רודולף פרנץ הס

רודולף פרנץ פרדיננד הס (בגרמנית: Rudolf Franz Ferdinand Höß; ‏25 בנובמבר 1901 – 16 באפריל 1947) היה בכיר נאצי, שימש כמפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, היה אחראי לרצח של מיליוני יהודים ושל מאות אלפי קרבנות בני עמים אחרים באושוויץ, במהלך השואה. לאחר המלחמה נידון והורשע ברצח עם כפושע מלחמה, והוצא להורג בתלייה ב-1947 בתוך מחנה אושוויץ.

רודולף פרנץ פרדיננד הס
Rudolf Franz Ferdinand Höß

הס בעת משפטו בפולין, 1947
לידה	25 בנובמבר 1901 באדן-באדן, גרמניה
הוצאה להורג	16 באפריל 1947 (בגיל 45) אושוויץ, פולין
מקום קבורה	אושוויץ I
מדינה	גרמניה, הרייך הגרמני
בן או בת זוג	Eleonore Hodys
השתייכות
תקופת הפעילות	1934–1945 (כ־11 שנים)
דרגה	אובר-שטורמבאנפיהרר
תפקידים בשירות
מפקד מחנה אושוויץ-בירקנאו
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב הברזל דרגה שנייה

רודולף פרנץ הס רגעים ספורים לפני תלייתו

רודולף פרנץ הס לאחר תלייתו.
16 באפריל 1947

מקום תלייתו של רודולף פרנץ הס באושוויץ

הבית בו התגורר הס עם משפחתו בעת שפיקד על אושוויץ, סמוך למחנה 1

ביוגרפיה

הס נולד בעיר באדן-באדן למשפחה קתולית. חרף שאיפות אביו שיהפוך לכומר, התנדב בשנת 1915 לצבא, לאחר מות אביו, וכנער בן 15 הספיק להשתתף במלחמת העולם הראשונה. הוא נשלח להילחם כמש"ק לצד העות'מאנים בעיראק ובארץ ישראל, וקיבל שני עיטורי צלב הברזל. במהלך הלחימה נפצע ואושפז בבית החולים בוילהלמה.

בתום המלחמה הצטרף ל"פרייקור של רוסבאך" - מיליציות בריונים ימניות קיצוניות שנהגו להתנפל על גורמי שמאל באלימות, וכן על פולנים ובני המדינות הבלטיות, באזורי הגבול המזרחי של גרמניה. הוא השתתף בפעולות ה"פרייקור" בחבל שלזיה העילית, וכן באזור הבלטי ובחבל הרוהר. בשנת 1922 הצטרף למפלגה הנאצית ובשנת 1923 נידון לעשר שנות מאסר על מעורבות ברצח ולטר קאדוב - מורה שנחשד בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הצרפתיים בחבל הרוהר. עמו נידון למאסר גם מרטין בורמן, מי שעתיד היה למלא תפקיד בכיר לצד היטלר בהיסטוריה רווית הדם של הרייך השלישי. לימים יטען הס כי קיבל על עצמו את האחריות העיקרית לרצח, בין היתר בגלל שבורמן היה נשוי.

הס שוחרר בחנינה כללית ב-1928, וב-1929 לצד עיסוקו בחקלאות, המשיך פעילותו בחוגי הימין הקיצוני, והצטרף לארגון הקיצוני "אגודת ארטמן", שהטיפה להתיישבות בשטח פולין שבמזרח. בשנה זו התחתן עם הדוויג הנזל, ולימים נולדו לזוג חמישה ילדים. בתקופה זו גם פגש לראשונה את היינריך הימלר.

בספטמבר 1933 התקבל לאס אס, וב-1934 התבקש לדבריו על ידי הימלר להצטרף ליחידות גולגולת המת (אס-אס-טוטנקופּף-פֶרבֵנדה, SS-Totenkopfverbände) ואכן התגייס אליהם בדצמבר אותה שנה. יחידות אלה, שהיו מורכבות מנאצים קנאים, היו המאגר האנושי להפעלת מחנות הריכוז, וכל מנגנון השמדת היהודים מאוחר יותר. הס הוצב במחנה הריכוז דכאו בתפקיד "מפקד בלוק". בשנת 1938 הועבר לתפקיד עוזר מפקד מחנה זקסנהאוזן ובנובמבר אותה שנה קודם לדרגת האופטשטירמפירר. בשנת 1939 התקבל כחבר בוואפן אס אס ולאחר מכן, במאי 1940, קיבל פיקוד על מחנה ההשמדה אושוויץ. בזמן ששהה באושוויץ ארגן הס את המחנה והכינו למילוי תפקידו ב"פתרון הסופי לשאלת היהודים". השמדת היהודים בקנה מידה תעשייתי החלה בפועל שם, בינואר 1942. לדברי גיסו של הס, שבזמן המלחמה התארח וסייר באושוויץ, הוא שאל את הס כיצד הוא מסוגל לתפקד בשגרת הזוועה השוררת במחנה. הס השיב לו, לדבריו, שלא יוכל להבין זאת משום שאושוויץ זו "פלנטה אחרת".

בדצמבר 1943 הודח הס מתפקידו כמפקד אושוויץ והוחלף על ידי ארתור ליבהנשל, ככל הנראה בשל קשר שרקם עם אסירה אוסטרית קומוניסטית. נראה שהוא ניצל מעונש חמור יותר הודות הנאמנות שגילה בזמנו לבורמן (ר' למעלה). הס החליף את ליבהנשל בתפקידו ב-WVHA ("המשרד הראשי למשק ולמינהל" של האס אס). בתפקיד זה היה אחראי, בין היתר, להחדרת השימוש בגז ציקלון בה בתעשיית השמדת היהודים.

ב-8 במאי 1944 הורה הימלר להס לשוב לאושוויץ כדי לפקד על "מבצע הס" - השמדת יהודי הונגריה. במבצע זה הושמדו יותר מארבע מאות ושלושים אלף מיהודי הונגריה תוך שבועות ספורים.

בתום המלחמה נעלם הס והתנהל אחריו מרדף. הוא נלכד ב-11 במרץ 1946 על ידי יחידה של המשטרה הצבאית הבריטית, בפיקודו של הנס אלכסנדר. לכידתו התאפשרה אחרי איתור אשתו של הס, הדוויג, שבמהלך חקירתה הסגירה את מקום מחבואו: חווה בסמוך לגבול הדני ליד גוטרופל, תחת השם פרנץ לאנג. כשנתפס בידי חוליה בריטית שהוביל היהודי קפטן הנס אלכסנדר, הציג הס מסמכי זיהוי מזויפים על שם פרנץ לאנג. קצין בריטי יהודי בשם קארל אברהמס, התעקש לבדוק את טבעת הנישואין שענד, ומצא שבחלקה הפנימי חרותים השמות "רודולף" ו"הדוויג", שם אשתו. אז נשבר והודה בזהותו.

ב-16 במרץ 1946 השמיע באוזני שני קצינים של יחידת התחקור של הצבא הבריטי הצהרה לפיה "אני עצמי ארגנתי, לפי הוראות משקיבלתי מהימלר במאי 1941, את ההמתה בגז של שני מיליון בני אדם, מיוני–יולי 1941 ועד סוף 1943, התקופה שבה הייתי מפקד אושוויץ". במהלך משפטי נירנברג הופיע כעד במשפטם של ארנסט קלטנברונר, אוסוולד פוהל ומפעל אי גה פארבן. ב-25 במאי 1946 נמסר לידי הפולנים, וב-2 באפריל 1947 הם דנו אותו למיתה בתלייה. העונש הוצא לפועל ב-16 באפריל 1947 ברחבה שלפני הכניסה לקרמטוריום במחנה הריכוז אושוויץ I.

דמותו של הס מופיעה בספרו של ויליאם סטיירון "בחירתה של סופי" משנת 1979 ואף בגרסה הקולנועית בעלת אותו שם משנת 1982. הספר והסרט אינם מבוססים על מקרים אמיתיים והאירועים בהם מופיע הס הם פרי דמיונם של היוצרים.

משפחתו

אשתו של הס, הדוויג, הופיעה קצרות כעדה במשפטי אושוויץ, שנערכו בפרנקפורט באמצע שנות השישים. היא מתה ב־1989 בגיל 81. לזוג היו חמישה ילדים: קלאוס, נולד ב-1930, מת ככל הנראה בשנות השבעים באוסטרליה, מצריכת יתר של אלכוהול, היידה־טראוד נולדה ב־1932 ומתה מסרטן בגרמניה בעשור השני של המאה ה-21, אינגה־בריגיט נולדה ב־1933, מתגוררת בארה״ב; הנס־ירגן, נולד ב־1937 בדכאו, שם שירת אביו ומתגורר בגפו בעיירת נופש בצפון גרמניה; אנגרט, נולדה ב־1943 באושוויץ ומתגוררת בפולדה בגרמניה.

ריינר הס, נכדו של הס (בנו של הנס־ירגן), הופיע, לצד צאצאים אחרים של נאצים בכירים, בסרט "ילדי היטלר", אשר הוקרן בערוץ 2 ב-1 במאי 2011. בספרו של אלדד בק "גרמניה, אחרת", הוא מתאר בהרחבה את פגישותיו עם ריינר. ב-2020 כתב בק שריינר שבמהלך השנים ניסה להציג עצמו כמתנגד לנאציזם וסולד ממעשי סבו, למעשה השתמש בשמו כנכד לפושע נאצי בכיר על מנת להונות אנשים ולהוציא מהם כספים במרמה. אחיו הגדול של ריינר, קאי, הוא ממקימי הקהילה האוונגלית בשטוטגרט ומנהלה כיום, והוא מנסה לפרסם את פעילותו הפלילית של אחיו ולמנוע את גנבותיו. בהמשך פרסם בק, שניצולת השואה אווה מוזס קור, ש"אימצה" כנכד את ריינר ב־2014, לאחר ששכנע אותה שמשפחתו מתעלמת ממנו בשל "התכחשותו לפשעי סבו, ופועלו להנצחת זכר השואה", ניתקה את הקשר ביניהם פחות משמונה חודשים לאחר שנפגשו.

ספר עליו

הביוגרפיה עליו, אשר פורסמה בשנת 1958 בשם "רודולף הס - קומנדנט באושוויץ", הציגה אותו כמי שגידלו אותו ל"חוש חזק לחובה" ואשר נשבע ל"מעלה הגבוהה של הציות הצבאי". הביוגרפיה יצאה לאור בעברית בהוצאת "בית לוחמי הגטאות" בשנת 1978.

לקריאה נוספת

• צבי שנר (עורך), "הקומנדנט מאושוויץ מעיד", רשימותיו של רודולף פרדינאנד הס, הוצאת הקיבוץ המאוחד / בית לוחמי הגטאות, ה'תשכ"ה, 1964
• יואכים פסט, פני הרייך השלישי, הוצאת מערכות, 1987, עמ' 320-308
• תום שגב, חיילי הרשע, ירושלים: דומינו 1987
• תומאס הרדינג, הנס ורודולף: המצוד אחר מפקד אושוויץ, הוצאת כתר, 2013
• אלדד בק, גרמניה, אחרת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014

קישורים חיצוניים

• שיחותיו של הפסיכולוג גולדנסון עם הס בזמן משפטו
• אלכסנדר לאסיק, רודולף הס: מנהל הפשע, אתר יד ושם
• עופר אדרת, האיש שלכד את מפקד אושוויץ, באתר הארץ, 22 בינואר 2014
• איתמר אייכנר, "זה הסיפור של סבי": איש המודיעין היהודי לכד את מפקד אושוויץ, באתר ynet, 6 בפברואר 2020
• רודולף פרנץ הס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רודולף פרנץ הס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• רודולף פרנץ פרדיננד הס (1900-1947), דף שער בספרייה הלאומית

• רודולף פרנץ הס, ברשת החברתית Goodreads