שאול שוחט

שופט ישראלי

שאול שוחט (נולד ב-20 במרץ 1955) הוא שופט וסגן לנשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט בית המשפט העליון במינוי זמני לשעבר, ומרצה בכיר לדיני משפחה. כיהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה (1998 -2007), ועמד בראש הוועדה הציבורית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנקראה על שמו (20082010). בדצמבר 2021 מונה לשופט בבית המשפט העליון, במינוי זמני למשך חצי שנה.

שאול שוחט
שאול שוחט.jpg
לידה 20 במרץ 1955 (בן 67)
ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות
תקופת כהונה 1998–הווה (כ־24 שנים)
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
  • יו"ר הוועדה הציבורית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו - "ועדת שוחט".
  • חבר ב"וועדת רובינשטיין" לבחינת גישור חובה מהותי בישראל, ובוועדת ההיגוי שהוקמה בעקבותיה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שוחט למד בפנימיה של בית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. ב-1980 סיים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. הוסמך כעורך דין בשנת 1981, ולאחר מכן עבד כעו"ד עצמאי. ב-1992 הוענק לו תואר שני במשפטים - בהצטיינות, מאוניברסיטת תל אביב.

בספטמבר 1998 מונה לשופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב והמרכז. בתפקיד זה כיהן עד למינויו לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביוני 2007. בסוף 2007 כיהן כחבר ב"וועדת רובינשטיין" לבחינת גישור חובה מהותי בישראל[1]. ב-2008 מונה לעמוד בראש הוועדה הציבורית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנקראה "ועדת שוחט" על שמו[2]. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-2010, והן היו בסיס לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014[3] שאושר בכנסת ביולי 2014. ב-2009 מונה בידי שר המשפטים, דניאל פרידמן, לחבר בוועדת ההיגוי לקידום גישור חובה בתיקים אזרחיים מעל 50 אלף ש"ח[4].

ביוני 2018 החל לכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.

בדצמבר 2021 מונה לשופט בבית המשפט העליון, במינוי זמני למשך חצי שנה[5].

שוחט מרצה בכיר לדיני משפחה באוניברסיטת בר-אילן ובקריה האקדמית אונו. בנוסף משמש מנחה ומרצה בכנסים של לשכת עורכי הדין בישראל[6][1].

פסיקהעריכה

במקרה אחד, שוחט סירב לדון בערעור שהוגש בפניו על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, עקב ניסוח "בוטה ומשתלח" בכתב הערעור כלפי השופט קמא, ודרש מהמערער להגיש כתב ערעור חדש "בלשון נקיה" ולהתנצל בפני השופט קמא כתנאי לדיון בערעור[7]

משפחהעריכה

  • בפסק דין תקדימי שנתן בכהונתו בבית המשפט המחוזי, קבע שסב וסבתא יכולים לתבוע הסדרי ראייה "מתוך בחינה של טובת הילדים", אף על פי ששני הורי הילדים בחיים ואפילו כאשר הסב אינו סב ביולוגי[8] (ב-2012)
  • קבע משמורת בין בני זוג גרושים על כלבם[9] (ב-2004)
  • בתמ"ש כ. ת. נ' כ. צ., הכריע כי מצב היחסים בין בני הזוג הגיע לכדי הגדרת "ידועים בציבור", וכן קבע כי בפירוד של ידועים בציבור קמה על הבעל חובת מזונות מכוח התחייבות חוזית[10].
  • קבע כי במצב בו לא קיימת כלל תקשורת בין ההורים, מוטל על בית המשפט בעצמו לקבוע הסדרי ראייה "בצורה מפורטת ככל האפשר". הסדרי הראייה שנפסקו כללו הסדרים מדוקדקים לגבי: אמצע שבוע, סופי שבוע, חופשות הקיץ וחגי ישראל[11] (ב-1999).
  • הכריע כי אישה שמסרבת לקבל גט עד שיתקבלו תביעות ממון שלה, מאבדת את זכותה לתבוע מזונות עבור זמן זה[12] (ב-2000).
  • קבע שכדי לקבל דמי מזונות מעיזבון, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: 1. שיוך המשפחתי[13]. 2. צורך במזונות[14][15]. (ב-2004).

אזרחיעריכה

  • קבע כי הבנק יחויב לסלק את חוב יתרת המשכנתא, שלקחו זוג שהאמינו שהבעל כלול בביטוח חיים בעוד שבפועל לא היה מבוטח. ביסוד הקביעה עמדה ההכרעה, שבמקרה כזה הופרה חובת הזהירות ותום הלב של הבנק כלפי לקוחותיו[16](ב־2012)
  • בהחלטה מכוננת בנושא זכויות דיירי בניין משותף לעסקת קומבינציה, הפך פסיקת בית משפט השלום אשר חייב בעלת דירה בבית משותף לשלם פיצויים לבעלי יתר הדירות בגלל סירובה להצטרף לעסקת קומבינציה שנערכה ביניהם לבין קבלן שבחרו לצורך כך[17]. (ב-2013)
  • הוציא צו מניעה ארעי נגד ההתאחדות לכדורגל, ובו אסר עליה למכור את זכויות השידור של משחקי ליגת העל עד לשנת 2020. הצו ניתן בעקבות בקשת ערוץ ONE, שטענו כי המכירה שתכננה ההתאחדות לכדורגל חורגת מסמכויותיה, נגועה שרירותיות ובחוסר תום לב, תוך ניגוד עניינים הפוגע בעיקרון השוויון ובאינטרס הציבור וסותרת את תקנת הציבור[18].(ב-2013)

פליליעריכה

  • גזר 18 שנות מאסר על הרוצח של עו"ד ענת פלינר. נימק את אי-מתן עונש מאסר עולם, בשל הבעת חרטה כנה של הרוצח, היותו קטין בעת ביצוע הרצח ובעיות נפשיות מהן הוא סובל[19]. עונש זה הוחמר ל-21 שנות מאסר בעקבות ערעור המדינה לבית המשפט העליון[20].
  • בפסק דין מחמיר, גזר 28 שנות מאסר בפועל, בשל אונס זונות והומלסיות[21]. (ב-2010)
  • הרשיע אדם בביצוע מעשה סדום בתינוק, וגזר עליו את העונש המקסימלי בחוק - 17 שנות מאסר בפועל, יחד עם שתי שופטות נוספות. בנימוקים לעונש כתב כי "העבירות בהן הורשע הנאשם והנסיבות הקשות בביצוען הן ייחודיות. אין להן אח ורע בתולדות עבירות המין במקומותינו. גילו של קורבן העבירה והנזקים הגופניים שנגרמו לו והנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לו צובעים את העבירות באור אפל במיוחד המחייב את קביעת הרף העליון של מתחם הענישה בגובה העונש המקסימלי הקבוע לעבירות אלה בחוק"[22]. הכרעת הדין התהפכה בערעור, אז זוכה המערער מחמת הספק[23].

השופט שוחט ביקש לקבוע בדעת מיעוט, שחילוט כספים בהליך פלילי איננו עונש ועל כן כספים שחולטו בהליך פלילי ייחשבו להוצאה לצורכי מס[24].

מנהליעריכה

בדעת מיעוט, ביקש לחייב את בית המשפט המנהלי לדון בחוקיות החלטה של רשויות המדינה, אף על פי שהרשות הסכימה, לפנים משורת הדין, לשנותה, לאחר שביקר בחריפות את התנהלותה של המדינה אשר טרטרה את המבקשת במשך שנים ולא נימקה את החלטותיה[25].

ספריועריכה

  • פגמים בצוואות (מהדורה שלישית, 2016) בהוצאת סדן. בספר סקירה של התפתחות החקיקה הישראלית בדיני צוואות בהתייחסות לפסיקה שניתנה לאורך השנים. נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, כתב הקדמה לספר[26], ושופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, הסתמך בפסק דינו[27] על האמור בספר.
  • דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שביעית, 2014) בהוצאת סדן. נכתב בשיתוף עם עו"ד נחום פינברג ורו"ח עו"ד יחזקאל פלומין. בספר דיון בכל ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנוגעות לפטירתו של אדם, כולל בנושא ההחלטה לגבי חלוקת העיזבון. מהדורת 2005 נכתבה בשיתוף עם השופט מנחם גולדברג. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1970.
  • סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009), בשיתוף עם עו"ד דוד שאוה[28].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 לשכת עורכי הדין בישראל "גישור חובה - בעקבות מסקנות ועדת רובינשטיין לבחינת גישור חובה"
  2. ^ אליצפן רוזנברג, הצעת חוק: גרושים מבני הזוג, אבל לא מהפנסיה, באתר ynet, 19 במרץ 2010
  3. ^ חזקי עזרא, זכויות שנצברו לעמיתים ייחשבו לנכס משותף, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2012.
  4. ^ נועם שרביט, ‏מהפכת הגישור יוצאת לדרך ב-2008: ישיבת גישור חובה חינם בתיקים אזרחיים מעל 50 אלף שקל, באתר גלובס, 20 ביוני 2007
  5. ^ שירה יום טוב, אחרי שהוועדה למינוי שופטים כשלה, גדעון סער בצעד מפתיע, באתר אייס, 2 בדצמבר 2021
  6. ^ חוברת כנס המחוזות 2014
  7. ^ יצחק דנון, השופט דורש לשון נקייה, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2013.
  8. ^ "הסדרי ראייה לסבא וסבתא"
  9. ^ "פסק-דין תקדימי על עתידם של בעלי-חיים בין בני-זוג שנפרדו"
  10. ^ תמ"ש (ת"א) 51940/98 כ. ת. נ' כ. צ.
  11. ^ "קביעת הסדרי ראיה מדויקים בגין העדר תקשורת בין ההורים"
  12. ^ תמש 045461/00
  13. ^ סעיפים 56–57 לחוק הירושה
  14. ^ לפיסעיפים 56,59 לחוק הירושה
  15. ^ "קביעת מזונות מהעזבון"
  16. ^ המכון למחקרי משפט וכלכלה
  17. ^ אתר "כל זכות"
  18. ^ "מכה ללוזון: ביהמ"ש עם צו מניעה לזכויות השידור"
  19. ^ גלעד גרוסמן‏, 18 שנות מאסר לצעיר שרצח את עו"ד ענת פלינר, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2011
  20. ^ גלעד גרוסמן‏, החמרה בעונש: 21 שנות מאסר לרוצח עו"ד פלינר, באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2013
  21. ^ "28 שנות מאסר לגבר שאנס זונות והומלסיות"
  22. ^ חדשות nana10, 17 שנות מאסר לאנס התינוק: "מעורר חלחלה", באתר של "רשת 13", 25 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  23. ^ ביהמ"ש העליון זיכה את הגבר שהורשע באונס תינוקה של זוגתו
  24. ^ ע"א 6077/20 פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ' רועי חיון, ניתן ב-29 במאי 2022
  25. ^ עע"ם 2065/21 ג'ולייטה ביירחטריאן נ' נתיב לשכת הקשר, ניתן ב-30 במרץ 2022
  26. ^ עו"ד צבי נח, פגמים בצוואות, באתר גלובס
  27. ^ בע"מ 3779/10
  28. ^ בורסי - הוצאה לאור "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה"