שביט האלי
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| ערך מחפש מקורות | |
שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש הוא בין 72 ל-80 שנה.[1] זמן ההקפה אינו קבוע בשל השפעות כבידה של הפלנטות.[2] כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר, והוא נראה בעין בלתי מזוינת.
 | |
| שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| קטגוריה | שביט מחזורי |
| תאריך גילוי | מימי קדם |
| מגלה | נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705 |
| על שם |
אדמונד היילי  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש |
2,661,100,000 ק"מ (17.8 AU) |
| אפואפסיד |
5,247,450,000 ק"מ (35.1 AU) |
| פריאפסיד |
87,607,000 ק"מ (0.586 AU) |
| ציר חצי-ראשי | 17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781774±0.00000001 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות | 0.967 |
| זמן הקפה | 75.3 שנים ימים |
| נטיית מסלול | 162.3° |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ |
| מסה | 2.2±0.9×1014 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 850±350 קילוגרם למטר מעוקב |
| אלבדו |
0.04 |
| בהירות נראית | 28.2 (2003) |
| בהירות מוחלטת |
5.5 |
| מאפייני אטמוספירה | |
| מים | 80% |
| פחמן חד-חמצני | 10% |
| תערובת של מתאן ואמוניה | 2.5% |
| פחממנים | עקבות |
| ברזל | עקבות |
| נתרן | עקבות |
| ציאנוגן | עקבות |
  | |
.svg){kind=small}
החזרות התקופתיות של האלי למערכת השמש הפנימית נצפו ותועדו על ידי אסטרונומים ברחבי העולם מאז שנת 240 לפני הספירה, אך רק בשנת 1705 הבין האסטרונום האנגלי אדמונד האלי כי הופעות אלו הן הופעות חוזרות של אותו שביט. וחזה את שנת הופעתו הבאה. כתוצאה מגילוי זה, נקרא השביט נקרא על שמו, שביט האלי.
ב-1986 ביקר האלי במערכת השמש הפנימית, והפך לשביט הראשון שנצפה בפירוט על ידי חללית. תצפיות אלה סיפקו מידע רב על מבנה גרעין השביט ותרמו רבות להבנת התהליכים שיוצרים את ההילה ואת הזנב. תצפיות אלו תמכו במספר תיאוריות של מבנה שביט, ובפרט מודל "כדור השלג המלוכלך", שחזה כי האלי מורכב מאבק ומקרח נדיף המורכב בעיקר מממים, מפחמן דו חמצני ומאמוניה. כעת ידוע כי פני השטח של האלי מכוסים ברובם באבק ובחומרים בלתי נדיפים, ושרק חלק קטן ממנו הוא קרח.
מסלול
עריכהזמן המחזור המסלולי של האלי השתנה מאז שנת 240 לפני הספירה בין 74 ל-80 שנים.[3] מסלולו סביב השמש הוא אליפטי ביותר, עם אקסצנטריות מסלולית של 0.967 (למסלול מעגלי אקסצנטריות 0, ולמסלול פרבולי אקסצנטריות 1). בפריהליון, מרחקו אל השמש הוא 0.59 יחידות אסטרונומיות (כ-88 מיליון ק"מ), בין המסלולים של כוכב חמה ונוגה. באפהליון מרחקו אל השמש הוא 35 יחידות אסטרונומיות (כ-5.2 מיליארד ק"מ), בערך המרחק המסלולי של פלוטו. שלא כמו הרוב המכריע שלגופים במערכת השמש, האלי סובב לאחור במסלול כלומר הוא מקיף את השמש במגמה הפוכה לזו של הפלנטות.[4] המסלול נוטה ב-18° למישור המילקה.[5] לעיתים מציינים את נטיית המסלול כ-162°, כדי להדגיש את העובדה שמגמת הסיבוב של האלי הפוכה לזו של הפלנטות.[6] המעבר ב-1910 היה במהירות יחסית של 70.56 קמ"ש. מכיוון שמסלולו מתקרב למסלולו של כדור הארץ בשני מקומות, האלי מקושר לשני מטרות מטאורים: האטא-אקוורידים בתחילת מאי, והאוריונידים בסוף אוקטובר.[7]
הרכב
עריכהגשושיות וגה (1984) וג'וטו (1986) סיפקו את המבט הראשון אל פני השטח והמבנה של האלי. הגרעין הוא קונגלומרט של קרח ואבק, המכונה לעיתים קרובות "כדור שלג מלוכלך",[8] שפני השטח שלו מכוסים בחומר כהה עשיר בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.
היסטוריה מוקדמת
עריכהב-1705 פרסם האסטרונום האנגלי אדמונד האלי קטלוג של 24 שביטים. חישוביו הראו כי המסלול של השביט של 1682 היה כמעט זהה לאלה של השביטים שהופיעו ב-1531 (אותו תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותו תיעד יוהאנס קפלר בפראג). הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1758. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.[9]
חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
- כשהשביט הגיע בשנת 1456, הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנב השביט נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
- בשנת 1066 השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג הרולד השני בקרב הייסטינגס. השביט תועד בשטיח באייה, והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מנוגה, ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מהירח.
- חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ בשנת 837.
- סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת 12 לפנה"ס הייתה מה שמתואר ככוכב בית לחם. הצייר ג'וטו ככל הנראה ראה את השביט בשנת 1301 והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת ישו בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
- יש הסוברים שדברי רבי יהושע בן חנניה בתלמוד הבבלי (מסכת הוריות): "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים"[10] מתייחסים לביקור השביט בשנת 66.
בעת החדשה
עריכהבעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910[11] ו-1986.
הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר של כדור הארץ דרך הזנב.[12]
בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').
שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.
תאריכי פריהליון
עריכה
את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:
- 25 במאי 240 לפנה"ס
- 12 בנובמבר 164 לפנה"ס
- 6 באוגוסט 87 לפנה"ס
- 10 באוקטובר 12 לפנה"ס
- 25 בינואר 66
- 22 במרץ 141
- 17 במאי 218
- 20 באפריל 295
- 16 בפברואר 374
- 28 ביוני 451
- 27 בספטמבר 530
- 15 במרץ 607
- 2 באוקטובר 684
- 20 במאי 760
- 28 בפברואר 837
- 18 ביולי 912
- 5 בספטמבר 989
- 20 במרץ 1066
- 18 באפריל 1145
- 28 בספטמבר 1222
- 25 באוקטובר 1301
- 10 בנובמבר 1378
- 9 ביוני 1456
- 26 באוגוסט 1531
- 27 באוקטובר 1607
- 15 בספטמבר 1682
- 13 במרץ 1759
- 16 בנובמבר 1835
- 20 באפריל 1910
- 9 בפברואר 1986
האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:
שביט האלי בספרות
עריכה- ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
- בספרם של גרגורי בנפורד (אנ') ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
- בסיפור הקצר "העיוורון" (The Blindness) מ-1946 של רוברט ריצ'ארדסון (אנ') מיוחסות לשביט האלי תכונות אנושיות ויכולת חשיבה.
- שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown".
שביט האלי בתרבות
עריכה- בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
- אבות ישורון שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.
- השיר שייצג את טורקיה באירוויזיון 1986 הוקדש לבואו של האלי.
- השיר Halley’s Comet של בילי אייליש, שיצא באלבומה Happier Than Ever ב-2021.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שביט האלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כוכב שביט של הלי, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב שביט, כוכב השביט שהצית סערה תיאולוגית, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Brady, Joseph L., Halley's Comet AD 1986 to 2647 BC, Journal of the British Astronomical Association 92, 1982, עמ' 209
- ^ 1P/Halley - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yeomans, Donald Keith; Rahe, Jürgen; Freitag, Ruth S. (1986). "The History of Comet Halley". Journal of the Royal Astronomical Society of Canada. 80: 70. Bibcode:1986JRASC..80...62Y.
Figure 4. The minimum and maximum intervals are 74.42 years (1835-1910) and 79.25 years (451-530).
- ^ T. Hromakina, I. Belskaya, Yu. Krugly, V. Rumyantsev, O. Golubov, I. Kyrylenko, O. Ivanova. S. Velichko, I. Izvekova, A. Sergeyev, I. Slyusarev and I. Molotov (במרץ 2021). "Small Solar System objects on highly inclined orbits". Astronomy and Astrophysics. 647 (A71): A71. arXiv:2101.04541. doi:10.1051/0004-6361/202039737.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Russell, C. T. (ביוני 1988). "The interaction of the solar wind with Comet Halley – Upwind and downwind". Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society. 29: 157–173. Bibcode:1988QJRAS..29..157R.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Chapter 5: Planetary Orbits". NASA. נבדק ב-2024-08-31.
- ^ "Meteor Streams". Jet Propulsion Laboratory. נבדק ב-15 במרץ 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Comets, awesome celestial objects, web.archive.org, 2011-09-04
- ^ Halley’s Comet | Astronomy, Facts & History | Britannica, www.britannica.com, 2024-06-28 (באנגלית)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י'
- ^ סכנה להארץ, הצבי, 25 בינואר 1910
- ^ Through the Comet's tail, www.ianridpath.com