צבי לוז

סופר וחוקר ספרות ישראלי (1930–2020)

צבי לוּז (10 בינואר 19301 בנובמבר 2020) היה סופר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

צבי לוז
לידה 10 בינואר 1930
דגניה ב׳, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בנובמבר 2020 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לוז נולד בדגניה ב', בנם של שניים ממייסדי הקבוצה, רחל וקדיש לוז, איש מפא"י ולימים יו"ר הכנסת. גדל והתחנך במוסדות החינוך הקיבוציים של עמק הירדן בתיכון בית ירח[1]. במלחמת העצמאות נלחם כקצין בחטיבת גולני. לאחר המלחמה עבד בחקלאות בדגניה ב', ואחר כך היה מחלוצי ההתיישבות בערבה בהיאחזות יטבתה. למד ספרות עברית ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. אחר-כך שימש מורה בבית הספר המשותף בבית ירח. בשנת 1968 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן[2], ואחר-כך לימד בה ספרות עברית עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1998. בנוסף לעבודתו באוניברסיטת בר-אילן לימד ספרות עברית במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

בשנת 1965 ראה אור ספרו הראשון, "מקום שהנחלים הולכים", שזיכה אותו בפרס קוגל לספרות יפה[3]. מאז הוציא עוד ספרים רבים.

בשנת 2011 זכה בפרס רמת גן לספרות על מפעל חיים.

ללוז היו שלושה אחים: אסתר דינר, אהוד לוז, פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה, וחנה ברקן. היה נשוי לאהובה עד פטירתה בשנת 2010, ואב לשני בנים ושלוש בנות (בהם הסופרת תהילה לוז גלמן, אשתו של אלי גלמן המנכ"ל לשעבר של חברת אמדוקס). בתו שירה נשואה לפרופסור יואב צ'פמן, מנהל מחלקה נוירולוגית במרכז רפואי שיבא.

נפטר ב-1 בנובמבר 2020 ונקבר בקיבוצו. סמוך לפטירתו הוגש לו ספר מאמרי-מחקר המוקדש לו: זיוה שמיר, אבידב ליפסקר (עורכים), ארצות הצבי: מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית מוגשים לצבי לוז, ירושלים: כרמל, תשפ"ב.

מספריו

עריכה

מספריו שערך

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הדף של צבי לוז באתר אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ נחמן גלבוע, נפטר פרופ' צבי לוז, הזמן הירוק, (באתר כנס מדיה), 4 בנובמבר 2020
  3. ^ שמיר זיווה, לוז צבי ///סופר וחוקר ספרות, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, באתר הקשרים