פתיחת התפריט הראשי

כָּאבּוּלערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70.

כאבול
כאבול.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלח ריאן
גובה ממוצע[1] ‎74 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 13,854 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 136
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,940 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 117
תחום שיפוט[2] 7,010 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 165
32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3798
    - דירוג מדד ג'יני 184
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 19.6%
גילאי 45 - 59 14.7%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
תלמידים 2,641
 –  יסודי 1,431
 –  על-יסודי 1,210
מספר כיתות 101
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל כאבול נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
קבר מיכה הנביא בכאבול

האזכורים הראשונים ליישוב כָּבוּל השוכן במיקום זה הם בתנ"ך, שם ניתן הסבר כי מקור השם הוא באדמת הכבול שבביצות האזור[3].

היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, ובתקופת בית שני, המשנה והתלמוד ישבו בו חכמי הלכה רבים וכן בני משמרת הכהנים שכניה. בכבול המשיכה להתקיים קהילה יהודית גדולה גם במשך התקופה העות'מאנית, וכיום מצוינים ביישוב קבריהם של מספר מחכמי ספרד.

היסטוריהעריכה

בתקופת התנ"ךעריכה

העיר נזכרת לראשונה בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע: "וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל"[4].

כמו כן, נזכרת בתנ"ך "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

"וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה"[5].

בתקופת בית שניעריכה

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעיתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים בימי המרד הגדול עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה[6]. לפי התיאור, כבול נערכה לקרב נגד פלקידוס, אשר נשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו, אולם מלבד קרבות זעירים, לא התרחש בה עימות כולל[7].

כמו כן, נזכרת כבול בכתב יוסף בן מתתיהו כעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת[8].

בתקופת המשנה והתלמודעריכה

היישוב היהודי בכבול המשיך להתקיים גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים שְׁכַנְיָה[9]. היישוב נזכר רבות בכתבי חז"ל, ובין היתר יצא ממנו האמורא מהדור הראשון רבי זכאי דכבול[10]. במדרש ובתלמוד נזכרת המסורת הבאה על חורבן זמני של היישוב בתקופת מרד בר כוכבא:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדל צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות"[11].

במדרש ויקרא רבה מובא מעשה שהתרחש בעיר: "מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו"[12]. מעשה נוסף מובא גם בתלמוד: "מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל שהלכו לרחוץ במרחץ בכבול, אמרו להן לא נוהגים כאן להיות רוחצים שני אחים כאחת"[13], וכן בתוספתא: "מעשה ביהודה והילל בניו של רבן גמליאל שנכנסו לכבול והמשיכו אנשי העיר לפניהם בצנורות יין ושמן"[14].

כמו כן נזכר בתלמוד בית הכנסת של העיר לעניין ההלכה בדבר אי תרגום מעשה ראובן ובלהה: "מעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול, והיה קורא חזן הכנסת ויהי בשכון ישראל, ואמר לו למתורגמן הפסק, אל תתרגם אלא אחרון, ושיבחוהו חכמים"[15].

בתקופת העות'מאניתעריכה

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המיסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול[16].

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קברו של מיכה הנביא, וכן קבריהם של מספר מחכמי ספרד, ובהם רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[17].

 
כאבול, כביש ראשי

 

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכאבול 13,854 תושבים (מקום 136 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכאבול דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,952 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[18]

אתריםעריכה

במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

 
מבט על היישוב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ספר מלכים א', ט, י.
  4. ^ ספר יהושע, יט, כז.
  5. ^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
  6. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
  8. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
  9. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'.
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  12. ^ ויקרא רבה, כ, ג.
  13. ^ ירושלמי, פסחים, פ"ד ה"א, וכן בבלי, פסחים, נא, ע"א.
  14. ^ תוספתא, שבת, ח, ח.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'.
  16. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  17. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
  18. ^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס