ריף כהן
ריף כהן (נולדה ב-26 במרץ 1984) היא זמרת, כותבת, מלחינה ושחקנית ישראלית, השרה בעברית, בצרפתית ובערבית.
לידה |
23 במרץ 1984 (בת 40) תל אביב, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-2008 |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
סוגה | מוזיקת פופ, מוזיקה מזרחית, ראיי, Gnawa music, רוק |
שפה מועדפת | עברית |
חברת תקליטים | AZ רקורדס |
riffcohenmusic | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהריף כהן נולדה וגדלה בתל אביב לפטריסיה וישראל כהן. אמה נולדה בתלמסאן שבאלג'יריה ועם קבלת העצמאות של אלג'יריה ברחה לניס שבצרפת, ומשם עלתה לישראל בגיל 19. משפחתו של אביה הגיעה מג'רבה שבתוניסיה ואביה גדל בשכונת עג'מי שביפו. דודתו של סבה מצד אמה שרה בלאדינו באלג'יריה והוציאה תקליט. אמה של ריף, פטריסיה כהן, היא מורה ליוגה ומשוררת, אביה, ישראל כהן, עוסק בתיווך נדל"ן. הוריה היו בעלי גלריית אמנות ברחוב בן-יהודה בתל אביב, וריף נחשפה מגיל צעיר לאמנות ולאמנים שהיו לקוחות של הוריה. ריף היא הבת הבכורה במשפחה ולה אח ואחות.
למדה במגמת דרמה בתיכון א' לאמנויות תל אביב. היא למדה פסנתר ומחול מגיל ארבע. הלחינה את השיר הראשון שלה בגיל שמונה, בגיל העשרה הלחינה שירים וביצעה אותם בבית ספרה. בזמן שלמדה בבית הספר לאמנויות שיחקה ב"כמו גדולים", קלטת לילדים של אריק איינשטיין. ב-1996, כשהייתה בכיתה ו', השתתפה ב"ניידת שידור", תוכנית ילדים ששודרה בערוץ הראשון. שם ראיינה את נטלי עטיה, את היי פייב ועוד. ב-1999 עבדה במשך שנה ברשות השידור והצטלמה לסדרות נגד אלימות שהוקרנו במוסדות חינוך.
בוגרת תיכון אלון ברמת השרון, במגמת מוזיקה.
לא התקבלה ללהקה צבאית, צה"ל ויתר על גיוסה והיא החלה ללמוד לתואר ראשון בחוג למוזיקולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב (2003–2005).
ריף כהן נישאה למעצב האופנה הד מיינר[1] והשניים התגרשו לאחר 14 שנות נישואים,[2] שבהן נולדו להם שני בנים.[3]
קריירה
עריכהבתקופת לימודיה האקדמיים שרה במשך שנתיים במקהלת גבעול, שהיא שילוב של יוצרים רבים מלהקות. במקביל ניגנה עם המוזיקאי אסף קורמן והופיעה איתו עם חומרים מקוריים ששניהם כתבו במשותף והופיעו עמם במועדון "הגדה השמאלית". ב-2003 הצטלמה לסרט הווידאו ארט "עולמים" של האמן הצרפתי-יהודי יוסף-ז'וזף דדון, שהוצג במוזיאונים שונים בצרפת. בהפקתו של דדון הקליטה כהן שיר שיצא לאור במסגרת אלבום שנמכר בתערוכות. ב-2004 הופיעה יחד איתו בפריז. את יצירותיה ביצע הפסנתרן אמיל בלונדל.
בשנת 2005 החלה לפעול יחד עם אמה, פטריסיה, שכותבת את מילות השירים בצרפתית וריף מלחינה אותם. בנוסף לכך כהן גם כותבת שירים באנגלית ומלחינה אותם. במוזיקה שלה היא משלבת בין פופ צרפתי, מוזיקה צפון אפריקאית, רוק ואוונגרד. ב-2006 שרה בפסטיבל המוזיקה האלקטרונית בירושלים. ב-2007 שרה בטקס הפרסים הבריטי לאמנים פלסטיים. באותה שנה שרה עם רביד כחלני במופע "Desert Blues" שירים ממרוקו, מאוריטניה ואפריקה. ב-2007 גם שרה פעמיים בחודש במופעי אימפרוביזציה עם קבוצת "גרילה" של אריאל אפרים אשבל בזירה הבין-תחומית. ב-2008 הוזמנה לרומניה לבצע את השיר "ראשי התפצל", שכתבה בהיותה בת שש עשרה, במסגרת פרויקט "אדמדם" של הכוריאוגרף ארקדי זיידס בתיאטרון המרכזי ביאשי. באותה שנה שיתפה פעולה עם נעמה צבר בפרויקט "24" כחלק מפסטיבל "ארט פוקוס" בירושלים, בו שרה את השיר "רוצה כולך".
בשנים 2008–2010 שהתה במשך שנתיים בפריז. היא התקבלה לעיר האמנויות הבין-לאומית, בית אמנים, בו מתגוררים 500 אמנים מרחבי תבל, וקיבלה למשך שנה דירה ובה פסנתר ומלגת מחיה. המחויבות היחידה שלה הייתה לבצע הופעה אחת במקום, את ההופעה עשתה עם הנגן וינסן סגל. אחר-כך נשארה שנה נוספת בפריז. בפריז ביימה את הסינגל "א-פרי" ("A Paris"), שהועלה ביוטיוב בפברואר 2011, הושמע הרבה ברדיו ולו למעלה משישה מיליון צפיות (נכון לדצמבר 2019).[4] כהן הלחינה את המוזיקה של ההצגה "מסע בעקבות הלב" של עמותת "שקל", ששחקניה הם בעלי פיגור שכלי וגם שיחקה עמם בהצגה שרצה ברחבי ישראל. כתבה את המוזיקה המקורית לסרט הווידאו-ארט "ציון" של ג'וזף דדון (2007), בו כיכבה רונית אלקבץ, הסרט הציג בלובר. בספטמבר 2012 הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה, "A Paris",[5] וחיממה את להקת רד הוט צ'ילי פפרז שהופיעה בפארק הירקון.[6]
כהן הופיעה במופעי סולו במועדון בלבונטין 7 ובמועדון הבארבי. היא מופיעה בערבי שירה בהפקותיו של אלי שיינברג.
למדה במשך עשר שנים פיתוח קול קלאסי וגם למדה במשך שנה פיתוח קול הודי קלאסי.
באוקטובר 2012 הוחתמה בידי חברת AZ רקורדס, שלוחה צרפתית של חברת יוניברסל העולמית.[7] באותה שנה זכתה בפרס אקו"ם לתגלית השנה.[8]
כהן השתתפה באלבום השלישי של להקת מטרופולין בשיר "Six Heures" שיצא בדצמבר 2012.
בשנת 2013 עלתה לשידור בערוץ הילדים תוכנית המציאות "פרויקט הלהקה", בה כהן ומוזיקאים שונים ממיינים כישרונות בתחומי השירה והריקוד על מנת להרכיב להקה חדשה.
בשנת 2015 יצא אלבומה השני, "A La Menthe".[9] שנתיים לאחר מכן התארחה ריף באלבומו של גוראן ברגוביץ', "שלושה מכתבים מסרייבו", בו התארחו אמנים נוספים כמו אסף אבידן וראשיד טאהא.
בשנת 2020 יצא אלבומה השלישי, "Quelle Heure Est-ll", שהופק בשיתוף עם המפיק המוזיקלי עטר מיינר. באותה השנה הקליטה עם שאנן סטריט את הסינגל הראשון, "ואמרתי לעצב", מתוך אלבומו השלישי, "אידיאלים". בשנת 2022 הוציאה את להיט המועדונים "Bye Dubai" שזכה להצלחה וצבר מאה אלף השמעות בספוטיפיי.[10] שלושה רמיקסים נלווים מאת דלית רצ'שטר, שי שז ולינוי עייש הופצו בהמשך לכך; הראשון מאת רצ'שטר זכה להצלחה וצבר 200 אלף השמעות.[11][12][13]
לקראת סוף 2022 הוציאה את "שלם עליי" ("Pay4me") שזכה להצלחה. במהלך מצעד הגאווה בתל אביב לשנת 2023 בוצע השיר בידי כהן בליווי רקדן בטן; זו הייתה אחת מההופעות הארוכות ביותר באותו המצעד.[14]
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 2012: A Paris
- 2015: A La Menthe
- 2020: Quelle Heure Est-ll
- 2024: חור בלב[15]
פילמוגרפיה
עריכהמשחק
עריכהסרט | סוג | במאי | שנה |
---|---|---|---|
בקבוק בים של עזה | סרט קולנוע | טרי בנישתי | 2012 |
רימון הזהב | סרט קולנוע | דן תורג'מן | 2011 |
מוקי בוערה | סרט טלוויזיה | לינה וסלבה צ'פלין | 2010 |
ציון | וידאו ארט | ג'וזף דדון | 2008 |
אלף | ברבד גולשירי | 2004 | |
עולמים | וידאו ארט | ג'וזף דדון | 2003 |
זמזום | סרט טלוויזיה | יגאל בורשטיין | 2002 |
דולצ'ה וגבאנה | סרט סטודנטים | נעם קפלן | 2001 |
כותרות סיום | ערוץ 2, סרט קצר | אסף קורמן | 2000 |
סדרה/תוכנית | ערוץ | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
פרויקט הלהקה | ערוץ הילדים | בוחנת | 2013 | |
לחיות מחדש | ערוץ 1 | חיים בוזגלו | 2009 | |
פרשת השבוע | הוט 3 | רני בלייר | 2009 | |
ניידת שידור (תוכנית ילדים) | זאפ לראשון בערוץ הראשון | כתבת | 1996 |
הלחנה
עריכהשם היצירה | סוג | שנה |
---|---|---|
עולמים | וידאו ארט | 2003 |
פדרה מאוהבת | הצגה | 2007 |
ציון | וידאו ארט | 2008 |
מסע בעקבות הלב | הצגה | 2009 |
קישורים חיצוניים
עריכה- ריף כהן, ברשת החברתית פייסבוק
- ריף כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
- ריף כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ריף כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ריף כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ריף כהן, באתר ספוטיפיי
- ריף כהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ריף כהן, באתר Discogs (באנגלית)
- ריף כהן, באתר Songkick (באנגלית)
- ריף כהן, באתר Genius
- ריף כהן, דף שער בספרייה הלאומית
- ריף כהן, באתר "שירת נשים"
- שי להב, ריף כהן: מוזיקה ים תיכונית אבל עם קלאסה, באתר ynet, 22 בפברואר 2012
- אורי זר אביב, ממתק פופ צרפתי עם טוויסט, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2011
- אסף נבו, ריף כהן: "מאז שהתחתנתי אני בן אדם שפוי יותר", באתר מאקו, 10 בנובמבר 2011
- עמי פרידמן, מרפרפת: לריף כהן יש הרבה מה לומר על ישראל והישראלים, באתר nrg, 18 במרץ 2012
- שגיא בן נון, פלפל ריף: ריף כהן כבשה את העולם, למרות הכל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2012
- שחר אטואן, ריף כהן - קלאסית, במובן השמח של המלה, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
- דודו כהן, "הבנתי שאני לא יודעת כלום על יהדות, בושה וחרפה": ריף כהן חוזרת בזמן, באתר בית אבי חי, 21 בספטמבר 2014
- עידו שחם, עכבר העיר, "דורשים מהאישה מהר מאוד לחזור לעצמה", באתר הארץ, 17 במרץ 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ דנה דרבניסקי, בגזרתה: ראיון זוגי עם ריף כהן והד מיינר, באתר "את", 6 באוקטובר 2015
- ^ אסף נבו, בקצב שלה: ריף כהן מצאה את הקול, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2020
- ^ קרן נתנזון ויץ, ריף כהן: "תרגילי פיתוח קול מרדימים את ילדיי", באתר ynet, 4 באפריל 2019
- ^ השיר א-פרי של ריף כהן, באתר יו טיוב
- ^ אמרי מרמור, ריף כהן באלבום בכורה מגובש ובעל חזון מוזיקלי, באתר וואלה, 12 בספטמבר 2012;
רז ישראלי, קבלי פרחים: ריף כהן סוחפת, באתר nrg, 20 בספטמבר 2012 - ^ אורי זר אביב, ריף כהן תחמם את ה"רד הוט צ'ילי פפרס" בפארק הירקון, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2012
- ^ אורי זר אביב, ריף כהן הוחתמה ביוניברסל על חוזה אמן בינלאומי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2012
- ^ פרסי אקו"ם, באתר אקו"ם
- ^ רז ישראלי, אמיצה ומתוחכמת: ריף כהן כבר לא ילדה, באתר nrg, 9 בספטמבר 2015
- ^ Bye Dubai (باي دُبيّ), 2022-05-13, נבדק ב-2023-08-11
- ^ Bye Dubai (باي دُبيّ) [Dalit Rechester Remix], 2022-09-15, נבדק ב-2023-08-11
- ^ Bye Dubai (باي دُبيّ) [SHAY SHAZ Remix], 2022-10-03, נבדק ב-2023-08-11
- ^ Bye Dubai (باي دُبيّ), 2022-11-02, נבדק ב-2023-08-11
- ^ ריף כהן, גאווה, 2023, נבדק ב-2023-08-11
- ^ שירה נאות, "אני רוצה בעל ורוצה לקרוא לו בעלי. ב־ע־לי!", באתר הארץ, 17 ביולי 2024