קבר אלעזר בן אהרן הכהן
קברו של אלעזר בן אהרן הכהן מצוי, על פי ספר יהושע, בנחלתו של פינחס בנו. מסורת יהודית מימי הביניים מזהה את מקום הקבר עם מבנה הנמצא בכפר עוורתא.
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך הילולה | פוקדים את הקבר א' באב |
| עיר | עוורתא |
| קואורדינטות | 32°09′44″N 35°17′13″E / 32.162226°N 35.286887°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   קבר אלעזר בן אהרן הכהן | |
  | |
בספר יהושע נאמר: ”וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם” (יהושע כד לג).
יוסף בן מתתיהו מציין בסוף המאה ה-1 לספירה כי "מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה" (ביוונית: Γαβαθά).[1]
ציון קברו בעוורתא עריכה
קיימת מסורת המזהה את גבעת פינחס עם הכפר עוורתא, מדרום-מזרח לשכם, אך מקורה של המסורת אינו ידוע. בחיבור "המסע מבורדו", שמתאר מסע שנערך במאה הרביעית לארץ ישראל, המחבר אינו מזכיר את האתר אף שעבר לידו. עדות ראשונה לקיומה של המסורת הופיעה במאה ה-13, כאשר רבי יעקב השליח כתב:
משכם עולים למקום שקורין עוורתא ושם שני הרים זה כנגד זה והדרך באמצע מקום מישור וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלם ושם קיברו של איתמר הכהן, והוא מקום נאה מאוד. עוד יש קבר אחר שם ואומרים שהוא קבר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויש לישמאעלים מקום להתפלל סמוך לקבר. עוד יש בכפר מערה ובה קבורים שבעים זקנים ויש שם לישמעאלים מקום תפילה. ועל ההר השני לימין העולה לירושלם הוא קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד.
אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.[3]
ב-1838 ביקר בקבר אליעזר הלוי,
סבותי ממנו אל קברי פינחס, אלעזר ואיתמר, אשר בכפר אווארטאה, רחוק כשתי שעות משכם. הקברים האלה עומדים על מכונם בנוים בגאוה, והמקום נעים, עד כי קשתה עלי מאד למוש ממנו. השומרונים המה המקימים את הקברים על כנם, ולא יחוסו על ההוצאה הרבה ביד הגדר החזקה עליהם; כי כאשר קבל אברהים־פחה את השלטון על סוריא ועל ארץ־ישראל, נחשבו השומרונים לו לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו, ותהי להם עת צרה, אשר כמוה לא נהיתה, בדעתם כי צפוים הם לאבדון, לולא מהר איש גדול מעדתם אל הפחה ויוכח לו, כי הם המה הישראלים האמתיים, עד אשר צלחה לו להטות את לב הפחה להחיותם ולקיימם על אדמתם. ובעת צרה הזאת נדרו לפאר את קברי הקדושים האלה בכל פאר, אבל גם הערביאים כבדו את הקברים האלה בכל כבוד, ולפעמים תשקדנה גם נשי המושלמנים להאיר את הקברים בשמנן אם יחסר להן פרי־בטן.
— אגרת ד"ר אליעזר הלוי משכם}[4]
קיים מנהג חדש לבקר בקבר ביום ההילולה של אהרן הכהן שחל בא' באב.[5] ביום זה מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום. ארגון "אגודת יסוד עולם" שעומד מאחורי העליות,[6] דואג למחוק את כתובות הנאצה שנכתבות על המצבה.
ב-31 באוגוסט 2011 חולל הקבר בגרפיטי בערבית ובציור של משגר רקטות.
בפברואר 2012 חולל שוב הקבר ורוססו בו כתובות המשבחות את רוצחי משפחת פוגל.[7]
קברו של אלעזר הכהן כשדה חרם עריכה
ערך מורחב – חרם (מתנות כהונה)
על הפסוק ”וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם” (יהושע כד לג), יש מפרשני התורה שמסבירים שבני שבט יוסף רצו לזכות שייקבר אלעזר הכהן בנחלתם. ובעת מיתתו, החרימו את גבעת פינחס כ"שדה חרם" (הניתן לכהן שבאותו משמר) וכיוונו להחרים במשמרתו של פינחס הכהן, ובכך ייצא ויקבור אביו בנחלת בני יוסף בהר אפרים.[8]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 5, פרק א, פסקה כט, סעיף 119.
- ^ נדפס בתוך יהודה דוד איזנשטין, אוצר מסעות, עמ' 66, באתר היברובוקס
- ^ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
- ^ מובא במרדכי אהרן גינצבורג, "השומרונים (על פי מכתבי המסע של הד"ר אלעזר הלוי)" בפרויקט בן-יהודה
- ^ דניאל הרץ, כ-300 מתפללים בקברי בני אהרן בעוורתא, באתר כיכר השבת, 2 באוגוסט 2019
- ^ אפרים מורנו, הילולת "שבעים הזקנים" בעוורתא, באתר ערוץ 7, בשבע, 31 בינואר 2012
- ^ חדשות 2, הושחת קבר אלעזר הכהן בשומרון, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
- ^ מלבי"ם, ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ג