שיהאב-3

טיל בליסטי

שיהאב-3פרסית: شهاب-3; באופן מילולי: "מטאור-3") הוא טיל בליסטי לטווח בינוני פרי פיתוח איראני, הראשון מסדרת טילי השיהאב האיראניים שמסוגל לפגוע בכל מטרה בשטח ישראל. הטיל בגרסאותיו השונות יודע לשאת ראש קרב של בין 700 ל־1,000 ק"ג וראש נפץ בלתי קונבנציונלי.[1]

שיהאב-3
شهاب 3
שיגור טילי שיהאב-3 במסגרת תרגיל צבאי
שיגור טילי שיהאב-3 במסגרת תרגיל צבאי
מידע בסיסי
ייעוד טיל בליסטי לטווח בינוני
ארץ ייצור איראןאיראן איראן
תקופת השירות 2003–הווה (כ־20 שנה)
מאפיינים כלליים
הנעה חד שלבי, דלק נוזלי
משקל בין 15,852 ל-16,250 ק"ג
ממדים
אורך 16 מטר
קוטר בין 1.32 ל-1.35 מטר
ביצועים
טווח

בין 1,350 ל-1,500 ק"מ

גרסה 3B:‏ 1,930 ק"מ
תקרת גובה כ-500 ק״מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 760, 987 או 1,158 ק"ג חומר נפץ מרסק
ניווט אינרציאלי

היסטוריה עריכה

פיתוח טיל השיהאב-3 החל ב-1993, אחרי שטילי שיהאב-1 ושיהאב-2 נכנסו למבצעיות. בשונה מהטילים הקודמים בגרסה, השיהאב-3 פותח באופן מלא באיראן והוא מבוסס על הטיל הצפון קוריאני נודונג-1.[2] ניסויי המנוע נערכו בשנת 1997, וטיסתו הראשונה של הטיל הייתה ב-1998 בניסוי שלא צלח, הטיל התפוצץ במהלך מעופו בשלב האחרון של הטיסה, דבר שגרם לתהיות במערב מחוסר ידיעה האם הניסוי כשל או שהפיצוץ היה מכוון. ניסוי שני נערך ביולי 2000 והוכתר בהצלחה. בספטמבר 2000 ערכה איראן ניסוי שלישי של השיהאב-3, אך הטיל התפוצץ זמן קצר לאחר השיגור. במאי 2002 ערכה איראן ניסוי נוסף, שהיה מוצלח. שר ההגנה האיראני עלי שמח'אני אמר שהניסוי שיפר את "העוצמה והדיוק" של השיהאב-3. ניסוי נוסף נערך רק חודשיים מאוחר יותר, ביולי 2002, והוכתר שוב בהצלחה.[דרוש מקור]

הטיל הפך למבצעי ביולי 2003, ועד מאי 2004 הצטיידה איראן ב-20 טילים,[1][2] ב-9 בנובמבר באותה שנה טען שר ההגנה האיראני, עלי שמח'אני, שאיראן מסוגלת להכניס את הטיל לייצור סדרתי.[2] ב-2007 טענו באיראן כי יש ביכולתם לשגר כ-600 טילים לעבר ישראל במידה וידרשו.[3]

מאז מבצוע הטיל בוצעו בו ניסויים נוספים, שמטרתם לשפר את הטווח והדיוק של הטיל. ניסויים כאלו נערכו ב-2008,[4] 2011,[5] במסגרתו שוגרו טילים רבים והוכחה יכולת שיגור ממשגרים תת-קרקעיים,[6] 2012[7] וב-2019.[8]

מפרט סוגי טילי השיהאב עריכה

על פי הערכות מודעיניות, לטיל השיהאב-3 הבסיס יש 2 גרסאות משודרגות, שיהאב-3A, שהחל פיתוח ב-2002, ו-שיהאב-3B.[1]

שם כניסה לשירות אורך קוטר טווח דיוק גודל ראש קרב
שיהאב-3 2003 16 מטר בין 1.32 ל-1.35 מטר בין 1,350 ל-1,500 ק"מ 450 מטר 760, 987 או 1,158 ק"ג
שיהאב-3A 2007 17.58 מ' 1,500-1,800 ק"מ
שיהאב-3B 16 מטר כ-1930 ק"מ כ-500 ק"ג

נטען כי טילים רבים מתוצרת איראן מבוססים על טיל השיהאב-3, ביניהם טיל החורמשאהר, עימאד, קאדר וקאסד.

שימוש מבצעי עריכה

 
טווח מוערך של טילי השיהאב-3

ייעודו המרכזי של טיל השיהאב-3 הוא בהרתעה ותקיפה אסטרטגית לטווח רחוק. המדינות הנכללות ביכולת התקיפה של הטיל הן ישראל, ערב הסעודית, הודו וכוחות צבא ארצות הברית במזרח התיכון.[9]

במספר מקרים איימה איראן כי תשתמש בטילי השיהאב-3 לתקוף מטרות בישראל אם ישראל תתקוף בשטחה[2] או אם תתקוף את בנות בריתה, כגון סוריה. זמן המעוף של טיל שיהאב מאיראן לישראל הוא 11 דקות.[9]

תפוצה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיהאב-3 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה