רקס הריסון
סר רג'ינלד קארי "רקס" הריסון (באנגלית: Sir Reginald Carey "Rex" Harrison ; 5 במרץ 1908 - 2 ביוני 1990) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אנגלי זוכה שני פרסי טוני, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1964 על תפקידו בסרט "גבירתי הנאווה".
 | |
| לידה |
5 במרץ 1908 הוייטאון, לנקשייר, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1990 (בגיל 82) ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| תקופת הפעילות | 1930–1986 (כ־56 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
נואל הריסון, קארי הריסון |
| פרסים והוקרה | פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב, 2 פרסי טוני |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייו עריכה
הריסון נולד בעיירה הוייטאון שבמחוז לנקשייר, אנגליה. לאחר מקרים רבים של דלקות עיניים בעיניו איבד הריסון את מרבית ראייתו בעיניו השמאלית. החל לשחק בנערותו בבימות תיאטרון בלונדון ובליברפול. שירת בחיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת קצונה.
קריירה עריכה
קולנוע עריכה
הריסון החל את דרכו בקולנוע הבריטי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 לצידה של כוכבת הקולנוע ויוויאן לי בסרטים "סערה בכוס תה" ו"מדרכות לונדון". ב-1938 זכה הריסון לחשיפה גדולה בזכות הופעתו בסרט "המצודה", עיבוד לספרו של ארצ'יבלד ג'וזף קרונין "המצודה". בשנת 1940 הופיע הריסון כבר ככוב קולנוע במותחן הריגול של קרול ריד "רכבת לילה למינכן" בתפקיד קצין הריגול דיקי רנדל. בשנת 1945 שיחק בסרטו דייוויד לין "נשמות עליזות" בתפקיד הסופר צ'ארלס קונדומיין. ב-1946 שיחק בדרמה "אנה ומלך סיאם" בתפקיד מלך סיאם מונגקאוט. ב-1947 שיחק בפנטזיה "הרוח וגברת מוייר" בתור קפטן דניאל גרג ובדרמה "הפוקסים של הארוו". ב-1958 הופיע בקומדיה של וינסנט מינלי "בנות ה-17 מבלות" (The Reluctant Debutante). ב-1960 הופיע במותחן המסתורין "קולות בערפל" (Midnight Lace) בתפקיד טוני, בעלה של היורשת האמריקאית קיט פרסטון (דוריס דיי).
על הופעתו הדרמטית בדרמה ההיסטורית המצליחה של הבמאים ג'וזף ל. מנקייביץ' ודריל זאנוק "קלאופטרה" בתפקיד יוליוס קיסר הועמד האריסון לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב.
.jpg)
בשנה שלאחר מכן כבר קטף הריסון את פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ואת פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בתפקיד קומי על תפקידו בעיבוד הקולנועי הקלאסי של ג'ורג' קיוקור למחזמר "גבירתי הנאווה".
בשנת 1965 הופיע בדרמה ההיסטורית "ייסורים והתלהבות" על עבודותיו של מיכלאנג'לו בואונרוטי (צ'רלטון הסטון) בתפקיד האפיפיור יוליוס השני, ובדרמה הקומית "הרולס רויס הצהובה" בתפקיד הלורד צ'ארלס.
בשנת 1967 הופיע הריסון בעיבוד הקולנועי הגדול הראשון לספר "דוקטור דוליטל". הסרט אמנם זכה בשני פרסי אוסקר (לאפקטים חזותיים ולשיר הנושא), אך היה כישלון מהדהד הן בביקורת והן בקופות. הריסון הועמד על הופעתו בתפקיד הראשי לפרס גלובוס הזהב. באותה שנה שיחק בדרמה "סיר הדבש" לצידה של מגי סמית'. פרש מעשייה קולנועית בסוף שנות ה-70. ב-1986 התפרסם בפעם האחרונה בסרט הטלוויזיה "אנסטסיה: המסתורין של אנה" בתפקיד קיסר רוסיה קיריל ולדימירוביץ'.
תיאטרון עריכה
ערך את הופעת הפריצה שלו כשחקן תיאטרון במחזה הקומי "צרפתי ללא דמעות". הריסון זכה בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר בתפקיד דרמטי בשנת 1949 על הופעתו בתפקיד הנרי השמיני במחזה "אן של אלף הימים". בשנת 1957 זכה הריסון בפרס הטוני השני שלו לשחקן הטוב ביותר במחזמר על הופעתו במחזמר המפורסם "גבירתי הנאווה" בו שיחק בתפקיד הפרופסור הנרי היגינס. ב-1969 קיבל הריסון פרס מיוחד בטקס פרסי הטוני. ב-1984 הועמד בפעם השלישית לפרס טוני על תפקידו במחזה "בית הלב השבור".
מוות עריכה
בשנותיו המאוחרות סבל הריסון ממחלות גלאוקומה. הוא נפטר ממחלת סרטן הלבלב בשנת 1990 בגיל 82 בביתו שבמנהטן. נפטר בזמן שעבד על המחזה "המעגל".
חיים אישיים עריכה
הריסון היה נשוי שש פעמים במהלך חייו:
- לקולט תומאס מ-1934 עד לגירושין ב-1942, ממערכת נישואין זאת נולד בנו הראשון, הזמר והשחקן נואל הריסון. בתו של נואל הריסון היא השחקנית קתרין הריסון.
- לשחקנית היהודייה גרמנייה לילי פלמר מ-1943 עד לגירושין ב-1957, ממערכת נישואין זאת נולד הסופר והמחזאי קארי הריסון.
- לכוכבת הקולנוע האנגלייה קיי קנדל מ-1957 עד למותה ממחלת הלוקמיה ב-1959, הזוג נישא לאחר שהכירו על סט הסרט "הבעל הקבוע".
- לכוכבת הקולנוע הוולשית רייצ'ל רוברטס מ-1962 עד לגירושין ב-1971.
- לאליזבת האריס מ-1971 עד לגירושין ב-1975.
- למרסיה טינקר מ-1978 עד לפטירתו של הריסון ב-1990.
תארים עריכה
הריסון קיבל תואר אבירות בשנת 1989 ממלכת אנגליה אליזבת השנייה על פועלו בתחום הבידור. להריסון שני כוכבים, מצלמת וידאו וטלוויזיה בשדרת הכוכבים של הוליווד.
פילמוגרפיה נבחרת עריכה
- המשחק המעולה (1930)
- גברים הם לא אלים (1936)
- סערה בכוס תה (1937)
- מדרכות לונדון (1938)
- המצודה (1938)
- מעבר לירח (1939)
- רכבת לילה למינכן (1940)
- מייג'ור ברברה (1941)
- נשמות עליזות (1945)
- אני גר בכיכר גרוסבנור (1946)
- אנה ומלך סיאם (1946)
- הרוח וגברת מוייר (1947)
- הפוקסים של הארוו (1947)
- המלך ריצ'רד והקרוסדרס (1954)
- הבעל הנצחי (1955)
- בנות ה-17 מבלות (1958)
- קולות בערפל (Midnight Lace) (1960)
- הגנבים המאושרים (1961)
- קלאופטרה (1963)
- גבירתי הנאווה (1964)
- הרולס רויס הצהובה (1964)
- ייסורים והתלהבות (1965)
- דוקטור דוליטל (1967)
- סיר הדבש (1967)
- פרעוש באוזן שלה (1968)
- מעלה המדרגות (1969)
- הנסיך והאביון (1977)
- שאלימר (1978)
- אשאנטי (1979)
- המוסקיטר החמישי (1979)
- הקינגפישר (1983)
- אנסטסיה: המסתורין של אנה (1986)
קישורים חיצוניים עריכה
רקס הריסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רקס הריסון, באתר AllMovie (באנגלית)
רקס הריסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
רקס הריסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רקס הריסון, באתר AllMusic (באנגלית)
רקס הריסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רקס הריסון, באתר Discogs (באנגלית)- ב. ורדי, החמישית של האריסון, מעריב, 4 בדצמבר 1970
- רקס הריסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רקס הריסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
