כאבול

כאבול
שם בערבית	كابول
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	נאדר טאהא
גובה ממוצע	‎74 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	12,616 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	12,592 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	158
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,712 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	138
תחום שיפוט	7,370 דונם
- דירוג ארצי	164
	(למפת הגליל המערבי רגילה) כאבול32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	196
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3809
- דירוג ארצי	182
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.8%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.2%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.8%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.2%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.0%
גילאי 5 - 9	9.7%
גילאי 10 - 14	9.8%
גילאי 15 - 19	9.9%
גילאי 20 - 29	17.7%
גילאי 30 - 44	19.5%
גילאי 45 - 59	16.0%
גילאי 60 - 64	3.1%
גילאי 65 ומעלה	5.2%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	6
– יסודיים	4
– על-יסודיים	4
תלמידים	2,625
– יסודי	1,391
– על-יסודי	1,234
מספר כיתות	106
ממוצע תלמידים לכיתה	23.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל כאבול נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
	kabul.muni.il

ערך זה עוסק במועצה מקומית בצפון ישראל. אם התכוונתם לפירושים נוספים למילה "כבול", ראו כבול (פירושונים).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "קאבול", העוסק בבירת אפגניסטן.

כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70. כלל תושבי כאבול הם ערבים-מוסלמים.

האזכורים הראשונים ליישוב כָּבוּל השוכן במיקום זה הם בתנ"ך, שם ניתן הסבר כי מקור השם הוא באדמת הכבול שבביצות האזור.^[4] היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, ובתקופת בית שני, המשנה והתלמוד ישבו בו חכמי הלכה רבים וכן בני משמרת הכהנים שכניה. בכבול המשיכה להתקיים קהילה יהודית גדולה גם במשך התקופה העות'מאנית, וכיום מצוינים ביישוב קבריהם של מספר מחכמי יהדות ספרד.

היסטוריה

בתקופת התנ"ך

העיר נזכרת לראשונה בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע: ”וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל”.^[5]

כמו כן, נזכרת בתנ"ך "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

”וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה”.^[6]

לפי דעת האברבנאל,^[7] חירם מלך צור לא קיבל את הערים הללו, אלא השיב אותם לשלמה המלך "והוא בנאם אחר כך להראות שאינם רעות כמו שנראה לחירם".

בתקופת בית שני

יוסף בן מתתיהו מזכיר כבול מספר פעמים (לעיתים גם בשם "כבולון") כעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל בימיו (המאה ה-1).^[8]^[9] לדבריו, "בתיה היו בנויים בדומה לבתי צור, צידון וביירות".^[10] הוא מזכיר את כבול כ"עיר מבוצרת" בתחילתו של המרד הגדול, עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה בשנת 66.^[8] לפי תיאורו, כבול נערכה לקרב נגד פלקידוס, אשר נשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו, אולם מלבד קרבות זעירים, לא התרחש בה עימות כולל.^[11] לדבריו, קסטיוס מצא אותה ריקה מאדם, שכן תושביה נמלטו להרים, אך מצא אותה מלאה ברכוש, שאותו הקצה לחייליו כשלל, ועל אף ש"התפעל מיופיה של העיר", שרף אותה.^[10]

בתקופת המשנה והתלמוד

היישוב היהודי בכבול המשיך להתקיים גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים שְׁכַנְיָה.^[12] היישוב נזכר רבות בכתבי חז"ל, ובין היתר יצא ממנו האמורא מהדור הראשון רבי זכאי דכבול.^[13] במדרש ובתלמוד נזכרת המסורת הבאה על חורבן זמני של היישוב בתקופת מרד בר כוכבא:

”שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדל צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות”.^[14]

במדרש ויקרא רבה, פרשה כ', פסקה ג' מובא מעשה שהתרחש בעיר: ”מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו”.^[15] מעשה נוסף מובא גם בתלמוד: ”מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל שהלכו לרחוץ במרחץ בכבול, אמרו להן לא נוהגים כאן להיות רוחצים שני אחים כאחת”,^[16] וכן בתוספתא: ”מעשה ביהודה והילל בניו של רבן גמליאל שנכנסו לכבול והמשיכו אנשי העיר לפניהם בצנורות יין ושמן”.^[17]

כמו כן נזכר בתלמוד בית הכנסת של העיר לעניין ההלכה בדבר אי תרגום מעשה ראובן ובלהה: ”מעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול, והיה קורא חזן הכנסת ויהי בשכון ישראל, ואמר לו למתורגמן הפסק, אל תתרגם אלא אחרון, ושיבחוהו חכמים”.^[18]

לפי פרשני התלמוד,^[19] תושבי המקום לא היו בני תורה, והיה להם מנהגים של טעות.

בימי הביניים

על פי מסורת כתובה משלהי המאה ה-15, וכן על פי עדויות נוספות, ייתכן כי ר' אברהם אבן עזרא נקבר בכאבול.

בתקופת העות'מאנית

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555–1556 מנו היהודים רוב משלמי המיסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול.^[20]

במדינת ישראל

לפי החלטת החלוקה, כאבול היה אמור להיכלל במדינה הערבית, אולם היישוב נכנע ללא קרב לכוחות צה"ל מעט לאחר סופו של מבצע דקל, במהלך מלחמת העצמאות.

באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לכאבול.^[21]

כאבול, כביש ראשי

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2025 (אומדן), מתגוררים בכאבול 12,616 תושבים, מתוכם 12,592 תושבי ישראל (מקום 158 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.9% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 65.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,936 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[22]

לפי נתוני הלמ"ס, ממוצע הילודה ביישוב נכון לשנת 2020 הוא הנמוך ביותר במדינת ישראל, 1.56 ילדים למשפחה.^[23]

חינוך

במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

אתרים

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קברו של מיכה הנביא, וכן קבריהם של מספר מחכמי ספרד, ובהם רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול.^[24]
קבר בנאת א-נבי (بنات النبي; קבר בנות הנביא): מבנה הרוס חלקית שנמצא בבית קברות, בחלק העליון של הכפר. אין יודעים במי מדובר.^[25]

מבט על היישוב

לקריאה נוספת

בני גשור, "הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות", קתדרה 178, עמ' 150-127.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט של מועצה מקומית כאבול

פרופיל כאבול נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

רבקה שפק-ליסק, כאבול הייתה עיר ישראלית/יהודית בעבר
מידע על אתר כאבול, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
כאבול (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ספר מלכים א', ט, י. ולהעיר שהילקוט שמעוני שם, מביא שלשה דעות בעניין פירוש השם "כבול": "מאי משמע דהאי "כבול"? דלא עבדי פירא. הוא דכתיב "מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול". רב המנונא אמר: שהיו בהם בני אדם שהיו מכובלין בכסף וזהב. אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב "ולא ישרו בעיניו"? א״ל אין, כיון דעתירי מפנקי ולא עבדי עיבידתא. רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטין היתה, אמאי קרי ליה ארץ כבול דמשתקעא כרעא בגוה עד כבלא, דאמרי אינשי ארעא מכבלתא דלא עבדי פירי"
^ ספר יהושע, יט, כז.
^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
^ על מלכים שם
^ ¹ ² יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ב, 503
^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
^ ¹ ² יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ב, 504
^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
^ ויקרא רבה שם.
^ ירושלמי, פסחים, פ"ד ה"א, וכן בבלי, פסחים, נא, ע"א.
^ תוספתא, שבת, ח, ח.
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'.
^ רי"ף, פסקי הרא"ש ומאירי על פסחים שם
^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס
^ אריה יואלי, ‏באיזה עיר יש הכי מעט ילדים? הנתון המפתיע, באתר "סרוגים", 21 בפברואר 2022
^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, ירושלים: עם עובד, 1976, עמ' 3490

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[4] ספר מלכים א', ט, י. ולהעיר שהילקוט שמעוני שם, מביא שלשה דעות בעניין פירוש השם "כבול": "מאי משמע דהאי "כבול"? דלא עבדי פירא. הוא דכתיב "מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול". רב המנונא אמר: שהיו בהם בני אדם שהיו מכובלין בכסף וזהב. אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב "ולא ישרו בעיניו"? א״ל אין, כיון דעתירי מפנקי ולא עבדי עיבידתא. רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטין היתה, אמאי קרי ליה ארץ כבול דמשתקעא כרעא בגוה עד כבלא, דאמרי אינשי ארעא מכבלתא דלא עבדי פירי"

[5] ספר יהושע, יט, כז.

[6] ספר מלכים א, ט, י-יד.

[7] על מלכים שם

[מלחמת_503-8] ¹ ² יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ב, 503

[9] יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.

[מלחמת_504-10] ¹ ² יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ב, 504

[11] יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.

[12] ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.

[13] תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'

[14] תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.

[15] ויקרא רבה שם.

[16] ירושלמי, פסחים, פ"ד ה"א, וכן בבלי, פסחים, נא, ע"א.

[17] תוספתא, שבת, ח, ח.

[18] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'.

[19] רי"ף, פסקי הרא"ש ומאירי על פסחים שם

[20] יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495

[21] נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959

[22] פרופיל כאבול באתר הלמ"ס

[23] אריה יואלי, ‏באיזה עיר יש הכי מעט ילדים? הנתון המפתיע, באתר "סרוגים", 21 בפברואר 2022

[24] מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239

[25] זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, ירושלים: עם עובד, 1976, עמ' 3490

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]