מיכלאנג'לו
מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni; 6 במרץ 1475 – 18 בפברואר 1564) היה איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות. יצירותיו, כגון הפסל דוד, הפרסקאות בקפלה הסיסטינית ויצירות נוספות, נחשבות לחלק מפסגת האמנות המערבית.
.jpg) | |
| לידה |
6 במרץ 1475 קפרזה מיכלאנג'לו, רפובליקת פירנצה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1564 (בגיל 88) רומא, מדינת האפיפיור |
| שם לידה |
Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni |
| מקום קבורה |
בזיליקת סנטה קרוצ'ה |
| לאום |
איטלקים |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פירנצה |
| תקופת הפעילות | 1496–1564 (כ־68 שנים) |
| זרם באמנות |
הרנסנס הגבוה, ציור רנסנס |
| הושפע על ידי |
דומניקו גירלנדיו, ברטולדו די ג'ובאני, פוליציאנו |
| יצירות ידועות |
הספרייה הלורנציאנית, תקרת הקפלה הסיסטינית, עבד גוסס, מת'יו הקדוש, העבד המורד, קפלת מדיצ'י, בכחוס, בזיליקת פטרוס הקדוש, ברוטוס, עבדים, הפייטה של רונדניני, גאונות הניצחון, יום הדין האחרון, פייטה, הפייטה הפלורנטינית, טונדו דוני, קרב הקנטאורים, מדונה של המדרגות, דוד |
| בן או בת זוג |
תומאזו דיי קאוואליירי |
| חתימה |
 |
  | |
תולדות חייו
עריכהשנותיו המוקדמות
עריכהמיכלאנג'לו נולד בקַפֶּרְזֶה, כפר טוסקני קטן בנפת אַרֶצוֹ, כ־50 ק"מ מזרחית לפירנצה. אביו, לודוביקו די סימוני (Lodovico di Leonardo di Buonarotti Simoni), שימש בתפקיד פקיד ממשל (Magistrate) באזור. כשהיה מיכלאנג'לו בן שש נפטרה אמו (מבית רוּצֶ'לַאי - משפחה בעלת שם באותה תקופה), מה שהוביל בסופו של דבר את משפחתו לעבור לכפר סטיניאנו מזרחית לפירנצה. אף שנולד בכפר קפרזה, החשיב את עצמו מיכלאנג'לו לאיש פירנצה עד יומו האחרון. עוד בהיותו נער רצה לעסוק באמנות, ולמרות התנגדות אביו יצא מיכלאנג'לו ללמוד אצל האמן גִירְלַנְדָיוֹ שהיה צייר ידוע בעיר פירנצה.
הכנה לקריירה כאמן
עריכהלאחר שנה בסדנתו של גירלנדיו, שם התנסה באמנות הפרסקו, עבר ללמוד אצל ברטולדו די ג'ובאני בגן הפיסול שהקים לורנצו דה מדיצ'י, וכתוצאה מכך הפך לבן חסותו וגר בארמונו. בתקופת שהותו בארמון נחשף למיטב המשוררים והפילוסופים של תקופתו, ולמד על התרבות היוונית והרומית מאנשי האקדמיה האפלטונית, שנהגו להיפגש בארמון מדיצ'י. עם פטירתו של לורנצו בשנת 1492 עזב מיכלאנג'לו את הארמון אך שמר אמונים כל חייו לבית מדיצ'י.
יצירותיו הראשונות
עריכהאת שתי יצירות הפיסול הראשונות שלו השלים בטרם מלאו לו 16 שנים, בעודו חניך בגן הפיסול של לורנצו דה מדיצ'י. האחת היא תבליט של המדונה אשר מניקה את ישו התינוק, והשנייה היא תבליט של קרב הקנטאורים. מיכלאנג'לו מעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות, ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו.
קריירה כאמן
עריכהב-1496, בגיל 21, הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא "פייטה" (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של ישו ובמבטה המהורהר של המדונה. לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג'לו אנשים מדברים על כך שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט "Michel Angelus Bonarotus Florent Facubat" (מיכלאנג'לו בואונרוטי מפירנצה פִּסְּלוֹ). לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום שוב על שום יצירה מיצירותיו, ואכן, ה"פייטה" היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג'לו. באותן שנים פיסל גם את "בכחוס", אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בכחוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.
בשנת 1501 חזר לפירנצה עקב לחצים מאביו שיתמוך בכלכלת הבית. ארבע שנים בילה מיכלאנג'לו בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. באותן שנים פיסל את "דוד", שהפך לאחד מסמליה של העיר. מיכלאנג'לו זכה בזכות לפסל את דוד מגילדת הצמר, ויצר אותו מגוש שיש פגום שאף פסל אחר לא הצליח לפסלו. תוך כדי פיסול "דוד", הוא גם צייר את טונדו דוני, הציור הראשון שאותו מכר. טונדו זה היה הצעד הראשון שלו בתחום הציור ופתח לו את הדלת לציור ותכנון פרסקאות, כמו אלו שבתקרת הקפלה הסיסטינית וה"רוחצים".
בשנת 1505 הזמין אותו האפיפיור יוליוס השני לרומא, ושם יצר בין היתר את הפסל "משה", עליו החל לעבוד בשנת 1513 וסיים בשנת 1542. הפסל מוצב כיום בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי. מיכלאנג'לו דימה את משה כבעל קרניים בגלל התרגום הלטיני של התנ"ך, אשר טעה בהבנת קרינת פני משה בפסוק "קרן עור פני משה" (שמות ל"ד פסוק 35).
יצירתו הגדולה והמרשימה ביותר היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית (אולם התפילות) בוותיקן שברומא, יצירה שהחל בשנת 1508 והקדיש לה ארבע שנים וחצי.
תכנונו המקורי של מיכלאנג'לו היה לצייר את שנים-עשר השליחים כמסגרת לתקרה, אך מהר מאוד הבין כי הוא רוצה למלא את כולה בפרסקאות שיתארו את בריאת העולם. תחילה הסתייע בעוזריו, אך עבודתם לא נראתה לו, והוא מחק הכול והחל לצייר בעצמו. העבודה הייתה קשה לביצוע, ואילצה את מיכלאנג'לו לטפס לתקרת הכנסייה על פיגומים בגובה 19 מטרים (שאת אופן הרכבתם על התקרה פיתח בעצמו) ולעבוד בתנאים קשים. הוא היה קנאי ביותר לעבודתו וסירב לכך שמישהו מלבדו ומלבד האפיפיור יראה אותה. בסופו של דבר השפיעה עבודתו רבות על ציירים ואמנים גדולים באותה עת, כמו רפאל, שסגנון ציוריו השתנה באופן ניכר לאחר שנחשף לתקרת הקפלה. בין סיפורי הבריאה שצייר על תקרת הקפלה – הפרדת היום והלילה, בריאת אדם וחוה, הפיתוי, הגירוש מגן עדן, וסיפור המבול.
בזקנתו
עריכהמיכלאנג'לו המשיך לצייר ולפסל גם בימי זקנתו, ובגיל 72 היה לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. בעשור השביעי לחייו, בעת שחי ברומא, קשר ידידות אמיצה (ואולי התאהב) בויטוריה קולונה, משוררת והוגה דתית.
הביוגרפיה של מיכלאנג'לו נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.
תכונותיו ומורשתו
עריכהמיכלאנג'לו נודע באופיו המלנכולי והזעוף, ומשום כך לא נמשך לחברת אנשים ונהג להתבודד. בנוסף, נודע בהרגלי היגיינה גרועים.
מיכלאנג'לו השפיע על פסלים רבים שבאו אחריו, בהם אוגוסט רודן ואחרים.
ב-1961 ראה אור ספרו של אירווינג סטון, The Agony and the Ecstasy: A Novel of Michelangelo, אשר ראה אור בעברית כחיי מיכלאנג'לו, בסדרת ספריה לעם בהוצאת עם עובד, בתרגום שמואל שניצר. סטון שהה באיטליה מספר שנים לצורך כתיבת הספר, שהיה פסגת יצירתו. על ספרו זה קיבל אות הוקרה מיוחד מממשלת איטליה על תרומה למורשת התרבותית של הארץ.
במלאת 3,000 שנה לכיבוש ירושלים על ידי דוד העניקה לה עיריית פירנצה העתק של הפסל "דוד", במטרה להציבו במוזיאון מגדל דוד. בשל לחץ של גופים חרדים ודתיים בעיר, בהיות דמותו של דוד מוצגת עירומה, נדחתה מחווה זו, והוענק פסל אחר של דוד, מעשה ידיו של אנדראה דל ורוקיו.
-
-
-
-
מיכלאנג'לו מתבונן בפסל "גו בלוודרה"; ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1849
.jpg)
רשימת יצירותיו
עריכהפיסול
עריכה| תמונה | שם | שנה | מקום | חומר | מידות |
|---|---|---|---|---|---|
|
ראש פאון | c. 1489-94 | אבד בשנת 1944 | שיש | |
| מדונה | c. 1491 | Casa Buonarroti, פירנצה | שיש | 55.5 על 40 ס"מ | |
-Giovane_arciere-_Metropolitan_Museum_of_Art.jpg)
|
ילד השיש | c. 1491-2 | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות | שיש | גובה 97 ס"מ |
| קרב הקנטאורים | c. 1492 | Casa Buonarroti, פירנצה | שיש | 90.5 על 84.5 ס"מ | |
|
צלב | 1492 | Santo Spirito], פירנצה | עץ פוליכרום | 135 על 142 ס"מ |
| הרקולס | |||||
|
The Ark of St Dominic | Basilica of San Domenico בולוניה | |||
|
פטרוניאוס | 1495 - 1494 | שיש | גובה 64 ס"מ | |
|
פרוקולוס | 1495 - 1494 | שיש | גובה 58.5 ס"מ | |
| מלאך עם פמוט | 1495 - 1494 | שיש | גובה 51.5 ס"מ | ||
| קופידון פירנצה | |||||
| קופידון רומא | |||||
|
בכחוס | 1497 - 1496 | המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה | שיש | גובה 203 ס"מ |
| "צלב"[1] | 1497 - 1498? | Santa María de Montserrat, מונטסראט | שנהב | ||
|
פייטה | 1500 - 1499 | בזיליקת פטרוס הקדוש, רומא | שיש | רוחב הבסיס 195 ס"מ, גובה 174 ס"מ |
|
דוד | 1501 - 1504 | הגלריה של האקדמיה, פירנצה | שיש | 5.17 מטר |
|
המדונה של ברוז' | 1504 - 1501 | כנסיית גבירתנו, ברוז' | שיש | גובה 128 ס"מ |
.jpg)
|
פאולוס | 1504 - 1503 | קתדרלת סיינה | שיש | |
.jpg)
|
פיטר | 1504 - 1503 | קתדרלת סיינה | שיש | |
.jpg)
|
פיוס | 1504 - 1503 | קתדרלת סיינה | שיש | |
.jpg)
|
גריגורי | 1504 - 1503 | קתדרלת סיינה | שיש | |
|
המדונה והילד | c. 1503 | האקדמיה המלכותית לאמנויות, לונדון | שיש | קוטר 82.5 ס"מ |
| המדונה והילד | c. 1503 | המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה | 82 על 85.8 ס"מ | ||
|
מת'יו | c. 1505 | האקדמיה לאמנות של פירנצה | שיש | גובה 271 ס"מ |
| קבר האפיפיור יוליוס השני | 1503[2] | ||||
|
משה | c. 1515 - 1513 | בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא | ||
|
העבד המורד | 1513 | לובר, פריז | ||
|
העבד הגוסס | 1513 | לובר, פריז | ||
|
עבד אטלס | 1523 - 1520 | האקדמיה לאמנות של פירנצה | שיש | גובה 277 ס"מ |
|
עבד התעוררות | 1520 - 1523 | האקדמיה לאמנות של פירנצה | שיש | גובה 267 ס"מ |
|
עבד מזוקן | 1520 - 1523 | האקדמיה לאמנות של פירנצה | שיש | גובה 263 ס"מ |
|
עבד צעיר | 1520 - 1523 | האקדמיה לאמנות של פירנצה | שיש | גובה 256 ס"מ |
| קאפלת מדיצ'י | 1534 - 1520 | בזיליקת סן לורנצו, פירנצה | |||
|
גאונות הניצחון | c. 1532 - 1534 | פאלאצו וקיו, פירנצה | שיש | גובה 261 ס"מ |
|
רחל | 1545 | בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא | ||
|
לאה | 1545 | בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא | ||
| מצבת ג'וליאנו מדיצ'י- לילה ויום | |||||
| מצבת לורנצו מדיצ'י, דמדומים ושחר | |||||
| המדונה והילד | |||||
.jpg)
|
דוד-אפולו | c. 1530 | המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה | שיש | גובה 146 ס"מ |
|
ילד מתכופף | c. 1530 - 1534 | ארמיטאז', סנקט פטרבורג | שיש | גובה 54 ס"מ |
|
ישו נושא את הצלב | 1520 - 1519 | church of Santa Maria sopra Minerva, רומא | שיש | גובה 205 ס"מ |
|
ברוטוס | 1540 | המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה | שיש | גובה 65 ס"מ |
|
הפייטה הפלורנטינית | c. 1550 | מוזיאון הדואומו, פירנצה | שיש | גובה 253 ס"מ |
|
Rondanini Pietà | 1564 - 1552[3] | Castello Sforzesco, מילאנו | שיש | גובה 195 ס"מ |
.jpg)
|
פלסטרינה[4] | 1547 - 1553 | האקדמיה לאמנות של פירנצה, פירנצה | שיש | גובה 253 ס"מ |
ציור
עריכה| תמונה | שם | שנה | מקום | חומר | מידות |
|---|---|---|---|---|---|
| הקרב על קסקינה[5] | |||||
|
המדונה של מנצ'סטר | c. 1497 | הגלריה הלאומית, לונדון | טמפרה על משטח עץ | 76 על 105 ס"מ |
|
טונדו דוני | c. 1507 | גלריית אופיצי פירנצה | טמפרה על משטח עץ | קוטר 120 ס"מ |
|
The Entombment | c. 1505 | הגלריה הלאומית, לונדון | טמפרה על משטח עץ | |
|
|
תקרת הקפלה הסיסטינית | 1508–1512 | הקאפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא | פרסקאות | |
.jpg)
|
יהודית והולופרנס | 1508 | תקרת הקפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא | פרסקו | |
|
יום הדין האחרון | 1534–1541 | הקפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא | פרסקו | |
|
[The Martyrdom of St Peter | 1542–1550 | קפלת פאולינה, הותיקן, רומא | פרסקו | 625 × 662 cm |
.jpg)
|
The Conversion of Saul | 1542–1550 | קפלת פאולינה, הותיקן, רומא | פרסקו | 625 × 661 cm |
אדריכלות
עריכה| תמונה | מבנה | שנות הקמה | מקום |
|---|---|---|---|
|
בזיליקת פטרוס הקדוש | 18 | רומא |
|
Cordonata Capitolina | רומא | |
| גבעת הקפיטולין | 10 | רומא | |
|
ארמון פארנזה | רומא | |
| קפלת מדיצ'י החדשה, New Sacristy, | פירנצה | ||
| מדרגות הספרייה בספרייה הלורנציאנית | פירנצה | ||
| תוכנית של בזיליקת סן לורנצו | פירנצה |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה ברש, מיכאל-אנג'לו - עיונים בדרכי גילומה של הגותו האמנותית, מוסד ביאליק, 1961.
- אירווינג סטון, חיי מיכלאנג'לו, תרגם שמואל שניצר, סדרת ספריה לעם, עם עובד, 1972.
- ג'ונתן ג'ונס, הקרבות האבודים של לאונרדו ומיכלאנג'לו - הדו-קרב האמנותי שהגדיר את הרנסאנס, כנרת, זמורה-ביתן, 2014
- ג'יל נרה, מיכלאנג'לו 1475 - 1564, הוצאת ספרי טאשן
- רוס קינג, מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור, תרגמה צילה אלעזר, הוצאת דביר, 2006
- לאה גולדברג, מיכלאנג'לו (הרצאה מעיזבון המשוררת). ההרצאה נדפסה בכרך י"ד של כתב העת דחק, (2022), בלווית צמד סונטות מאת מיכלאנג'לו, בתרגומו של עמינדב דיקמן.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר אודות מיכלאנג'לו
ספי הנדלר, גם מערך ביצורים הוא אמנות מגויסת – המקרה של מיכלאנג'לו, באתר הארץ, 30 ביולי 2014- ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, טיול בעקבות מיכלאנג'לו - שלושה סיפורים באבן, באתר GoTravel
יובל מלחי, פרק 241: מיכאלאנג'לו – גאון או מטורף? (היסטוריה לילדים ולמבוגרים), באתר "קטעים בהיסטוריה", 15 בינואר 2018- מיכלאנג'לו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מיכלאנג'לו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מיכלאנג'לו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מיכלאנג'לו בואונרוטי (1475-1564), דף שער בספרייה הלאומית- מיכלאנג'לו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
מיכלאנג'לו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מיכלאנג'לו, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
