שיחה:משולש ברמודה

תגובה אחרונה: לפני 8 חודשים מאת La Nave Partirà בנושא דיווח שאורכב ב-23 בינואר 2022
הוספת נושא

מה זה?עריכה

מה באמת יש חייזרים? אז איך זה קורה?

אם תקרא את הערך בעיון, תקבל תשובה לא רעה לשאלה השניה. עוזי ו. 14:45, 19 מאי 2006 (IDT)

משולש ברמודה- פתרוןעריכה

אני לא יודע ממש עליו ואני לא יודע אם הצעיו את הרעיון הזה. הרעיון שלי הוא לשלוח לוויין מעל המקום הזה

(משולש ברמודה) ושעל הלוויין תיהיה מצלמה ובאותו הזמן תשלחו לשם מטוס ותצלמו מה שקורה שם ואולי זה יהיה הפתרון. תישלחו לי תשובה ותגידו לי אם הציעו כבר את הרעיון הזה.. אם לא אז תתרגמו אותו לאנגלית ותשלחו אותו לחברה שבה האנשים עוסקים במשולש הברמודה. בבקשה

מדבריך משתמע כאילו כל מטוס שעובר במשולש ברמודה חווה אירועים יוצאים מגדר הרגיל. האמת היא שזהו איזור טייס ושייט עמוס ביותר, ואירועים חריגים מתרחשים בו באותה שכיחות שבה הם מתרחשים בשאר העולם (דהיינו, לעתים רחוקות בלבד). עוזי ו. 18:44, 31 מאי 2006 (IDT)

הדר:זה נורא מעניין...ומרתק..אני רוצה לדעת עוד

משולש ברמודה: הפיתרוןעריכה

הכותרת הנ"ל נראית כאילו הפיתרון מוצג בטקסט. לכן הוספתי מרכאות לכותרת הפרק - להבהיר שמדובר בשמו של ספר, ולא נושא הפסקה.

אורי

מזה משולש ברמודה האים יש תמונה ?עריכה

טיסה 19עריכה

לדעתי הנושא ראוי לערך נפרד.--Yumetriz - שיחה 18:47, 29 ביוני 2008 (IDT)תגובה[תגובה]

תורה ומדעעריכה

זכור לי שראיתי פעם איזכור בחוברת של זמיר כהן הנושאת את השם תורה ומדע, לטענה שה"מגנטיות" של משולש ברמודה (בהנחה שהיא אכן מגנטית, מה שעדיין לא הוכח), היתה ידועה לחכמי התלמוד, והוא סבור שלכך התכוון רש"י בביאורו במקום מסויים.

מעבר לפרשנות שניתן לייחס לדברי רש"י בביאורו הנ"ל, עולה התמיהה הבאה, איך אפשר לייחס ידיעה זה לתקופתו של רש"י (המאה ה-11), בו בזמן שאיזור זה התגלה לאירופאים רק במאה ה-14? --Rex - שיחה 06:36, 31 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה[תגובה]

אכן, אם ברמודה, ובמשתמע כל יבשת אמריקה כולה הייתה ידועה ליהודי המאה ה-11 שסבלו מפוגרומים ורדיפות, מדוע זה לא יצאו לשם בספינות על מנת ליישב את היבשת החדשה? לו כך היה, היהודים היו היום שולטים בעולם, ופורוש לא היה מועמד לראשות עיריית ירושלים אלא לנשיאות ארצות הברית, ואידך זיל גמור. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:42, 31 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
כך או כך- היהודים שולטים בעולם בכל מקרה..--שומבלע שיחה 06:49, 31 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה[תגובה]
1492 זה במאה ה-15 לא ה-14. כשם ש-1992 היתה במאה ה20 ולא ה-19. Avibliz - שיחה 20:39, 12 ביוני 2009 (IDT)תגובה[תגובה]

בעיות בערךעריכה

"בתקופתנו ישנם שייחסו דברים אלה למשולש ברמודה, אף על פי שאזור המשולש לא היה ידוע בתקופתו של רש"י כלל."

אם האיזור לא היה ידוע בתקופתו של רש"י והדברים לא קשורים למשולש ברמודה - אין טעם להזכיר אותם בערך.

" נפוצו שמועות כאילו יש באזור כוח מסתורי הגורם להיעלמותם" משהו פה לא מסתדר לי עם הכאילו. תיקנתי

צןדק, הסרתי. Rex - שיחה 09:44, 20 בפברואר 2010 (IST)תגובה[תגובה]

אבל שכחו להזכיר משהו חשוב,שכחו להזכיר למה התעלומה כל כך גדולה!עריכה

שכחו להזכיר למה התעלומה כל כך גדולה. התעלומה גדולה כל כך כי כל המטוסים והספינות שנעלמו לא נמצאו על קרקעית הים,בנוסף,כאשר ספינה או מטוס טובעים בים,עולים אל פני המים שאריות שמן או גלגלי הצלה,ובמשולש ברמודה לא עלה כלום. שמישהו בבקשה יפרסם את זה כי אני לא יודעת אך מפרסמים את זה תודה

על איזה קרקעית מדובר? יש שם חור ענק שאין לו סוף. שיבוש אותות תקשורת ומשיכה לחור הגדול ביותר בכדור הארץ חור המכוסה כולו במים. רק שצריך לזכור כי פעילות המגנט לא תמידית ורק לפעמים היא מתפרצת ואז אני לא מקנא במתכות שנעות במקום שיגיעו בסוף ללבה הנוזלית המתכתית של גרעין כדור הארץ. רוצה לדעת עוד על הסיבה של החור או סרטון מדעי על הצוללנים שחקרו את החור תעשה חיפוש באתר "שיר סיפור וספר" מילה "חייזר". 109.160.167.84 23:08, 27 ביוני 2011 (IDT)  תגובה[תגובה]

הסרטון באנגלית יש לך משהו בעברית

ענין המשולשעריכה

ברור שיש שם מגנטיות שמושכת ברזל ללמטה,עיין רש"י מסכת ברכות דף ח עמוד א לגבי ים אוקינוס 213.151.60.207 02:30, 7 בנובמבר 2011 (IST)תגובה[תגובה]

איך זה אפשרי?עריכה

דעתי היא שזה נורא מוזר. כבר לא פעם ראשונה שקוראים שם דברים. איך אפשר לחיות באיי הברמודה כשאתה קרוב כל כך למקום כזה מעניין מוזר ומיסתורי. אני הייתי רוצה ללכת לשם. אבל איך זה אפשרי מה באמת יש שם חייזרים או משהו? 217.132.80.223 17:08, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה[תגובה]

גילוי דעתעריכה

מדוע אתם מתעלמים ממה שכתב כאן יהודי אחד: שיש שם מגנטיות שמושכת ברזל ללמטה,עיין רש"י מסכת ברכות דף ח עמוד א לגבי ים אוקינוס - ואני יוסיף על מה שהוא כתב: כאשר בורא עולם נעלץ להשמיד את העולם הוא הוציא שתי כוכבים: אחד זה מאדים אשר חזר מיד למקומו ואחד זהו הירח השישי שהיה למאדים והוא צנח על מרכז היבשה וחילק אותה לכמה יבשות וצנח בקרקעית האוקיינוס ובאותו מקום נוצר שדה מגנטי עצום ושטף אור אשר יוצא מהים וכבר נשמעו עדויות מיומנו של הספן היהודי כריסטופר קולומבוס משנת 1442 בערך למניין הנוצרים. אם קולומבוס'לה היה תורך להכנס לבית המדרש ולפתוח את מסכת ברכות הוא היה חוסך לעצמו הרבה כסף וזמן. ברוך הה' יש לנו תורה ולא צריך לשאול שאלות ברשת. נ.ב אני לא יותר חכם ממך, פשוט אני לא מזלזל בתורת משה בת ה3000 שנה אשר נתנה לנו על ידי מי שאמר והיה העולם. 46.210.61.82 04:00, 18 בנובמבר 2011 (IST)תגובה[תגובה]

תיקון טעותעריכה

לא כל הקישורים טובים אנא בידקו זאת, תודה. 82.224.204.40 01:35, 14 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה[תגובה]

כפיטורי בפי ושתעריכה

הסרתי את הפסקה

בתלמוד בבלי ברכות ח.תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א' "ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט". מבאר רש"י "כפיטורי בפי ושט - ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה על ידי חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו" ומוסיף הרש"ש "רש"י ד"ה כפיטורי - יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל - והוא מפני שנמצאים שמה בקרקעית הים אבני מאגנעט (מגנט) אשר טבעם למשוך הברזל אליהם".

שאין בה אף אזכור למשולש ברמודה, ואין שום סיבה סבירה לחשוב שהיא מתייחסת אליו. עוזי ו. - שיחה 09:12, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

הגמרא לא תזכיר את איי ברמודה של היו קיימים אז (או לכל הפחות לא כונו כך), או את השם שהחוקרים העניקו משולש ברמודה (על שם האיים וכנ"ל). וכן, יש יותר מסיבה הגיונית להניח שמדובר באותו מקום • חיים 7 • (שיחה) • ז' בחשוון ה'תשע"ג • 09:31, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שהאיים היו קיימים. לא ייתכן שהגמרא מתייחסת למקום שקיומו לא היה ידוע למחבריה. דניאל תרמו ערך 12:03, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
זו סיבה סודית? עוזי ו. - שיחה 12:49, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
חיים, לא ברור לי על מה בדיוק רש"י כתב. גם אם הוא במקרה ידע על משולש ברמודה שבצידו האחר של האוקיינוס האטלנטי, ברור שלא אליו הוא התכוון, מכיוון שאין שם סלעים מגנטיים שיכולים להוריד ספינות למצולות. בימינו ספינות ששטות במשולש ברמודה (נתיב תעבורה שוקק ספינות) בנויות בעיקרן מפלדה. אני מקווה שמי שכתב את הקטע האמור לא ניסה להעליב את רש"י. Tzafrir - שיחה 18:25, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
ברור שאלו הבלים. חיים אומר "יש יותר מסיבה הגיונית להניח...", אך אינו טורח להביא את היותר מסיבה הגיונית עליה הוא מדבר. הבה נחזור ונשנה כלל פשוט וידוע שאומר שאין כאן מקום למחקר מקורי. אנא אל תחזיר את הפסקה לערך בלי להצביע על מקור (ולא איזה בלוג הזוי - מקור מהסוג שמקובל כאן) שמצביע, למצער, על *אפשרות* שדברי התלמוד מתייחסים למשולש ברמודה. קיפודנחש 20:53, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
העובדה שדברי רש"י האלו מתייחסים למשולש ברמודה היא "מן המפורסמות" בחוגים מסויימים (חפש "משולש ברמודה בגמרא"); אינני יודע מי הראשון שעשה את הקישור הזה. עוזי ו. - שיחה 21:17, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
בעזרת השם, החוגים המסוימים הללו יגדלו להם ויקי משלהם (אם טרם עשו זאת), ושם אפשר ואף רצוי יהיה לשוב ולספר את הסיפור, וכל המרבה הרי זה משובח. קיפודנחש 23:13, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
הפרשנות שרש"י מתכוון למשולש ברמודה היא אכן מן המפורסמות, ויש לה מקום בערך תוך הסתייגות מתאימה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:47, 23 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
כדברי ברוקולי. נכונותם של דברי התלמוד שולית ביותר לעניין הזה. עצם העובדה שהציטוט מפורסם בהקשר הזה - היא סיבה מספקת בהחלט בשביל להכניס אותו לערך. מובן שהאופן בו הוא מוצג כעת היא לא לעניין ויש לערוך אותו. TZivyAשיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ג 12:05, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
שלושה אנשים חזרו ואמרו כאן "הציטוט מפורסם" או "הפרשנות מפורסמת", אך איש מהם לא ציין מיהו הפרשן בו מדובר. מדובר בפרשנות מודרנית מאד לדברים שאמר רש"י. ברור גם שהפרשנות הזו היא אווילית ומבוססת על בורות (רש"י, האירופי בן המאה ה-11 ודאי לא התכוון בדבריו לאזור גאוגרפי ששום אירופי לא הגיע אליו עד המאה ה-15. אפילו אם נייחס לרש"י ידע פלאי על משהו שאף אחד אחר בעולמו לא ידע, הרי שברור שדבריו, שדיברו על מגנטים בקרקעית הים שמושכים ברזלים כגון מסמרים מחיבל האנייה לא קשורים למשולש ברמודה: בנוסף לעובדה הפעוטה שאין בקרקעית הים באזור משולש ברמודה עפרות מגנטיות, יש לזכור גם שבמידה ושטו במאה ה-11 ספינות באזור הגאוגרפי הזה, לא היה בהן שמץ של ברזל משום שתושבי האזור טרם פיתחו טכנולוגיה ברזלית, או במלים אחרות טרם הגיעו לתקופת הברזל). כיוון שמדובר בפרשנות מודרנית והבלותית, אין לה מקום בדף הזה, אין לה מקום בדף על רש"י, ואין לה מקום בדף על מסכת ברכות - לכל היותר יש לה מקום בדף של הפרשן השוטה שבא עם התאוריה ההזויה הזו, אם יואילו החברים לגלות לנו במי מדובר. קיפודנחש 15:03, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אין סיכוי שרש"י התכוון למשולש ברמודה. רש"י נפטר בערך בשנת 1100 לספירה בזמן שקולומבוס גילה את אמריקה בערך בשנת 1500 לספירה. איש לא העריך את קיומו של המקום הזה ואיש בזמנו לא שמע על משולש ברמודה. רש"י בא לפרש את הגמרא ולעתים לפסוק הלכה. במקרה הזה הוא בא לפרש עד כמה אסכרה קשה, ולא לספר על אטלנטיס או ברמודה. גם הרש"ש רק ניסה להסביר את דברי רש"י ולא שמע על המשולש הזה מעולם. בימינו באים אנשים מנסים לפרש את הרש"ש שניסה לפרש את רש"י שניסה לפרש את הגמרא, וקובעים שכבר לגמרא היה ברור קיומו של המקום. אולי אפילו הספינה של ריש גלותא טבעה במשולש ברמודה. נו באמת?! אודלן - שיחה 21:39, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
מסעות מוקדמים ליבשת אמריקה, וד"ל. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
זו סיבה משכנעת שלא לכלול את הנושא בערך על רש"י. עוזי ו. - שיחה 13:29, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
מחקתי את הציטוט לא משום שהוא בוודאי אינו מתייחס למשולש ברמודה בפני עצמו, אלא מפני שאין מקור לטענה המאוחרת שלפיה הוא כן מתייחס אליו. אני מסכים עם צביה שאם יתגלה מקור הייחוס הזה (האם הוא מאוחר מ-1974?), אפשר יהיה לציין את הנושא כולו בערך, שעוסק באגדת משולש ברמודה יותר מאשר במקום הגאוגרפי הנקרא בשם זה (מידת האווילות של פרשנות אינה קריטריון מכריע לגבי הדיווח עליה). עוזי ו. - שיחה 22:14, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שמידת האווילות של פרשנות מסוימת אינה סיבה קטגורית שלא לדווח עליה. מצד שני, כמו שכתבו כאן מספר אנשים (וביניהם גם אתה וגם אני), אפשר לדווח על פרשנות כזו אם מתקיימים כמה תנאים, ביניהם התשובה לשאלה מי הוא הפרשן או מי הם הפרשנים, והאם יש מקור לטענה שכך פירשו. כשיש תשובות לשאלות הללו, כנראה שה"חשיבות האנציקלופדית" של הפרשנות היא פונקציה (לאו דווקא לינארית) של החשיבות האנציקלופדית של הפרשן/נים. מצד שני, בהיעדר שמות ומקורות, הבלותה של הפרשנות בהחלט משמש נימוק משמעותי מדוע אינה צריכה להיכלל בערך. ולברוקולי: שים לב שהמסעות בהם דובר בערך אליו קישרת הם מתקופה מאוחרת מתקופתו של רש"י (פרט אולי לאחד), וכן שמסעות בכיוון אחד (כלומר אם הנוסעים לא חזרו לספר את סיפורם) חסרי משמעות בהקשר הזה. קיפודנחש 23:49, 24 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
טוב עשה עוזי ו. שמחק את הטעון מחיקה. דוד שי - שיחה 07:20, 25 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
הרב יוסף בא-גד טוען כך בספרו "נחלי האשכולות" שלדעתי נכתב לא הרבה אחרי 74. אני לא יודע אם הוא הראשון ש"עלה" על זה. זוהי טענה פסוודו פרשנית מאד נפוצה ויש חשיבות בסתירתה. 95.86.121.172 10:29, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
לפי הכתבה הזו בבטאון חיל האויר, ספרו של בא-גד הוא אכן המקור לחיבור הדברים; המהדורה הראשונה ("שערי לימוד") יצאה לפי הדף הזה בתשמ"ג (1983). עוזי ו. - שיחה 11:38, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, ראו [1] ו-[2] רוב הדתיים שאני מכיר (ובתוכם אני) דוגלים בשיטה הרציונלית. כיום נראה לי שחובבי הפסוודו מדע ביהדות נסמכים בעיקר על -הדסה מלמד, "סוד המבול, משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות", תמצית מבולבלת של הספר אפשר לראות כאן. 95.86.121.172 11:51, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
מן הראוי להזכיר את התאוריה הזאת, שאכן נפוצה בציבור הדתי והחרדי, ובפרט שנמצאו עתה מקורות. נרו יאירשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג • 12:51, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
זו תאוריה מופרכת מעיקרה, יש להביא אותה בערך אך ורק כדי לסתור אותה. 95.86.121.172 13:03, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיינוס האיוולת גדול ורחב, ואם ננסה לסתור בגוף הערך כל דבר איוולת לא יישאר לנו זמן לדברי אמת, שהרי באוקיינוס האיוולת יש משולש ברמודה משלו, המטביע כל דבר חוכמה המתקרב אליו. די והותר בכך שעסקנו בעניין זה בדף השיחה. דוד שי - שיחה 13:10, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
חלקים ניכרים מאוד מכל אנציקלופדיה מתארים שיטות שלפי הקונצנזוס המדעי היום אינן נכונות, ובכל זאת יש להן חשיבות אנציקלופדית. ברוב המקרים איננו טורחים לפרט באריכות, נניח, את נקודות הכשל של הנצרות. גם כאן ניתן להגיב לתאוריה זאת בקצרה, וגם במקרה זה - בשם מקורות. אין זה מספיק שהתאוריה לא מוצאת חן בעיני מישהו מאיתנו. נרו יאירשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג • 13:15, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אין שום חשיבות לפרשנות שוליים בערך על מקום גאוגרפי קשור. אפילו אילו הקשר היה הגיוני באיזשהי צורה. דניאל תרמו ערך 13:17, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
יש להזכיר את הטענה ולציין שהיא שגויה. מדובר בטענה ידועה מאוד. אין לי מקור על זה, אבל שמעתי את ההסבר הזה בעבר. ‏HoboXHobot‏ 13:19, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
כשם שנוהגים לציין בערכים רבים אזכורים של נושא הערך בתרבות, בספורט, בקולנוע, בוואטבר, ראוי לציין את האגדה הזאת. זאת אגדה פופולרית ומוכרת מאד בציבור הדתי והחרדי (שימו לב שרוב משתתפי הדיון הדתיים/חרדים מכירים אותה ורואים לנכון לאזכר אותה), ואני לא רואה סיבה שבשלה לא יזכירו אותה בהסתייגות. אף אחד לא התיימר לטעון שהיא נכונה וזה לחלוטין לא משנה. TZivyAשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג 13:23, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
וגם - זה לא משנה של מי הייתה ההברקה לקשר בין הדברים למשולש ברמודה, או באיזה שנה בדיוק עלתה בדעתו ההברקה הזאת. TZivyAשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג 13:25, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שזה משנה - אחרת מה יש בדיוק לדווח, ש"יש המקשרים"? עוזי ו. - שיחה 13:27, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
שיש פרשנות פופולרית המקשרת בין דברי רש"י למשולש ברמודה. זוהי עובדה ויש לציין אותה. אם יש מחקר/מאמר/וואטבר על האגדה הנפוצה הזאת, יהיה נחמד מאד גם לצרף אותו. TZivyAשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג 13:30, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
את המהדורה האחרונה של ספרו של הרב בא-גד אפשר לקרוא באתרו, בקובץ הזה (24MB). בעמ' 157 של הקובץ הוא מעיד שהקישור נעשה על-ידיו במהדורה הראשונה של "שערי לימוד", ב-1982. בעמ' 169 של הקובץ מצולם קטע ממוסף "הארץ" (מ-1992) שגם בו מייחס יבשם עז-גד (אין קשר משפחתי) את הנושא לספרו של בא-גד. עד כאן בעניין מקורות. הערך הזה כולו עוסק בתאוריות והפרכתן. הטענה שרש"י סבר שבמשולש ברמודה יש מגנטים גדולים אינה מופרכת יותר מטענות על חייזרים חוטפניים, תולעי ענק ימיות או מנהרת-חלל למציאות אחרת, וכפי שמדווחים על אלו, יש לדווח גם על זו, שקנתה לה שביתה בציבור. אציין עוד שלמשולש ברמודה אין שום משמעות גאוגרפית, ולכן ממילא הערך הזה אינו עוסק בו אלא באגדות שהתפתחו סביבו. עוזי ו. - שיחה 13:27, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

לסיכום עמדתי, שאולי נראית כסותרת את עצמה: "הרש"ש אומר שרש"י אומר שהגמרא אומרת" - לא קשור לערך. "הרב בא-גד אומר שהרש"ש אומר שרש"י אומר שהגמרא אומרת" - קשור כמו חבל שתחוב בספינה פאראמגנטית. עוזי ו. - שיחה 13:31, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

מסכים עם עוזי. דניאל, ודאי שיש מקום להביא אזכורים בולטים של מקום גאוגרפי (או כל נושא אחר) בתרבות, כולל אזכורים שגויים. נרו יאירשיחה • י' בחשוון ה'תשע"ג • 13:42, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
לדברי הרד"ש, משולש ברמודה נברא בערב שבת בין השמשות, ומיד משך אליו את הצבת, מה שאילץ את הקב"ה לברוא צבת נוספת, כפי שנאמר בעד נוסח, "צבת לאחר צבת עשויה". ולאחר שדברים אלה נכתבו בדף שיחה בוויקיפדיה, והמוני מעריציו של הרד"ש מאמינים בהם, אני מבקש לציינם בערך, כחלק מהתרבות הפופולרית. דוד שי - שיחה 18:34, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי במעלה הדיון הזה "כנראה שה"חשיבות האנציקלופדית" של הפרשנות היא פונקציה (לאו דווקא לינארית) של החשיבות האנציקלופדית של הפרשן/נים". עכשיו כשיצא המרצע מן השק ומתברר שה"פרשן" האמור הוא הזייפן והרמאי (לפי הודאת בעל דין) יוסף בא גד שיש המכנים אותו משום מה "רב", השאלה פשוטה יותר: האם חשיבותו דיה כדי להזכיר את השטות הזו בערך? לדעתי לא, אבל אודה שבקיאותי בשאלת חשיבותן של דמויות כגון זה דלה משהו. קיפודנחש 21:27, 26 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
1. אני לא מחסידיו של הרב בא-גד, אבל זו שגיאה לסכם את פועלו (הקים ישיבה תיכונית גדולה ועמד בראשה עשרות שנים, חיבר ספר רב-מהדורות והיה חבר-כנסת) באירוע אחד.
2. אם האזכור העיקרי של הפרשנות הקושרת את דברי רש"י למשולש ברמודה היה בספרו, לא הייתי חושב שיש סיבה לחזור עליה כאן (מי שידפדף בספר ימצא עוד עשרות פרשנויות כאלה). בדיוק כמו הרד"ש, הוא אינו מומחה נודע למשולשים.
3. אבל הפרשנות הזו התנתקה מזמן ממקורה (עובדה שהיא מצוטטת שוב ושוב בלי להזכיר את שמו של בא-גד), והנוכחות שיש לה ברשת מצריכה ציטוט והבהרה גם בערך. נדגיש שוב שמדובר למעשה בערך על אגדה אורבנית, ובתוך ערך כזה, למה ייגרע הניצוץ היהודי. עוזי ו. - שיחה 21:29, 27 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
לסיכום; פרוש לגמרא שספק אם התכוון לבליעת מתכות, מתגלגל להסבר על משיכת מתכות לים בלי שום קשר למשולש הנ"ל, כל זה נכתב ע"י דמות לא קונצזוסיאלית, ורוצים שזה יהיה פסקה שלמה בערך? זה אנציקלופדיה או "נחלי בא-גד"? אודלן - שיחה 22:12, 27 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
גם היבשת האבודה אטלנטיס לא הלכה לאיבוד ליד מפרץ מקסיקו. ויקיפדיה או ברליצפדיה? עוזי ו. - שיחה 22:37, 27 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
עשיתי קצת מחקר בנושא והגעתי למסקנה שהטענה שמקומות מסוימים בים מועדים לטביעת ספינות בשל מגנטיות היא טענה שהייתה נפוצה לפחות החל מהמאה ה-16. רבי אברהם הרופא פורטלאונה כתב בספרו שלטי הגיבורים- [3] "ויש ממנה (אבן המגנט, המכונה אצלו "קאלאמיטה") הרבה בים ההולך קדמת הודו, והספינות השוטות בים ההוא במקום מסמרים של ברזל יש להם מסמרים של עץ כי הנה במסמרים של ברזל יפלו בסכנה האנשים שהם בספינה פן יצאו מהספינה המסמרים של ברזל בעבור משיכת האבן ותשבר הספינה".
אברהם יצחק אבן מיגאש (המאה ה-17) בספרו "כבוד אלהים" (דף לט ע"ב) מזכיר את ה"מגנאטיש"- "והוא הארץ המושך הברזל הנמצא בים סוף הנקרא בערבי [...] עד שהספינות השטים בו תופרים לוחותיהם בחבלי זמורות... ליראתם כשהם עוברים אצל הרי אספהאן כי ימשוך ההר המסמרים של ברזל ותפרק לוחות הספינה ויטבעו בים".
רבי פנחס אליהו הורוביץ בספר הברית (המאה ה-18)- [4] "בים יש מקום שאבן הנקרא מאגנעט אשר בתוך כלי הנקרא קאמפאש שעל הספינה, המורה צד צפון העולם, יאבד סגולתו זאת, ולא יפעל עוד לנטות לנד צפון. והמלחים הולכים שמה בלי קאמפאש, וילכו על פי הכוכבים ושאר סימנים, כאשר הלכו בשנים קדמוניות טרם נתחדש הקומפאש על ידי המאגנעט, כי המאגנעט נמצא ונתחדש פעולתו באניות קרוב לסוף אלף החמישי, לא קודם (הערת אגב, על פי en:Magnetism הוא די צודק). בים יש איים הנקרא קאלאמיטא אינזלן אשר הספינות לא יוכלו להתקרב לשום אחד מאלה, מפני כי שם אבן המאגנעט. ובכל ספינה יש ברזל הרבה המחבר העצים יחד, ואם יקרב האניה לו, החזיק לעד אצלו, ולא יוכל הפרד עד עולם משם, כי בחוזק יד ימשוך המאגנעט אליו כל ברזל, בגבורה ואמץ כח מאד, ורפו כל ידים לפרד הספינה משם בשום אופן, ולא ביד חזקה. לכך יש להם שם ספינות אשר העצים בו מחוברים על ידי חבלים, ויחזקהו במסמרים של עץ."
כל המחברים הללו כפי שניתן לראות מספריהם הושפעו מהרבה שמועות ואמונות טפלות. החשיבות של מה שהם אומרים היא התפוצה של הטענה שטביעת ספינות נובעת ממגנטיות. לאור זאת ייתכן בהחלט שלכך גם רש"י התכוון (כמובן יש לסייג שהוא היה חי במאה ה-11), המגנטיות ומסתוריה העסיקו את החוקרים עוד מימי אריסטו. כמובן שאף אחד מהם לא הכיר את אזור ברמודה, והתעלומות המיוחסות ל"משולש ברמודה" הן מאוחרות יותר. 95.86.121.172 00:17, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אמונות קדומות על מגנטיות לא היו נחלתם של כותבים יהודים בלבד. ב(אנ') (הסעיף Early ideas about the source) מייחסים את הסיפור על אזורים מגנטיים בים לסיפורי אלף לילה ולילה... עוזי ו. - שיחה 02:32, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
ליתר דיוק לסינבד המלח. סביר בהחלט שהאגדות מתארות אמונה רווחת ולא הן המקור לאמונה. 95.86.121.172 07:47, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
ולעצם העניין, דוד שי וקיפודנחש- מושא הערך היא תאוריה קונספירטיבית הגורסת כי יש משהו באזור משולש ברמודה שגורם לטביעת ספינות ומטוסים. החשיבות של קונספירציה כזו או אחרת היא לא מידת נכונותה או ההיגיון שבה אלא מידת הפופולריות שלה בציבור, אחרת הערך לא היה קיים. חיפשתי בתוכנה "אוצר החכמה" מופעים של משולש ברמודה ומצאתי (למרבה הצער) כעשרה מופעים בהקשרים שונים המתייחסים לתאוריה של הרב בא-גד כאמת מדעית מוכחת. בספרו של הרב בא-גד (מי שמעוניין אני יכול לשלוח במייל את העמודים הרלוונטיים) הוא מצוטט במספר כתבות בעיתונים חרדיים שקבלו את דבריו כאמת מסיני. בנוסף ד"ר הדסה מלמד כבר הפכה את השטות הזו ל"תאוריה" שלמה המשולבת בתאוריות של עמנואל וליקובסקי (תוך שהיא עושה לו עוול חסר תקנה והופכת אותו ממדען עם רעיונות מוזרים להוזה). לפי שיטתה מקור המבול, נדידת היבשות ומשולש ברמודה באסטרואידים שפגעו בכדור הארץ. על כל פנים, ה"תאוריה" הזו קנתה לה שביתה בכל הציבור החרדי וככזו יש לה מקום של כבוד בתוך שאר תאוריות הקונספירציה בנושא. 95.86.121.172 00:55, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר לכתוב את נוסח הפסקה בערך על מגנט. להגיד שהגמרא/רש"י התכוונו למשולש ברמודה (נושא הערך) זה לא נכון. אם אתם כ"כ רוצים אתם יכולים לכתוב שרבנים שונים חושבים (נא לציין את שמם) שיש מגנט באמצע הים. הם מוצאים למגנט הוכחות מהגמרא, וכך הם מסבירים את משולש ברמודה. רש"י והגמרא לא דיברו על המשולש הארור הזה!אודלן - שיחה 20:55, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]
גם איש הקש הוא לא באמת איש. עוזי ו. - שיחה 21:19, 29 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

משוב מ-15 בנובמבר 2012עריכה

—()שכחנו לציין שברמודה הוא מפרץ 87.69.57.46 14:53, 15 בנובמבר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

משובעריכה

יפה

יכול להיות ששם נמצאים עשרת השבטים 95.86.78.161 19:24, 23 במרץ 2013 (IST)תגובה[תגובה]

משוב מ-18 במאי 2013עריכה

זה נראה די מדויק 77.127.21.121 10:53, 18 במאי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

"גורמים על-טבעיים" האמנם?עריכה

האם חוצנים ועיוות במימד הזמן כהגדרתם הינם "על טבעיים"? נדמה לי שלא. הם בהחלט בנתיים בגדר מדע בדיוני, אך לפי ההגדרה הם לא על טבעיים. אני מציע לשנות את הפתיח כך שההגדרה "על טבעיים" לא תיכתב עליהם. --‏Meni181818 שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ה 15:05, 15 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

החוצנים מתפקדים בהקשר הזה כמו שדים ורוחות. אבל תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 15:46, 15 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

קביעה של חברה היא עובדה?עריכה

ציטוט מהגרסה הנוכחית של הערך: "אחת הראיות לכך היא שחברת הביטוח לויד'ס אוף לונדון קבעה כי "המשולש" אינו מסוכן יותר מכל שטח אוקיינוס אחר, והיא אינה גובה תעריפי ביטוח חריגים על מעבר באזור זה." לפי הציטוט הזה, אם חברת ביטוח כלשהי קבעה שמשהו הוא לא מסוכן, זוהי ראיה שנחשבת לטובת המסקנה שהדבר הזה לא מסוכן? באותה מידה תוכלו לאומר שהמשולש לא מסוכן בגלל שאיזה ילד בן 3 אמר. אני מודע לעובדה שיכול להיות שיש להם רישומים לגבי משולש ברמודה, אבל לא רשום בערך. רשום "אחת הראיות לכך היא שחברת הביטוח xxx קבעה כי "המשולש" אינו מסוכן יותר מכל שטח אוקיינוס אחר". ‏109.65.2.46 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יש הבדל בין ילד בן שלוש ובין תאגיד לויד'ס. לקביעה של לויד'ס יש משקל רב, משום שיש לה משמעות כספית עצומה, ובפרט סיכון שלויד'ס לוקחת על עצמה אם הקביעה אינה נכונה. דוד שי - שיחה 23:01, 30 בינואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

משולש ברמודהעריכה

לדעתי מעניין מה יש בתוך משולש ברמודה וזה לא יאומן שכוח משיכה מושך כל כך חזק

דיווח שאורכב ב-23 בינואר 2022עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: הצעה לשיפור

יש בקרקעית הים מגנט ענק, כך כותב הרש"ש במסכת ברכות דף ח על דברי רש"י, עיינו שם.

אגדה מודרנית ‏- La Nave Partirà‏ 06:39, 22 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חזרה לדף "משולש ברמודה".