שאול עמור
שאול עמור (כ"א בכסלו ה'תש"א, 21 בדצמבר 1940 – י"ז בתשרי ה'תשס"ה, 2 באוקטובר 2004) היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, שר בממשלת ישראל, שגריר ישראל בבלגיה וראש העיר מגדל העמק.
לידה |
21 בדצמבר 1940 בוז'עד, מרוקו | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 באוקטובר 2004 (בגיל 63) חיפה, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1956 | ||||
מקום קבורה | בית העלמין מגדל העמק | ||||
השכלה | אוניברסיטת חיפה | ||||
מפלגה | הליכוד | ||||
סיעה | הליכוד, הליכוד-גשר-צומת | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהשאול עמור נולד בעיר בוז'עד שבמרוקו, התייתם מהוריו בגיל שלוש, עלה לישראל בגיל 15 במסגרת עליית הנוער, למד בכפר בתיה ובצבא שירת בנח"ל[1]. עמור למד עבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה והיה עובד סוציאלי במשך מספר שנים. בשנת 1971, לקה עמור בסרקומה ע"ש קפושי, מחלת עור נדירה הגורמת לגידולים ולנמקים. מאז, הוא נאבק במחלה כל חייו הבוגרים[2].
בגיל 30 החל את הקריירה הפוליטית שלו כשמונה למועצת כרמיאל במקום השני ברשימת מפלגת העבודה, במרץ 1970 על ידי שר הפנים[3]. כרמיאל הייתה אז עדיין בשלבי הקמה ולא נערכו בה בחירות, אלא הוחלט להקים מועצה לפי חלקם היחסי של המפלגות בכנסת. בינואר 1973, עורר סערה שהודיע לסניף מפלגת "העבודה" במקום, על עזיבת המפלגה ועל הצטרפותו לרשימה הממלכתית. במקביל תבע מראש המועצה, ברוך ונגר, לכנס את המועצה ולהכריז על בחירת ראש מועצה חדש. מאחר שעזיבתו פריקה את הקואליציה העירונית, הוא ביקש להיבחר על ידה במקום ונגר[4]. עמור הודח בעצמו מהמועצה על ידי שר הפנים, מאחר שמונה לתפקיד ולא נבחר לא יכול היה לעבור מפלגה[5]. בבחירות לרשויות המקומיות ב-1973 התמודד בראש רשימת הליכוד למועצת כרמיאל[6], אך לא נבחר[7]. לאחר מכן עבר עם משפחתו למגדל העמק והוא עבד כנציג מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בגליל[1].
בשנת 1978 נבחר עמור לכהונת ראש המועצה המקומית מגדל העמק מטעם מפלגת הליכוד[8]. עמור כיהן כראש העיר מגדל העמק במשך כ-20 שנה, שבמהלכן תרם רבות לפיתוחה[9], בין השאר הוביל את הקמת אזור התעשייה רמת גבריאל, בו הוקמו מפעלי היי-טק, בהם: "נשיונל סמיקונדקטור" (לימים "טאואר סמיקונדקטור")[10], לנאופטיקס ו-KLA[11][12].
בשנים 1984–1988 שימש, כנציג הליכוד, חבר הוועד המנהל של רשות השידור[13][14].
בשנת 1988 החליט עמור להתמודד על מקום ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת השתים עשרה. הוא נבחר בפריימריז בליכוד במקום ה-38. הליכוד זכה ב-40 מנדטים ועמור החל לכהן כחבר הכנסת ה-12, אך הודיע כי הוא מתכוון להמשיך לכהן במקביל כראש מועצה[15]. עמור כיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-13 ובכנסת ה-14, אז הוקדשה רוב עבודתו הפרלמנטרית לעניינים חברתיים. במהלך כהונתו כחבר הכנסת התמודד עמור עם החמרה במחלתו שאילצה אותו לעבור ניתוח שבו נכרתה רגלו[16].
בשנת 1998 התחרה עמור על משרת נשיא מדינת ישראל נגד הנשיא המכהן דאז, עזר ויצמן, אך הפסיד בהתמודדות[17]. בשנת 1999 מונה עמור לשר בלי תיק בממשלת נתניהו. מאוחר יותר בשנה זו מונה לתפקיד שגריר ישראל בבלגיה[18]. עמור כיהן כמשרה זו בתקופה בעייתית ביחסי ישראל-בלגיה, כשברקע עמדה סכנת העמדתו לדין של אריאל שרון בבית המשפט בהאג. כהונתו של עמור כשגריר הייתה משרתו האחרונה בשירות הציבורי. עם חזרתו שקל לרוץ שוב לראשות העיר מגדל העמק, אך בחר לפרוש מהחיים הפוליטיים[19].
לאחר חזרתו לארץ החמיר מצבו הרפואי. שאול עמור נפטר בחול המועד סוכות 2004[20]. נקבר במגדל העמק[21]. הוא הותיר אחריו את אשתו סוזן ושלושה ילדים. לזכרו, עיריית מגדל העמק קראה לשדרה בעיר על שמו.
חיים אישיים
עריכהסוזן, אשתו של שאול עמור, הייתה דמות מוכרת במגדל העמק. היא פעלה כל השנים לתמיכה בבעלה ומשלא נבחר לתפקיד יושב-ראש הכנסת, האשימה בכך את בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, באומרה "הוא תקע לנו סכין חלודה בלב וסובב אותה"[22]. עם מות בעלה המשיכה בפעילותה הציבורית-פוליטית, התמודדה על תפקיד ראש עיריית מגדל העמק, אך הפסידה בבחירות בסיבוב שני, והתכוונה להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. היא נפטרה ב-2 ביוני 2008, בגיל 65, כ-4 שנים לאחר מות בעלה[23].
קישורים חיצוניים
עריכה- שאול עמור, באתר הכנסת
- שאול עמור, באתר כנסת פתוחה
- דף הנצחה לשאול עמור ב"עד עולם"
- חנה קים, המהפכה שהוחמצה - הישגיו והליכותיו של שאול עמור ייזכרו לחיוב, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2004
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יצחק בן-חורין, מגדל העמק מון עמור, מעריב, 8 בפברואר 1988
- ^ מזל מועלם, הרופאים רוצים לקחת חלק מגופי, ואני מסרב, מעריב, 14 בדצמבר 1990
- ^ יואל דר, כרמיאל בת 6, דבר, 22 בנובמבר 1970
מנחם רהט, ערב "הפיכת חצר" בכרמיאל, מעריב, 25 בינואר 1973 - ^ "הפיכת חצר" במועצת כרמיאל, על המשמר, 24 בינואר 1973
שמואל בנטוב, סערת רוחות בכרמיאל סביב קנוניות במועצה המקומית, על המשמר, 28 בינואר 1973 - ^ יוזמי ההדחה בכרמיאל הודחו בעצמם, על המשמר, 6 בפברואר 1973
- ^ 3 רשימות בצפת - שתיים מהן מקומיות, מעריב, 30 בספטמבר 1973
- ^ כרמיאל המערך התחזק, מעריב, 1 בינואר 1974
- ^ הבחירות למועצות המקומיות, על המשמר, 9 בנובמבר 1978
- ^ מגדל־העמק סיפור צנוע של הצלחה גדולה, מעריב, 6 במרץ 1988
- ^ פאיז עבאס, מפעל חדש של נשינל סמיקונדקטור נחנך במגדל העמק, חדשות, 30 בספטמבר 1986
- ^ קלא חברה למיכשור (ישראל) - למפעל עתיר ידע במגדל העמק דרושים, חדשות, 5 בפברואר 1988
- ^ אורנה רביב, ברי: נפסיק לתמוך בפעילות המו"פ של לנאופטיקס, באתר גלובס, 2 בספטמבר 1998
- ^ דידי עזריאלי, מסתערים על הוועד, כל העיר, 3 באוגוסט 1984
- ^ רונית אנטלר, ח"כ אהרן הראל מועמד לתפקיד יו"ר הוועד המנהל הבא של רשות השידוד, חדשות, 8 במרץ 1988
- ^ פאיז עבאס, ראשי רשויות שנבחרו לכנסת מתכוונים להישאר בתפקידם, חדשות, 6 בנובמבר 1988
- ^ דליה מזורי, ח"כ שאול עמור יעבור היום ניתוח לכריתת רגלו, מעריב, 20 בדצמבר 1991
- ^ צבי לביא, הערכה: ח"כים מהעבודה הטילו פתקים לבנים בבחירות לנשיאות, באתר גלובס, 5 במרץ 1998
- ^ שמואל דקלו, ההסתדרות עתרה לבג"ץ נגד מינויו של שאול עמור לשגריר בבלגיה, באתר גלובס, 5 במאי 1999
- ^ מועמד חדש-ישן: שאול עמור, באתר הארץ, 7 ביולי 2003
- ^ גדעון אלון, השר לשעבר שאול עמור מת בגיל 64, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2004
- ^ אלפים בהלוויית עמור במגדל העמק, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2004
- ^ אטילה שומפלבי, סוזן עמור מתמודדת: "זנחנו את הנושא החברתי", באתר ynet, 24 באוקטובר 2005
- ^ מזל מועלם, סוזן עמור הלכה לעולמה בגיל 65 לאחר מחלה קשה, באתר הארץ, 3 ביוני 2008
ראשי עיריית מגדל העמק | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|