שיחה:ערביי ישראל

ארכיונים

• ארכיון 1
• ארכיון 2
• ארכיון 3

קישורים לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הקישורים לאתר בהערות השוליים שבורים או שמפנים לדף הראשי. אודה למי שיתקן. אלעדב. - שיחה 11:59, 9 ביולי 2019 (IDT)

מספר פרטים שעשויים להיות בעלי חשיבות אנציקלופדית לערך

קראתי בגילון השילוח. מספר פרטים שבעיני עשויים להיות בעלי חשיבות אנציקלופדית לערך.
כותב אותם בצורה ממוספרת, כדי לשמוע דעות נוספות מה נכון להוסיף לערך ומה מיותר:

1. מאוקטובר 2015 ועד סוף אוקטובר 2016 ביצעו שלושה מחבלים מערביי ישראל שלושה פיגועי טרור בישראל, בהן נרצחו ונפצעו עשרות יהודים - בפיסקה הקיימת "מעורבות בטרור"
2. ב-28 באוקטובר 2014 הצטרפה אנט חאסכִּייה, ערבייה-מוסלמית-ישראלית המתגוררת בצפון,להתמודדות בפריימריז של הבית היהודי בתמיכת היו"ר נפתלי בנט - בפיסקה הקיימת "פוליטיקה"
3. קיימים מקרים בולטים של ערבים ישראלים התומכים בגלוי במדינת ישראל מול אויביה, ואף קוראים להשתלבות בחברה הישראלית ובשירות בצבאי או הלאומי, אך אלו סובלים מהתנכלויות קשות מצד חברת המוצא שלהם שמגיעות לעתים עד כדי איומים ברצח - בפיסקה הקיימת "המתיחות הבין-עדתית בציבור הישראלי"
   בן נחום - שיחה 21:15, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

1. כן 2.ממש לא 3. כן, צריך לנסח כיאות --Nirvadel - שיחה 21:16, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

בסעיף הראשון יש חשיבות כלשהי. שני הסעיפים האחרונים הם היוצא מן הכלל, שלא מעיד על הכלל ולכן חסר ישיבות. Eladti - שיחה 21:20, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

אני נגד התוספות. בנוסף אני מבקש לא להוסיף יותר הערות שוליים בדף שיחה. מבנה של דף שיחה לא תומך בהערות שוליים. אם רוצים להוסיף מקור אפשר תמיד לכתוב את זה בסוגריים. גילגמש • שיחה 21:51, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

1. כיוון שהפסקה המיותרת קיימת אני מניח שהיא המקום למידע מיותר. 2. ממש לא חשוב. 3. הבלים. יורם שורק - שיחה 16:27, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

כל הפרטים הנ"ל מיותרים. תוספות אלה הן המחשה, אחת מרבות, למאמציו של בן נחום לקשר ל"השילוח", אם צריך ואם לא צריך. גם אם נניח שיש חשיבות לפרט מספר 1 לעיל, יש להביאו תוך קישור לידיעות באתרי החדשות על כל פיגוע בנפרד, ולא למשפט מעורפל המתבסס על מקור מעורפל כמו "השילוח", שכורך פיגועים אחדים יחדיו. דוד שי - שיחה 20:47, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

לפי הגישה ה"טהרנית" של דוד שי, היה צריך למחוק אלפי (ואולי רבבות) מקורות בויקיפדיה... בן נחום - שיחה 08:16, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

ציטוט של ד"ר נטלי אקון

להלן ציטוט של ד"ר נטלי אקון, שנארה לי ראוי לשלב בפיסקה "מעמד השפה הערבית בישראל" בערך זה. אשמח לשמוע דעות נוספות בעניין, --בן נחום - שיחה 20:40, 26 באוקטובר 2019 (IDT).

ד"ר נטלי קון תיארה את המצב הקיים במאה ה-21: ” השפה הערבית היא השפה הדומיננטית במרחב התרבותי המשפחתי, הקהילתי והיישובי של ערביי ישראל, ולרוב היא השפה הבלעדית במוסדות הערביים הממומנים על ידי המדינה. דוברי הערבית זוכים בכל הזכויות הלשוניות הקיבוציות הנדרשות לשמירה על תרבות נפרדת... ברמה החוקתית-משפטית בני המיעוטים זכאים בעיקר לזכויות פרט... דוברי הערבית זוכים באוטונומיה לשונית במרחבי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות; מקבלי ההחלטה בענייני שפה אינם שר חינוך יהודי או מועצת פדגוגית יהודית, אלא פורום ייצוגי חינוכי-מנהלי ערבי בעל חופש פעולה מוחלט...” אך עם זאת העברית היא השפה העיקרית בתחום ההשכלה הגבוהה בקרב ערביי ישראל, וגם שפה מרכזית אצלם בעולם התעסוקה וביחסיהם עם רשויות השלטון שאינן מוניציפליות.

זהו ציטוט שמקומו בערך המורחב, מדיניות לשונית בישראל, ודי בקישור לערך מורחב זה. דוד שי - שיחה 22:24, 26 באוקטובר 2019 (IDT)

שיבוש מונחים כתוצאה משיקולים פוליטיים

בפיסקה "אלימות ישראלית נגד ערביי ישראל". נכתב: "האגודה לזכויות האזרח בישראל דיווחה על "עלייה דרמטית" בגזענות נגד ערביי ישראל..." הביטויים לא ברורים לי ממש. אם וכפי העולה מן הדף מדובר בלאום, ובמאבקים בין שני לאומים, אזי שכל פיגוע או ניסיון אלימות אחד כלפי השני אמור להיות מוגדר, כלאומי (או לאומני, על אף שאין הבדל משמעותי בשורש המילה מלבד הטייה שונה), ולא כגזעני, 'גזענות' הינה גילוי יחס שלילי ולא שיוויוני כלפי אדם רק מעצם היותו מגזע נחות יותר בעיניו. לא כן היא הלאומנות, בה האדם מגלה יחס שלילי ואלים כלפי השני מעצם היותו בן ללאום אחר על רקע ראייתו כאויב. לטעמי כל ההחלפה הזו של המונחים "גזענות" ו"לאומנות" או "לאומיות" (שכאמור הם הטיות שונות לאותו השורש) הינם שיבוש שניתן לשער שנוצר בהשפעות פוליטיות.--2A01:6502:D597:3EFB:ED55:3EFA:DF37:EC2B 17:08, 24 במאי 2021 (IDT)

אם כך דיווחה האגודה לזכויות האזרח, הרי שאת הטענה הזאת יש להפנות לאגודה. מלבד זאת, אלימות לאומנית יכולה להיות גם בעלת אופי גזעני. Liad Malone - שיחה 17:59, 24 במאי 2021 (IDT)

אוקיי. צריך גם לפנות לאגודה, אבל לא היא היחידה המחליפה בין המונחים ולא היא שהמציאה את ההחלפה הלא נכונה הזו, אני מדבר על דבר עקרוני, שראוי שיתוקן ויושם אליו לב!

באשר לטענתך, ש"אלימות לאומנית יכולה להיות גם בעלת אופי גזעני", למה כוונתך? שתיתכן אלימות על רקע לאומני וגם על רקע גזע?!

אולי זו טענה שצריך לבדוק אותה היסטורית. אבל בכל אופן לא נראה שזה מצדיק עירוב בין המונחים ללא אמות מידה ושיקול דעת ברור. הבחנה שלדעתי לא נעשית!

בכל אופן לדעתי האישית שנראה כי אם תעמוד במבחן תוכח כנכונה היא, שהאלימות בין הצדדים בעלת אופי ברור ומובהק של לאומנות וצד הגזע זניח עד לא קיים בנידון.--2A01:6502:D597:3EFB:31AE:F358:88E2:74DD 13:50, 25 במאי 2021 (IDT)

אכן, כוונתי שלאומנות בהחלט יכולה לעתים לגלוש לגזענות. זה לאו דוקא או זה או זה. מסכים איתך שבשיח ציבורי והפוליטי קיים עירוב ובלבול, לעתים קרובות מכוון, בין המונחים. אבל במקרה שהעלית מדובר על ציטוט (ישיר או עקיף, לא בדקתי) של האגודה לזכויות האזרח, ולכן יש להקפיד להיצמד לדיווח שלה. זה לא אומר כמובן שהדיווח שלה הוא זה שצריך להכתיב את המונחים לאורך הערך בויקיפדיה. Liad Malone - שיחה 14:53, 25 במאי 2021 (IDT)

גזענות היא שנאה / אפליה / אלימות כלפי קבוצה שאינה מוגדרת בהכרח לפי מאפיין גופני כמו צבע עור. הערך en:Hispanophobia בויקיאנגלית העוסק בפגיעה ובאפליה נגד אמריקאים שמוצאם באמריקה הלטינית (ממש לא קבוצה "גזעית") נכלל בקטגוריה "גזענות". יורם שורק - שיחה 19:21, 25 במאי 2021 (IDT)

על סמך מה אתה קובע את זה? לאומנות זה דבר אחד וגזענות זה דבר אחד! ואם גם שם החליטו לערבב בין המונחים זה לא ישנה את התופעות שהם מובחנות בהחלט. ובכל אופן הערבוב בין המונחים ביחס לערביי ישראל בא להטות את המלחמה בין השניים, ממלחמה לאומית להפליה גזענית, דבר שאינו בהכרח נכון! מבחינה חוקית יש הבחנה מוגדרת בין המונחים. כך לדוגמא גילוי יחס שלילי כלפי לאום אינו חמור ולעיתים אף מותר במסגרת מסוימת (כך לדוגמא חוק הלאום אינו גזעני, ולעומתו אם היה חוק שהיה קובע זהות מדינה ביחס לצבע עור, זה היה נחשב גזעני ולא חוקי), בעוד גילוי יחס שלילי כלפי גזע בעצם היותו גזע נחות הינו אסור ואסור לו לבא לידי ביטוי!--2A01:6502:D597:3EFB:A5FE:59EE:FB11:4954 14:12, 26 במאי 2021 (IDT)

אם הביטוי מובא כמצוין במקור, זו ההסתמכות על המקור. אין פה דבר בלנסות להצהיר על ערך המילה 'דרמטית'. וגם לא לטעון לכאן או לכאן. על הקורא להבין שהגדרת המהו דרמטי בתוך ערך זה, זה לשיטת המקור שמביא את הביטוי וככזה יירשם כציטוט (ולא כהערכה סמנטית אבסולוטית). לצורך איזון, ניתן אולי להביא מקור אחר או נוסף הסותר את הנתון. אם כזה קיים ומאומת בסימוכין. 192.116.127.82 18:38, 8 בפברואר 2022 (IST)

דיווח שאורכב ב-07 ביולי 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בתבנית המופיעה בתחילת הערך, נתונה התפלגות הדתות של ערביי ישראל. סכום האחוזים הוא 100.4%.

זו טעות סכימה סבירה. בורה בורה - שיחה 03:16, 7 ביולי 2021 (IDT)

חוסר פרופורציה

אין כאן כמעט מילה על מספר גדול של פיגועים, אנטישמיות גבוהה וחתירה תחת קיומה של מדינת ישראל, ולעומת זאת יש הרחבה בעניין אלימות ישראלית נגד ערביי ישראל, גם מה שמוזכר, היחס מקבל ולא מגנה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A045:CF07:266C:7245:86B5:3711 01:54, 25 ביולי 2021 (IDT)

מחיקת הקישור למאמר "ישן"

לא ברורה לי מחיקה הקישור למאמר ה"קצר של עיתונאי מ-2016, שתקף לזמנו בלבד." https://www.maariv.co.il/journalists/Article-526313 העובדות מוכיחות: המגזר הערבי רוצה להיות חלק ממדינת ישראל - חלק גדול מההפניות והציטוטים בערך זה קודמים ל-2016 למען האמת. הקישור משלים את התמונה בפרספקטיבה היסטורית משום שמאמר סוקר את התפתחות היסטורית של היחסים בין שתי הקבוצות. לפי ההגיון שלך לאחר "אירועי 2000" אני צריך להמנע מהוספת התייחסות לפרוייקטים של דו-קיום כמו נווה שלום ואחרים, כי מה הטעם? Ommnia - שיחה 14:06, 15 בדצמבר 2021 (IST)

ראה את שאר הפריטים המופיעים ב"לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים". מדובר בספרים או במאמרים בעלי משקל אקדמי, או שהם רחבי יריעה. אתה הוספת טור קצרצר של עיתונאי מלפני קרוב ל-6 שנים, שנפתח במשפט "רצף האירועים והפיגועים שהתרחשו בשבועות האחרונים". כלומר, הוא נכתב בתגובה לאירועים מאד ספציפיים. לכן אין מקום ל"מאמר" הזה באחד משני הפרקים הללו. לכתוב על טור הדעה הקצר הזה שהוא "סוקר את התפתחות היסטורית של היחסים בין שתי הקבוצות" נשמע קצת כמו בדיחה, במקרה הטוב. אבל זה לא אומר שלא ניתן להשתמש בו כמקור בצורת הערת שוליים לגבי פרטים ספציפיים (בהתייחס לטענתך ש"חלק גדול מההפניות והציטוטים בערך זה קודמים ל-2016"). תוקפה של "הפרספקטיבה ההיסטורית" שיש בטור הזה, פג בהתחשב במאורעות ואירועי 2021. Liad Malone - שיחה 15:02, 15 בדצמבר 2021 (IST)

זו דיעה, לא קביעה היסטורית. חלק מוחלט של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראלי אינו ולא היה מעורב באירועים ולכן הקביעה שאתה חוזר אליה נשמעת פטליסטית. חשבתי שאנחנו לא בעסקי דיעות אישיות. בכל מקרה, פרשנות היא חלק מהעבודה ההיסטורית. כל דבר שאתה קודם בדף הזה הוא פרשנות, בדיוק כמו כל דבר שאתה משמיט. מקבל את הערה שלך. ממילא התכוונתי להוסיף תת פרק על פרוייקטים של דו-קיום. העובדה שהם חסרים, כמו שאמרתי, מעידה על המגמה הפוליטית של מי שעוסקים בכתיבת רבים מהערכים הללו. זו בעייה לדעתי. Ommnia - שיחה 15:07, 15 בדצמבר 2021 (IST)

הפרק:סטטוס משפטי ופוליטי, הקביעה: מדינה יהודית (חסר דמוקרטית)

הנוסח הנוכח: הכרזת העצמאות הודיעה על הקמת מדינה יהודית בה יתקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני, ללא הבדלי דת, גזע או מין.

הנוסח המוצע: הכרזת העצמאות הודיעה על הקמת מדינה יהודית ודמוקרטית בה יתקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני, ללא הבדלי דת, גזע או מין.

לפי קביעת השופט ברק, הדגש הוא על דמוקרטית (שלא צורף במקרה זה) ולא יהודית (אלא במובן המשתמע של דמוקרטי, שכן לכשעצמו מ"יהודית" משתמע לא דמוקרטית).

איך מפרש בג"ץ את המושג "מדינה יהודית": במה היא "יהודית" ובמה היא לא? לפי השופט ברק,

אין המשמעות של "מדינה יהודית" אלא: ערכים דמוקרטיים שמגיעים מעולם המורשת וההיסטוריה היהודית. הא ותו לא.

דיון: https://www.alysefer.com/jewishstate

זאת גישתו של ברק. שופט גדול ומשפיע על מערכת המשפט הישראלית, אבל זוהי עדיין רק גישתו של ברק. Eladti - שיחה 13:20, 4 בינואר 2022 (IST)

לחידוד השאלה, על מה נסמך הניסוח הקיים "הקמת מדינה יהודית"? דיעה פרטית? Ommnia - שיחה 13:28, 4 בינואר 2022 (IST)

אני לא מבין מה הבעייה. בהכרזת המדינה לא מוזכרת המילה ״דמוקרטית״ אלא מדובר על שוויון. העם העברי והתנועה הציונית הקימו מדינה ״יהודית״ כי כך רשום בהחלטת האו״ם. וכך אכן כתוב במשפט הפותח את הפיסקה. Shannen - שיחה 16:13, 4 בינואר 2022 (IST)

זו כבר פרשנות רגרסיבית. המסמך המקורי היה הצהרתי וקבע את אופיה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכמדינה דמוקרטית על בסיס עקרונות הצדק, השוויון, החירות ושאיפת השלום. מפנה אותך לערך באנציקלופדיה, למקרה שזה חדשות. לא ייתכן ששני ערכים יקבעו שני נוסחים שונים מאוד. ישראל היא מדינת העם היהודי, לא מדינה "יהודית" במובן הדתי. ההבהרה של ברק מסבירה זאת באופן חד משמעי, אף שזו לא הנקודה.

שים לב לפרק "התפתחויות בחקיקה" כי מה שכתוב כאן כרגע מטעה.

המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" בנוסחו המוכר הופיע לראשונה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו ב־1992 ותוקנו ב־1994. בחוקים אלו נאמר במפורש שמטרתם "לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בשנת 2002 תוקנה גם ההגדרה בחוק יסוד: הכנסת בהתאם לנוסח זה. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מוזכרים בחוקים נוספים: חוק התרבות והאמנות, חוק חינוך ממלכתי, חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, חוק יסודות התקציב, חוק שירות אזרחי, חוק שירות לאומי-אזרחי, חוק המפלגות, חוק השידור הציבורי הישראלי וחוק החולה הנוטה למות. Ommnia - שיחה 16:31, 4 בינואר 2022 (IST)

כנראה היינו שכיתות שונות ב"אזרחות" בבי"ס. בהכרזת המדינה (לא העצמאות) לא כתובה המילה "דמוקרטית". יתרה מכך - עיון בטיוטות מראה שהמילה הושמטה במכוון. אפשר להתפלפל ולהסביר מדוע. אך אנו דנים מה רשום במשפט הראשון בפיסקה הנדונה. וכך אכן כתוב שם. Shannen - שיחה 19:23, 4 בינואר 2022 (IST)

סתירה בין נתונים בפרק פשיעה וטרור

בפסקה הראשונה מובאת טענה שמתבססת על נתונים: ד"ר אלבז חקר את מאפייני הסיקור של האזרחים הערבים בהקשרים ביטחוניים וגילה שקיים ייצוג יתר של המיעוט הערבי בפעילות עוינת, זאת בניגוד לנתונים, אשר לפיהם, אחוז ההרשעה של הערבים בבתי המשפט שולי ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית.

אבל הנתונים עליהם מתבססת הטענה סותרים את הנתונים המובאים בהמשך בפרק "מאפייני הפשיעה", למשל: לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, בשנת 2011 היו ערבים מעורבים ב־67% מהרציחות בישראל, 70% מניסיונות הרצח, 38% מן התקיפות החמורות, 36% ממעשי השוד ו־52% מההצתות.

לכאורה הטענה מבוססת על נתונים מסולפים, או שלא הבנתי אותה?

אלבז מדבר על ייצוג יתר שנובע שקשור בפער בין חשד ובין הרשעה בפועל. ההרשעות בפועל נמוכות יותר מאשר העמדה לדין בשל חשד. אם היית מצטט את כל המשפט במלואו, זה די ברור: "פי הדו"ח, בשנת 2009, ערבים, המהווים כ־20% מאזרחי ישראל, היו 41% מכלל החשודים בתיקי רצח; 36% בתיקי ניסיון רצח; 36% בתיקי תקיפה חמורה; 41% בתיקי הצתה; 36% בתיקי שוד וב־43% בתיקי שוד בנסיבות מחמירות." אלבז, לעומת זאת, טוען ש: "אחוז ההרשעה של הערבים בבתי המשפט שולי ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית". למעשה המשפט השני מחזק את טענתו אם העיתונות אכן מתבססת על סטטיסטיקה של העמדה לדין ולא על הרשעות. Ommnia - שיחה 20:05, 31 במרץ 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־ערביי ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Beduim/Razional/NetunimStatistim/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210421091639/https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Beduim/Razional/NetunimStatistim/ לכתובת המקורית.
• https://unifil.unmissions.org/sites/default/files/20170113presskit.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210814061451/https://unifil.unmissions.org/sites/default/files/20170113presskit.pdf לכתובת המקורית.
• http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200529090444/http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:52, 31 באוקטובר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בערביי ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://cepr.org/sites/default/files/policy_insights/PolicyInsight78.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190327170809/https://cepr.org/sites/default/files/policy_insights/PolicyInsight78.pdf לכתובת המקורית.
• http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1802&CategoryID=550&Page=1 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20111119202346/http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1802&CategoryID=550&Page=1 לכתובת המקורית.
• https://www.regthink.org/articles/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180620084553/http://www.regthink.org/articles/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:45, 21 בנובמבר 2022 (IST)

עדכון 2023

שלום רב

אני חושב שכדאי לעדכן את הנושאים הבאים (חלקם חסרים חלקם אינם מופיעים בצורה תקינה או הוגנת):

1. חוק הלאום (שאינו מוזכר) ששינה את היחס של מדינת ישראל כלפי הערבים - אין התייחסות כלל - בוצע (V)

2. ערביי ירושליים המזרחית מקבלים פסקה נפרדת אך מתעלמים מהם בטבלת ריכוז מספרי הערבים בערי ישראל - בוצע (V)

לדעתי אין צורך בפרק נפרד כ"נפה גיאוגרפית" - אלא להעביר את התוכן לפרק ההיסטוריה. הם תושבי ישראל ולכן חלק מישראל. לדעתי הטקסט בפרק "אזורי מגורים" ארוךל ומייגע, ויש שניה אח"כ טבלה עם אותם נתונים. מעוניין להוריד את הטקסט המיותר.

2. ב. שינוי שמות של מקומות בארץ מערבית לעברית ( כעובדה טכנית, לא כדיון פוליטי ).

3. הניסוח כרגע מחביא (במכוון?) את העובדה שערביי י-ם המז' אינם בעלי זכות הצבעה לכנסת

3.א רשום תחת ערביי י-ם פירוט אילו דברים הם יכולים לעשות אך חסר הסבר מפורש שהם לא יכולים להצביע.

3.ב גם בפרק הזכויות כלל לא מופיע הנושא, רק רשום שכל האזרחים יכולים להצביע (והם תושבים). ההבדל בין תושב ואזרח לא ברור.

3.ג אני מסתקרן אם יש רפרנס שמצביע מי בחר שלא לתת להם אזרחות אלא רק תושבות (ויצר קבוצה שהיא ערבי סוג ב' מול כל ערבי אחר)

4. רשום כלכלית המצב של ערביי ישראל "אינו טוב". זה לא מידע אובייקטיבי. ניתן להפנות לנתונים מהלמ"ס לגבי השתכרות משק בית לפי מגזר ולפי עשירונים של היישובים הערביים. במקביל, יוקר המחיה ביישובים אלו נמוך יותר, אם יש מידע מנורמל (כוח קניה) זה יהיה נחמד.

5. בניית מצפים (תקופת שרון) מסביב ליישובים ערבים בגליל (כעובדה, לא כדיון פוליטי)

6. גיבורי TV \ תרבות ערבים ישראלים (אולי פספתי?)

7. תופעת נישואים מעורבים יהודים-ערבים

8. אחוז הערבים שיודעים עברית, וההפך (ומגמות)

9. תמונות מיישובים ערביים ישראליים

10. פרעות הר הבית 2021, 2023

11. ערים מעורבות - מגמת הפיכת כרמיאל לעיר מעורבת בימים אלו (ויש יהודים ששוכרים בעוספיא - היו כתבות ב-TV)

12. נתוני תוחלת חיים ומוות מפשיעה בהשוואה ליהודים

13. בנתונים המספריים במסמך יש לציין תאריך או לפחות שנה רלוונטית - ממתי הם

14. אוכל (שפים, מסעדות מפורסמות וכד')

מתכוון להתפשיל שרוולים בקרוב. אשמח אם יש הערות לפני.

המטרה לכתוב על הנ"ל בצורה מדוייקת ולא פוליטית (משימה קשה בימים אלו). Vollach - שיחה 23:55, 13 באפריל 2023 (IDT)

תחבורה ציבורית

היי HofEz96, יש לי קושי עקרוני עם החלפת מידע עם מקור במידע בלי מקור. האם תוכל לספק מקורות לפסקה ולסגור את הפינה הזאת? איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:48, 22 בנובמבר 2023 (IST).

איש השום (HaShumai) יש סיבה שלא שמתי שום מקור. כי יש כל כך הרבה יישובים ערביים שנעשה בהם שיפור שירות. ואני לא יודע איזה מקור מתאים לכך. כי כל מקרה לגופו. למשל ב-2022 חנכו לראשונה שירות עירוני בטייבה וטירה. האם לציין מקור רק לזה זה מספיק? כי אין מקור אחד שאומר "השירות לערבים השתפר". זה נעשה בפעימות קטנות בכל הארץ. --HofEz96 - שיחה 01:55, 22 בנובמבר 2023 (IST)

בינתיים עלה בדעתי שאין סיבה לא להחזיר את המקור כי השארת חלק מהטענה שלו, שזה מרכך את העניין המרכזי שהעליתי. הסתקרנתי מתגובתך וקצת חיפשתי והוספתי איזה 2 מקורות למגמה הכללית שהתייחסת אליה. אם יהיה לך רעיון נוסף למקורות משלימים נוספים הרי זה משובח. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:44, 24 בנובמבר 2023 (IST)