פתיחת התפריט הראשי

חץ 3

מערכת הגנה ישראלית ליירוט טילים בליסטיים בחלל, שכבה 4

חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים[1] של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם.[2] בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.[3]

חץ 3
Arrow-3 Jan-03-2013 (c).jpg
הטיל בעת שיגורו במהלך ניסוי מינואר 2014
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טילים בליסטיים
ארץ ייצור ישראלישראל  ישראל (פיתוח וייצור)
יצרן מלמ, התעשייה האווירית לישראל (ייצור)
בואינג (דגמי ניסוי)
עלות יחידה 2.2 מיליון דולר
שימוש ראשון הופעל רק במסגרת ניסויים
כניסה לשירות ינואר 2017
משתמשים ישראלישראל  ישראל
פלטפורמת שיגור סילו תת-קרקעי.[דרוש מקור]
מאפיינים כלליים
הנעה נחיר גמיש (בגוף החודר)
ביצועים
טווח מעל 2,400 ק"מ (טווח טיסה משוער)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי פגיעה פיזית

ב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.[4]

באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ 4, שיתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף להגדלת הדיוק והטווח[5][6].

עקרון הפעולה של הראש הקרביעריכה

 
ראש הקרב המתמרן של המיירט חץ 3
 
שיגור החץ 3 במהלך ניסוי בפברואר 2013

עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המטרה והשמדתה על ידי אנרגיה קינטית מבלי להיזדקק לחומר נפץ, להבדיל מהחץ 2, שראש הקרב שלו נושא מרעום קרבה המשמיד את טיל המטרה באמצעות מטען של חומר נפץ ורסס. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיק להשמדת המטרה ללא צורך בחומר נפץ. מאידך, נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. הראש הקרבי של חץ 3 מסוגל לתמרן באמצעות נחיר גמיש (הנעה וקטורית) - כלומר נחיר פליטה מתכוונן אשר מסוגל להטות את הדחף.[7][8]

מימון אמריקאי לפיתוחעריכה

הגנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, אמר בעדותו בקונגרס כך:

התכנון של החץ-3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתוכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית... במערכת יוטמע חיישן מיוחד ומערכת הנעה חדשה למיירט.[9]

ב-20 במאי 2009 דיווחו כלי תקשורת בישראל על הסכמה של ממשל ארצות הברית לממן את פיתוח הטיל חץ 3. הסכום המדויק לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים. בחודש אפריל 2013 פרסם צבא ארצות הברית מכרז לבניית בסיס למערכת הגנה מטילים בליסטיים בישראל.[10] על פי התוכנית תושלם בניית הבסיס עד סוף שנת 2014, בעלות הנעה בין 10–25 מיליון דולר. על פי פרסום בירחון ג'יינס הבסיס, אשר יוקם בבסיס הטילים של חיל האוויר בטל שחר, נועד לטילי חץ 3 ובנייתו תושלם לקראת השלמת פיתוח הטיל.[11]

סיוע ארצות הברית לתוכנית החץ 3 לשנת כספים. המספרים הם במיליוני דולרים.
2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 סך הכל
20.0[12] 30.0[12] 50.0[12] 59.0[12] 66.2[12] 74.7[12] 74.7[12] 74.7[12] 89.6[12] 55.8[12] 594.7

ניסויים ופיתוחעריכה

  • ב-23 בינואר 2012 משרד הביטחון התיר לפרסום לראשונה צילומים מסדרת ניסויים של הטיל המיירט חץ 3 בעת שיגורו.[9]
  • ב-25 בפברואר 2013 ערכה ישראל ניסוי טיסה ראשון של הטיל, שהתנהל ללא תקלות וזכה להצלחה מלאה. משרד הביטחון פרסם את ההודעה הבאה:[13]"בשעה שמונה בבוקר המריא המיירט משדה הניסויים של חיל האוויר על שפת הים ועלה בתאוצה כלפי השמיים לכיוון הים התיכון. לאחר מכן המשיך המיירט בשיוט, חצה גובה של כמאה קילומטרים, ביצע סדרת תמרונים בחלל וערך מעקב אחר אובייקטים שונים, ביניהם גם כוכבים."
  • ב-3 בינואר 2014 נערך ניסוי שני של הטיל וזכה אף הוא להצלחה מלאה במהלכו הושלם ניסוי טיסה חופשית מחוץ לאטמוספירה. ראש מנהלת חומה, יאיר רמתי תיאר את הניסוי כך:[14]"לאחר השיגור, הטיל טס בצורה אנכית, יצא מהאטמוספירה, השליך את המנוע והפעיל את המנוע השני, שייט בגובה רב בשולי האטמוספירה, ביצע משימה מורכבת ונפל בים. לראשונה היה לנו מכ"ם חדש, המכונה אורן אדיר, שעקב אחרי הטיל וקיבל נתונים במהלך הטיסה. הטיסה בניסוי הזה הייתה ארוכה מבפעם קודמת. בקרוב נעבור לסדרת ניסויי יירוט מעשיים שבסיומם נתחיל בתהליך ייצור ואחריה תוגדר המערכת כמבצעית."
  • ב-16 בדצמבר 2014 דווח משרד הביטחון על ניסוי מוצלח לכאורה של מערכת החץ 3 אולם בהמשך היום דווח על ידי גורמי ביטחון כי הניסוי לא נערך במלואו מכיוון שהתנאים לשיגור המיירט לא בשלו. מטרת הניסוי הייתה יירוט אקסו אטמוספירי מלא.[15] זו הייתה הפעם השנייה תוך 3 חודשים בה משרד הביטחון דיווח על ניסוי כהצלחה בפרויקט החץ אף שלא הושגו כל יעדי הניסוי.[16] רק לאחר שנודע כי תוצאות הניסוי דווחו לסוכנות הידיעות רויטרס, משרד הביטחון יצא בהודעה שנייה באותו היום וזו לשונה:[17] "בהמשך להודעה שהפצנו בצהריים, נבקש להבהיר כי טיל המטרה יצא לדרכו וכי מערכת החץ עקבה אחריו במהלך מעופו. התנאים לשיגור המיירט לא בשלו, ולכן הוחלט להגדירו כניסוי בטיל המטרה בלבד."
  • ב-10 בדצמבר 2015 בוצע ניסוי מוצלח בטיל החץ 3 בבסיס חיל האוויר בפלמחים. במהלכו שוגר מירט לעבר מטרה, טיל מסוג אנקור כסוף, מחוץ לאטמוספירה ופגע בה באופן ישיר.[18][19]
  • ב-7 בנובמבר 2016 פורסם כי פעילות יחידת ניסויי הטילים בבסיס פלמחים אשר ניהלה גם את ניסויי החץ תועבר למיקור חוץ משיקולי כדאיות כלכלית.[20]
  • ב-18 בינואר 2017 נמסרה הסוללה הראשונה של ה"חץ 3" למערך ההגנה האווירית.[4]
  • ב-22 בינואר 2019 התקיים ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" על ידי משרד הביטחון וה-MDA בעקבות [דרוש מקור] המתיחות באותה התקופה בצפון. בניסוי הטיל המיירט שוגר בהצלחה, פגע במטרה שאיתר המכ"ם והשמיד אותה.
  • ב-28 ביולי 2019 פורסם על ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" במדינת אלסקה שבארצות הברית, בשיתוף עם צבא ארצות הברית. הניסוי, שנערך כנגד טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה, נעשה תוך כדי שימוש במכ"ם אמריקאי מסוג AN\TPY2 והוגדר כמוצלח, לאחר שהטיל המיירט השמיד את טיל המטרה[21].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חץ 3 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חץ 2, שרביט קסמים, כיפת ברזל
  2. ^ Opall-Rome, Barbara (2009-11-09). "Israeli experts: Arrow-3 could be adapted for anti-satellite role"
  3. ^ רון בן ישי, החץ שיפגע בטיל הגרעיני לפני הפיצול המסוכן, באתר ynet, 29 ביולי 2019
  4. ^ 4.0 4.1 יואב זיתון, "חץ 3" מבצעית: המערכת המתקדמת נמסרה לחיל האוויר, באתר ynet, 18 בינואר 2017.
  5. ^ ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ-4, באתר DefenseNews, אוגוסט 2017 (באנגלית)
  6. ^ שי לוי, ‏מתכוננים לאיום עתידי: ישראל החלה לפתח את ה"חץ 4", באתר ‏mako‏‏, ‏08 באוגוסט 2017‏
  7. ^ עוקב אחר הכוכבים, IsraelDefense, מרץ 2013
  8. ^ קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו, המכון למחקר ביטחון לאומי, יפתח שפיר, פברואר 2013
  9. ^ 9.0 9.1 אמיר בוחבוט‏, צפו: צילומים ראשונים של שיגור הטיל "חץ-3", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2012
  10. ^ Y--BMD Launcher LS 13103, Israel, FedBizOpps.Gov
  11. ^ גילי כהןבכיר בצה"ל: ישראל מאיצה את פיתוח ה"חץ 3" - נערכת לאיום גרעיני, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 12.8 12.9 Sharp, Jeremy M. (10 ביוני 2015). "CRS report for Congress: U.S. foreign aid to Israel" (PDF). פדרציית המדענים האמריקאים. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2015. 
  13. ^ גילי כהןניסוי טיסה מוצלח ראשון ל"חץ 3", באתר הארץ, 25 בפברואר 2013
  14. ^ יואב זיתון, הבוקר בוצע ניסוי מוצלח במערכת "חץ 3", באתר ynet, 3 בינואר 2014
  15. ^ משרד הביטחון: ניסוי בחץ נכשל באתר mako ב-15 בפברואר 2015
  16. ^ גילי כהןבתוך שלושה חודשים: משרד הביטחון הסתיר בשנית ניסוי כושל במערכת ה"חץ", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2014
  17. ^ יואב זיתון, מבוכה: "נכשל ניסוי של מערכת חץ 3", באתר ynet, 16 ב-16 בדצמבר 2014
  18. ^ אלי אשכנזישנה אחרי הכישלון: ניסוי "חץ 3" הצליח, המערכת יירטה לראשונה טיל בחלל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
  19. ^ חדשות 2, ‏ניסוי מוצלח למערכת ההגנה האווירית חץ 3, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בדצמבר 2015‏
  20. ^ אודי עציון, צה"ל מפריט את שיגור טילי החץ, באתר ynet, 07 בנובמבר 2016
  21. ^ אמיר בוחבוט‏, יירוט מחוץ לאטמוספירה: סדרת ניסויים מוצלחת למערכת "חץ 3" באלסקה, באתר וואלה! NEWS‏, 28 ביולי 2019