ראוניון
ראוניון (בצרפתית: La Réunion) הוא אי צרפתי הממוקם באוקיינוס ההודי, כ־700 ק"מ מזרחית למדגסקר וכ־200 ק"מ דרום־מערבית למאוריציוס. האי הוא חלק אינטגרלי מצרפת מבחינה מנהלית (מחוז שמעבר לים), ובדומה לארבע מושבות עבר אחרות, נחשב לחבל מנהלי בצרפת (אחד מתוך 27 מחוזות), באופן זהה לכל חבל אחר בחלק האירופי של צרפת. כחלק מצרפת, ראוניון הוא הנקודה המזרחית ביותר באיחוד האירופי (בגלל אזור הזמן שבו נמצא האי, היה זה המקום הראשון בעולם שבו הפך האירו להילך חוקי).
| |||
מדינה | צרפת | ||
---|---|---|---|
מושל | דידייה רוברט | ||
נפות במחוז שמעבר לים | 4 רבעים, 49 קנטונים, 24 קומונות | ||
בירת המחוז שמעבר לים | סן-דני | ||
שפה רשמית | צרפתית, קראולית ראוניון | ||
תאריך ייסוד | 21 במרץ 1946 | ||
שטח | 2,512 קמ"ר | ||
‑ הנקודה הגבוהה | פיטון דה נז' | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז שמעבר לים | 871,157 (1 בינואר 2021) | ||
‑ צפיפות | 340 נפש לקמ"ר (2013) | ||
קואורדינטות | 21°06′52″S 55°31′57″E / 21.114444444444°S 55.5325°E | ||
אזור זמן | UTC +4 | ||
http://www.regionreunion.com/ | |||
לחצו כדי להקטין חזרה (למפת ראוניון רגילה) | |||
היסטוריה
עריכההשייטים הערבים שהפליגו באזור כינו את האי "דינה מורגבין" ("האי המערבי"). הפורטוגלים היו הראשונים שעלו על האי בשנת 1513 וגילו כי אין בו מתיישבים. הם כינו את האי "סנטה אפולוניה".
בערך באותה התקופה העבירו הצרפתים את האי לשליטתם אם כי הדגל הצרפתי הונף באי רק בשנת 1638 בידי פרנציוס קאוצ'ה. השטח נכבש רשמית על ידי האימפריה הקולוניאלית הצרפתית בשנת 1642 בידי ז'אק פרוניס, אשר הגלה לאי זה 12 מורדים צרפתים ממדגסקר, שהייתה אף היא בשליטה צרפתית. האסירים הוחזרו לצרפת מספר שנים מאוחר יותר, ובשנת 1649 קרא לאי מלך צרפת לואי השלושה עשר בשם לה בורבון, על שם ביתו המלכותי.
השם "ראוניון" ניתן לאי רק ב־1793 לאחר נפילת בית בורבון במהפכה הצרפתית. השם שפירושו הצטרפות, איחוד, מנציח את האלפים ממרסיי וממקומות אחרים שבאו לפאריס בקיץ 1792 כדי להתנדב למשמר הלאומי ובכך סייעו להפוך אותו ממלוכני לרפובליקני.
בשנת 1801 נקרא האי "לה בונפרטה" על שם נפוליאון בונפרטה. בשנת 1810 נכבש האי על ידי בריטניה והוחזר השם "בורבון". האי הוחזר לצרפת בקונגרס וינה בשנת 1815 ושמו נשאר "בורבון" עד שנת 1848 ומהפכת 1848 בצרפת, אז הוחזר השם ל"ראוניון".
בין המאה ה־17 והמאה ה־19 היגרו לאי צרפתים, אפריקאים, מלאים, סינים והודים. הגירה זו יצרה את המגוון האתני הגדול הקיים באי. לפני פתיחת תעלת סואץ שימש האי נקודת עצירה חשובה בדרך מאירופה למזרח הרחוק.
ב־19 במרץ 1946 זכתה ראוניון למעמד של מחוז בצרפת יחד עם גוואדלופ, גיאנה הצרפתית ומרטיניק.
ב־29 ביולי 2015 פורסם שנמצאו שרידי מטוס נוסעים מדגם בואינג 777 בחופיו של האי. ההערכה היא כי אלה שרידיו של המטוס שנעלם בטיסה 370 של מלזיה איירליינס[1].
כלכלה
עריכהייצור הסוכר היה בעבר ענף היצוא המוביל בראוניון. בימינו משמש ענף התיירות למקור ההכנסה החשוב באי. כמו כן, מקבל האי סיוע כלכלי נרחב מצרפת. באי ישנן קבוצות סוציו־אקונומיות שונות: אנשים אמידים מהודו או צרפת לצד תושבים עניים מחוסרי כל מאפריקה.
האבטלה והעוני הן בעיות חריפות באי. אחוז המובטלים עמד ב־2014 על 30%. לפי לה מונד נמצאת כ-42% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני.
תחבורה
עריכה- ערך מורחב – נמל התעופה ראוניון רולאן גארוס
נמל התעופה ראוניון רולאן גארוס משרת את האי, מטפל בטיסות לצרפת, הודו, מדגסקר, מאוריציוס, טנזניה, קומורו, סיישל, דרום אפריקה, סין ותאילנד. בנוסף, קיים גם נמל התעופה פיירפונדס בעיר סן פייר, אשר משרת טיסות מאוריציוס ומדגסקר.
דמוגרפיה ושפה
עריכההקבוצות האתניות הן: צרפתים, אפריקאים, מלגשים, סינים, פקיסטנים והודים.
הדת העיקרית (86 אחוזים) היא קתולית, בנוסף ישנם מיעוטים הינדים, מוסלמים ובודהיסטים.
השפה המדוברת באי היא שפה קריאולית (בצרפתית: Créole réunionnais).
גאוגרפיה
עריכההאי נמצא באוקיינוס ההודי, מזרחית למדגסקר. ראוניון הוא אחד האיים בארכיפלג של איי מאסקרן (אנ'). אורך החופים של ראוניון הוא 207 ק"מ. האי מצוי תחת איום התפרצויות הר הגעש פִּיטוֹן דֶה לָה פוּרנֶז (Piton de la Fournaise, בצרפתית: "פסגת הכבשן") הנמצא בדרומו של האי, וכן סופות ציקלון.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ראוניון (בצרפתית)
הערות שוליים
עריכה- ^ עולה הסבירות כי נמצא המטוס המלזי: חוקרים קבעו כי השברים שהתגלו שייכים לבואינג 777, באתר הארץ, 29 ביולי 2015