שיחה:זכות השיבה

שם הערך

תגובה אחרונה: לפני 10 חודשים5 תגובות5 אנשים בשיחה

זכות השיבה אינה זכותם הבלעדית של העם הפלסטיני ואין להם בעלות עליה. זכות השיבה היא מרכיב במשפט הבינלאומי המבטיח את זכותו של כל אדם לחזור מרצון לארץ מוצאו או אזרחותו. יאצקין52 - שיחה 13:46, 3 בינואר 2024 (IST)תגובה

יפה שפתחת דיון שינוי שם, לאחר שקודם לכן שינית את השם על דעת עצמך, ללא שום דיון, כאילו אתה נמצא במיזם פרטי שלך.

לפני 13 שנים כבר היה דיון ארוך בסוגיה זו, והוא הסתיים ללא שינוי. לפני שש שנים היה עוד דיון ארוך בסוגיה זו, וגם הוא הסתיים ללא שינוי. מה התחדש מאז שמצדיק פתיחת הדיון מחדש?

אני

נגד שינוי השם. בשיח העברי זכות השיבה עוסקת רק בהקשר הפלסטיני, כפי שמלמדים גם הקישורים הרבים לערך זה. למידע על הקשרים אחרים יצרת את הערך זכות השיבה (המשפט הבינלאומי), שבשלב זה תוכנו דל מאוד, אבל הוא מהווה מענה ראוי לסוגיית שם הערך. דוד שי - שיחה 20:33, 3 בינואר 2024 (IST)תגובה

מסכים עם דוד שי. עקשנות היא טוב אבל לא צריך להציק. פעמי-עליון - שיחה 20:47, 3 בינואר 2024 (IST)תגובה

נגד השינוי המוצע, מהטעמים שהוזכרו. סיון ל - שיחה 10:58, 4 בינואר 2024 (IST)תגובה

נגד מהטעמים שהוזכרו Tosefta - שיחה 17:23, 7 בינואר 2024 (IST)תגובה

הפולמוס בין עריקאת לאלדר

תגובה אחרונה: לפני 27 ימיםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

הסרתי את הפסקה הבאה מהפתיח: ב-14 בדצמבר 2010 פרסם סאיב עריקאת, ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, מאמר בעיתון "הגרדיאן" בו כתב כי כל הסדר שלום שלא יפתור את סוגיית הפליטים על בסיס החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם - ייכשל. הוא אף נקב במספר שבעה מיליון כמספרם של הפליטים ברחבי בעולם. במאמר תגובה שפורסם באותו גיליון, הזהיר העיתונאי והפרשן עקיבא אלדר כי משמעותה המעשית של הצהרת עריקאת על יישום השיבה, היא חיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי: "עריקאת אינו יכול לומר בתום לב שהדבר "לא יביא למשבר קיומי עבור ישראל", שכן הוא רומז שבעבור הזמן, ישראל תיעלם ולא תהיה עוד מולדת ליהודים, שכן מעבר לנקודה מסוימת היהודים יהיו מיעוט בגבולות שלפני 1967". ונימקתי - "הפולמוס בין עריקאת לאלדר מעניין ורלוונטי לערך, אבל בוודאי לא כללי מספיק בשביל להופיע כך בפתיח, ומצד שני לא מצאתי פרק מתאים 'לארח' אותו. אדון בדף השיחה". אם למישהו יש רעיון היכן לשלב בערך, אולי באופן מקוצר יותר, אפשר לשות זאת. במבנה הנוכחי של "תמיכה" ו"התנגדות" אני לא מוצא מקום מתאים לפולמוס הזה. NilsHolgersson2 • שיחה 19:04, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

זכות או תביעה

תגובה אחרונה: לפני 27 ימים7 תגובות3 אנשים בשיחה

מימוש השיבה, הנזכרת 6 פעמים בהצהרת העצמאות הפלסטינית, משמעו חיסולה של הישות היהודית וזה יעודו מלכתחילה. ומשום כך ישראל דוחה אותה מכל וכל. וזה חייב להיות בפתיח. והמונח הנייטרלי הוא 'תביעה' ולא 'זכות'. חוטר לבית סמילנסקי • שיחה 19:30, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

אתה התחלת מלחמת עריכה ולפני דיון לגופו של עניין אתה צריך לבטל עריכותיך ולהחזיר את הערך לגרסה היציבה. NilsHolgersson2 • שיחה 19:42, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

שחזרת אותי. אני לא יודע מה אתה רוצה. חוטר לבית סמילנסקי • שיחה 19:52, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

אני רואה שכבר היה דיון ארוך בנושא בשיחה:זכות השיבה/ארכיון 2#שינוי שם שם הטריח את הקהילה משתמש שהוכרז טרול מאז, והדיון סוכם בכך שהערך - נושאו יהיה "זכות השיבה". NilsHolgersson2 • שיחה 19:56, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

חוטר לבית סמילנסקי, זכותך להחזיק בדעתך על זכות/תביעת השיבה, אבל לקביעה שמטרתה חיסולה של הישות היהודית יש להביא אסמכתא טובה, וספק האם מקומה בפתיח. דוד שי • שיחה 20:01, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

עדי שורץ כותב במבוא לספרו ולספרה של עינת וילף, מלחמת זכות השיבה, כך: "מי שדורש שיבה המונית של פליטים ושל צאצאיהם אינו מוכן שליהודים תהיה מדינה משלהם".

ולציין בערך על הכרזת העצמאות הפלסטינית שתביעת השיבה נזכרת בו 6 פעמים, מותר? לפי נילס הולגרסון מדובר בהתפלמסות. האם גם אתה חושב שמדובר בעמידה על קוצו של יוד? חוטר לבית סמילנסקי • שיחה 03:11, 28 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

זו דעתו של עדי שוורץ, וניתן להציג אותה ככזו (לא בפתיח, ובתנאי שלדעתו יש חשיבות אנציקלופדית), ולא כעובדה שאין עליה עוררין. דוד שי • שיחה 05:22, 28 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

התלבטות

תגובה אחרונה: לפני 21 ימים7 תגובות2 אנשים בשיחה

חסרה התייחסות לתמיכת מדינות ערב בזכות השיבה ונקיטת צעדים להגבלת הקליטה של פליטים פלסטינים במדינותיהם. האם לדעתכם זה צריך להיכנס בפרק של "תמיכה בזכות השיבה" או לפתוח פרק חדש?--Amir Segev Sarusi • שיחה 10:31, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ראיתי שהוספת התייחסות. רציתי לשאול לגבי המשפט "מדינות ערב סירבו לסייע ביישוב הפליטים בשטחיהן, מחשש שצעד כזה יתפרש כהשלמה עם קיום מדינת ישראל ויחליש את המאבק בה" - אין בידי המקור ואני לא יודע מה בדיוק נכתב שם, אבל נשמע כמו ניסוח בפרשנות ישראלית לעמדתן של מדינות ערב, שאם הייתי צריך לנחש - הייתי מנחש שנימקו ב"..מחשש שצעד כזה יתפרש כהשלמה עם גירוש הפליטים והחרמת רכושם, ויחליש את המאבק לשיבתם" או משהו בסגנון. NilsHolgersson2 • שיחה 10:57, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

את המשפט שאתה מצטט לקחתי מן המוכן (בעיית הפליטים הפלסטינים). --Amir Segev Sarusi • שיחה 11:56, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

א. אני לא מומחה לנושא אבל די בטוח שבמקרה של העתקה שכזו - יש לתת קרדיט על ידי ציון הערך ממנו נלקח הציטוט - נדמה לי שאלה תנאי השימוש באתר.

ב. אני רואה שמי שהכניס את המשפט לערך במקור הינו משתמש:בן נחום בשנת 2012. המשפט מצוטט ממש כלשונו מהמקור בהערת השוליים, שזמין ברשת.

ג. לדעתי המשפט מובא ממקור בו הוא נכתב כבדרך אגב - זה לא נושא העיסוק העיקרי של הספר.

במקור אחר בנושא - שנממצא בערך באנגלית (אנ'), Albanese & Takkenberg 2020, p. 268 - כתוב כי מקרים של "פלסטינים שמקבלים אזרחות במדינות ערב אינם נדירים - ירדן בולטת בהענקת אזרחות לקבוצה גדולה של פלסטינים... הנושא נותר רגיש, שכן הוא נתפס לרוב כמאפשר לישראל להתחמק מאחריותה כלפי הפליטים". הדגשה שלי. מציטוטים אחרים באומות הספר בערך ניכר שהספר הזה עוסק בהרחבה בנושא, ומפרט על תקופות שונות ומדינות שונות.

לפיכך בכוונתי לשנות אותו כאן ובערך ממנו נלקח - כדי שיהיה צמוד יותר למה שנדמה כמחקר עדכני ומעמיק יותר.
לגבי השאלה בה פתחת את הדיון - לדעתי אם כולן תמכו אז אפשר להוסיף כתת-פרק, ואם זה יותר מורכב - אז אולי אפשר פרק נפרד בשם "יחס מדינות ערב לזכות השיבה". בכל מקרה (1)יש להיזהר מפרק שיעסוק ב"יחס מדינות ערב לפליטים הפלסטינים" שהוא נושא לערך אחר. (2) כדאי להסתמך על מקורות מתאימים - הספר של אלבאנז וטקנברג נראה כמו התחלה טובה. NilsHolgersson2 • שיחה 15:43, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תודה רבה. אשמח להסבר איך רצית שאביא את הקרדיט. --Amir Segev Sarusi • שיחה 16:17, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

בתקציר העריכה לרשום "הטקסט נלקח מהערך בעיית הפליטים הפלסטינים" - נדמה לי שזה מספיק. ראו לדוגמא את העריכה הזו. ואולי למישהו מבין בעלי הידע בזכויות יוצרים יש משהו להעיר או להוסיף? NilsHolgersson2 • שיחה 16:20, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ורק עוד מילה בנוגע לתוספת שלך - לדעתי היא עוסקת במדיניות מדינות ערב כלפי הפליטים, ולא נוגעת למדיניותן בנוגע לזכות השיבה. אולי אפשר לערוךא ת המשפט, כי כרגע המידע בה טפל לערך זה. עניין אישורי העבודה של פלסטינים בלבנון קשור באופן קלוש למדי לזכות השיבה. NilsHolgersson2 • שיחה 16:29, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הוספת נושא