שיחה:כיפת ברזל/ארכיון 1

שיקולי פרסום וצנזורה על מערכת כיפת ברזל

וויקימדיה דוגלת בשימור חופש ביטוי הציבור, אספקלריה מבורכת לדעת כל.

אך בכל זאת, אני מבקש מכם, בכל לשון של בקשה - להימנע מכל וכל מפרסום מידע טכני על המערכת, שלא פורסם בעיתונות המערבית הפורמלית.

פרסומים מסוג זה עלולים להביא לפגיעה, באופן בלתי ישיר, באזרחי מדינת ישראל.

ולכן, אני מפציר בכם, לפעול בשיקול דעת בעת פרסום מידע על המערכת דלעיל (גם פרסום מידע סטטיסטי), למען חיי האזרחים של מדינת ישראל. תודה. ―46.116.89.248 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כעיקרון, ויקיפדיה אינה מפרסמת מידע שלא פורסם קודם לכן. כלל זה נכון לכל ערכי ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 21:01, 11 בפברואר 2013 (IST)

המערכת שנויה במחלוקת

חבל מאוד שביקורת ציבורית של רבים וטובים בתחום אינה מקבלת ביטוי בערך. המערכת שנויה במחלוקת. נ ק ו ד ה. אין צורך להכנס לויכוח אלה יש צורך להביא את תקציר הביקורת המושמעת כנגד המערכת הזו,עלותה אל מול יעילותה, אל מול האלטרנטיבות שנפסלו.

הערך אינו ראוי להשאר בלי פרק המסביר את השנוי במחלוקת.

מוכרח להסכים. בלי קשר לטיב הביקורת ולאינטרסים מאחוריה, אי אפשר להתעלם מעצם קיומה. ראוי לתעד אותה בקצרה, למשל בדומה לפסקת הביקורת בערך באנגלית. גלעד - שיחה 01:11, 24 באוגוסט 2009 (IDT)

תומך. הערך חייב הצגת ביקורת על המערכת. מינוזיג - שיחה 12:55, 17 ביולי 2010 (IDT)

אפשר להתחיל כאן: בג"ץ 5281/10. דו"ח מבקר המדינה צריך גם הוא להיות באינטרנט. עדירל - שיחה 16:31, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

בבג"ץ זה העתירה נדחתה על הסף, כך שאין לה חשיבות. יש בו כמה פרטים על תהליך קבלת ההחלטה בעניין כיפת ברזל, שאותן ניתן להביא לערך. דוד שי - שיחה 20:16, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

זו היתה כוונתי. כמו כן, אפשר בעזרתה למצוא את דו"ח מבקר המדינה שאולי יותר מפורט. עדירל - שיחה 21:20, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא בטוח מה המקום להוסיף על כך מידע, אבל לפחות בימים הראשונים של הסיבוב הנוכחי היה ערפל כבד בשעות הלילה והבוקר המוקדם, מספר ימים לפני כן פקדו את האזור סופות חול משמעותיות. מזג אוויר מסוג זה היה מותיר את הנאוטיליוס ללא יכולת פעולה וחסרת הגנה, בעוד שמערכת כיפת ברזל תפקדה גם במזג אוויר בעייתי זה. Amirber - שיחה 10:14, 13 במרץ 2012 (IST)

שאלה של אלמוני

אנסה לשאול שוב ואני מקווה שהפעם אני שואל במקום הנכון.אגב, לא הבנתי איך להוסיף סימנים אני לא מכיר עוד אתר אינטרנט שמצד אחד הוא מעולה במידע ומצד שני בנושאי תגובות אני לא מצליח לדעת מי נגד מי כאן. חבל מאד שבנושא הזה האתר רחוק ביותר מלהיות ידידותי: והשאלה שלי: נאמר שהחמאס מחליט לשגר בבת אחת 100 רקטות בבת אחת. אז כמה רקטות תצליח המערכת ליירט באותו הרגע? בתודה לתשובה ושוב סליחה אם לא שאלתי במקום הנכון.

אכן, לא שאלת במקום הנכון. את שאלתך עליך להפנות למפתחי המערכת, חברת רפאל. דוד שי - שיחה 18:23, 9 באפריל 2011 (IDT)

זו שאלה שלא תקבל עליה תשובה, מטעמים ברורים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:27, 9 באפריל 2011 (IDT)

סעיף חדש בדף זה נהוג לפתוח בסוף הדף. הדרך הפשוטה לכך היא לחיצה על הלשונית "פסקה חדשה" שבראש הדף (אני מסכים שלא קל להשתלב בטכניקה של ויקיפדיה, אבל עם הזמן צוברים ניסיון).

באשר לשאלתך: האם אתה סבור שלחמאס (או לחיזבאללה) יהיה כושר לשגר מאה רקטות בבת אחת? זה מצריך ארגון ופריסה נרחבים. דוד שי - שיחה 19:21, 9 באפריל 2011 (IDT)

טוב זו שירשור מלפני שלוש שנים, ובכל זאת - ביקשור הבא http://mprest.com/images/banners/mPrest-website-homepage-banner-IromDome-2.jpg?1405157478000 מתוך האתר של חברת אמפרס, אפשר לספור בקלות שיש 5*4 כלומר 20 טילים בסוללת כיפת ברזל בודדת, אחרי שמשגרים אותם מן הסתם צריך לטעון טילים חדשים.. אני מניח שזה עונה על השאלה בקלות --91.205.155.235 12:56, 12 ביולי 2014 (IDT)

ביקורת על המערכת

הערך היה ריק מתוכן אמיתי ורווי במניפסטים נגד המערכת. בעוד שדיון אמיתי בנושא הוא חשוב ורצוי, ראוי לקיימו לפחות בצמידות לערך ממשי ומדויק (למשל, יוצר הערך טעה והטעה את הקוראים בקבעו כי מדובר במערכת היורה פגזים) או בנפרד, תחת ערך של "הגנה נגד טילים".טל ענבר - שיחה 15:49, 11 ביוני 2008 (IDT)

בתור אחד היוצרים של הערך, אני יכול להגיד לך שהערך נכתב לאחר חיפוש והשוואה של מגוון מקורות באינטרנט. בכל מקרה, אם מצאת שהערך חסר אתה יכול להשלים אותו. לגבי הדיוק בכתיבת הערך, כמעט כל טענה שהופיע בערך גובתה בידיעה ממקורות שנחשבים אמין בדרך כלל. חבל שהחלטת מסיבות טכניות למחוק את ההפניות, מכיוון שהן חשובות, לפחות לדעתי, לדיון רציני ומבוסס.

הטענה שכיפת ברזל יורה גובתה בידיעה שפורסמה ב-nrg. אם לדעתך המידע הזה לא נכון, זכותך לחלוק עליו. אגב חבל שלא ציינת מקור לטענה שלך. האם התבססת על הכתבה הזו? על סמך מה, למשל, קבעת שהטיל טמיר "מצוייד בראש ביות אלקטרו אופטי, ומספר משטחי ניהוג"? אם כבר מדברים על דיון אמיתי, רצוי לדעתי להסתמך גם על מקורות אמיתיים ואמינים.--Enduser - שיחה 06:59, 13 ביוני 2008 (IDT)

אחזור שוב על מה שנכתב על ידי - לא יכול להיות ערך על המערכת הכולל משפט עובדתי אחד עליה (וגם הוא שגוי לחלוטין) וכל היתר - מבחינת נפל מעל 90 אחוז, ביקורת על המערכת תוך הסברים על מערכות מסוג אחר.

באשר להיות הטיל מונחה אלקטרואופטית, הראו סרטונים מהניסוי של הטיל, וכך גם מוצג על ידי אנשי מערכת הביטחון בכל פורום פתוח אפשרי. באשר למשטחי הניהוג וכיו"ב = לך נא למקור התמונות ותראה את העלון הפרסומי של המערכת שהוכן ברפאל. דומני שחברת רפאל יודעת מה היא אומרת ביחס למוצריה, אך לא כן הכתב הצבאי של NRG מעריב.טל ענבר - שיחה 16:43, 13 ביוני 2008 (IDT)

טל, אתה נתפס שוב ושוב לעניין הפגזים – בסדר, טעינו תיקנו. עכשיו בוא תסביר לי מה לדעתך מוטעה בטענה הבאה: "...הנתונים גלויים וידועים: מהירות המעוף של הקסאם היא 200 מטרים בשנייה. המרחק מפאתי בית חאנון למבואות שדרות הוא 1,800 מטרים. כלומר, מרגע השיגור ועד שרקטת קסאם נוחתת בשטח שדרות חולפות תשע שניות. מפתחי "כיפת ברזל" ברפא"ל יודעים ומודים כי ההכנות לשיגור טילי היירוט לעבר מטרתם נמשכות עד 15 שניות לערך (בזמן זה מאתרת המערכת את המטרה, קובעת את מסלולה ומחשבת את מסלול הפגיעה). המשמעות ברורה: הקסאם ינחת בשדרות שניות לא מעטות לפני שישוגר הטיל שאמור ליירטו." (ראובן פדהצור, "כיפת ברזל" חסרת אונים מול הקסאם, הארץ, 21.2.2008).

אגב, מעניין שבמסגרת הצנזורה שלך, בחרת להשאיר את הטענה המקורית שהעלה המשתמש Yonatan, לפיה מבקרי המערכת "...אינם לוקחים בחשבון את העובדה שהרקטה עוברת מסלול קשתי, כך שהמרחק הוא יותר גדול מהמרחק הישיר בין שדרות לבית חאנון". האם אתה באמת חושב שראובן פדהצור, טיס לשעבר בחיל האוויר או ד"ר עודד עמיחי, פיזיקאי בהכשרתו, יתעלמו מהמסלול הקשתי של הקאסם?! ולעצם העניין, מאמרים באינטרנט נכתבים לציבור הרחב ולא לפיזיקאים. יותר מכך, כשפדהצור או עמיחי אומרים שמהירות הקסאם היא 200 מטרים בשנייה, ברור שהם אינם מתכוונים למהירות הכוללת, שמשתנה כל הזמן, אלא למהירות האופקית!--Enduser - שיחה 18:51, 13 ביוני 2008 (IDT)

אם אתה טוען טענות כלפי, רצוי שיהיו נכונות. לא התייחסתי כלל בדברי לביקורת של פדהצור או עמיחי, כמו כן אינני "נתפס שוב ושוב" לנושא הטעות של היות המערכת לכאורה מבוססת על תותח מהיר ירי. ציינתי כי מי שכתב שטות זו אינו מבין על מה הוא כותב, וכך גם מי שמביא דברים אלה בשם אומרם ומומחיותו אינה בתחום עליו הוא כותב.

אשמח לדעת מדוע מיוחסת לי "צנזורה". מחקתי חלק ניכר מהפסקה של הביקורת נגד כיפת ברזל, והותרתי את ה"כותרת". בלתי סביר בעיני שמאו דהו יטען כי "א, אינו טוב, וכדאי להשקיע ב"ב" ואז בערך על "א" יכתוב מאמר ארוך על "ב".

באשר לפדהצור ועמיחי - הרי שעמיחי אינטרסנט ברור בנושא שכן הוא מנסה לקדם את תחום הלייזר ומנצל כל במה אפשרית לניגוח כל אלטרנטיבה אחרת, לכן - מראש - דבריו מוטים לצד אחד; באשר לפדהצור, הלה הוכיח מספר פעמים חוסר דיוק בעובדות שגובל ממש ברשלנות, והוכח על דבריו אלה, למשל על ידי פרופסור יצחק בן ישראל, המבין דבר או שניים בתחום ההגנה נגד רקטות וטילים. אז למי להאמין?טל ענבר - שיחה 19:14, 13 ביוני 2008 (IDT)

משום מה, הייתי בטוח שבשלב כלשהו נגיע לטענות אד הומינם. ולשאלתך, אנחנו לא צריכים להאמין לאף אחד (גם לא לך), אלא להסתמך על מקורות כמה שיותר מהימנים ולנתח אותם באופן ביקורתי. אגב, אם נלך לקיצוניות שלך, הרי שגם רפא"ל הוא מוסד אינטרסנטי לא פחות מעמיחי ופדהצור.

נ.ב. בדפי השיחה בויקיפדיה נהוג להזיח את השורה עם כל תגובה חדשה – לתשומת ליבך.--Enduser - שיחה 21:47, 13 ביוני 2008 (IDT)

הסרתי את סעיף הביקורת, משום שקיומו תמוה ביותר. מדובר במערכת שנמצאת בשלבי פיתוח וניסוי. ולא ראיתי במפרט של היצרן פרטים שבהם עוסקת הביקורת. לאחר שהמתקן יושלם, ויערכו בו ניסויים במדגימים את יכולותיו, יהיה מקום לציין את מגבלותיו. בשלב זה כל דברי הביקורת טובים למכירת עיתונים, אך לא לכתיבת אנציקלופדיות. כדאי שכותבי הערך יתמקדו במפרט טכני של המערכת (עד כמה שיש מידע עליו), ועל ביצועיה המתוכננים. דוד שי - שיחה 23:17, 13 ביוני 2008 (IDT)

דוד, עם כל ההערכה שלי אליך תרשה לי לחלוק על דעתך. ממתי כותבים ערכים רק על סמך מפרט היצרן? האם היית כותב ערך על גולדה מאיר רק על סמך האוטוביוגרפיה שלה? האם הערך מרכבה נכתב רק או בעיקר על סמך מפרט היצרן?

סעיף ביקורת בערך "כיפת ברזל" חשוב בדיוק כמו בערכים מרכבה וחץ. בסופו של מערכת נשק היא יותר ממפרט טכני, ותמיד עולה השאלה מה המרחק בין הצהרות היצרן לבין המערכת בשטח (ראה לדוגמה את הערך MIM-104 פטריוט).

לסיום, נראה לי שכמו שאנחנו מסתמכים על דיווחים עיתונאיים בפיגועי התאבדות בישראל ובעוד נושאים רבים אחרים, כך אנחנו יכולים להסתמך, תוך הפעלת שיקול דעת, על דיווחים עיתונאיים בערך הנדון.--Enduser - שיחה 00:15, 14 ביוני 2008 (IDT)

בערך שעוסק במוצר, יש להתייחס בראש ובראשונה למפרט היצרן. ביקורת על מוצר יכולה להיעשות על ידי מי שבחן את המוצר, או לפחות יש לו מידע נרחב על מאפייני המוצר. אני חושש שאין זה מתקיים במקרה שלפנינו. אם רצונך לדון בשיטות השונות להגנה מפני טילים, פתח בבקשה את הערך הגנה מפני טילים, הצג בו את השיטות השונות, ואת דעות המצדדים בשיטה אחת על פני אחרת. הערך שלפנינו אינו המקום לדיון זה. דוד שי - שיחה 11:11, 14 ביוני 2008 (IDT)

קישורים חיצוניים

הוספתי קישור למידע מוסמך על המערכת מאתר רפאל (ותודה למי שסידר את הקישור). נראה לי מוזר שנכללו - עד להוספת אותו קישור - רק קישורים של ביקורת על המערכת, שחלקם אגב כולל מידע לא נכון אודותיה.טל ענבר - שיחה 17:00, 13 ביוני 2008 (IDT)

יוקם גדוד נ"מ לכך

http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/05/04.htm

Flayer 00:15, 29 בינואר 2009 (IST)

אחרי ירוט הקסאם הראשון, נדבר. יחסיות האמת • ♥ • ד' בשבט ה'תשס"ט 12:50:19

טוקבקיסט? 21:17, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

חברות המשתתפות בפיתוח המערכת

שפירטתם על החברות שמפתחות את המערכת הזכרתם את רפאל שאחראית על הפרוייקט ועל מרכיבי היירוט, אלתא שאחראית על מרכיבי המכ"מ ולא הזכרתם את חברת "אמפרסט מערכות" שמפתחת את מערכת השו"ב של כיפת ברזל(בעצם הלב של המערכת), אודה לכם אם תדייקו יותר ותזכירו עוד חברה שעושה ימים כלילות כדי להעמיד מערכת לעילא ולעילא.

בברכה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספתי. דוד שי - שיחה 21:02, 30 בדצמבר 2010 (IST)

פרסומים על ניסוי חדש

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=781488

ופריסה בשטח גם כן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=782693

המחיר של התענוג?

כמה יעלה כל ירוט? משהו יודע?

בין 20 ל-80 אלף דולר לטיל יירוט, כך ראיתי. היתכן?

למה כותבים כאן שהטיל המיירט עולה 35-50 אלף דולר ליחידה?

לפי יוסי דרוקר, ראש פרויקט כיפת ברזל בחברת רפא"ל, מחיר של טיל אחד הוא 100,000 דולר: Israel's Iron Dome Defense a Shield for Citizens - Inside Israel - CBN News - Christian News 24-7 - CBN.com

טיל תמיר של כיפת ברזל הוא שיפור של הפיתון 5 - טיל אויר-אויר מתוצרת ישראל. טילים מקבילים (אמריקאים, בריטים, צרפתים וכו') לפיתון 5 עולים מאות אלפי דולרים ליחידה - והתמיר עולה בביצועיו על פיתון 5 והוא יקר יותר ממנו.

100,000 דולר זאת הערכה מינימליסטית. ואם אפילו יוסי דרוקר מרפא"ל אומר שמדובר ב-100,000 דולר, אז שיעשו לי טובה כל הקשקשנים שטוענים שזה עולה פחות.

המחיר הוא לפחות 100,000 דולר לטיל אחד, כנראה הרבה יותר, וצריך לירות 2 כאלה על כל קטיושה.

אני מבקש לתקן את מחיר הטיל בערך בוויקיפדיה ל-100,000 דולר לפחות ולהביא את הראיון עם יוסי דרוקר כאסמכתא לכך. כרגע אין שום אסמכתא למחיר הטיל שאתם נותנים כאן.

שיעשו לך טובה? ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, אנחנו לא אחראים להחליט מי מהם צודק. האפשרות הכי טובה שלנו היא להביא את שני הטיעונים. זה גם יפה לכתוב „כנראה הרבה יותר“ בלי להביא מקור. יש לך אחד? ולעובדה שצריך לירות 2 על כל רקטה? ‏אופקאלף • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 09:58, 13 במרץ 2012 (IST)

אלוף במיל פרופ' יצחק בן-ישראל כותב באתר של יואב יצחק News1 כך: "ליירוט בטוח של קסאם, שעלותו אפסית, דרושים לפחות שני טילים של כ"ב".

מתוך: "חגיגות "שמחת כיפת הברזל" בארץ בנות היענה", ינואר 2010 87.69.14.42 09:30, 14 במרץ 2012 (IST)

בשלב הראשוני שיגרו שני טילים על כל רקטה ליתר ביטחון ממרץ 2012 משגרים רק טיל אחד ולכן עד אז ההערכה היתה שמחיר היירוט הוא 100000 דולר היינו 35-50 אלף דולר הטיל. בנוסף אין שום קשר בין טילי הפיתון לדורותיהם שהם טילי אוויר אוויר מונחי תת אדום לטיל הטמיר שהוא קרקע אויר מונחה מכ"ם והסיבה למחירם הייקר יחסית של טילי הפיתון הוא יכולתם לעקוב אחרי מטרה נעה במהירות על קולית ב180 מעלות מה שלא יתכן ברקטה אלא רק במטוסים.

יירוטי ה-8 באפריל

מצאתי לנכון להוסיף מידע על יירוטי ה-8 באפריל מהסיבות הבאות:

1. ראיה לכך שלא מדובר בהצלחה חד-פעמית אלא במערכת שעובדת.
2. יירוט 3 הרקטות מציג 2 מאפיינים של המערכת:
   1. יירוט מספר איומים בו-זמנית.
   2. יירוט רק של רקטות שהולכות לפגוע בשטח מאוכלס, רקטות שיפגעו בשטחים פתוחים לא מיורטות.

אולי בעתיד, כאשר למערכת יהיה רקורד מבצעי נרחב יותר, יהיה אפשר לוותר על ציון אירועים בודדים (למעט היירוט המבצעי הראשון, נקודת ציון חשובה) ולציין שהמערכת יירטה בהצלחה רקטות רבות, אך כרגע אין שום סיבה לוותר על מידע זה ו"להתקמצן" על מקום בזיכרון בערך שהוא בין כה וכה קצר יחסית ולא ארוך מידי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:02, 8 באפריל 2011 (IDT)

מסכים עם האביר. --Jys - שיחה 02:14, 9 באפריל 2011 (IDT)

גם אני מסכים ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 06:25, 9 באפריל 2011 (IDT)

כדאי להוסיף שהרקטות שלא יורטו ונפלו בשטחים פתוחים נקבעו ע"י המערכת כלא מאיימות ולכן לא בוצע נגדן ירוט. זוהי תכונה מאוד משמעותית וחשובה במערכת שכדאי להדגיש שהיא עבדה עד כה בצורה מושלמת.megashock - שיחה 07:14, 9 באפריל 2011 (IDT)

כן... וואי אתם יודעים איזה מגניב פתאום שומעים טראחחח באמצע האזעקה XD ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 07:29, 9 באפריל 2011 (IDT)

נניח. אבל איך יירוטי 9 באפריל נכנסים לתמונה? למה גם עליהם מדווח בערך? לירן (שיחה,תרומות) 10:28, 9 באפריל 2011 (IDT)

יירוטי באר שבע. על יירוטי אשקלון אין טעם לדווח ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 10:53, 9 באפריל 2011 (IDT)

לא הבנתי. למה על יירוטי באר שבע יש צורך לדווח? איך הם רלוונטים בערך על המערכת? לירן (שיחה,תרומות) 10:55, 9 באפריל 2011 (IDT)

רק על הפעם הראשונה... ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 10:56, 9 באפריל 2011 (IDT)

אני לא מבין איך זה נותן מידע אנציקלופדי על מערכת כיפת ברזל. באופן כללי, אתה מתכוון להוסיף לערך מידע על יירוט ראשון בכל עיר בעולם שבה יהיה יירוט ראשון בעזרת המערכת הזאת? לירן (שיחה,תרומות) 10:57, 9 באפריל 2011 (IDT)

לא יודע, זה המקום הראשון שבו היא הוצבה, אז אולי כדאי לכתוב על הפעם הראשונה שבה קרה משהו עם המערכת הראשונה.. לא בטוח... ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 10:58, 9 באפריל 2011 (IDT)

כל יירוטי ה-7-8 באפריל הם הצלחות מבצעיות ראשונות, כולל היירוט בבאר שבע המוכיח שכל הסוללות יודעות ליירט ושזה לא רק מזל של הסוללה באשקלון. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:44, 9 באפריל 2011 (IDT)

מה זאת אומרת "מזל של הסוללה באשקלון"? היירוט הראשון חשוב. את היירוט השני הצדקת בכך שזה יירוט ראשון של מטח. אני לא מבין מה ההצדקה לדווח על היירוט השלישי והרביעי (שהתרחשו ב9 באפריל). לירן (שיחה,תרומות) 11:55, 9 באפריל 2011 (IDT)

אני אסביר. אפשר לטעון שרק הסוללה באשקלון עובדת כמו שצריך, כי זה אולי אב-טיפוס או משהו, ושסוללות ייצור סדרתי לא יעבדו. היירוט בבאר שבע מוכיח שזה לא רק מוצר בודד שעובד, אלא הצלחה של המערכת על כל מוצריה ויחידותיה. אם כעת יהיו יירוטים נוספים באשקלון וב"ש ללא מאפיינים מיוחדים לא נצטרך לדווח עליהם יותר (אלא להוסיף את השורה "ומאז יירטה המערכת רקטות נוספות" או משהו דומה), אבל כרגע - שהכל טרי והמערכת בשלבי הרצה, הפירוט הזה חיוני ומועיל לקורא. חוץ מזה, הדיווח על היירוט בב"ש הוא רק שורה אחת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:15, 9 באפריל 2011 (IDT)

מסכים, ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 13:22, 9 באפריל 2011 (IDT)

תגובות

חבל על הזמן שמושקע בסעיף "תגובות" - כולם מדברים כל הזמן על כל נושא שבעולם. אין שמץ של הצדקה לתעד את כל הדיבורים האינסופיים הללו. דוד שי - שיחה 06:18, 9 באפריל 2011 (IDT)

שיניתי את שם הסעיף ל"הפולמוס סביב פיתוח המערכת". אשמח להיות נוכח בטקס החגיגי שבו כל אחד מהמבקרים יאכל את כובעו. הקטשופ עלי. דוד שי - שיחה 18:43, 9 באפריל 2011 (IDT)

@דוד שי: אתה מארגן אחד? ‏אופקאלף • שיחה‏ • י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 21:52, 10 ביולי 2014 (IDT)

למרבה הצער, המבקר הבולט ביותר של "כיפת ברזל", ראובן פדהצור, נהרג בתאונת דרכים לפני כתשעה חודשים, ולא זכה לראות בהצלחתה המדהימה. דוד שי - שיחה 22:00, 10 ביולי 2014 (IDT)

הוא אכן חסר מאוד באולפנים. גילגמש • שיחה 22:17, 10 ביולי 2014 (IDT)

הפעלה

תגידו, זה באמת נכון שיש חיילים ששוכבים בבורות ליד המשגרים וכשיש רקטה הם מכוונים ומיירטים? כי חשבתי שהכל אוטומטי... ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 18:31, 10 באפריל 2011 (IDT)

מהו שטח הכיסוי וטווח המערכת. טווח המערכת שצוין לא נכון, זה טווח הטיל התוקף

נרשם בטבלת הביצועים של המערכת טווח של 4.5 עד 70 ק"מ. זה לא נכון ומטעה. זה לא טווח ההגנה של המערכת, אלא טווח הטילים התוקפים שכנגדם המערכת יכולה להגן .

בנוסף חסר בערך מידע על שטח הכיסוי/הגנה של המערכת או לחילופין רדיוס ההגנה של המערכת עצמה והטילים המגנים.

צודק. אתקן זאת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:24, 10 באפריל 2011 (IDT)

פדהצור

עדיף להסיר את החלק שמפרט את המסקנות של ה"דוקטור", או יותר טוב - להנציח אותו כאיוולת. בראיון טלויזיוני הוא הסביר כי הוא חילק את הטווח של הקסאם במהירות הרקטה, והגיע למסקנה שהירוט בלתי אפשרי. חישוב מעין זה מתאים לכסיל, מאחר והמסלול אינו ישר אלא פרבולי בקירוב זמן התגובה ארוך יותר. בנוסף לעובדה שהטענה הופרכה בפועל ע"י המערכת, ברור כי עצם הטענה המקורית צגיעה ממניעים פוליטיים. אי לכך, טענתו של ה"דוקטור" לא רק שגוייה, אלא גם לא עניינית. עדיף לכל הפחות להציגה ככזאת.

ציטוט ישיר מהכתבה: "אין צורך במידע מסווג וסודי כדי להבין ש"כיפת ברזל" אינה הפתרון לקסאמים. הנתונים גלויים וידועים: מהירות המעוף של הקסאם היא 200 מטרים בשנייה. המרחק מפאתי בית חאנון למבואות שדרות הוא 1,800 מטרים. כלומר, מרגע השיגור ועד שרקטת קסאם נוחתת בשטח שדרות חולפות תשע שניות. מפתחי "כיפת ברזל" ברפא"ל יודעים ומודים כי ההכנות לשיגור טילי היירוט לעבר מטרתם נמשכות עד 15 שניות לערך (בזמן זה מאתרת המערכת את המטרה, קובעת את מסלולה ומחשבת את מסלול הפגיעה). המשמעות ברורה: הקסאם ינחת בשדרות שניות לא מעטות לפני שישוגר הטיל שאמור ליירטו. "

מי שלא מבין פיסיקה ברמה של תיכון הוא לא דוקטור. לא צריך להיות גאון בשביל לדעת ש200 מטר בשניה זה מהירות כוללת ולא בהיטל אופקי, ושהמסלול הוא פרבולי בקירוב, ולכן החישוב שגוי. מעיון בדף המשתמש שלך (דוד שי) עושה רושם שיש לך כלים הרבה מעבר לנדרש ע"מ להבין את זה, לא ברור לי מה הבעייה.

אם מצאתם לנכון להביא את התייחסותו של הנ"ל למערכת, לפחות הראו אותה כשגויה.

פדהצור דיבר על הגנה על יישובי עוטף עזה, ואת פעולת כיפת ברזל באזור זה טרם ראינו. דוד שי - שיחה 06:47, 11 באפריל 2011 (IDT)

(משפר) דוד שי מכניס לפי דברים, טיעונים וחישובים שמעולם לא אמרתי או טענתי או חישבנתי וקל לבדוק זאת ע"י סריקת קיר הפייס שלי שבו מופיעות כל טענותיי והשגותיי על כל מיירטיי הטילים הישראליים כולל כל האסמכתאות לדברים אלה. באותו קיר אגב מופיע צילום של דיפלומת הדוקטורט שלי בהנדסת תעופה וחלל מ-1983 מאוניברסיטת סטנפורד קליפורנייה - מה שהיה חוסך לדוד שי את הצורך להוסיף מרכאות למלה דוקטור בהתייחסויותיו אליי. לטענתי מאז ומתמיד - הסיבה העיקרית לכשל כיפת ברזל הוא היעדר ניווט ביניים קרקעי (נב"ק) - אותו מידע המועבר לטילי יירוט מהקרקע לאחר שיגורם - והוא המאפשר לטיל לכוון את ראש הביות שלו לכיוון המטרה ולנהג את גופו לכיוון נקודת המפגש המחושבת איתה, לפני שראש הביות רכש את המטרה. איך אני יודע שלכיפה אין נב"ק? כי בבדיקות פיזיות שערכתי לכיפות מצאתי שאין להן תקשורת עם הקרקע לאחר השיגור. תלונתי בנדון למבקר המדינה הועברה למפא"ת דרך מלמ"ב ומפא"ת חייבה את רפאל לתקן את הכשל האמור. רפאל התחייבה לתקן ואכן ניסתה באמצעות חב' mPrest של נתן ברק אך לא ביצעה עד היום.84.109.13.67 19:51, 26 במאי 2017 (IDT)

מישהו יודע לגביי היירוט הבעייתי?

בערוץ 10 דווח כי בירי התשיעי הייתה בעיה כלשהי (אך לא ברור אם במערכת או במטרה עצמה) מה שמציב את הביצועים כרגע על 89%. למישהו יש מידע על זה?

גדוד 947

למיטב הבנתי גדוד 947 היה גדוד "מחבט" (נגמ"ש וולקן מועמס סטינגר, בניגוד ל-66) ולא גדוד סטינגר ("ברקן") של ממש, כפי שכתוב במאמר.
מה שכן, המערך היה בנוי כך שלכל גדוד של נ"מ מתנייע סופחה סוללה של סטינגרים. אני טועה? 132.68.105.54 15:02, 11 באפריל 2011 (IDT)

כיפת הברזל = פטריוט

כיפת הברזל היא בעצם חידוש ושיפוץ של הפטריוט ואם כך אפשר להשתמש בפטריוט ולחסוך בהוצאות על כיפת הברזל ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לחלוטין לא. פטריוט הייתה נגד טילי החל"כ של עיראק בזמן מלחמת המפרץ. המערכת היא נגד טילים ארוכי טווח וכבדים לעומת כיפת ברזל שהיא נגד טילים קצרי טווח קלים. ‏Ofekalef • שיחה • Born This Way‏ 21:43, 13 באפריל 2011 (IDT)

מהו המכ"מ של המערכת וטווח הגילוי שלו אם פורסם

צה"ל הכניס לשימוש את מכ"מ ר"ז שיש עליו ערך בויקיפדיה, לא ברור לי אם זה המכ"מ של כיפת ברזל, או שיש לה מכ"מ אחר. אם פורסם, נא לעדכן את הערך עם שם/סוג המכ"מ של המערכת, וטווח הגילוי שלו, והאם כל סוללת כיפת ברזל באה עם מכ"מ משלה, או יש מכ"מ אחד לכמה סוללות ? כי לפי הפרסומים באתר צה"ל מספיק מכ"מ רז אחד לכל עוטף עזה וטווחו 130-150 ק"מ. זה משליך על חישובי מחיר המערכת הכוללים, כי לפי מה שהבנתי המכ"מ הוא החלק היקר במערכת. האם מחיר הסוללה שפורסם ומפורסם בערך כולל את מחיר המכ"מ?

שאלה

מישהו יודע מהו אחוזי הירוט של המערכת אני רוצה להוסיף את זה (כל עוד זה לא פוגע בבטחון המדינה)

אם זכרוני אינו מטעיני, לא פורסם נתון מדויק. היו מספר יירוטים שלא הצליחו, אבל לא נראה לי שיותר משלושה. בכ"מ ללא מקור אמין אין להוסיף את המידע. תודה על הרצון הטוב. ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:55, 10 ביולי 2011 (IDT)

נדחתה (בבג"צ) עתירה של מועצות אזוריות באזור "עוטף עזה" בנוגע לפריסת כיפת ברזל

• בגץ 8013/10, המועצה האזורית אשכול ו-32 נוספים נגד ראש הממשלה (PDF להורדה)

בגץ דחה עתירה של ראשי ותושבי מועצות אזוריות באזור "עוטף עזה", כי המדינה תפרוס את מערכת "כיפת ברזל" בטווח שמעבר ל- 4.5 ק'"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בקובעו, כי ההחלטה בדבר אופן פריסתה והצבתה של מערכת כיפת ברזל היא החלטה מבצעית מובהקת שאין עילה לבית המשפט להתערב בה. (מקור: נבו)

• התיק - בגץ 8013/10- במערכת נט המשפט

בן-חנוך - שיחה 19:20, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

למידע זה אין חשיבות אנציקלופדית. דוד שי - שיחה 20:32, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע? בן-חנוך - שיחה 20:40, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

כי העתירה נדחתה (ולכן לא שינתה את המציאות), ואין כל חידוש בפסק הדין. דוד שי - שיחה 22:48, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

דווקא החלטה חשובה לכתיבת הערך הבטחה שלטונית. מי יכחילו? עדירל - שיחה 00:20, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

כיפת ברזל יירטה

זה לא רלוונטי עדיין לכתוב כמה היא יירטה, כי אולי היא תיירט עוד בימים הקרובים. כבר הוחלט שהפסקה הזאת לא תהיה פסקה חדשותית, ושייכתבו שם רק נקודות ציון חשובות מאוד. לכן, מחקתי את המשך המשפט. ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 06:50, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

עוד יירוטים

מדוע לא להוסיף מידע על היירוטים שהתבצעו בהסלמה הנוכחית? רצוי לדעתי להוסיף זאת לפסקה "פריסה מבצעית" שכן המערכת ביצעה יירוטים רבים מוצלחים, לצד אף ירוט אחד כושל ככל הנראה (טיל ששוגר לבאר שבע לאזור מאוכלס פגע, הרג ופצע אנשים בגלל שלא יורט על ידי מערכת כיפת ברזל) זה נתון שצריך לדעתי לציין כדי לתת פרופורציות למערכת שהיא אינה 100% ויש בה גם כשלונות ככל הנראה, על אף אחוזי הצלחה מסחררים) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Lisahy - שיחה 22:24, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

אין צורך לפרט יירוטים, די באמירה "מאז יירטו סוללות כיפת ברזל רקטות נוספות שנורו לעבר ישראל". בכל אופן, הוספתי חצי משפט על פעילות המערכת בהתלקחות הנוכחית.

בעיני המערכת היא הישג טכנולוגי יוצא דופן, אך נמתין עד שפרסום כלשהו יעסוק בסטטיסטיקת ההצלחות שלה, ואז נוכל להביאו כאסמכתא. בינתיים נסתפק בציטוט דבריו של ברק המופיע בערך. דוד שי - שיחה 04:22, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

משוב מ-19 בספטמבר 2011

לא היה כתוב איזה מדינה המציאה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.180.94 17:31, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

יירוט מטוסים

האם תוכלו להוסיף מידע בערך על כך שמערכת כיפת ברזל מסוגלת ליירט גם מטוסים בגובה של 10 ק"מ ? לדעתי זהו מידע חשוב ביותר ומוסיף עוד ליכולות המערכת - מקור: http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=952 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.57.243.59 17:28, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

הוספתי. דוד שי - שיחה 06:05, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

צריך מידע מפורט יותר על (כישלון?) היירוטים באוקטובר 2011

כרגע כתוב בערך רק:"באוקטובר 2011, עת שוגרו לעבר ישראל כשלושים רקטות, שתי הסוללות של כיפת ברזל יירטו בין ארבע לחמש רקטות."

המידע הזה לא נותן כלום, המערכת ממילא לא אמורה ליירט את כל 30 הרקטות אלא רק את אלה שאמורות לפגוע במקומות יישוב. לא ברור כמה היו אמורות לפגוע במקומות יישוב, וכמה מתוכן יירטה כיפת ברזל.

בנוסף, בעימות באוקטובר, חדרו גראדים ופגעו במקומות יישוב באשקלון (והרגו אדם ופצעו אנשים), באשדוד ובבאר שבע. גם אם טוענים שהמערכת לא היתה מוצבת באשדוד באותו זמן, צריך הסבר או פירוט מה קרה שם, לפחות לכתוב שהיו כשלונות ביירוטים באוקטובר, אם היו. האם המערכת היתה מוצבת באשקלון? אם כך למה נהרג שם אדם? האם המערכת היתה מוצבת בבאר שבע? אם כך למה פגעו טילים בעיר?

ולדעתי כן חשוב שבערך יהיה סיכום אובייקטיבי של הצלחותיה או אי הצלחותיה המבצעיות לפחות בעימותים הראשונים שבהם היא מעורבת, עד שיוודעו נתונים יותר מדוייקים על הצלחותיה/כשלונותיה או יפורסם מחקר אובייקטיבי ובדוק בנושא, ולא להסתמך על מסמכים/מחקרים "כאילו" מוסמכים של מערכת הביטחון.

אם יש מידע מפורט כמה מתוך ה-30 כוונו לעבר הערים (לא מצאתי, אבל זה לא אומר שאין) אתה מוזמן להוסיף. --Jys - שיחה 22:13, 5 בנובמבר 2011 (IST)

צה"ל הצליח להרחיב טווח הכיסוי של כיפת ברזל

צריך לשלב את המידע בכתבה להלן בערך ...

צה"ל הצליח להרחיב טווח הכיסוי של כיפת ברזל http://news.walla.co.il/?w=/2689/1887434

כיפת ברזל

שלום אני תושב מהעיר אשקלון, להלן ויש לעיר שלנו את "כיפת ברזל" אני מרוצה מאוד. כשראיתי בויקיפדיה על כיפת ברזל אני ידעתי יותר מאשר מקודם.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.111.244.110 16:48, 10 במרץ 2012 (IST)

מדהים...

מדהים לראות את הזינוק האדיר במספר הכניסות מהיום לערך באנגלית. מינוזיג - שיחה 21:17, 11 במרץ 2012 (IST)

מה הרעיון של פירוט לפי יום?

איך זה רלוונטי לערך כללי של המערכת איזה שימוש נעשה בה ביום מסוים? (למשל ה11.3.2012)? בעבר הוסבר שיש מקום לפרט על היירוט הראשון, היירוט השני, והמטח הראשון. אך מדוע הפירוט המתמשך של פעילות המערכת בימים האחרונים? לירן (שיחה,תרומות) 12:06, 12 במרץ 2012 (IST)

אני מאותם אלו שערכו את זה והוסיפו את המידע הזה, לדעתי אתה צודק ואין צורך לפרט כל דבר שנעשה. אבל אפשר לחכות לסיום המערכה כדי לכתוב שורה אחת על ההסלמה במרץ 2012, בשונה מפעמים קודמות, הפעם המערכת עברה שדרוג והפכה למבצעית עוד יותר כאשר היא יירטה כבר למעלה מ 50 רקטות, כלומר סבב לחימה ארוך וכמעט לא פוסק וכיפת ברזל עד כה עמדה על זה בגבורה, מכאן שחשוב לטעמי לציין את זה. --Lisahy - שיחה 13:09, 12 במרץ 2012 (IST)

ערכתי שוב את כל מה שקשור לסבב הלחימה הזה, אני מקווה שזה מוסבר טוב ומובן. --Lisahy - שיחה 13:31, 12 במרץ 2012 (IST)

סטטיסטיקת הפגיעה

האם לא כדאי להכניס הסתייגות לנתוני הסטטיסטיקה המעולים למערכת החדשה הזו שאין כרגע לאף אחד בעולם בעקבות הפרסומים על שימוש בשני טילי יירוט בכל פעם? לי זה נראה לא לגמרי מדויק וגם לא לגמרי הוגן ~לכתוב 80%-90% כאשר מדובר למעשה בנתונים חלקיים בלבד. 46.120.28.160 01:02, 15 במרץ 2012 (IST)

מה זה חשוב בכמה טילים משתמשת המערכת בכל יירוט? יירוט הוא יירוט, והתוצאות של "כיפת ברזל" אכן מעולות. דוד שי - שיחה 07:44, 15 במרץ 2012 (IST)

השאלה אם אנחנו אנציקלופדיה המחויבת לעובדות, ואז יש מקום לציין זאת, או שאנחנו תעמולפדיה, ואז אנחנו מחויבים לתוצאות "המעולות"... 87.69.14.42 09:00, 15 במרץ 2012 (IST)

אפשר קישור לפרסומים על כך שיש שימוש בשני טילי יירוט כל פעם חוץ מכתבה מלפני יותר משנתיים? תודה. ‏אופקאלף • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 09:02, 15 במרץ 2012 (IST)

כתב ערוץ 10 ביקר באחת הסוללות ודיווח על כך. אי אפשר להגביל את הידע האנושי רק על סמך מה שניתן למצוא לגביו קישור באינטרנט. תיעוד: מערכת כיפת ברזל מיירטת רקטה שנורתה לעבר אשדוד 87.69.14.42 19:12, 15 במרץ 2012 (IST)

מספר המיירטים שיוצאים לעבר המטרה אינו קבוע, אלא נקבע לפי הערכת מידת האיום של המטרה והחלטות המפעילים בשטח.

תשובה מעניינת לפיה ייתכן גם שיגור טיל יירוט שלישי? הנה מה שעופר שלח כתב לפני שנה: שני טילי יירוט בכל http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/232/688.html | 46.120.28.160 08:10, 16 במרץ 2012 (IST) ם:

אמיר אורן לפני 3 חודשים בהארץ: "המשמעות היא שחמישית עד רבע מטילי כיפת ברזל, המשוגרים בצמדים, לא פגעו במטרותיהם". 75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה 87.69.14.42 09:34, 16 במרץ 2012 (IST)

מידע זה רלבנטי לסעיף "מבנה ותפקוד". אין לו חשיבות בהתייחסות לסטטיסטיקת הפגיעה. דוד שי - שיחה 09:41, 16 במרץ 2012 (IST)

ולמרות זאת דוד שי, אתה מונע הוספת עובדה זו לערך. הבנו, אתה מהתומכים הנלהבים של כיפת ברזל, האם גם במחיר העובדות והדיוק? ראיתי גם שמנעת הוספת המחקר שפירסם פדהצור לפני יומיים לפיו נתוני היירוט רחוקים ממה שפירסם הצבא, החשוד במסירת נתונים שקריים. מה הלאה? 87.69.14.42 23:45, 10 במרץ 2013 (IST)

פדהצור הוא פובליציסט, ולא מדווח אובייקטיבי. דעתו בעניין "כיפת ברזל" עקבית וידועה, והמידע שפירסם לפני יומיים הוא מידע מכלי שני. אם יובא קישור למחקר המקורי סביר שאתנגד פחות.

אינני "מהתומכים הנלהבים של כיפת ברזל", אלא מהתומכים הנלהבים של אנציקלופדיה אובייקטיבית ונייטרלית. קשה לי לומר זאת על כתיבתו של פדהצור בנושאי "כיפת ברזל". רק לצורך המחשה: לא זכור לי שפדהצור סיפר לקוראי "הארץ" על המאמר הזה, שבו אותו חוקר, טד פוסטול, משבח את "כיפת ברזל". דוד שי - שיחה 06:52, 11 במרץ 2013 (IST)

אוסיף גם שמומחים אחרים חולקים על המאמר הזה של פדהצור בצורה חזקה ביותר וטוענים שהוא שגוי ביותר (וזו בלשון מאוד עדינה). בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:42, 11 במרץ 2013 (IST)

ועדיין - לא לציין בערך עצמו שאחוזי היירוט הם סטטיסטיקה הכוללת ירי של טיל אחד או יותר - זו הונאה (נוסח כמו: במהלך מבצע עמוד ענן בסוף 2012 עלו אחוזי ההצלחה ל-84, כשלעיתים נעשה שימוש בשני טילים להשגת הפגיעה). 87.69.14.42 11:00, 13 במרץ 2013 (IST)

זהו פרט טכני חסר חשיבות - הפרט החשוב הוא מספר היירוטים, ולא מספר הטילים ששימשו לכך. דוד שי - שיחה 23:42, 13 במרץ 2013 (IST)

מערכת ההגנה שלך על הערך הזה עולה פי כמה על מערכת ההגנה כיפת ברזל (או אל תבלבלו אותי עם העובדות). 87.69.14.42 04:50, 15 במרץ 2013 (IST)

ביקורת ופיתוח

הביקורת של מבקר המדינה לא היתה כמובן חלק מתהליך הפיתוח ולכן לדעתי אין מקומה בפרק העוסק בתיאור תהליך הפיתוח. העירוב הזה בין מוקדם למאוחר נראה מלאכותי וצורם. את הביקורת אפשר להביא כנהוג בפרק נפרד. אין גם צורך לציין בגוף הערך שציוני הדרך נלקחו מדוח המבקר, לשם כך יש הערות שוליים. ג'יס - שיחה 10:48, 17 במרץ 2012 (IST)

תיקנתי כהצעתך.

הכותרת "תגובות" שנתת במקום הכותרת "הפולמוס הציבורי סביב פיתוח המערכת" אינה משקפת את תוכן הסעיף. סביב הפיתוח של "כיפת ברזל" התנהל ויכוח חריף, שחלק ממנו משתקף בסעיף זה. הכותרת "תגובות" היא כותרת סתמית, שאינה משקפת את תוכן הסעיף. דוד שי - שיחה 11:35, 17 במרץ 2012 (IST)

מעולה. אך מדוע להסיר לחלוטין את הפסקה החשובה על דוח המבקר? רצוי לשלבו בסעיף הביקורת הכללית אך אם יש הסתייגות משינוי שם הסעיף (למרות שהמילה פולמוס נראית לי חריפה מדי, הטקסט בפרק אינו משקף "פולמוס" ובדיונים כאן למעלה אף הסתייגת מכתיבת הפרק ומהגזמה סביב העניין) אפשר להחזיר הכותרת, ולהכניס את פסקת הדו"ח בפרק נפרד. כהבנתך. ג'יס - שיחה 19:27, 17 במרץ 2012 (IST)

מימון אמריקאי - קישור שגוי

הקישור לכאן: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-266062-00.html בהקשר של מימון אמריקאי לכיפת ברזל לא מכיל בכלל את העובדה הזו.

הקישור בעניין המימון הופיע כמה שורות למעלה, כעת זה מופיע במקום הנכון לאחר שאוחדו הקטעים על הכוונה לממן ועל המימון הסופי. --ג'יס - שיחה 20:56, 3 באפריל 2012 (IDT)

הגדלת הטווח ל 250 ק"מ

בקישור הזה מדווח שבכיר ישראלי אמר לרויטרס שתתכן הרחבה של הטווח של מערכת כיפת ברזל ל 250 ק"מ. זה שינוי מהותי מהטווח המקסימלי הנוכחי ( 70 ק"מ ). לא כדאי להוסיף שורה על זה בסוף פסקת "מבנה ותפקוד" בערך של כיפת ברזל? --Lisahy - שיחה 05:31, 5 באפריל 2012 (IDT)

בנתיים מדובר בתכנון עתידי כך שהפרק המתאים הוא "פיתוחים ושיפורים". הוספתי כעת. --ג'יס - שיחה 06:39, 5 באפריל 2012 (IDT)

בסוללה שתכנס לשירות מבצעי ב- 17 בנובמבר 2012 יהיה הטווח המבצעי 250 קמ"ר והוא אמור להגן על הדרום ומרכז הארץ ביחד.--Chaimperl - שיחה 16:01, 16 בנובמבר 2012 (IST)

תעודת הוקרה משר הביטחון

ביום העצמאות האחרון הוענקה תעודת הוקרה משר הביטחון למפתחי המערכת: http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F04%2F25&pageno=11&view=document

נחכה לרגע שבו יקבלו את פרס ביטחון ישראל. דוד שי - שיחה 17:35, 27 באפריל 2012 (IDT)

הוכרז שפרס בטחון ישראל יוענק השנה למפתחי כיפת ברזל. לא מצאתי בינתיים סימוכין באתרי החדשות

מגיע להם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:16, 18 ביוני 2012 (IDT)

עכשיו אפילו יש סימוכין: http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=108180

מדובר צה"ל: http://www.idf.il/1133-16378-he/Dover.aspx בברכה, MathKnight (שיחה) 20:18, 24 ביוני 2012 (IDT)

חוסר עקביות בשימוש בגרשיים

כתוב גם "כיפת ברזל" וגם כיפת ברזל. כתוב גם "רפאל" וגם רפאל. נא להיות עקביים בשימוש בגרשיים.

משוב מ-19 בנובמבר 2012

במילחה לוחמים סיפרו על רחל אימנו בעופרת יצוקה שהיא היצלה אותם .כרגע כיפת ברזל.מצילה את ישראל רשי תבות.ברזל,,,,,,בילה,,,זילפה,,,רחל,,,לאה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.143.145 09:09, 19 בנובמבר 2012 (IST)

"במשך שנה המערכת ביצעה 93 יירוטים מוצלחים"

איזה שנה? מאז הפעלתה או שנה נוכחית ? שטרם הסתיימה...

דיווח על פגיעה ראשונה בלב גוש דן מאז מלחמת המפרץ מוגדרת כאן כ"לא מספיק חשובה". אני חושב שזאת טעות

עדכון שביצעתי לפעילות המבצעית ב 20 לנובמבר בנוסח הזה: בצד ההצלחה במבצע רשמה המערכת שהוצבה בגוש דן החמצה ואכזבה גדולים כאשר לא הצליחה ליירט טיל פאג'ר 5 בודד ששוגר מעזה ב 20 לנובמבר 2012 בשעות הערב, המערכת לא הצליחה ליירט אותו והוא פגע בבלב שכונה בראשון לציון. תוספת זו הוגדרה נמחקה מספר פעמים בטענה שאינה מספיק חשובה והוחלפה בפיסקה שמספרת שאין 100 אחוזי הצלחה. האם מישהו מנסה ליצור כאן סרטון פרסומת למערכת?

זה שולי. לא נהוג לציין פרטים כאלה. יש לציין פרטים כלליים בלבד. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 20:40, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אחוזי יירוט במבצע עמוד ענן

ע"פ המקור הזה "בסך הכל ירתה כיפת ברזל למעלה מ-500 מיירטים ויירטה כ-400 טילים". אולם יש לקחת בחשבון כי בחלק מהמקרים נורו 2 מיירטים לעבר רקטה כפי שצוין בכתבה (בעיקר בגוש דן). לעומת זאת במקור הזה ובמקור הזה נכתב כי נורו לעבר ישראל מרצועת עזה סה"כ – 1,506 רקטות, 152 מהם היו שיגור כושל, 875 מהן נפלו בשטח פתוח, כיפת ברזל יירטה 421 רקטות ורק 58 רקטות אכן נפלו בשטח בנוי. הכתבה מציינת 84% הצלחה. בכל אופן מספיק מקורות להוסיף לנתונים שהובאו בערך.מינוזיג - שיחה 00:28, 24 בנובמבר 2012 (IST)

הפולמוס סביב פיתוח המערכת

דוד שי, אני פונה אליך כי אני יודע שאתה חולש על הערך הזה: הכותרת "הפולמוס סביב פיתוח המערכת" אינה כותרת מתאימה יותר - הוויכוח אינו נחלת העבר על הפיתוח, הוא מתמשך גם על הביצועים ועל הצורך. אשמח לכותרת אחרת. 87.69.14.42 01:08, 2 באפריל 2013 (IDT)

ערכתי את הערך בהתאם להערתך זו. דוד שי - שיחה 07:06, 2 באפריל 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/Security/Article,35373.aspx
  • In כיפת ברזל on 2013-05-15 04:16:43, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-05-17 11:02:32, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-05-20 09:18:02, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-06-07 09:38:54, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-06-14 14:07:50, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-06-17 08:27:14, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:27, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.defpro.com/daily/details/277/
  • In כיפת ברזל on 2013-06-07 09:38:56, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In כיפת ברזל on 2013-06-14 14:07:52, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In כיפת ברזל on 2013-06-17 08:27:24, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 11:27, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://go.ynet.co.il/InteractiveClass/Projects.aspx?Project=3371&cat=1059
  • In כיפת ברזל on 2013-06-21 05:09:58, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-06-23 23:51:22, 404 Not Found
  • In כיפת ברזל on 2013-07-01 12:43:48, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 15:43, 1 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/04/0804.htm
  • In כיפת ברזל on 2013-09-13 02:50:55, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In כיפת ברזל on 2013-09-16 00:04:23, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In כיפת ברזל on 2013-09-25 05:18:07, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 08:18, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 5

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/04/1131.htm
  • In כיפת ברזל on 2013-09-13 02:50:57, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In כיפת ברזל on 2013-09-16 00:04:23, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In כיפת ברזל on 2013-09-25 05:18:32, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 08:18, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

כיפה שישית

האם הידיעות על סוללה שישית נכונות? סופקה כבר ממזמן והערך כנראה עוד לא עודכן. FireSky - שיחה 13:04, 15 ביוני 2014 (IDT)

שטח פתוח ושטח בנוי

האם כביש בינעירוני נחשב לעניין פעילותה של מערכת היירוט, כשטח פתוח או כשטח בנוי? במלים אחרות, מתי מערכת היירוט מופעלת ומתי לא?

אנא ענו לי רק אם המידע מופיע כבר במקור פורמלי מוכר, לפי בקשתו של דוד שי.

יום יפה לכולם. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ד • 13:08, 10 ביולי 2014 (IDT)

השאלה שצריך לשאול היא מה היכולת לחזות את מיקום הפגיעה של הרקטה, בזמן ההחלטה על השיגור, אם מדובר ברדיוס של מטרים ספורים, לסימון הכביש כשטח בנוי יש משמעות, אם הדיוק הוא של מאות מטרים (או גרוע מכך) סימון כביש כשטח בנוי יגרור סימון של שטחים ריקים נרחבים במדינת ישראל ויחמיץ את המטרה. מכך שהאזעקות מופעלות ברדיוסים של קילומטרים, אני מניח שהדיוק אינו של מטרים בודדים... בברכה, --איש המרק - שיחה 22:17, 10 ביולי 2014 (IDT)

תודה לך ושבת שלום. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 17:42, 11 ביולי 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בשורה הראשונה להחליף את "מתנייעת" ל"ניידת" דווח על ידי: בני 46.116.202.23 18:36, 10 ביולי 2014 (IDT)

תודה, הצדק עימך. תיקנתי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 18:42, 10 ביולי 2014 (IDT)

משתמש:MathKnight, אני לא חושב. זה כמו תותח מתנייע - מערכת צבאית בעלת יכולת הנעה עצמית. רק מערכות צבאיות מעטות מאוד הן נייחות - למשל ביצור קבע ולעתים מתייחסים לתותחי חוף כאל דבר מה נייח. כמעט כל דבר אחר שאני יכול לחשוב עליו הוא "נייד" (בין אם נגרר, מתנייע בעזרת מנוע עצמי, נגרר על ידי רכב או סוס וכו'. גילגמש • שיחה 23:23, 10 ביולי 2014 (IDT)

תותח מתנייע או מערכת נ"מ מתנייעת (כמו ה-ZSU-23-4 שילקה, המחבט (כלי נשק) או הצ'אפרל) היא כלי שיכול לשנות את מיקומו באופן מהיר, ולא צריך הכנות מיוחדות לפני שהוא מבצעי. את כיפת ברזל אפשר אומנם לנייד ממקום למקום, אך לפני שהיא הופכת למבצעית יש לפרוש אותה (לפרוק את קרון השו"ב והסוללות מהמשאיות) ולכייל אותה. בזמן שהיא פעילה היא נייחת לחלוטין ואי-אפשר להזיז אותה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 00:20, 11 ביולי 2014 (IDT)

צריך לחשוב על העניין, אתה מתאר מערכת נגררת. אולי לבדוק במילון. איך זה מוגדר על ידי היצרן? מערכת ניידת או מתנייעת? גילגמש • שיחה 00:31, 11 ביולי 2014 (IDT)

הסתכלתי שוב וכנראה שאתה באמת צודק ואי אפשר להגדיר את המערכת כמתנייעת, בהתחשב בכך שהיא לא יכולה לבצע ירי תוך כדי תנועה או לאחר עצירה קצרה. גילגמש • שיחה 09:25, 12 ביולי 2014 (IDT)

עובדה ללא מקור

מישהו הוסיף את השורה: "טענות זהות על תפקוד כושל של המערכת הועלו מחדש על ידי פוסטול בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן". בלי לספק מקור. אם אין מקור - מתבקש להוריד את העובדה הזו. אסתי ברוכי - שיחה 09:22, 12 ביולי 2014 (IDT)

תשע סוללות או שמונה?

בערך כתוב שיש תשע סוללות בארץ כרגע, אבל הכתבה שמשמשת כמקור טוענת שיש שמונה. מי מהם הוא הנכון? ‏אופקאלף • שיחה‏ • י"ז בתמוז ה'תשע"ד • 14:59, 15 ביולי 2014 (IDT)

נוספה תשיעית אתמול. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:18, 15 ביולי 2014 (IDT)

דיווח: האקרים גנבו מסמכים רגישים של כיפת ברזל ב-2011

האם אין מקום להתייחס לדיווח שפורסם כאן, כאן, וכאן בגוף הערך ? מינוזיג - שיחה 15:39, 30 ביולי 2014 (IDT)

יש מקום. צריך להזכיר את הבלוג שפרסם את הממצאים האלה כמקור ראשון. דיברו על זה גם בטלוויזיה, אני חושב אצל לונדון וקירשנבאום. גילגמש • שיחה 16:31, 30 ביולי 2014 (IDT)

זה דיווח שאמינותו מוטלת בספק, ולכן מקומו בעיתון ולא באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 17:50, 30 ביולי 2014 (IDT)

התעשייה האווירית מודה בניסיונות הגנבה אולם מכחישה שנגנב משהו רגיש לכן זו אינה שמועה. מינוזיג - שיחה 20:22, 30 ביולי 2014 (IDT)

התגובה של התעשייה האווירית אינה ברורה. כאן יש הכחשה גורפת.

מובן שלא מדובר בשמועה, מדובר בטענה של חברת אבטחה. השאלה היא איזה משקל יש לייחס לטענה כזו, שלא לוותה בשום הוכחה. דוד שי - שיחה 20:52, 30 ביולי 2014 (IDT)

אני חושב שצריך לכתוב באופן יבש ש"ביולי 2014 דווח ש..." אני חושב שזה כן צריך להופיע כי נאמר באותה תכנית שמדובר בבלוגר רציני שחשף את זה. אני לא מתמצא בחימוש מודרני ואין לי מושג מה אמינות הבלוג אז תמיכתי בתוספת מסויגת. אולי משתמש:Tomtom יכול להאיר את הסוגיה הזאת. גילגמש • שיחה 21:07, 30 ביולי 2014 (IDT)

האקרים פורצים לכל מיני מקומות. מדי פעם קוראים ידיעה על פריצה שלהם למוסד/ארגון/תאגיד/אתר אינטרנט, האם ויקיפדיה תציין שפרצו לכל גוף שכזה ?. מקומה של הידיעה היא אולי בערך הקשור להאקרים או לריגול תעשייתי/מדיני. אסתי ברוכי - שיחה 21:45, 30 ביולי 2014 (IDT)

ידיעה נוספת: "דיווחנו על הפריצה לרפאל ותע"א לפני שנה, והן התעלמו". דוד שי - שיחה 10:46, 31 ביולי 2014 (IDT)

שי, המקור שהבאת מראה שאי אפשר להתעלם מהעניין. זו דעתי.מינוזיג - שיחה 12:17, 31 ביולי 2014 (IDT)

ה bbc טוען כי נחשף לדוח מודיעיני המוכיח גנבת תכניות כיפת ברזל עי הסינים.מינוזיג - שיחה 01:16, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

אני חושב שצריך לציין את זה בערך. גילגמש • שיחה 01:21, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

אוקי, נותר רק שמשתמש המתמצא בתחום (כפי שהצעת קודם) יוסיף פסקה חדשה עם החומרים הרלוונטיים. עוד קישור לכתבה בה מדווח על ניסוי מוצלח של סין על מערכת חדשה ליירוט טילים, ייתכן וימצא רלוונטי...מינוזיג - שיחה 16:03, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

לא ברור מדוע אתה מתעקש לייצר עובדה שאין לה כל הוכחה רצינית. המקור לסיפור על הגניבה הוא אחד ויחיד - ג'וזף דריסל, הבעלים של CyberESI חברת אבטחה חדשה יחסית (מ-2010) ש"הדליף" את ה"מידע לכאורה" לתקשורת אך המידע לא הצליח להתרומם מעבר למדורים העוסקים בטכנולוגיה. הוא טוען כי המידע נמצא בידיו זמן רב וברשותו העתקים מהמסמכים שנגנבו. לטענתו פנה לחברות המייצרות את כיפת ברזל והציע להן את המידע אך הן לא נענו לו. אין לשלול את הטענות כי מדובר ב"פרוטקשן" מודרני, או סתם יחסי ציבור עצמיים. ואגב, לטענתו נגנבו גם מסמכים בכמויות גדולות מפרויקט החץ, כך שגם אם טענותיו נכונות, מקומם בערך הקשור לטכנולוגיה. אסתי ברוכי - שיחה 09:13, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

גופי תקשורת רציניים בחרו להתייחס להדלפה זו. אני חושב שעלינו ליישר קו ולא להתעלם מהמידע. אפשר לייחס את הדברים לג'וזף דריסל ולהוסיף הערת שוליים לכתבה או שתיים. ישפוט הקורא אם להאמין למר דריסל או לא. גילגמש • שיחה

אם הערך כיפת ברזל יכלול את העובדה (המפוקפקת)על האקרים שפרצו לחברות ישראליות וגנבו לכאורה גם מסמכים של המערכת, מתבקש מיד להוסיף דיווחים דומים:

בערך חץ - דריסל טוען כי בפריצה האמורה נגנבו גם 900 עמודים של מערכת החץ.

בערך לוס אלמוס - על פי הדיווח הזה בו נטען שנגנב מידע רגיש על נשק גרעיני.

בערך קרן המטבע הבינלאומית על פי הדיווח הזה שבו הוגדרה הגניבה כ"דינמיט פוליטי למדינות רבות".

בערך מיקרוסופט על פי הדיווח הזה נגנבו מסמכים הקשורים בחקירות של רשויות החוק.

ואם תרצה אוסיף כאן עוד כמה עשרות דיווחים על פריצות של האקרים וגניבת מידע רגיש וחשוב בחברות, תאגידים ומוסדות ממשל ברחבי העולם. אסתי ברוכי - שיחה 10:54, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

יש טעם רב בדבריך. הצלחת לערער את עמדתי. מצד אחד יש רצון למסור מידע מקיף לקורא. מצד שני אני שותף לחשש שאת מביעה ממידע לא אמין. נמתין לתגובות נוספות. גילגמש • שיחה 11:08, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

אסתי, היוזמה שלך למתן את הנושא מבורכת ובמקומה. יחד עם זאת, התעלמות אינה תשובה. לומר שה BBC אינו גוף רציני ולפתור את העניין בכך אינו מקובל. במיוחד שהתקופה בה התבצעה לכאורה הפריצה היא אותה תקופה בה נפרצו חברות ביטחוניות בארה"ב כדוגמת לוקהיד מרטין והעדויות לכך שיחידה צבאית מיוחדת ומתוקצבת היטב של סין מבצעת פריצות לחברות ביטחוניות רגישות רק נערמות בשנים האחרונות. אשיב לך על בסיס הקו שהצגת: האם נכון להכניס את הפולמוס סביב מערכת כיפת ברזל כשאין עדויות סותרות לכך שהמערכת אינה יעילה? והנה יש התייחסות לכך בהרחבה בערך, והקורא יודע לשפוט בעצמו על בסיס העובדות. אין בכוונתי להציג עמדה או דעה בערך אלה להציג עובדות, שהחברות הביטחוניות בישראל הודו בהן באופן חלקי ומכאן הקורא ישפוט על בסיס העובדות שהובאו לפניו. פשוט עד כדי כך. שבת שלום מינוזיג - שיחה 17:08, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

BBC הוא גוף מאוד יוקרתי, אבל גם הוא עשוי לטעות. אולי אפשר לקבל פרטים על חושף הפרשה? גילגמש • שיחה

מינוזיג, תקרא בדיוק כל מה שכתבתי בהרחבה ובקיצור כמה פעמים. הידיעה הזאת איננה רלוונטית לערך כיפת ברזל. אם פרצו גם ללוקהיד מרטין ולעוד חברות - שב לכתוב ערך על פריצות לארגונים ביטחוניים ותביא את הידיעה של דריסל. ואגב, גם הBBC מצטט אותו מקור יחיד שטוען כי נגנבו (לכאורה) מסמכים מכמה חברות הישראליות וביניהן גם כאלה שעוסקות במערכת חץ, במזל"טים, וברקטות בליסטיות. לא רק לכיפת ברזל.

הפולמוס סביב המערכת עוסק בתפעול שלה, ביתרונותיה ובחסרונותיה. זה פולמוס שמלווה את המערכת שנים רבות, מיום הקמתה, והשאלה אם היא יעילה או לא - רלוונטית לערך.

ויקיפדיה אינה גוגל. יש מאות ידיעות הקשורות בדרך זו או אחרת לכיפת ברזל, ולא כל אחת ראויה להיכלל בערך עצמו. בשביל זה יש מנועי חיפוש.

אני את דברי סיימתי בהקשר לערך הזה. תודה. אסתי ברוכי - שיחה 18:43, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

יש טעם רב בדבריה של אסתי. גילגמש • שיחה 18:57, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

גם אני מסכים עם אסתי. דוד שי - שיחה 20:41, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

יש הכרעה, מבחינתי הדיון נחתם. מינוזיג - שיחה 22:22, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שלום ויקיפדיה,

אני אבקש בכל לשון שם בקשה למחוק את דף כיפת ברזל או לסנן את המידע, לא יכול להיות שמידע כמו כמות כיפות הברזל שלנו, איך היא עובדת וכו' יופיע בויקיפדיה! זוהי פגיעה קשה בבטחוננו ואתם חייבים לצנזר כזה מידע. נתקלתי בדף בלי כוונה, אני בטוח שעוד מידע מסווג נמצא באתר שלכם, אתם צריכים לדאוג לזה תודה רבה

מקור:צהל דווח על ידי: מרום 5.29.150.11 21:06, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

כל המידע המופיע בערך זה (ובערכים אחרים) מתבסס על מקורות גלויים, כך שאין בו סיכון כלשהו לבטחון המדינה. דוד שי - שיחה 21:26, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

או במילים אחרות, כל המידע המובא בערך אושר על ידי הצנזורה, אחרת היה נמחק. מינוזיג - שיחה 12:25, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

פרסומות כיפת ברזל

אני מעוניין להביא גלריה שלמה של פרסומות המבוססות על כיפת ברזל.

יש לזה מקום בערך? WAZE - שיחה 21:49, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

גלריה לא, אבל זה יכול להיות בפרק "השפעה תרבותית" עם טקסט שיסביר את השפעת כיפת הברזל על הפרסום. עם זאת, עליך לבדוק אם תמונות אלה חופשית מזכויות יוצרים. גילגמש • שיחה 06:22, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

לדעתי זה מיותר לחלוטין. דוד שי - שיחה 06:29, 6 באוקטובר 2014 (IDT)