שיחה:נשר (עיר)

תגובה אחרונה: לפני חודשיים מאת Hanay בנושא פרק תחבורה


אישור OTRS עריכה

 
תוכן ערך זה (או חלק ממנו) נגזר מכאן. אישור לשימוש במידע תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 ורישיון GFDL התקבל מבעלי זכויות היוצרים במערכת OTRS. משתמשים עם גישת OTRS יכולים לראות את האישור כאן.
תוכן ערך זה (או חלק ממנו) נגזר מכאן. אישור לשימוש במידע תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 ורישיון GFDL התקבל מבעלי זכויות היוצרים במערכת OTRS. משתמשים עם גישת OTRS יכולים לראות את האישור כאן.

האישור בכרטיס Ticket:2010021710017759 מתייחס למלל בלבד בדף אתר עיריית נשר.
האישור הוסף על ידי: תומר א. שתייק את האישור בדף ויקיפדיה:אישורים להעתקה/ארכיון 1#אתר עיריית נשר
ייחוס: אתר עיריית נשר. ‏Geagea - שיחה 04:13, 5 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

אישור OTRS עריכה

 
תוכן ערך זה (או חלק ממנו) נגזר מכאן. אישור לשימוש במידע תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 ורישיון GFDL התקבל מבעלי זכויות היוצרים במערכת OTRS. משתמשים עם גישת OTRS יכולים לראות את האישור כאן.
תוכן ערך זה (או חלק ממנו) נגזר מכאן. אישור לשימוש במידע תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 ורישיון GFDL התקבל מבעלי זכויות היוצרים במערכת OTRS. משתמשים עם גישת OTRS יכולים לראות את האישור כאן.

האישור בכרטיס Ticket:2010041810008923 מתייחס לחומרים מאתר האינטרנט של נשר מפעלי מלט ישראליים כולל הספרים המלט ויוצריו, טקסט ותמונות.
האישור הוסף על ידי: מתניה
ייחוס: נשר מפעלי מלט ישראלייים בע"מ. ‏Geagea - שיחה 04:13, 5 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

שנת הקמת היישוב נשר עריכה

היישוב העברי בנשר לא נוסד כתוצאה מהחלטה מסודרת, אלא כיוזמה של הפועלים שחיפשו דרך לשפר את חייהם ובנו צריפים במקום. לכן עלה נושא מהו שנת ההקמה של היישוב העברי במקום. על היישוב נשר כמעט ולא נכתבו מחקרים על ידי אנשי אקדמיה. כדי לבסס את הנתונים בערך פניתי לפרופסור דבורה ברנשטיין שהיא היסטוריונית וסוציולוגית שכתבה בשנת 1995 את המאמר נשר יהודים וערבים במפעל, ( קתדרה 78, עמ' 82–106). אתמול קיבלתי את חוות הדעת שלה במכתב ואני מעתיקה אותה לכאן:

המכתב וכל התכתובת נמצאים ב-Ticket#2017120810004347

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה

14.9.2014

חנה יריב נ ש ר

שלום רב

שמחתי לקבל ממך קטעים מספרו של א. קמינקר – השכונה בצל הארובות. קראתי לפני לא מעט שנים את החוברת במלואה והעמודים ששלחת עזרו לי להיזכר בעיקרי הדברים.

שאלתך בדבר שנת הקמת היישוב, לצורך הנצחתו במוזיאון של הישוב, הינה מעניינת וחשובה. הקשר הקרוב ביותר בין המפעל לבין היישוב מעלה שאלות לגבי התזמון. האם לזהות את הקמת היישוב עם המפעל או לבחון אותו בפני עצמו. אין ספק שהקמת היישוב הייתה קשורה להקמת בית חרושת נשר. בניית בית החרושת החלה בשנת 1923 ובמקביל הוקמו צריפים ראשונים עבור העובדים. עם זאת, היישוב 'נשר' איננו התגלמות של המפעל, אלא יישוב שצמח מאותם צריפים ראשונים, תוך רציפות מרשימה והתפתח ליישוב בפני עצמו. האבחנה בין הישוב, או בימים הראשונים, השכונה, לבין בית החרושת ברורה גם בספרו של קמינקר. לדוגמא - "שכונתנו הקטנה שעושה את צעדיה הראשונים על אדמת הטרשים בצילו של בית החרושת העתיד לשמש מנוף כביר לבנין הארץ." (עמ' 30) בצילו אמנם, אך במובחן ממנו. ובכן ישנה שכונה וישנו בית חרושת. כבר לגבי השנים הראשונות אפשר להמחיש את השוני בין עניני השכונה לפעולתו של המפעל. בבית החרושת – עבדו הפועלים בהקמת המפעל בתקווה כי יועסקו בו גם לאחר שיתחיל ייצור המלט. במקביל בשכונה התקיימה פעילות אחרת – בניית צריפים נוספים, מקלחות, תנורים וכיו"ב. במקרה הראשון הוקמה תשתית לייצור מלט, במקרה השני (בשכונה) הוקמה תשתית של חיים קהילתיים. יש לזכור כי בבית החרושת עבדו בעיקר, ואולי רק, הגברים. ואילו ב'שכונה', שהלכה והתרחבה עם השנים, חיו רווקים, אבל גם משפחות, נשים וילדים.

ואסכם, אם כוונתכם להקים מוזיאון של היישוב נשר, הרי אין לי ספק כי יש להתחיל בהקמת הצריפים ולעקוב אחרי הקהילה שצמחה בשכונת הצריפים ואחרי האופן שצריפים אלה הפכו עם הזמן ליישוב מגוון שפיתח חיי קהילה עשירים.

בברכה

דבורה ברנשטיין

בהמשך ב: 14 בספטמבר 2014 בשעה 18:50, הוסיפה את התוספת הבאה:

לחנה שלום

אבהיר שוב

כפי שכתבתי להבנתי יש לקבוע את הקמת נשר על פי צמיחתה של קהילה ולא על פי תהליכי הייצור של המלט.

הקהילה מתחילה בשכונת הצריפים, כפי שמפורט באופן כל כך ברור ושובה לב בחוברת של קמינקר. היות ובניית המפעל החלה בספטמבר 1923 אין לי כל ידיעה אם הצריפים כבר היו קיימים בחדשים אלה, ובמקרה זה השנה ממנה מציינים הקמה תהיה 1923. ייתכן מאד ולא הספיקו להקים את הצריפים כבר בסוף 1923 אלא בחדשים הראשונים של 1924, ואז הספירה מתחילה מ-1924. אלו האפשרויות ונראה לי שייתכן ליתר בטחון לבחור במועד המאוחר יותר, קרי - 1924.

בברכה

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה

בהתבסס על חוות הדעת של פרופ' דבורה ברנשטיין, עדכנתי את הפתיח של הערך. תודתי נתונה לה על חוות הדעת שכתבה. אני מקווה שאנשי האקדמיה יגלו את העיר ומחקרים נוספים ייכתבו על הקמת הקהילה בשכונת הצריפים של נשר הוותיקה, גבעת נשר שהוקמה בתחילתה כשכונה לפועלי בית החרושת, והשכונות שאוכלסו על ידי עולים חדשים תל-חנן ובן דור.

חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 04:55, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

הטיעונים של פרופ' דבורה ברנשטיין מאד משכנעים ואני מסכים שיש לקבע את שנת 1924 כשנת ההקמה של היישוב העברי בנשר. גילגמש שיחה 06:52, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
מתברר, ולא בפעם הראשונה, שחקר ההיסטוריה הוא עניין חמקמק, ולא קל להגיע למידע מדויק. חרף הנוחות שבקביעת תאריך ייצור שק המלט הראשון כתאריך הקמת היישוב, ברור מדבריה של פרופ' ברנשטיין ומתולדות היישוב המתוארים בערך, שהיישוב התקיים עוד קודם לכן, וכבר בתחילת 1924 הוקמו צריפים, שבלי טקס מונצח של הנחת אבן פינה יצרו יישוב. דוד שי - שיחה 07:30, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
אכן משכנע ואני תומך בשינוי. Assayas שיחה 07:51, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
הטיעונים אכן משכנעים ואני תומך בעריכה של חנה. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:54, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
אכן טיעוניה של פרופ' ברנשטיין משכנעים. אילי - שיחה 08:56, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
דברים נכוחים. תמיד מוטב להסתמך על דבריהם של אנשי אקדמיה חסרי אינטרסים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 10:30, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
ואם אפשר, למען הסדר הטוב, לאחר שפרופ' ברנשטיין תקרא את הדברים, להעביר את כל הפסקה הזו למקומה הכרונולוגי בתחתית דף זה. ביקורת - שיחה 11:30, 15 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

שנת הקמת היישוב נשר - סבב נוסף עריכה

 
הצריפים הראשונים שנבנו על ידי פועלי בית החרושת נשר, צילום של בלה שניטלנדר שכתב עליו נשר 1923

בספטמבר 2014 העליתי לכאן דיון לגבי שנת ההקמה של העיר נשר. לאחרונה התגלתה תמונה חדשה במחלקת המדיה של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה ששלחה אליהם נעמי קרוזו בתו של בלה שניטלנדר שהיה מהמהנדסים הראשונים של בית החרושת נשר. מקורה של התמונה כאן באתר הספרייה באוסף נעמי קרוזו.

בעקבות גילוי התמונה יצרתי קשר עם אורה זהבי מנהלת המדיה בספרייה, להבין את מקור האוסף ולוודא את פרטי התמונה, לאחריו פניתי מחדש לפרופ' דבורה ברנשטיין וביקשתי חוות דעת מעודכנת לגבי שנת הקמת העיר נשר. כי תמונה זאת היא העדות שהייתה חסרה ב-2014, שהיו צריפים עוד בשנת 1923. אני מעתיקה לכאן את תשובתה של דבורה ברנשטיין שנשלחה אלי אתמול בערב. 7 בדצמבר שעה 21:01

מכתבה של דבורה ברנשטיין נמצא ב-Ticket#2017120810003811

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה
אוניברסיטת חיפה
חיפה

7 דצמבר, 2017

לחנה שלום רב,

שמחתי לשמוע ממך לאחר שחלפו מספר שנים מהתכתבותנו הקודמת וכן שמחתי לראות את הצילום שמצאת מהתקופה המוקדמת של הקמתו של הישוב 'נשר'. בהתכתבותנו הקודמת שיתפת אותי בהתחבטות לגבי קביעת שנת ההקמה של הישוב 'נשר'. נראה היה לי נכון, כפי שכתבתי לך, לקבוע את המועד על פי בניית הצריפים וצעדי ההתיישבות הראשונים, ולא על פי תהליכי הייצור (קרי, שקי המלט הראשונים) שיש להניח כי היו מעט מאוחר יותר. עדיין נשארה אז השאלה האם הצריפים הוקמו כבר ב-1923 עם תחילת בניית המפעל או מעט מאוחר יותר. לפיכך בזמנו, 2014, הערכתי כי סביר ששנת ההקמה היתה 1924.

הצילום שהעברת לי של הצלם בלה שניטלנדר, מהנדס בית חרושת נשר, הינו צילום יפהפה ומרגש. הצלם כתב בבירור בפינה העליונה של התמונה 1923 NESHER . בעזרת צילום זה מוסר הספק לגבי שנת תחילת הקמת הישוב ומועד צעדי ההתיישבות הראשונים. הצריפים למעשה מדברים בשם עצמם, והרישום של הצלם על גבי התמונה פותר את שאלת התארוך.

אי לכך אני מעדכנת, בעקבות הצילום, את חוות דעתי מה – 14 לספטמבר, 2014, בה הערכתי ששנת ההקמה היתה 1924, ומאשרת כי ללא ספק השנה היתה 1923. אשמח אם תעדכני זאת גם בויקיפדיה.

בברכה

דבורה ברנשטיין

בעקבות מכתב זה וגילוי התמונה, אני מבקשת לשנות את שנת ההקמה של העיר נשר בערך ל-1923. המכתב יישלח למערכת OTRS וגם לעיריית נשר, שעדכנה את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1924 בעקבות המכתב הקודם. אני מתייגת את משתתפי הדיון הקודם: דוד שי, גילגמש, ברוקולי, אילי, אריאל פלמון , Assayas, ביקורת ואת גיאה שבוודאי ישמח לשמוע על האוסף הזה, אפשר להעלות משם תמונות נוספות חשובות. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 08:12, 8 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

  ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 12:06, 8 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  בעד Assayas - שיחה 14:28, 8 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
מעולה! גילגמש שיחה 15:06, 8 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  בעד. Geagea - שיחה 09:47, 9 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  בעד אילי - שיחה 09:48, 9 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  בעד דוד שי - שיחה 22:03, 10 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

תודה אריאל פ., Assayas, גילגמש, Geagea, אילי ודוד שי על התמיכה, אתקן את הערך בהתאם. לאחרונה התפרסמה ב-Ynet כתבה העוסקת ב"אוסף נעמי קרוזו" ראו שוחים בנחל הקישון: תיעוד הימים הראשונים של נשר מה-27 בדצמבר 2017. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:25, 1 בינואר 2018 (IST)תגובה

אישור OTRS לשימוש בחומרים של עיריית נשר ושל נשר מפעלי מלט ישראליים עריכה

למערכת ה-OTRS הגיע אישור תקין מדובר העירייה לשימוש בחומרים מאתר העירייה. אין לי זמן לטפל כרגע, אבל העריכות האחרונות של חנה תקינות (כמובן). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:22, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אישור שימוש בחומרים מאתר האינטרנט של נשר מפעלי מלט ישראליים כולל הספרים המלט ויוצריו, טקסט ותמונות :

Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 16:50, 20 באפריל 2010 (IDT)תגובה

משתמש:Geagea תקרא מה כתוב כאן. יש שני אישורים, אני מציעה שתערוך את הקישור למערכת OTRS בדרך שאתה עושה עכשיו. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 02:03, 4 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
Hanay, הוספתי את האישורים בראש הדף. Geagea - שיחה 04:13, 5 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
תודה רבה גיאה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 04:21, 5 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

ערים תאומות עריכה

חסר כאן מידע על ערים תאומות... 195.192.229.32 00:48, 27 ביולי 2018 (IDT)תגובה

פניתי לליאור עוזר ראש עיריית נשר, בבקשה לקבל את המידע הזה. כשאקבל, אוסיפו לערך. תודה על ההערה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 02:15, 4 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

פרק תחבורה עריכה

אני מעתיקה לכאן את הפרק שהוסף לערך והוסר על ידי. אני לא מבינה את הניסוחים בפרק, בנוסף כביש 75 עובר בחלק קטן מאד בשטח בשיפוט של נשר, כך שיש בעיה במה שנכתב. יש גם את כביש 752 ו705. בנוסף אין מקורות לפרק. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 19:31, 29 בינואר 2022 (IST)תגובה

שלום חנה, התבססתי על מידע מגוגל מאפס, גובמאפ ומ-bus.co.il. משני המקורות הראשונים עולה שלכביש 75 יש 3 קילומטרים בעיר נשר. חבל שבחרת להסיר את כל הפרק במקום לשכתב אותו ולהרחיב אותו. --HofEz96 - שיחה 10:19, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה
הקטע על הכבישים נמצא בפרק גיאוגרפיה. אין סיבה לחזור עליו בפרק נוסף קצר בשם תחבורה. ואין טעם ליצור פרק תחבורה בשביל שני משפטים שהם גם לא כתובים בבהירות. זה ערך מומלץ, צריך להקפיד מה מוסיפים בו. אתה מוזמן לכתוב את הפרק המוצע על ידך כאן בדף השיחה, ואם יהיה בו תוכן ממשי ששווה ליצור בשבילו פרק נפרד, הוא יתווסף בשמחה. תודה חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:06, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה
חנה Hanay אני מציע לך להסתכל על פרק התחבורה של רמת השרון שהוא ערך מומלץ, וגם רמת השרון כמו נשר היא עיר שמבחינה מערכתית לא עומדת בפני עצמה, ולפי הפרק של רמת השרון, תכתבי את פרק התחבורה של נשר לפי הידע הנרחב שיש לך על העיר. --HofEz96 - שיחה 20:11, 6 בפברואר 2022 (IST)תגובה
הסתכלתי. יש שם פרק תחבורה ציבורית קצר שהוא תת פרק של "כבישים רחובות ותחבורה". לא התנגדתי לפרק שיעסוק בתחבורה, אבל מה שכתבת חזר על המידע שמופיע בפרק גאוגרפיה וכמעט לא נתן מידע על התחבורה. צריך גם לזכור שכמות האוכלוסייה של רמת השרון היא פי שניים מנשר וזה משפיע על צרכי התחבורה של רמת השרון, כך גם צפיפות האוכלוסייה שהיא פי 1.6 מאשר בנשר. גם המבנה הגאוגרפי של רמת השרון ומיקומה בתוך שטח עירוני גדול משפיע מאד על התחבורה שעוברת בעיר. נשר היא עיר הררית, והתחבורה היחידה שעוברת דרכה היא בכביש 752 בדרך לעמק יזרעאל. כל היתר זאת תחבורה שעוברת בין השכונות. אז במקום לשלוח אותי לערכים אחרים, למה שלא תכתוב פרק תחבורה ראוי שלא יהיה בו מידע שכבר קיים בפרקים האחרים? אין טעם ליצור פרקים מלאכותיים רק כי יש פרק כזה בערך אחר. בהצלחה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 05:38, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה

תחבורה עריכה

בשטח השיפוט של העיר עובר כביש 75 שעוקף את העיר מצפון. בנוסף לו קיים כביש נופי 7212.

על "דרך בר יהודה" שהוקמה של הדרך ההיסטורית בין חיפה לנצרת עובר שירות בינעירוני רב הנוסע מחיפה לקריות, לנהריה, יקנעם עמק יזרעאל והגליל התחתון. מלבד זאת מהשכונות של נשר יש 8 קווים של אגד לרחבי חיפה. ועוד קו לילה אחד.

בתחומי העיר עוברת מסילת העמק, אף על פי שאין בעיר תחנה, ותחנת הרכבת הקרובה לעיר היא מרכזית המפרץ.

דיון נוסף על ניסיונות עריכה עריכה

שלום חנה, עברו שנתיים ואני רוצה לערוך דיון נוסף:

  • קודם כל לעניין הדמוגרפיה, צריך ליצור מרווחים קבועים של כל עשור כדי להראות מגמות דמוגרפיות. זה שנתונים שנה אחרי שנה יוצר עיוות של קיפאון אוכלוסין.
  • עוד בעניין הדמוגרפיה, להראות את החלוקה בין גברים לנשים שדי שווה, לא נותנת ערך מוסף לעיר. היית הולך על נתונים אחרים כמו חלוקה גילאית שיותר מלמדת על פרופיל האוכלוסייה.
  • אני הייתי חושב מחדש על לכתוב פרק על התחבורה בנשר. במיוחד שמאז נפתח קו 5 של המטרונית שעובר בנשר. יהיה מומלץ אם תוסיפי תמונה של קו 5 נוסע בתוך העיר. באופן כללי אחת הבעיות עם נשר זה ששטח השיפוט שלה מגיע עד לכביש 672 . כך שקווי אוטובוס העוברים בכביש, נחשבים במערכות המידע של משרד התחבורה כקווים העוברים בעיר. באופן כללי אני רוצה להוסיף של החשיבות ההיסטורית של דרך בר יהודה, ועל כך שמערכת התחבורה ציבורית העירונית, היא חלק מהמערך העירוני של חיפה. מה את אומרת? --HofEz96 - שיחה 23:18, 5 בפברואר 2024 (IST)תגובה
תודה על הערתך, בהחלט צריך לעדכן את פרק התחבורה עם המטרונית. תהיה מוכן לכתוב אותו? תודה חנה Hanayשיחה  זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 16:16, 9 בפברואר 2024 (IST)תגובה

תחבורה ציבורית בשבת עריכה

נשר היא אחת הערים היהודיות אשר אינן מעורבות בהן פועלת תחבורה ציבורית בשבת בהתאם לחוק (כמו גם באילת), זאת כתוצאה מנסיעות בין חיפה לנצרת שבהם גם יש תחבורה ציבורית בשבת בעקבות האוכלוסיה הערבית, נסיעות שדורשות מעבר בנשר, וקווי אוטובוס נוספים שמגיעים מחיפה לנשר. אני חושב שעצם זה שהתחבורה הציבורית פועלת בשבת בנשר, זה ראוי לציון בערך, בכל זאת מדובר בעיר קטנה שבה פועלת תחבורה ציבורית בשבת והיא לא עיר מעורבת. Lemobsxuizi 09:28, 30 ביולי 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2023) עריכה

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנשר (עיר) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:00, 14 בנובמבר 2023 (IST)תגובה

חזרה לדף "נשר (עיר)".