej miłości" z protestem i kontrmanifestacją 7.9.2019, Dziennik Zachodni, ‏2019-09-07 (ב־)
  47. ^ Wyborcza.pl, lodz.wyborcza.pl
  48. ^ Damon Embling, Poland's liberals push back against the conservative establishment, euronews, ‏2019-04-26 (באנגלית)
  49. ^ Redakcja, Trójmiejski Marsz Równości bez incydentów. “Miłość może tylko łączyć", Gdynia Nasze Miasto, ‏2019-05-25 (ב־)
  50. ^ ‘Foreign Ideology’: Poland’s Populists Target LGBT Rights, Balkan Insight, ‏2019-06-26 (באנגלית אמריקאית)
  51. ^ Redakcja, I Marsz Równości w Częstochowie. Były próby jego zablokowania. Interweniowała policja ZDJĘCIA, Kłobuck Nasze Miasto, ‏2018-07-08 (ב־)
  52. ^ Police fire tear gas and arrest dozens of far-right protesters attempting to disrupt LGBT+ march, The Independent, ‏2019-10-06 (באנגלית)
  53. ^ Married couple sentenced for a year in prison for bringing explosives to Equality March, TVN24 (בפולנית)
  54. ^ Democracy Digest: Clashes Accelerate Over LGBT, Gender and Civil Rights, Balkan Insight, ‏2020-06-19 (באנגלית אמריקאית)
  55. ^ Archbishop claims a ‘rainbow plague’ is afflicting Poland, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-08-02 (באנגלית בריטית)
  56. ^ Santora, Marc; Berendt, Joanna (2019-07-27). "Anti-Gay Brutality in a Polish Town Blamed on Poisonous Propaganda". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-06-08.
  57. ^   Peter Foster, ‏Polish ruling party whips up LGBTQ hatred ahead of elections amid 'gay-free' zones and Pride march attacks, The Telegraph, 9 August 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צעדות_שוויון_בפולין&oldid=37422446"