שורופק

שוּרוּפָּק או שורופג (בשומרית: "מקום הריפוי"; תעתיק נוסף בעברית שורופךּ) הייתה עיר שומרית עתיקה. שרידי העיר נמצאו באתר הארכאולוגי תל פארה (Tall Fa'rah) השוכן 35 ק"מ דרומית לעיר השומרית ניפור בעיראק, על גדות נהר הפרת במחוז אל-קאדסיה של היום, כ-175 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד.

שורופק

חפירות בשכבות של שרידי שיטפון בשורופק שנחשפו בשנת 1932 בחפירה של שמידט
מידות
שטח	120 הקטאר
היסטוריה
תרבויות	שומרים
תקופות	תקופת ג'מדט נאסר, התקופה האכדית, מסופוטמיה, תקופת אור 3
מאורעות	חפירה ארכאולוגית חפירה ארכאולוגית סקר ארכאולוגי
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים	רוברט קולדווי, אריך שמידט, פרידריך דליטש, הארייט פ. מרטין
מיקום
מדינה	עיראק
קואורדינטות	31°46′39″N 45°30′35″E
(למפת עיראק מוגדלת)   בגדאד מוסול בצרה ארביל כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. שורופק (למפת עיראק רגילה)   בגדאד מוסול בצרה ארביל כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. שורופק

לפי רשימת המלכים השומרית, שורופק הייתה העיר האחרונה ששלטה על שומר לפני בוא המבול. האלה של העיר הייתה נינליל (Ninlil), שנקראה גם סוד, אלת התבואה והאוויר ובת זוגו של אנליל.

היסטוריה

באלף השלישי לפנה"ס הייתה שורופק עיר ראשית חשובה על גדות הנהר פרת, במרכז ארץ שומר. שורופק שימשה כעיר של אחסון והפצת תבואה. בעיר נמצאו יותר אסמי תבואה מאשר בכל עיר שומרית אחרת. השכבות הקדומות ביותר שנחפרו בשורופק שייכות לתקופת ג'מדט נאסר 3200–2900 לפנה"ס. העיר ננטשה תקופה קצרה לאחר שנת 2000 לפנה"ס. הארכאולוג אריך שמידט מצא חותם גליל אחד מתקופת איסין-לרסה ומספר לוחות חרס המתוארכים לתחילת האלף ה-2 לפנה"ס. על פני השטח נמצאו ממצאים השייכים בעיקר לתקופת השושלות הקדומות המחצית הראשונה של האלף השלישי לפנה"ס.

ממצאים ארכאולוגיים באתר של חימר וחול מעידים שהתרחש במקום שיטפון בסוף תקופת ארך במאה ה-29 לפנה"ס. כלי חרס פוליכרומיים נמצאו בשכבת חורבן מתחת לשרידי השיטפון, והם תוארכו לתקופת ג'מדט נאסר שקדמה לתקופת השושלות הקדומות.

בסוף תקופת השושלת הקדומה השלישית (2600–2350 לפנה"ס לערך) העיר התרחבה מאוד והגיע לשטח של כ-1000 דונם. שלב זה נהרס בשריפה שצרפה את לבנות הבוץ של חומות העיר ועל כן הן שרדו במשך כאלף שנים. מתקופה זו שרדו טקסטים מנהליים רבים המתעדים את ניהול העובדים באדמות החקלאיות. בנוסף נמצאו גם טקסטים ספרותיים. נראה ששורופק שיתפה פעולה עם ערים אחרות בפרויקטים גדולים כמו בנייה וצבא, על ידי שיתוף עובדיה עם ערים כמו ארך, אדב (Adab), ניפור ולגש.

שני מלכים של שורופק מוזכרים בטקסטים שנמצאו. ברשימת המלכים השומרית מופיע המלך אובר-תותו כמלך שורופק והמלך האחרון לפני המבול. ביצירה האפית עלילות גילגמש בלוח מס' 11, מופיעה דמותו של המלך אותנפישתים בנו של אובר-תותו, ומציין שם שהוא מלך שורופק. על פי היצירה האל אאה בהשפעת האל אנליל החליט להחריב את שורופק ולכן מורה לאותנפישתים לפרק את ביתו ולבנות ספינה. דמויות אלה יכולות להיות מיתולוגיות, לא נמצאו ממצאים ארכאולוגיים התומכים בקיומם.

דמות מיתית נוספת המוזכרת בקשר לשורופק היא זֶיאוּסוּדְרַה (Ziusudra) (מקבילו השומרי של אותנפישתים האכדי), המופיע בטקסטים עתיקים כמו "מותו של גילגמש" (The Death of Gilgamesh) בפואמה של השליטים הקדומים (The Poem of Early Rulers) וביצירה "הוראות שורופק" (או משלי שורופק") שהוא ספר הכולל אמרי חכמה. ביצירה זאת, שורופק הוא מלך קדמון וחכם, בנו של אובר-תותו, אביו של זיאוסודרה שהיה ביצירה אחרת קטועה שנמצאה בניפור, גיבור המבול השומרי. בטקסט מאוחר יותר מהתקופה האשורית החדשה, זיאוסודרה מלך בעיר שורופק אחרי אביו אובר-תותו.

סיפור אחר שנמצא הוא סיפורו של אַתְרַחַסִיס (Atrahasis). הטקסט נכתב במאה ה-17 לפנה"ס על ידי סופר בבלי בשם אלת-איה, והוא עוסק בסיפור בריאת העולם וסיפור המבול שבו משתלב סיפורו עם סיפורו של אותנפישתים בעלילות גילגמש. אותו אתרחסיס מופיע בטקסט נוסף כמלך האחרון שמלך בשורופק לפני המבול.

ברשימת המלכים השומרית, העיר שורופק הייתה העיר החמישית שבה התקיים השלטון על שומר, שתחילתו הייתה בעיר ארידו, המשכו בעיר באד-טיבירה, עבר ללרסה וסיפר ומשם לשורופק בשלטונו של אובר-תותו ולאחר מכן הגיע המבול.

סיכום חשבון העוסק במתכת כסף שנכתב למושל, בכתב יתדות שומרי, נמצא בשורופק ומתוארך ל-1500 לפנה"ס. המוזיאון הבריטי

ארכאולוגיה

תל פארה, האתר של העיר העתיקה, נמשך לאורך יותר מק"מ מצפון לדרום. האתר של שורופק משתרע על שטח כולל של כ-1200 דונם, מתוכם כ-30 דונם שטח תלוליות בגובה של 3 מטר מעל פני השטח שסביבם.

האתר נסקר קצרות בשנת 1900 על ידי האשורולוג הגרמני-אמריקאי הרמן פולראט הילפרכט (Hermann Volrath Hilprecht), ונחפר לראשונה בשנת 1902 במשך שמונה חודשים על ידי רוברט קולדווי (Robert Koldewey) ופרידריך דליטש מהחברה האוריינטלית הגרמנית (Deutsche Orient-Gesellschaft). הם חפרו שלוש שכבות של שרידי מבני מגורים בנויים היטב מתקופת אור 3 המאה ה-21 לפנה"ס. בנוסף, כללו הממצאים שלהם מאות לוחות חרס מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד (המאה ה-24 לפנה"ס), שהועברו בהמשך למוזיאון בברלין ולמוזיאון לארכאולוגיה באיסטנבול. החפירה שלהם נערכה על ידי יצירת שוחות לאורך ורוחב התלוליות, ללא הקפדה על חפירה סטרטיגרפית מתאימה.

בשנת 1932 נערכה חפירה נוספת במשך 6 שבועות בצוות משותף של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ואוניברסיטת פנסילבניה. בחפירה זאת השתתפו אריך שמידט כמנהל החפירה ושמואל נח קרמר כאפיגרף. החפירה התמקדה בארבע נקודות על התל. הם גילו 87 לוחות חרס ושברים לא צרופים, 84 מתוכם מהתקופה שקדמה לסרגון מאכד, אחד מתחילת תקופת סרגון, ושניים מתקופת אור 3. הלוחות נמצאו בעומק שנע בין 0.2 עד 1.3 מטר מתחת פני השטח. מחפירתם ניתן לדעת שהתל היה מאוכלס בין השנים 3000 עד 2000 לפנה"ס. בשנת 1973 נערך במשך שלושה ימים סקר פני שטח על ידי הארייט פ. מרטין (Harriet P. Martin). הסקר אסף חרסים שאישרו שקדמותו של האתר מגיעה לפחות לתקופת ג'מדט נאסר, ושהעיר התרחבה מאוד בתקופת השושלת הקדומה והייתה גם חלק מהאימפריה האכדית והשושלת השלישית של אור.

לקריאה נוספת

• Harriet P. Martin, Settlement Patterns at Shuruppak באתר Jstor ‏ Iraq, Vol. 45, No. 1, Papers of the 29 Rencontre Assyriologique Internationale, London, 5-9 July 1982 (Spring, 1983), pp. 24-31
• Erich Schmidt, Excavations at Fara, 1931, University of Pennsylvania's Museum Journal, 2, pp 193-217, 1931
• Reflections on the Mesopotamian Flood מאמר של שמואל נח קרמר באתר Penn Museum של אוניברסיטת פנסילבניה
• Journal of the American Oriental Society Vol. 52, No. 2 (Jun., 1932), pp. 110-132 New Tablets from Fara Samuel N. Kramer

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שורופק בוויקישיתוף

• תמונות של ממצאים ארכאולוגיים מתל פארה באתר Penn Museum
• Tell Fara (ancient: Shuruppak) באתר הצבא האמריקאי
• שורופק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)