שיחה:יאיר גזבר

רבותיו

מי ערב פה לזה שהוא היה תלמיד של הרב מרדכי שטרנברג? אם כבר, יש לי יסוד להניח שהוא היה קשור לרב טאו. אבל על הרב מרדכי שטרנברג לא יצא לי, כתלמיד, לשמוע ממנו מילה. -אברהם צבאן 01:40, 29 בינואר 2021 (IST)

מרכז הרב1 (שיחה | תרומות | מונה), זה אתה? -אברהם צבאן 01:51, 29 בינואר 2021 (IST)

טוב, יישר כוחו של המגיב האנונימי שטרח לציין מקור, רגע לפני שראיתיו בעצמי — אברהם צבאן 15:28, 27 במרץ 2022 (IDT)

חתימתו לאסור עליה להר הבית

הוספתי פרט זה בקישורים החיצוניים ויושב אוהל מחק בטענה שזה לא משמעותי. אני מתייג את בעלי הידע ביהדות, מה דעתכם? דוגדוגוש - שיחה 18:49, 21 בדצמבר 2022 (IST)

@דוגדוגוש חתום אחד מני רבים על כרוזים בנאליים שגרתים שכמוהם מתפרסמים חדשות לבקרים עם חתימות סיטונאיות של רבנים (אגב, זה נכון גם לצד השני של המתרס). לא רואה בה עניין מיוחד. בראשית ימי המדינה פורסמו בעיתונים הדתיים מדי שבוע ולפעמים מדי יום כרוזים עם עשרות רבנים כנגד גיוס נשים. בהמשך - כנגד הפגיעה והפוליטזציה של הבחירות לרב הראשי. בהמשך - כנגד ניתוחי מתים. אין מה להתייחס לזה. Biegel - שיחה 18:53, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אני מסכים עקרונית עם ביגל, בודאי בעצומה כזו שלא היה "מראשי החותמים" עליה, אלא "אחד הנספחים". (מה גם שהעובדה שחתם עליה מעט תמוהה לי, אבל זה לא שיקול אנציקלופדי). david7031 • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ג • 19:09, 21 בדצמבר 2022 (IST)

למה התמיהה אינה שיקול אנציקלופדי? היא מראה שזה אנקדוטה ראויה לציון. דוגדוגוש - שיחה 19:10, 21 בדצמבר 2022 (IST)

עד שיש רב שפוי שמכבד את המסורת, את שלוש השבועות ואת השמירה על טוהר הר הבית - נסתיר את זה? בעיקר בימינו, בהם הערכים הנ"ל נרמסים בגסות ע"י המתקראים נאמני הר הבית, חשוב ואנציקלופדי להראות שפעם עוד היו כאן רבנים עם כבוד לעצמם ולקדושי ישראל. וודאי שהתוכן אנציקלופדי, ואני תומך בהחזרתו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 19:13, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אם היה פרק העוסק בהשקפתו או משהו מעין זה, הייתי תומך בהוספת האנקדוטה הזו לפרק כזה. אבל בתור קישור חיצוני זה לא רוולנטי. אזכיר את הכתוב בדף וק:קישורים חיצוניים: "קישור חיצוני יעסוק בהרחבה בנושא הערך כולו, או בנושא הקשור לחלק ניכר מהערך." הכרוז הנ"ל עוסק בהיבט מסוים מאוד של השקפתו של נשוא הערך. [ואגב, לאיתמר, לידיעתך, אין קשר בין המושג "שלוש השבועות" לעליה להר הבית, ואינני חושב שהרב גזבר מייחס חשיבות רבה למושג הזה... חוץ מזה, אני חושב שממך שמעתי פעמים רבות שאין לערב שיקולים אידיאולוגיים בכתיבה אנציקלופדית]. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ג • 19:21, 21 בדצמבר 2022 (IST)

האם לדעתך כדאי לעשות פרק כזה? דוגדוגוש - שיחה 19:25, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אם תמצא מספיק תוכן אנציקלופדי מוסמך - כן. אבל חוששני שהמלאכה הזו תסתיים בכישלון. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ג • 19:26, 21 בדצמבר 2022 (IST)

בערך ביוגרפי על דמות רבנית שהייתה חתומה על אחת מהעצומות (המעטות והייחודיות) שהיו בנוגע לגילוי דעת נגד עליה להר הבית על בסיס הוראת הרבנות הראשית... יש חשיבות לציין פרט ביוגרפי זה. זה כמובן לא שייך לצרף העצומה בקישור חיצוני כי בהקשר לכך זה קישור חיצוני שולי. אבל כן במשפט בערך זאת במידה ומקדישים פרק למעורבות ציבורית או עמדות. וסבורני שאין מקום להשוות את אותן גילויי דעת בנוגע לעלייה להר הבית לשאר עצומות של רבנים שיצאו מעת לעת גם אם נסבור שרבות מהן אינם חשובות לציון. מי-נהר - שיחה 21:56, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אולי מי שמכיר יכתוב פרק על עמדותיו? למשל ביחס לתנ"ך בגובה העיניים (שאגב, גם הוא מובא בקש"ח כאן) ולייסוד התתמ"דים. דוגדוגוש - שיחה 15:49, 22 בדצמבר 2022 (IST)

כקישור חיצוני לא מתאים. כדעתו בפרק על דעותיו, אולי אם זה יהיה בפרופורציה לעמדותיו. Yyy774 - שיחה 00:37, 23 בדצמבר 2022 (IST)

אין בזה טעם. שולי הרבה יותר מדי. — אברהם צבאן 15:54, 27 בדצמבר 2022 (IST)

בשולי הדיון

כשאיתמראשפר נהיה פוסק!! אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:29, 21 בדצמבר 2022 (IST)

חחחח תודה אייל אבל אני לא פויסק ולא בן-פוייסק, סתם נהנה להזכיר מצד אחד שכל עוד לא היו סיבות פוליטיות לקבוע אחרת, כל גדולי ישראל קבעו שעליה להר הבית ללא היטהרות מטמאת אותו, ומצד שני שהיהדות היא דת שיודעת להתגמש יפה מאד כשבאמת רוצים. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 20:07, 21 בדצמבר 2022 (IST)

זאת הייתה בדיחה, אבל אם גרעין של אמת, אני כחרדי שלא עולה להר הבית, היה לי הרושם שזה איסור שעשוי מחומרות ולא איסור אמיתי, מעניין... אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 20:12, 21 בדצמבר 2022 (IST)

לפי הספרות שקראתי בנושא, זה איסור שנובע מ-3 סיבות: א. טומאה (חשש מכניסה לתחום שאסור לטמא מת, וחשש מכניסת א.נשים שלא נטהרו מטומאה היוצאת מגופו), ב. התגרות באומות שתביא בפועל לשפיכות דמים, ג. מורא מקדש (א.נשים נכנסים.ות לשם שלא למטרות פולחן אלא כדי "להפגין נוכחות" ולהעלות סלפי, מה שלא ראוי לנהוג כך באתר המקודש ביותר). מסיבות אלו אסרו רבנים בדורות הקודמים (מהמאה ה-19 ועד ימינו) על עלייה להר. אלו לא "חומרות", אלא תקנה של רבנים מהדור הקודם שהיו ה"מרא דאתרא" בירושלים.--Nahum - שיחה 20:23, 21 בדצמבר 2022 (IST)

הנדון לא שייך לכאן כלל. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 20:29, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אייל אני שמח לגלות שאתה אחד מאלה ששומרים על הכבוד למקום (דו-המשמעות מכוונת). שמחתי לקרוא גם את תשובתו של נחום, שהראתה לי שבכל זאת צדקתי, ואיסור התגרות באומות הוא אכן אחד הנימוקים לאיסור העליה להר. תודה, נחום, לרגע כמעט איבדתי ביטחון בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 22:18, 21 בדצמבר 2022 (IST)

ובכל זאת, באזהרה עליה חתם נשוא הערך לא מוזכר איסור התגרות באומות, אלא רק החשש מכרת בשל כניסה למקומות שאסורים בכניסה לטמא מת (טומאה). אולי גם מורא מקדש רמוז שם. כמו כן, איסור התגרות באומות של שלושת השבועות אינו בהכרח נובע מחשש שפיכות דמים, כך שלא בהכרח יש קשר בין הדברים.
כדי לשמח את איתמר, אספר שאף אני לא עליתי מעולם אל הקודש, על פי הוראת הרבנות הראשית. עם זאת, הזלזול ברבנים המתירים (לא שפויים, לא מכבדים את עצמם ואת קודשי ישראל, מתגמשים בפסיקה על פי נטייתם האישית) קומם אותי, ולכן חשוב לי להדגיש שלמתירים יש הרבה על מה לסמוך. כפי שכתב אייל, רבים מן האוסרים מודים שתיתכן אפשרות לעלות בטהרה למקומות מסוימים בהר, אלא שהם אוסרים אף עלייה כזו, מחששות שונים - חשש מפריצת הגבולות, חשש מזלזול בקודש.. מקובל לקרוא לאיסור כזה גזירה דרבנן, ובהחלט ניתן לומר שעל אף האיסור החמור לעבור על דברי חכמים, אין הנידון כאן באיסור תורה (אמנם, לדעת הסוברים שיש כאן חשש פיקוח נפש, הרי זה איסור תורה, אבל חשש זה נתון במחלוקת, ויש הסוברים שהוא לא מציאותי ורלוונטי מבחינה הלכתית).
כמו כן, המתירים לא מתגמשים כשהם מאוד רוצים, אלא מניחים על המאזנים שיקולים הלכתיים להתיר עלייה מפאת החשיבות הרוחנית והמעשית בעליה, שלדעתם מכריעה את הכף להתיר. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ג • 22:40, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אני לא מאמין שאנחנו מנהלים את הדיון הזה... ועוד כאן....

ולעצם העניין. בניגוד למה שנכתב כאן חתיתו ש הרב גזבר אינב מתמיהה כלל ועיקר. עמדתה של ישיבת מרכז הרב ברורה וידועה ולא מפתיע בכלל שהוא חתום שם. אני לא חוב שהשיקולים שאיתמראשפר מציין חשובים כדי להחלי אם פרט מסויים ייכנס לערך - עמדתו האישית ש מאן דהוא על גילוי דעת כזה או אחר לא הופכת אותו לחשוב יותר או פחות. צריך לדון לעצם הכרוז ולעצם הענדה המובעת בו, ולפי דעתי זה עניין כמעט גנרי. Biegel - שיחה 06:08, 22 בדצמבר 2022 (IST)

למר ביגל - ההפתעה אינה מעצם העמדה אלא משום שכמדומני אין אף כרוז אחר פומבי עליו הוא חתום.

למר איתמר - הרצי"ה קוק, מי שהיה ראש ישיבת מרכז הרב (שהרב גזבר הוא מבניה ומשמש בה כר"מ אמונה) ואף הוא מחותמי הכרוז, כתב בספרו מאמר על כך שג' השבועות אינן רלבנטיות כיום. וכדברי האור שמח המובאים שם, כי בוועידת סן רמו "סר פחד השבועות". התנגדותו לעליה להר היא מטעם מצות 'ומקדשי תיראו' ואיסור טומאת מקדש.

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 15:44, 22 בדצמבר 2022 (IST)

@איתמראשפר

אין איסור הלכתי לעלות להר הבית. מאז שהרב גורן חקר ופסק היכן לא מקום המקדש.

יש יראים לשנות.

א. חשש הטומאה סר בעקבות הזיהוי של המקומות בהם מותר ללכת.

ב. עצם הציונות יכולה להיקרא התגרות באומות. אבל 'סר פחד השבועות' מאז שהאומות בחרו להחזיר לעם ישראל את מולדתו.

ג. מורא מקדש תלוי באדם. אם נוהג בחרדת קודש אין לו איסור.

אתה אוהב מקורות. לאוסרי העליה להר הבית אין מקורות לאיסור. Yyy774 - שיחה 00:43, 23 בדצמבר 2022 (IST)

הרב עובדיה יוסף אוסר עליה להר הבית, אבל Yyy774, קבע שאין לו מקורות... Eladti - שיחה 01:03, 23 בדצמבר 2022 (IST)

תודה לאלעד ול-yyy על שהזכירו לנו כמה שהיהדות היא דת פלורליסטית, שאינה מאמינה ביכולתו של בשר ודם לדעת את האמת האבסולוטית, ולכן מסוגלת להכיל שתי דעות מנוגדות לחלוטין ולראות בשתיהן "דברי אלוהים חיים". ברגעים כאלה אני שוב גאה להיות יהודי ♥ בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 09:21, 23 בדצמבר 2022 (IST)

אתה אוהב להוציא מהקשרן אמירות יהודיות ולנסח אותן בצורה מגוחכת משהו, מה? 🤨 עמד (שיחה | תרומות) • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ג • 10:34, 23 בדצמבר 2022 (IST)