שיחה:יצחק הוטנר

קושיא

נכתב בערך מצד אחד שהוא התנגד להאדרת דמותו של הרבי מלובביץ בידי חסידיו, ומצד שני שהיה בקשר קרוב איתו במשך שנים רבות. הדברים נשמעים קצת מוזרים. יש מישהו שיודע מספיק ויכול לתאם את הגרסאות ולסדר אותם בצורה נורמלית? אריה א - שיחה 02:59, 24 בנובמבר 2008 (IST)

מישהו כבר פעל עצמאית פיל אדום - שיחה 23:01, 20 באפריל 2009 (IDT)

מה המקור על התנגדותו להליכת תלמידים לדרשות של ר' יוסף בר סולוויצ'יק? ייתכן מאוד שהדבר היה על רקע הקיים במוסדות תורה רבים כשאין רוחו של רה"י נוחה מהליכת תלמידים לשיעורים של ראשי ישיבות אחרים, כפגיעה במוסד בו הם לומדים, ועוד, (גם אצל הגרש"ש לא היה מקובל נוהג הזליגה מישיבתו לשיעורי הגרב"ב, כפי שנודע לי).

שמעתי זאת בעבר מתלמיד של הרב הוטנר. הוא לא הזכיר איסור ללכת לשיעורים אחרים (למרות שהיו וישנן בברוקלין ישיבות רבות אחרות, קרובות יותר מישיבה יוניברסיטי. לגבי השאלה של אריה, אין לי מידע מוצק אבל אני לא רואה סתירה בין שני הצדדים. הרב הוטנר התנגד כידוע לכבוד מופרז ביחס לרבנים בכלל. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באב ה'תשס"ט • 17:04, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

לא ברור מהערך מה היה יחסו לציונות. מצד אחד היה מקורב לרב קוק בצעירותו ומצד שני לרבי מלובביץ אולי משום כך התנגד להליכה לשיעורים של הרב סולוביציק ?

כמי ששמע וראה את ההנהגות מבית מדרשו של הרב הוטנר ,אני יודע שיש הקפדה לקבל מרב אחד בלבד ולהידבק בו ביחוד כאשר שניהם עוסקים בחלק מסוים של התורה כמו אגדה ומחשבה. וכל עוד מקושרים לרב אחד לא להתקשר לרב נוסף .יתכן שמזה נבע העניין שהביע אי שביעות רצון מהליכה .

יחסו לחב"ד של הרב הוטנר

היו בינו בין הרבי מחב"ד חילופי מכתבים בהם מבקש הרב הוטנר הרחבה וביאור לצורת ההבנה המקובלת בחסידות חב"ד למושגים בפנימיות התורה. הרב הוטנר מאד אחז מלהבדיל בין האדם לשיטה,ונהג ללמוד את השיטה גם אם לא החזיק בשלמות מהמקור ממנו שומע.(לדוגמא היה תקופה קצרה שהיה בקשר עם האדמור מרין בארה"ב,והתבטא בעקבות סיפור מסויים שהוא כאן כדי לשמוע כמה דברים מסוימים שזה המקור להם בלי להשליך מזה לנשואים אחרים ביחסו לחסידות זו). ידוע לי ממקור נאמן בתלמידיו שהוא עצמו ייעץ לרבי מחב"ד לא לקחת על עצמו את עול האדמורות של חסידות חב"ד. כמו בן דיבר פעמים רבות אין ספור כנגד חסידות חב"ד למעשה כפי שפעלה והתנהגה בתקופתו. כמה וכמה מגדולי תלמידי הרב הוטנר היו קודם במערכת התקשרות לרבי מחב"ד והרב הוטנר פעל לנתקם מכל קשר לחב"ד ונהפכו לתלמידיו.ביניהם הרב ישראל אליהו ויינטרוב מבני ברק,הרב חיים יצחק קפלן שכיום ר"מ בישיבת פחד יצחק בהר נוף ועוד .

בדרכו הולכים רבים מתלמידיו שנוהגים לצאת בחריפות נגד צורות שונות בחסידות חב"ד והנהגותיהם, אך תוך דילוג התייחסות ישיר לרבי עצמו.

בהנחה שאתה רוצה להוסיף דברים ברוח זו לערך, מן הראוי שתביא לכך מקורות אמינים. עלינו להיות זהירים יותר כשמדובר בביקורת. נרו יאיר • שיחה • א' באייר ה'תש"ע • 08:33, 15 באפריל 2010 (IDT)

להעמיד דברים על אמיתותם:

לגבי מה שכתבת "דיבר פעמים רבות אין ספור כנגד חסידות חב"ד למעשה כפי שפעלה והתנהגה בתקופתו . . הרב הוטנר פעל לנתקם מכל קשר לחב"ד" הדברים נשמעים תמוהים למדי ובלתי מאומתים, זאת בהתאם לקישור המכתבים ההדוק שהתקיים בין הרב הוטנר לרבי מליובאוויטש, בהם ניכר על חמימות היחסים ביניהם, וכן על תפיסת עולמו של הרב הוטנר לגבי חסידות חב"ד ומנהיגה בדור האחרון - הרבי.
אין זה אלא שאלו המתקרים 'תלמידיו' "שנוהגים לצאת בחריפות נגד צורות שונות בחסידות חב"ד" - כפי שכתבת, הם אלו שהמציאו את דברי הקיצונות הנ"ל, בנסותם לשייך את הרב הוטנר לשיטתם העצמאית.
והנה ציטוט מאחד ממכתביו של הרב כמה שנים קודם הסתלקותו (את צילום המכתב המקורי ניתן למצוא בקישור המצורף לקמן):
"יצחק הוטנר ברוקלין, נ.י.
ב"ה יום שני פרשת ויקהל-פקודי תשל"ז
הו"כ האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, נעימות בימינו נצח!
...ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג "התענינות" אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" הוא הנְמָכָה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעיָני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מְלׂא הויתי.
בברכת מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון,
יצחק הוטנר"
צילום המכתב והפניה למכתבי הרבי אליו, ניתן למצוא בכתבה שבקישור המצורף http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65500

(כמו כן ידוע שביקר אצל הרבי מליובאוויטש כמה פעמים, ביניהם לנחמו אחר פטירת אמו הרבנית חנה שניאורסאהן בשנת תשכ"ה, ומתואר ביומני חסידים מאותה התקופה, שכשיצא מהחדר שם ישב הרבי, הלך אחרונית ופניו אל הרבי.)

איני יודע מה היה יחסו האמיתי לרבי, כי האנונימי האחר לא הביא מקורות לדבריו. עם זאת, תאורטית בהחלט ייתכן שהייתה לו זיקה רבה לחב"ד (במכתב המצוטט לא מדובר על זיקה לרבי), ואף שמר בעצמו על קשרים אישיים עם הרבי, ועם זאת הדריך את תלמידיו שלא להתקשר לרבי, זו עוד לא סתירה. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ד • 18:29, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

לא כל יום פורים

צריך להחליף את תמונתו בפורים, וכנראה הכובע שלראשו הוא תחפושת. עזר - שיחה 08:57, 15 באפריל 2010 (IDT)

מן הסתם, כרגיל, יש בעיה של תמונה חופשית. עם זאת, הייתי מעדיף שהתמונה הנוכחית לא תוסר לגמרי, יש בה חן. נרו יאיר • שיחה • א' באייר ה'תש"ע • 09:51, 15 באפריל 2010 (IDT)

זוהי שטות מוחלטת.בסוף ימיו חבש הרב הוטנר ספודיק חסידי מדי שבת,כדרך החסידים יוצאי פולין.

תאריך פטירתו

בפתיח כתוב תש"ם ובגוף הערך תשמ"א. מה האמת? ברי"א • שיחה • א' באייר ה'תש"ע • 13:10, 15 באפריל 2010 (IDT)

התאריך המפורט כמובן מדויק. הטעות בפתיח קורה הרבה: תרגמו את השנה הלועזית בלי לבדוק. אני מתקן. נרו יאיר • שיחה • א' באייר ה'תש"ע • 13:17, 15 באפריל 2010 (IDT)

בית התלמוד

למה אין זכר לישיבת בית התלמוד שהקים? אפשר לכתוב על זה ולהתייחס באלגנטיות לסוף העגום.

תירשם ותכתוב. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:18, 4 ביוני 2011 (IDT)

קשר עם הרבי מלובביץ' למרות השוני בהשקפות

ראשית - אני סבור שאין חשיבות אנציקלופדית בציון העובדה שרב פלוני שמר על קשר עם רב פלמוני. אולי אם היה מדובר בקשר חזק במיוחד (לא התכתבות פעמיים בשנה). אבל בכל מקרה, מובן מאליו שיש שוני בהשקפות בין רבנים, ודאי כאלה שאינם משתייכים לאותו זרם. אין צורך לומר את זה, וזה גם לא אמור למנוע את קשרים ביניהם. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"א • 14:56, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

לא חסרים רבנים בעלי השקפות דומות, ולא כל אחד אמור להכיר בהבדלי הזרמים. הערך אמור לתת מידע שלם במקום להניח שדברים מובנים מאליהם לכל. כאן מדובר בקשר ייחודי שהתפתח ממפגש אקראי באוניברסיטת ברלין (ראו בספר "מסלבודקה לברלין") ושנמשך למרות השוני הקיצוני בדעותיהם. --ג'יס - שיחה 17:56, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

השוני לא כה קיצוני. יש רבנים מהעדה החרדית ששומרים על קשר עם רבנים ציוניים. תוכל לפרט מדוע הקשר הנוכחי ייחודי באופן מיוחד? נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"א • 10:45, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

השלשה (שניאורסון הוטנר וסולובייצ'יק) מהווים דמויות מרכזיות ביהדות שכל אחת ייצגה זרם והשקפה שונה בתכלית. ד"ר הלל גולדברג מתאר בספר הנ"ל כיצד ה-3 שבאו כולם מקהילות אורתודוקסיות במזרח אירופה נפגשו באוניברסיטה מערבית, ואיך כל אחד מהם עיצב בדרכו שלו את המעבר ממזרח אירופה למערב וההשפעה של זה על יהדות המערב. זהו משולש יוצא דופן שראוי לאזכור בערך. בנתיים הוספתי רק את ה-2, אולי ארחיב יותר בהמשך. --ג'יס - שיחה 11:34, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זו טריוויה חביבה שהם נפגשו בברלין. אין חשיבות אנציקלופדית לכך ששמרו על קשר גם מאוחר יותר. זה לא קשור לערך, אבל ביחס לדבריך, הרב סולובייצ'יק באותם ימים לא היה רחוק מהרב הוטנר, ולימים הרב הוטנר בלט פחות מהשניים האחרים, כלומר לא היה מנהיג של זרם. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"א • 23:34, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הרב פרופ' ישראל מאיר קירז'נר - עורך כתבי הרב הוטנר

סוכנות רויטרס, המפרסמת מידי שנה תחזית נחשבת של זוכי פרס נובל, כולל השנה את הכלכלן היהודי-אמריקאי (יליד אנגליה) פרופ' ישראל קירז'נר מאונ' ניו יורק, ברשימה המצומצמת מאד של מועמדים לזכיה בפרס נובל בכלכלה 2014 על מחקריו פורצי הדרך בנושא היזמות. פרופ' קירז'נר (או בשמו המלא ישראל מאיר קירז'נר), בן 84, הוא בעל סמיכה לרבנות (אורתודוכסית), בוגר ישיבת רבינו חיים ברלין החרדית-ליטאית בברוקלין (ניו יורק). מעבר לעבודתו האקדמית הוא גם ערך את כתביו של מורו הרב יצחק הוטנר (שלמד בישיבת סלובודקה בחברון לפני מאורעות תרפ"ט והיה ראש ישיבה חשוב בניו יורק). הרב פרופ' קירז'נר הוא גם רב של קהילה אורתודוכסית בניו יורק, תפקיד אשר ירש מאביו.

הרב ישראל אליהו וינטרוב

נרו, בערך ישראל אליהו וינטרוב מופיע שהוא כן תלמידו. בקרה וייעוץ • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 14:46, 22 בנובמבר 2017 (IST)

לא טענתי שלא למד אצלו, אלא שפחות בלט כתלמידו. על השני שם בכלל לא שמעתי. אקבל את הכרעת משתמש:ביקורת. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 14:48, 22 בנובמבר 2017 (IST)

מי השם השני? ר' ויינטרוב למעשה נטש את חב"ד (זה נושא דק, בלי להיכנס לפרטים) בעקבות היכרותו עם רבו זה שהכניס אותו למהלך הליטאי יותר. לכן אפשר להגדירו כתלמידו בלב שקט. ביקורת - שיחה 15:11, 22 בנובמבר 2017 (IST)

הוא בעיניך אחד משני התלמידים הבולטים ביותר? נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 15:13, 22 בנובמבר 2017 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אה. ראיתי. מדובר על ראש ישיבת בית שמואל, הוא אכן היה תלמידו. אבל לא בולט ציבורית בקטע הזה, לא יודע אם יש צורך לכתוב. בדרך כלל בערכי הרב כותבים את מי שהיו "ה"תלמידים בעיני הרב. זה יכול לבוא לידי ביטוי בספר הזכרון פחד יצחק למשל. ביקורת - שיחה 15:15, 22 בנובמבר 2017 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם מדרגים לפי בולטות של התלמיד כן. אבל אמורים לבדוק גם לפי כמה היה בולט כתלמידו, ועל זה אין לי מושג. אני מניח שישנם גם כמה תלמידים מובהקים אמריקאים שפחות נמצאים בפרונט בישראל. ביקורת - שיחה 15:15, 22 בנובמבר 2017 (IST)

הרב עהרנפלד אכן כן ידוע כתלמידו של הרב הוטנר ובכל שיחותיו כשאומר מורי ורבי כולם יודעים שהוא מתכוון להרב הוטנר(אברהם יגלניק - שיחה 18:25, 22 בנובמבר 2017 (IST))

השאלה כמובן אינה למי הרב עהרנפלד קורא "מורי ורבי" ומה יודעים התלמידים שלו. השאלה היא על מי חושבים מחוץ לישיבה שלו כשאומרים "תלמידו של הרב הוטנר". נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 20:01, 22 בנובמבר 2017 (IST)

כדאי שתברר היטב ותמצא שכל מי שקשור לר' יצחק הוטנר יודע שהגרי"י עהרנפלד הוא מבחירי תלמידיו (אברהם יגלניק - שיחה 20:50, 22 בנובמבר 2017 (IST))

כבר ביררתי למעלה אצל ביקורת, והתברר שלהכרזה הגורפת שלך אין כיסוי. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ח • 00:07, 23 בנובמבר 2017 (IST)

לפי דעתך לרב הוטנר היה רק תלמיד אחד? שבמיקרה גם חתנו? זה לא נראה לך מוגזם? (אברהם יגלניק - שיחה 08:11, 23 בנובמבר 2017 (IST))

לפי דעתך יש קשר בין מה שכתבתי ובין מה שכתבת בשמי? נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ח • 09:52, 23 בנובמבר 2017 (IST)

סליחה אם לא הבנתי אותך כראוי, אין לי עניין לויכוח לא באתי אלא להוסיף ולא להציק חלילה למישהו רק בתור אחד שלמד בישיבת 'רבינו חיים ברלין' והיה תלמידו של הרב הוטנר אני חושב שיש לי סמכות לומר מי עוד נחשבו לתלמידיו, בהצלחה בכל יקירי. (אברהם יגלניק - שיחה 18:20, 23 בנובמבר 2017 (IST))

סמכות בוודאי אין לך. אתה יכול לכתוב את דעתך כמו כל אחד בדף שיחה. שום דבר לא מעניק לך סמכות לפעול בניגוד לנהלים בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 15:17, 24 בנובמבר 2017 (IST)

לענ"ד הרב עהרנפלד נודע ברבים כתלמידו הקרוב של הרב הוטנר וגם כמה פעמים הביאו אותו לדרוש בישיבת פחד יצחק ביום הזיכרון של הרב הוטנר, אך זוהי דעתי לשיקולכם מחנה ישראל - שיחה 23:04, 5 ביולי 2018 (IDT)

ישיבת בית התלמוד - גור אריה

לא הבנתי מהערך למה הוסיפו לישיבת בית התלמוד את השם "גור אריה" כשהצטרף להנהלתה, ולמה הסירו כשפרש; הייתה לו ישיבה אחרת בשם זה שהתאחדה עם בית התלמוד? בו"ה, גיברס - שיחה 19:34, 6 במרץ 2019 (IST)

מה אומרים ‏ בעלי הידע בחרדים? בו"ה, גיברס - שיחה 11:49, 10 במרץ 2019 (IST)

נוסח הפיוט

נוסח הפיוט "בלבבי משכן אבנה", "ובמשכן מזבח אקים" הוא לא הנוסח המקורית, הנוסח המקורית הוא "ובמשכן מזבח אשים" ראה כאן בקישור המצורף https://twitter.com/MyShtender/status/1202774845303508992?s=20

אני לא יכול לפתוח כרגע את הקישור לטוויטר, אראה זאת בימים הקרובים. תודה, דגש חזק - שיחה 09:24, 6 בדצמבר 2019 (IST)

עם כל הכבוד לצילום של מקור לא ידוע בטוויטר, אנחנו צריכים בירור מעמיק יותר. היכן פורסם הפיוט לראשונה (לא כולל כמובן ספר חסידים שעליו התבסס הרב הוטנר, אבל לא במדויק)? מתייג את משתמש:ביקורת, משתמש:קובץ על יד. נרו יאיר • שיחה • ח' בכסלו ה'תש"ף • 14:25, 6 בדצמבר 2019 (IST)

אכן שרים "מזבח אשים". המקור הוא ספר חרדים ולא ספר חסידים. במקור לא מוזכרת המילה הזו. חנן פורת כתב על הפיוט ומקורו ב"מעט מן האור", שמות עמ' 299. ביקורת - שיחה 14:29, 6 בדצמבר 2019 (IST)

כמובן פליטת מקלדת, אבל בכל מקרה השאלה אינה מה כתוב בספר חרדים. האם פורת מתייחס לשאלה שאנו דנים בה? אני רואה בגוגל מקורות רבים לשתי האפשרויות. נרו יאיר • שיחה • ח' בכסלו ה'תש"ף • 14:36, 6 בדצמבר 2019 (IST)

ניסיתי למצוא מקור מבוסס, אך לשווא. עושה רושם שמעט מן האור הוא ראשוני בכתובים. זה הופיע בגיליון שיצא לאור בפר' ויקהל בשנת תש"ס. פורת הוא בעל הגיליון והספר "מעט מן האור", ומשכך - ביקורת - אני משער שפורת אינו כותב על הפיוט, אלא מביא אותו אצלו. אולי נותן מעט רקע. לא ראיתי את המקור לעת עתה. האם ראית אתה את הדברים במקור? קצת מוזר ששיר מתפרסם 20 שנה לאחר מות מחברו, ללא שיש קו היכן שהה בינתיים (נייר בתכריך כתבים חבוי, חוברת משפחתית-פנימית, או כל משהו אחר). ראיתי גם כי פרסום השיר מיוחס לתלמידו שמואל ברזיל ששר אותו באחת מהקלטותיו. לא יודע מתי היא ואיזו היא. מכל מקום, בדקתי מספר מובאות של השיר, ונראה כי קיימת העדפה ל"אשים" ולא ל"אקים". אני מדבר על העדפה מבחינת דיוק ואותנטיות. כדאי יותר לראות במקור בתוך מעט מן האור. אשר וסרטיל מצטט אותו עם "אשים", והוא אמור להיות דייקן. קובץ על יד • שיחה • 19:44, 7 בדצמבר 2019 (IST)

השיר עבר בישיבות מפי לאוזן. לא שמעתי מעודי מישהו שר "אקים". ביקורת - שיחה 21:19, 7 בדצמבר 2019 (IST)

לדעתי הגיוני יותר להקים מזבח מאשר לשים אותו. אכן כדאי לבדוק מה אומר פורת. נרו יאיר • שיחה • ט' בכסלו ה'תש"ף • 22:45, 7 בדצמבר 2019 (IST)

"להקים מזבח" זה גם לשון הכתוב. ויש גם "מזבח חדש... תכין". אבל דרכו של משורר לחפש מילה נרדפת מחודשת/מפתיעה. ביקורת - שיחה 10:41, 8 בדצמבר 2019 (IST)

תוכל לפרט מה אומר פורת? או מישהו אחר? נרו יאיר • שיחה • י' בכסלו ה'תש"ף • 13:37, 8 בדצמבר 2019 (IST)

קובץ:חנן פורת בלבבי.jpg

צירפתי בשימוש הוגן צילום מהעמוד. דגש חזק - שיחה 17:06, 8 בדצמבר 2019 (IST)

לא מצאתי שם התייחסות לעניין הנוסחאות, אם כי הוא פשוט כותב "אשים". גם באוצר החכמה יש רוב ברור ל"אשים", ואם כן עד שהדברים יתבהרו יותר אני סבור שעדיף לכתוב כך גם אצלנו. נרו יאיר • שיחה • י' בכסלו ה'תש"ף • 19:41, 8 בדצמבר 2019 (IST)

כאן רצועה 2, ביצוע של השיר, "אשים". ביקורת - שיחה 19:02, 2 בינואר 2020 (IST)