ממשלת ישראל העשרים ושבע

ממשלת נתניהו הראשונה (1996-1999)

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביולי 1999.

ממשלת ישראל העשרים ושבע
Mem Netanyahu27.jpg
ממשלת ישראל ה-27 בראשות בנימין נתניהו בבית הנשיא עזר ויצמן. יושבים משמאל לימין: עזר ויצמן ובנימין נתניהו. עומדים משמאל לימין: לימור לבנת, יצחק מרדכי, יעקב נאמן, אביגדור קהלני, זבולון המר, דוד לוי, דן מרידור, זאב בנימין בגין, אליהו ישי, משה קצב, יצחק לוי, רפאל איתן, נתן שרנסקי, אליהו סוויסה, צחי הנגבי, יולי אדלשטיין ודני נווה מזכיר הממשלה
מידע כללי
18 ביוני 19966 ביולי 1999
(3 שנים)
ראש ממשלה בנימין נתניהו
מפלגה שולטת הליכוד-גשר-צומת
סיעות הקבינט הליכוד-גשר-צומת, מפלגת ש"ס, מפד"ל, ישראל בעלייה, הדרך השלישית
מספר שרים 25
הקבינט הקודם ממשלת ישראל העשרים ושש
הקבינט הבא ממשלת ישראל העשרים ושמונה

תוצאות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלהעריכה

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות הערות
העבודה שמעון פרס 34 818,741 27.5%
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרשו שני חברי כנסת והקימו, יחדיו עם ארבעה חברי כנסת מהליכוד, את מפלגת המרכז
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת עם אחד
הליכוד-גשר-צומת בנימין נתניהו 32 767,401 25.8%
  • רשימה משותפת למפלגות הליכוד, גשר, וצומת
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת גשר
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת חרות
    • פרשו ארבעה חברי כנסת והקימו, יחדיו עם שני חברי כנסת ממפלגת העבודה,
      את מפלגת המרכז
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת צומת, מהם פרש אחד והצטרף למולדת
ש"ס אריה דרעי 10 259,796 8.7%
מפד"ל זבולון המר 9 240,271 8.1%
  • בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והקימו את סיעת תקומה
מרצ יוסי שריד 9 226,275 7.5%
ישראל בעליה נתן שרנסקי 7 174,994 5.8%
  • בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והקימו את סיעת עלי"ה
חד"ש-בל"ד האשם מחאמיד 5 129,455 4.4%
  • רשימה משותפת למפלגות חד"ש ובל"ד
  • בהמשך כהונת הכנסת התפלגה לרכיביה
יהדות התורה מאיר פרוש 4 98,657 3.3%
הדרך השלישית אביגדור קהלני 4 96,474 3.2%
מד"ע-רע"ם עבד אל-והאב דראושה 4 89,514 3.0%
מולדת רחבעם זאבי 2 72,002 2.4%
מועמד מספר קולות אחוז מהקולות
בנימין נתניהו 1,501,023 50.5%
שמעון פרס 1,471,566 49.5%

הקמת הממשלהעריכה

נתניהו ביקש שלא לכלול בממשלתו את אריאל שרון. אולם דוד לוי התייצב לצד של שרון ודרש להעניק לו תיק ביצועי בכיר. עקב התעקשותו של לוי נאלץ נתניהו למנות את שרון לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד שכלל אוסף סמכויות ממשרדים שונים, ונוצר אד הוק לפתרון התסבוכת לאחר שכבר הורכבה הממשלה. לימים יצפה לוי להכרת תודה מצידו של שרון בעת שזה ירכיב את ממשלתו שלו, אך לשווא.

ציוני דרך ומדיניותעריכה

בתחום הביטחוני זכורה ממשלתו הצרה של נתניהו בשל צמצום הטרור, וכן בשל אירועי מנהרת הכותל וניסיון ההתנקשות הכושל באיש החמאס בירדן, חאלד משעל, ניסיון שגרר את שחרורו מכלאו של אחמד יאסין על פי דרישתו של המלך חוסיין, על מנת לשמר את הסכם השלום עם ירדן. ב-4 בפברואר 1997 התרחש אסון המסוקים בו נהרגו 73 חיילי צה"ל שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון. האסון גימד את הצלחתו היחסית של צה"ל בסוף שנות ה-90 לצמצם את מספר הנפגעים בלבנון על ידי מיגון מוגבר במוצבים, והביא להקמת תנועת ארבע אמהות ולהעלאת התמיכה הציבורית בנסיגה מרצועת הביטחון, לה התנגד נתניהו. אסון השייטת שאירע ב-5 בספטמבר 1997 הגביר אף הוא את הביקורת הציבורית על השהייה של צה"ל בלבנון.

אירועים מרכזייםעריכה

מדיניות כלכליתעריכה

נתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי, העלה על נס את ערכי "הכלכלה החופשית" ואת ההפרטה. לראייתו של נתניהו, לממשלתו הראשונה היו מספר הישגים כלכליים:

  1. הורדת האינפלציה מתחום 15-17 אחוזים לתחום 3-4 אחוזים.
  2. הפחתת הגרעון התקציבי
  3. ליברליזציה במטבע החוץ, כולל ביטול "רצועת האלכסון" (על רקע מהלך זה התפטר דן מרידור מתפקידו כשר האוצר)
  4. ביצוע הפרטה של גופים ממשלתיים שונים, כולל הפרטת בזק
  5. פתיחת שוק התקשורת לתחרות - הוספת מפעיל סלולרי שלישי, תחילת שירותיה של "חברת הטלוויזיה בלוויין "Yes" והוספת חברות לשוק שיחות הטלפון הבינלאומיות.

בתקופת ממשלתו הראשונה של נתניהו, כיהנו שלושה שרי אוצר; כל אחד למשך פרק זמן של כשנה.

הממשלה השקיעה יותר מקודמותיה בהתנחלויות, בתקציבי הדתות וברווחה. היו ניסיונות לעשות הפרטות בחברות הממשלתיות, שנחלו הצלחה חלקית. משרד האוצר ניהל מדיניות של ריסון תקציבי ובנק ישראל ניהל מדיניות של ריבית גבוהה.

מדיניות ה"ניוד המנוהל" של השקל הופחתה על ידי הרחבת רצועת האלכסון, ששיפרה את חופשיות המסחר בו. מחלוקת על רקע זה הובילה לפרישת שר האוצר דן מרידור, שהתנגד למהלך. בתקופת נתניהו פחתו האינפלציה והגירעון הממשלתי של ישראל, אך האבטלה גדלה.

התפוררות הקואליציהעריכה

כבר באביב 1998 הממשלה החלה להתערער, כאשר היחסים הרעועים בין דוד לוי מנהיג גשר ורה"מ נתניהו הביאו לפרישת גשר מהממשלה והסיעה המשותפת. זאב בנימין בגין פרש יחד עם חברים נוספים מהליכוד והקים את חרות - התנועה הלאומית, ואילו יריביו של נתניהו בליכוד, יצחק מרדכי אותו פיטר מתפקידו כשר הביטחון, ודן מרידור שהתפטר קודם לכן מתפקידו כשר האוצר, פרשו והקימו את מפלגת המרכז, יחד עם ראש עיריית תל אביב לשעבר מטעם הליכוד רוני מילוא, והרמטכ"ל שהשתחרר זה עתה מצה"ל אמנון ליפקין-שחק.

למרות מצבה הקשה של הקואליציה, ניסה נתניהו להעביר את תקציב המדינה לשנת 1999 בכנסת, אך כשל לאחר שש"ס ויהדות התורה סירבו לתמוך בו ללא מילוי דרישות כספיות שנתפסו בעיניו כמופלגות, ישראל בעלייה סירבה בגלל טענותיה להפרת הבטחותיו של נתניהו למנהיג המפלגה נתן שרנסקי, מולדת הסכימה בתנאי שנתניהו יקרע את הסכם חברון מעל בימת הכנסת ויבטל את הסכמי אוסלו, ואילו הדרך השלישית הייתה מצויה בשלבי התפוררות.

כאשר הסתבר כי המפד"ל היא הסיעה היחידה מלבד הליכוד המוכנה לתמוך בתקציב, וישנם פחות מ-40 ח"כים המוכנים להצביע בעדו, החליט נתניהו כי אין טעם להמשיך במאמצים, והסכים לפזר את הכנסת.

סיעות הקואליציה[1]עריכה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד-גשר-צומת[2] 32 משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המשפטים, משרד השיכון, משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התיירות, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התקשורת, שר בלי תיק משרד הביטחון, משרד החינוך, התרבות והספורט משרד ראש הממשלה 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 גשר פרשה מהסיעה ומהקואליציה ב-23 בפברואר 1999
ש"ס 10 משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, המשרד לענייני דתות משרד הבריאות, המשרד לענייני דתות
המפד"ל 9 משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד התחבורה משרד ראש הממשלה, המשרד לענייני דתות
ישראל בעלייה 7 משרד התעשייה והמסחר, המשרד לקליטת עלייה
יהדות התורה 4 משרד השיכון
הדרך השלישית 4 המשרד לביטחון פנים
מספר הח"כים החברים בקואליציה
  • 66 לפני פרישת חברי גשר מהממשלה (18 ביוני 1996 - 23 בפברואר 1999)


הרכב הממשלהעריכה

הממשלה מנתה 18 שרים, אך במהלך כהונתה בגלל חילופי אישים כיהנו בו בסה"כ 25 אישים כשרים, מתוכם 7 כיהנו בעבר בממשלה (דוד לוי, המר, רפאל איתן, קצב, מרידור, ארנס, שרון) ו-18 שרים כיהנו לראשונה כשרים בממשלה זו (נתניהו, קהלני, ישי, נאמן, סויסה, בני בגין, מצא, אדלשטיין, יצחק לוי, מרדכי, לבנת, שטרית, מיכאל איתן, שרנסקי, שלום, הנגבי, יהלום, עמור)

הליכוד-גשר-צומת ש"ס המפד"ל ישראל בעלייה יהדות התורה הדרך השלישית
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל העשרים ושבע
א' בתמוז ה'תשנ"ו - כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד/ תפקיד שר סיעה כהונה הערות
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד-גשר-צומת 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד השיכון
משרד האוצר   דן מרידור 18 ביוני 1996 - 20 ביוני 1997
  יעקב נאמן לא ח"כ 9 ביולי 1997 - 18 בדצמבר 1998
  מאיר שטרית הליכוד-גשר-צומת 23 בפברואר 1999 - 6 ביולי 1996
המשרד לאיכות הסביבה   רפאל איתן 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משרד הביטחון   יצחק מרדכי 18 ביוני 1996 - 25 בינואר 1999
  משה ארנס הליכוד-גשר-צומת

לא ח"כ

27 בינואר 1999 - 6 ביולי 1999
המשרד לביטחון פנים   אביגדור קהלני הדרך השלישית 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד הבריאות   צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת 18 ביוני 1996 - 12 בנובמבר 1996
  יהושע מצא 12 בנובמבר 1996 - 6 ביולי 1999
המשרד לענייני דתות   אליהו סויסה ש"ס

לא ח"כ

7 באוגוסט 1996 - 12 באוגוסט 1997

13 בספטמבר 1998 - 6 ביולי 1999

  זבולון המר מפד"ל 22 באוגוסט 1997 - 20 בינואר 1998
  יצחק לוי 25 בפברואר 1998 - 13 בספטמבר 1998
משרד החוץ   דוד לוי הליכוד-גשר-צומת 18 ביוני 1996 - 6 בינואר 1998
  אריאל שרון 13 באוקטובר 1998 - 6 ביולי 1999
משרד החינוך, התרבות והספורט   זבולון המר מפד"ל 18 ביוני 1996 - 20 בינואר 1998
  יצחק לוי 25 בפברואר 1998 - 6 ביולי 1999
משרד המדע והטכנולוגיה   זאב בנימין בגין הליכוד-גשר-צומת 18 ביוני 1996 - 16 בינואר 1997
  מיכאל איתן 9 ביולי 1997 - 13 ביולי 1998
  סילבן שלום 13 ביולי 1998 - 6 ביולי 1999
משרד המשפטים   יעקב נאמן לא ח"כ 18 ביוני 1996 - 10 באוגוסט 1996
  צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת 4 בספטמבר 1996 - 6 ביולי 1999
משרד העבודה והרווחה   אלי ישי ש"ס 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד הפנים   אליהו סויסה ש"ס

לא ח"כ

המשרד לקליטת העלייה   יולי אדלשטיין ישראל בעליה
משרד התחבורה   יצחק לוי מפד"ל 18 ביוני 1996 - 25 בפברואר 1998
  שאול יהלום 25 בפברואר 1998 - 6 ביולי 1999
משרד התיירות   משה קצב הליכוד-גשר-צומת 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999
משרד התעשייה והמסחר   נתן שרנסקי ישראל בעליה
משרד התקשורת   לימור לבנת הליכוד-גשר-צומת
משרד התשתיות הלאומיות   אריאל שרון
ללא תיק   שאול עמור 20 בינואר 1999 - 6 ביולי 1999
סגני השרים
משרד ראש הממשלה   יגאל ביבי מפד"ל 8 ביולי 1996 - 7 באוגוסט 1966
  מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת 13 ביולי 1998 - 6 ביולי 1999
משרד האוצר   דוד מגן 18 ביוני 1996 - 20 במאי 1997
משרד הביטחון   סילבן שלום 9 ביולי 1997 - 13 ביולי 1998
משרד הבריאות   שלמה בניזרי ש"ס 13 באוגוסט 1996 - 6 ביולי 1999
המשרד לענייני דתות   אריה גמליאל 13 באוגוסט 1996 - 20 בינואר 1998

25 בפברואר 1998 - 6 ביולי 1999

  יגאל ביבי מפד"ל
משרד החינוך, התרבות והספורט   משה פלד הליכוד-גשר-צומת 8 ביולי 1996 - 2 בנובמבר 1998
  אליעזר זנדברג 2 בנובמבר 1998 - 6 ביולי 1999
משרד השיכון   מאיר פרוש יהדות התורה 24 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 ניהל בפועל את ענייני המשרד

חילופי תפקידים בממשלהעריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חילופי שרים
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת המשרד לענייני דתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 7 באוגוסט 1996 אליהו סויסה ש"ס (לא ח"כ) 7 באוגוסט 1996
יעקב נאמן לא ח"כ משרד המשפטים התפטר 10 באוגוסט 1996 צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת 4 בספטמבר 1996
צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת משרד הבריאות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 12 בנובמבר 1996 יהושע מצא 12 בנובמבר 1996
בני בגין משרד המדע התפטר 16 בינואר 1997 מיכאל איתן
(כשר המדע והטכנולוגיה)
9 ביולי 1997
דן מרידור משרד האוצר 20 ביוני 1997 יעקב נאמן לא ח"כ
אליהו סויסה ש"ס (לא ח"כ) המשרד לענייני דתות הסכם רוטציה 12 באוגוסט 1997 זבולון המר מפד"ל 22 באוגוסט 1997
דוד לוי הליכוד-גשר-צומת משרד החוץ התפטר 6 בינואר 1998 אריאל שרון הליכוד-גשר-צומת 13 באוקטובר 1998
זבולון המר מפד"ל המשרד לענייני דתות נפטר 20 בינואר 1998 יצחק לוי מפד"ל 25 בפברואר 1998
משרד החינוך, התרבות והספורט
יצחק לוי משרד התחבורה מונה לשר החינוך, התרבות והספורט,
ולשר לענייני דתות
25 בפברואר 1998 שאול יהלום
מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת משרד המדע והטכנולוגיה הסכם רוטציה 13 ביולי 1998 סילבן שלום הליכוד-גשר-צומת 13 ביולי 1998
יצחק לוי מפד"ל המשרד לענייני דתות 13 בספטמבר 1998 אליהו סויסה ש"ס (לא ח"כ) 13 בספטמבר 1998
יעקב נאמן לא היה ח"כ משרד האוצר התפטר 18 בדצמבר 1998 מאיר שטרית הליכוד-גשר-צומת 23 בפברואר 1999
יצחק מרדכי הליכוד-גשר-צומת משרד הביטחון פוטר 25 בינואר 1999 משה ארנס הליכוד-גשר-צומת (לא ח"כ) 27 בינואר 1999
חילופי סגני שרים
יגאל ביבי המפד"ל סגן שר במשרד ראש הממשלה התפטר 7 באוגוסט 1996 מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת 13 ביולי 1998
דוד מגן הליכוד-גשר-צומת סגן שר במשרד האוצר 20 במאי 1997 לא מונה מחליף
משה פלד סגן שר במשרד החינוך, התרבות והספורט 2 בנובמבר 1998 אליעזר זנדברג הליכוד-גשר-צומת 2 בנובמבר 1998

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הטבלה אינה כוללת פילוגים ומיזוגים שקשורים בסיעות שונות בקואליציה שהתקיימו לאחר התפזרות הכנסת ה-14.
  2. ^ בסוף כהונת הכנסת לאחר פרישת ח"כים רבים מהסיעה ופיצולה למרכיביה, סיעת הליכוד מנתה 19 ח"כים וסיעת צומת 2 ח"כים.


הקודם:
ממשלת ישראל העשרים ושש
1996-1995
ממשלת ישראל העשרים ושבע
18 ביוני 1996 - 6 ביוני 1999
הבא:
ממשלת ישראל העשרים ושמונה
2001-1999