שיחה:ראש השנה

הצעה קטנה

מציע לקשר כפי שעשו במקדוניה לדף אחר:פירושונים/1 בינואר/מאמר: ראש השנה בתרבויות אחרות/וכו' כי על פי מה שכתוב פה אפשר לחשוב שכל האנשים שחוגגים את ראש השנה מסביב לעולם חוגגים את החג היהודי... לחלופין, להעביר את ראש השנה, לראש השנה(חג), ובערך ראש השנה לרשום על חגיגות ראשי השנה בתרבויות שונות בעולם.

הצעה לא טובה. רב קוראי ויקי העברית מתכוונים לחג היהודי. גילגמש 11:27, 15 ספט' 2004 (UTC)

לא מדובר על דף פירושונים אלא על הפניה בראש הערך. רעיון מצוין, לכשיהיה ערך על ראש השנה בתרבויות שונות. נדב 11:35, 15 ספט' 2004 (UTC)

אם כך אני בעד. פשוט לא הבנתי את כוונת הכותב. גילגמש

יום דין ויום המלכה

קשה לקבוע באופן חד משמעי מה היחס בין צד הדין שבראש השנה ובין צד ההמלכה שבו. מה עוד שבתור אנציקלופדיה צריכים לתת פתח לתפיסה המחקרית שרואה תהליך של התפתחות בדברים. לכן הייתי מציע להסתפק בציטוטים, ללא חוות דעת. שן שש זעם

יום ההכתרה של הקב"ה כמלך העולם

על פי המסורת, בראש השנה מוכתר אלוהים למלך העולם. זהו אחד ההסברים לתרועה ולשמחה המאפיינים את החג, בהיותם תואמים את הנהוג בטקסי הכתרה שבהם קבלת המלך נעשית בלבוש חגיגי, בשמחה ובתרועת חצוצרות.

מישהו יכול להביא מקור למסורת זו שבראש השנה מוכתר אלוהים למלך העולם?--נריה הרואה 23:55, 14 פבר' 2005 (UTC) אני מתכוון למחוק פסקה זו לגבי "יום ההכתרה", אם לא יובאו ראיות לנכונותה. אני מעולם לא שמעתי על מושג כזה - הכתרה של אלוהים... (מעניין אותי מי מכתיר אותו...) --נריה הרואה 09:13, 15 פבר' 2005 (UTC)

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף טז עמוד א: "אמר הקדוש ברוך הוא... אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות, כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר". זה נמצא גם בתפילות ראש השנה ובפיוטים. ראה גם באמצע המאמר כאן: [1]. נתנאל 09:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

תודה! --נריה הרואה 18:16, 15 פבר' 2005 (UTC)

מועד ראש השנה

זה כלל לא משנה כמה רקונסטרוקטיבים או רפורמים יש בא"י. הערך הוא על ראש השנה, וראש השנה חל לא רק בא"י ולא רק ביהדות האורתודוקסית או הקונסרבטיבית. נקודת מבט נייטרלית מחייבת את הצגת כל הדעות בנושא. לכן החזרתי את הפסקה בתוספת תיקון קל להבהרה.--נריה הרואה 09:17, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני תומך בנריה במקרה זה. אני לא רואה פגיעה בכך שמזכירים את הרפורמים. הויקיפדיה היא לא רק על ישראלים. יש מספיק רפורמים בארה"ב. גילגמש • שיחה 10:05, 15 פבר' 2005 (UTC)

ניסוחו הנוכחי של הערך מטעה את הקורא, משום שכל הזרמים ביהדות, גדולים וקטנים, מתוארים בו בשוויוניות גמורה, ולמעשה אפילו תוך העדפת הזרם הזעיר של הקראים. ראוי לתת את התיאור בצורה שמשקפת את המציאות, ולא בצורה שבוראת מציאות. אני מסכים עם הערתו של שש"ז בדף השיחה שלו: תסכים איתי שאין מקום לכתוב בראש הערך: האתיאסטים מציינים את ראש השנה אפס ימים' ", אבל רוצה להוסיף שיש מקום לכתוב על מנהגי החג של החילונים, כאשר יש בהם ייחוד, למשל המנהג לרכב על אופניים ביום הכיפורים. יש לזכור שבישראל החילונים הם הקהילה היהודית הגדולה ביותר. דוד שי 10:58, 15 פבר' 2005 (UTC)

אין לי בעיה עם זה, אבל מהצד השני לא נכון למחוק את הקראים לחלוטין. גילגמש • שיחה 11:00, 15 פבר' 2005 (UTC)

ערכתי, ובוודאי שלא עלה בדעתי למחוק את ההתייחסות לקראים. דוד שי 11:07, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני לא כותב כדי לציין את דעות הקראים, זה יהיה לא נכון לחשוב כך. מטרתי היא להפוך את הערך לטוב יותר מדוייק יותר ונייטרלי יותר - ערך שלא מציג רק את הדעה האורתודוקסית ומחשיב רק אותה בגדר "יהדות" למרות שהיו כותבים שהיו רוצים שכך יהיה.

הפסקה היתה בנויה בצורה ההיגיונית ביותר שהייתה יכולה להיות:

תחילה היא ציינה את החוק המקראי בנושא, ובעקבות כך את דעות הקראים.

לאחר מכן היא הביאה את ההלכה הרבנית, את תהליכי התפתחותה ואת הגורמים לכך.

ובסוף היא מציינת את תהליכי ההתפתחות הסופיים של ההלכה, לצג האורתודוקסי והקונסרבטיבי מזה ולצד הרפורמי מזה שהם שלב מאוחר יותר בהתפתחות ההלכה.

ההבדל באי ציון ההערה 'האתיאסטים מציינים את ראש השנה אפס ימים', הוא שהאתיאיסטים אינם נחשבים ואינם מחשבים את עצמם למחזיקים בדת היהודית. --נריה הרואה 16:54, 15 פבר' 2005 (UTC)

מהנוסח שלך עולה שמספר הקראים דומה ליחס היהודים האורתודוקסים, דבר שאיננו נכון. אי אפשר לתת משקל שווה לקראים ולאורותודוקסים כי קראים הם מיעוט קטן. גילגמש • שיחה 17:05, 15 פבר' 2005 (UTC)

על איזה נוסח בדיוק אתה מדבר?

בכל מקרה, לכן עדיף הנוסח שלי מכיוון שהוא סוקר את הגישות לפי התפתחותן ההיסטורית --נריה הרואה 19:27, 15 פבר' 2005 (UTC)

אם כוונתך הייתה להציג את הגישות לפי התפתחותן ההיסטורית, ראוי היה לציין את הגישה במשנה ובתלמוד, שקדמו לגישת הקראים, ורק לאחריהם את גישת הקראים. לא כך היה כתוב הנוסח שלך, ולכן ערכתי אותו כפי שערכתי. דוד שי 19:40, 15 פבר' 2005 (UTC)

לפני המשנה יש את התורה. ולכן דעות המבוססות עליה צריכות להיכתב ראשונות. --נריה הרואה 19:44, 15 פבר' 2005 (UTC)

ההערה האחרונה שלך היא היא סלע המחלוקת בין היהדות לקראות!!! בעיני היהדות המשנה אינה באה אחרי המקרא אלא היא חלק בלתי נפרד ממנה ומכילה בתוכה דברי ביאור למקרא ולא "תוספות והתפתחויות" כדבריך. בברכה Shayakir 19:50, 15 פבר' 2005 (UTC)

קודם כל דייק: "סלע המחלוקת בין היהדות הרבנית ליהדות הקראית".

הדברים שאמרת נכונים אבל לא מדוייקים.

לפי ההשקפה הרבנית המשנה אינה חלק בלתי נפרד מהתורה. המשנה אינה חלק מהתורה גם לפי ההשקפה הרבנית. יותר נכון להגיד שלפי ההשקפה הרבנית התורה שבעל פה ביסודה היא חלק בלתי נפרד מהדברים שנאמרו למשה בהר סיני, ושהתושב"ע מכילה דברי ביאור לתורה שבכתב. אולם התושב"ע כוללת גם דברי חכמים שקיימים בכל זמן, שלפי ההשקפה הרבנית חובה להקשיב להם, מתוך הפרשנות שלהם לפסוק "ועשית ככל אשר יורוך". התפתחות קיימת ולכן המחלוקת בשאלה כמה ימים יש לקיים את ראש השנה בא"י שנפתרה רק בימי הביניים. --נריה הרואה 20:02, 15 פבר' 2005 (UTC)

דעות יש לכתוב לפי סדר הופעתן. גם היהדות וגם הקראות מתבססות על התורה. אין בידינו דעות של קראים לפני ענן בן דוד, שפעל מאות שנים לאחר חתימת התלמוד, ולכן המשנה והתלמוד קודמות לקראות. נריה, אל תיתן לתפיסת עולמך לעוות את העובדות. דוד שי 20:10, 15 פבר' 2005 (UTC)

לא אכנס לדיון הזה כרגע, מפני שאני לא רוצה לסטות יתר על המידה. בכל מקרה היהדות הקראית מבוססת על התורה בלבד והתורה קדמה באלפי שנים לחתימת התלמוד. אני חושב שהזכרת דעת הקראים לאחר אזכור דעת התורה, תוך כתיבה שהקראים מתבססים על פשט התורה היא הפתרון. --נריה הרואה 20:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

ראשית לדעתי אין בין קראות ליהדות שום קשר ולכן הביטוי יהדות קראית אינו הגיוני בעיניי

ולהמשך דברייך היהדות מכירה במשנה כ"תורה שבעל פה" גופא כולל דברי החכמים !!! בברכה Shayakir 20:13, 15 פבר' 2005 (UTC)

שי, אני חייב למחות. היהדות הקראית הייתה בעבר פלג נכבד של בני עמנו, שבשעתה כמעט משכה אחריה נתח גדול מהיהודים. בסופו של דבר כוחה דעך מסיבות שונות, וכיום נמנים עליה רק מעטים, אבל בוודאי שהיא חלק מהיהדות ותולדותיה הם חלק מההיסטוריה היהודית. במזרח אירופה אומנם קם פלג שהתנכר ליהדותו ואף היו בו שסייעו לנאצים במידה כזו או אחרת, אולם לא כך הדברים לגבי כל הקראים. שש"ז 20:18, 15 פבר' 2005 (UTC)

טענותיך מוכרות אך ציינתי כי בעיניי כך הדבר.. זכותי אתה לא חושב כך? Shayakir 20:27, 15 פבר' 2005 (UTC)

זכותך לחשוב כרצונך, וזכותי להביע את מחאתי. בוודאי שאני רואה את הקראים כיהודים. קראתי בזמנו ראיון שפורסם עם יוסף דביר, דובר העדה, ומאוד התפעלתי מהפתיחות שלו, מהסובלנות שלו ומהפטריוטיות היהודית שלו שש"ז 20:37, 15 פבר' 2005 (UTC)

שש"ז, באיזה צד של המגרש אתה משחק???? :-)

אני לא משחק. אני השופט, ואם משרה זו תפוסה בויקיפדיה כבר על ידי מישהו אחר, אז אני הקוון שש"ז 20:50, 15 פבר' 2005 (UTC)

ניסיון להימנע ממלחמת עריכה

המשתמש זעם, משחזר עריכות למאמרים ללא כל סיבה או נימוק תוך שהוא מכנה אותם "השחתה". יש לציין שהוא מודע לקיומם של דפי שיחה ולכך שניתן לפתור מחלוקות בדיון.

אני מזמין אותו לכתוב את הערותיו הרציניות והמלומדות כאן בדף השיחה במקום לשחזר כמו ילד קטן. --נריה הרואה 20:09, 15 פבר' 2005 (UTC)

בניגוד לדברים שכתב נריה בתקציר "ניסיון להגיע להסכמה", היה זה למעשה ניסיון להחזיר את הדף לצורה שנריה רוצה לתת לו, בניגוד לדעה המפורשת של שש"ז ושלי. אף שאין זו השחתה, אין בכך נימוסים טובים, ולכן אני מצטרף למעשהו של שש"ז, אך לא לתיאור שהעניק לו. דוד שי 20:29, 15 פבר' 2005 (UTC)

עיין בהיסטוריה וראה שיש הבדל בין מה שכתבתי בהתחלה לבין העריכה השניה.

בכל זאת אני חושב שכדאי לדון בדבר עניינית. --נריה הרואה 20:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

עניינית אני מבקש להקפיא ערך זה ליממה אחת. היום התקוטטנו די, ננוח ומחר נחזור בראש נקי. דוד שי 20:42, 15 פבר' 2005 (UTC)

יתכן שיש בינינו מחלוקות, אבל לגלגל אחורה, תוך מחיקת כל השינויים בלי יוצא מן הכלל זה לא הפתרון. גם אם יש שם דברים שאיתם אתה לא מסכים, אני בטוח שיש בפשרה האחרונה שלי עובדות שאין מנוס מלציינן. עובדות שלא קשורות כלל לנושא הקראי.

אנא בדוק את כל ההבדלים בין הפשרה שלי לפשרה היותר פושרת שלך :-) וציין את הבעיות. --נריה הרואה 20:46, 15 פבר' 2005 (UTC)

מצאתי הבדל אחד של טעם בין גרסאותינו, והוספתי אותו לגרסה המוגנת. לפני שנים רבות ביקרתי בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE), וכשיצאתי ראיתי דוכן נקניקיות אחד ויחיד, ועליו שלט המודיע שיצרן הנקניקיות הוא Hebrew National. מייד הבנתי שהיהדות האורתודוקסית שולטת בכלכלה העולמית. אם כך הדבר, הרי מובן מאליו שהיא שולטת בחקיקה בישראל, ואין צורך לציין זאת כאשר עוסקים בחקיקה זו. דוד שי 21:44, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני מקווה שאתה צוחק. :-) --נריה הרואה 21:52, 15 פבר' 2005 (UTC)

ההבדלים

רשימת הנושאים אותם צריך לשנות בערך, לאחר שהערך גולגל אחורה:

1. "לעומת זאת ההלכה הרבנית קובעת" - נמחק. לפחות פעם אחת צריך לציין שמדובר בהלכה הרבנית במיוחד כשמזכרים את היהדות הקראית.
2. (היום השני נקרא יום טוב שני של גלויות - ראה להל"ן) - נמחק. זהו פרט חשוב המסביר מהו היום השני.
3. "ושניהם אסורים במלאכת עבודה." - נמחק. זהו פרט חשוב שמראה שמעמד שני הימים מבחינת איסורי מלאכה זהה, וצריך להוסיפו.
4. "המבוססים בנושאי דת על ההלכה האורתודוקסית" - נמחק. חשוב להדגיש שהחוקי מדינת ישראל רואים בהלכה, את ההלכה לפי הפרשנות האורתודוקסית שלה.
5. "המקבלות את ההלכה הרבנית אך דוגלות בהתאמתה לתנאי הזמן בהם למשל כבר לא מקדשים על פי ראיה" - נמחק. חשוב לציין את הסיבה לדרך הרפורמים.
6. הפסקה על היהדות הקראית הועברה מיד לאחר ההלכה הרבנית. מאחר והקראים אינם מקבלים את ההלכה הרבנית ולעומת זאת הרפורמים כן ניתן להעביר פסקה זו לסוף. --נריה הרואה 21:52, 15 פבר' 2005 (UTC)

תשובות (על פי סדר השאלות):

1. כבר טענתי במקום אחר שהלכה סתם בויקיפדיה, כמו בישראל בכלל, היא ההלכה הרבנית. העובדת שההלכה הקראית שונה כתובה במפורש בערך, וממילא הקורא מקבל את המסר שאתה רוצה להעביר.
2. יום טוב שני של גלויות מוזכר בהמשך הערך. אין צורך לתת הפניה אליו (ראה מאמרו של אדסחר דייקסטרה).
3. הוספתי.
4. כבר הסברתי שמן המפורסמות שחוקי מדינת ישראל מבוססים על ההלכה האורתודוקסית, ואפשר להוסיף זאת בערך העוסק בחקיקה בישראל.
5. איני בטוח שזאת הסיבה. ראוי להרחיב את הערך יהדות רפורמית כדי שנבין את דרכם בקביעת הלכה.
6. לא הבנתי האם אתה מצביע על בעיה, או רק מסכים עם איתו

ושאלה קטנה של סקרנות: האם אתה באמריקה כעת?דוד שי 06:23, 16 פבר' 2005 (UTC)

תשובות לתשובות

1. ואני כבר טענתי שלא יזיק להזכיר זאת שוב, אלא הדבר מוסיף דיוק, שהרי יש הלכות שאינן רבניות. ולא ברור שבישראל בכלל הלכה היא ההלכה הרבנית.
2. מקובל עלי.
3. טוב מאוד.
4. אם מזכירים כאן את העדפת ההלכה האורתודוקסית יש להביא את הסיבה לכך.
5. ראוי להרחיב.
6. טענתי שכדאי להעביר את המשפט על ההשקפה הקראית לסוף, אבל זה לא עקרוני.

כן, אני בסן פרנסיסקו. --נריה הרואה 06:37, 16 פבר' 2005 (UTC)

קיבלתי את עמדתך בסעיף 4. כיוון שאני בתל אביב, הגיע הזמן שאתחיל בעבודת יומי, ולכן אפסיק כאן, מה גם שדומני כי הגענו לעמק השווה.דוד שי 06:46, 16 פבר' 2005 (UTC)

שינויים

לאחר עבודת בילוש קטנה התברר לי שבעל הכתובת 80.179.95.174 הוריד ב24 לדצמבר 2004פסקה שלמה וחשובה של מנהגי ראש השנה, שטרחנו עליה קשות, והיוותה כמעט חצי מהערך, מבלי לציין מדוע עשה זאת בהנף יד ומבלי שתהיה לו סיבה טובה ומבלי שהיה כל דיון על כך. בעיני זה נראה קרוב להשחתה. מעניין שאף אחד לא שם לב. יותר ויותר אני משתכנע שנזקם של משתמשים אקראיים מרובה מנזקם. לא סביר שמישהו שמשתתף בערך יחזור לכל ערך על מנת לבדוק, האם הורד ממנו משהו חשוב. לדעתי צריך לחייב מישהו שעושה שינוי דרסטי בערך, שיציין זאת בדפי השיחה ואף בפסקה מיוחדת שמוקדשת לשינויים דרסטיים שנעשו ואחרת פשוט לא לאפשר לו לעשות את השינוי. היה גם צריך להוסיף איזו פונקציה שיהיה קל לאתר מי מבצע את השינוי, מלי צורך לעשות עבודת בילוש מעמיקה.--אפי ב. 20:56, 15 פבר' 2005 (UTC)

בנוגע להצעה השניה - אני מסכים. --נריה הרואה 21:02, 15 פבר' 2005 (UTC)

אותו משתמש אלמוני השחית חצי שעה קודם לכן את הערך כ"ט בנובמבר ששוחזר. מנגנוני הבקרה אינם מושלמים. טוב שנריה, שש"ז ואני הקמנו רעש עצום שהחריד את אפי מרבצו, וכך תוקן המעוות. דוד שי 21:37, 15 פבר' 2005 (UTC)

אכן זה מה שקרה. (-: באתי לראות על מה המהומה, והתפלאתי שאין כל מיני נושאים בערך וחשבתי לכתוב אותם, ואז איכשהו נזכרתי שהדברים כבר נכתבו. --אפי ב. 22:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

כמעט תמיד השינוים נבדקים. עכשיו שמספר מפעילי המערכת עלה, הסיכוי שעריכה זדונית תחמוק מעינינו היא אפסית. גילגמש • שיחה 21:39, 15 פבר' 2005 (UTC)

מישהו כנראה לא יודע יידיש...

לפי מיטב הבנתי - 'דאי באזשע שטענשטשע' - משמעו "היפה מכולן" או משהו כזה. ובטח שלא "ה' ייתן מזל". מישהו יודע אחרת? --82.81.21.59 16:36, 3 אוקטובר 2005 (UTC)

יש אחרת, שיינסטע פון אלה - היפה מכולן. גוד הטאלפן - ה' ייתן מזל. סקרלט 17:54, 3 אוקטובר 2005 (UTC)

פולנית. מלח השמים 19:05, 3 אוקטובר 2005 (UTC) נ.ב. איני דובר פולנית

דרך אגב - לאחר בירור התבהר שכותבים בכלל - "די ביסט די שטענצע", ואין לזה שום קשר ל "ה' ייתן מזל" --82.81.21.59 17:33, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

תשרי או ניסן

הסרתי את הקטע:

הסיבה שראש השנה נופל דווקא בחודש השביעי של השנה קשור בעובדה שבחודש זה ארעה יציאת מצרים, ומכאן קדושתו של חודש תשרי. ככתוב בשמות יב 2, "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה"

משום שהפסוק בספר שמות עוסק בחודש ניסן. דוד שי 14:23, 5 נובמבר 2005 (UTC)

חשבתי שהבנתי את ההסבר שקראתי, בדיעבד ברור שלא פרשתי אותו נכונה. תודה שתיקנת אותי. עוד מעט אשכתב את ההסבר הנכון. כלכלן בחסד 01:14, 7 נובמבר 2005 (UTC)

בקשה לקצת סדר

הקטעים ארוחת החג וסימנים חוזרים על עצמם. מישהו מוכן לערוך? כלכלן בחסד 14:23, 7 נובמבר 2005 (UTC)

ראש השנה, חג ביהדות המציין את יום פתיחת השנה העברית, ונחשב ליום הדין, הקובע את גורלו של כל אדם בשנה הקרובה. חל בא' תשרי. המצווה המאפיינת אותו ביותר היא תקיעה בשופר או תרועה. במקור הוא נקרא יום תרועה, בתקופה בה השנה התחילה בא' בניסן. המונח "ראש השנה" מוזכר בתנ"ך בספר יחזקאל בפרק מ', אך לא בהקשר של היום שאותו אנו מכנים כיום "ראש השנה".

תאריך המועד

קיימות כמה בעיות/טעויות בפסקה "תאריך המועד".
1. ההסבר הקיים עכשיו למשך החג (יומיים), מסביר מדוע בשאר ימים טובים בחו"ל נוהגים שני ימים טובים - מספק שמא עיברו את החודש ולא נודע בחו"ל. אבל לגבי ראש השנה אפילו בירושלים חגגו יומיים.
במשנה (ראש השנה פ"ד מ"ד) מופיע ההסבר הבא: בתחילה זמן קבלת עדות החודש היה כל היום, עד הערב. לפיכך, ביום השלושים לחודש אלול היה ספק שמא יבואו עדים ויקדשו את החודש, ונהגו מספק כאילו זהו יום א' תשרי. אם אכן הגיעו עדים, הרי נודע שהיה א' תשרי, ולמחרת נהגו כיום חול (ב' תשרי). אם לא באו עדים, נודע שהיה ל' אלול ולמחרת יהיה א' תשרי. פעם אחת הגיעו עדים מאוחר (והתקבלו), לאחר המנחה, והלווים, שחשבו שכבר לא יבואו עדים, שרו מזמור של יום חול . לפיכך תיקנו שיקבלו את העדים רק עד המנחה. עם זאת, עדיין נהגו את כל היום בקדושה.
יוצא, שמהמנחה והלאה נהגו בקדושה לא מספק, שהרי גם אם היו מגיעים עדים לא היו מקבלים אותם.
לפיכך נפסק להלכה כי ראש השנה הוא יומיים, ושניהם קדושה אחת, ולא כמו בשאר ימים טובים של גלויות, בהם אחד מהימים הוא וודאי חול, אלא שמספק נוהגים יומיים קודש.
2. בטבלת תאריכי החג לשנים הקרובות, מופיע רק היום הראשון של החג, במקום להציג את שני הימים (למשל, 30.9.08-1.10.08).
3. חסרה ההלכה/הגדרה, שמאז קביעת הלוח נקבע כי "לא אד"ו ראש", כלומר, לעולם לא יחול א' תשרי בימים א', ד', או ו'.

אני לא רוצה לערוך ערך טעון שכזה ללא הסכמה... מה דעתכם?
--Flyingman - שיחה 00:00, 23 בספטמבר 2008 (IDT)

שתי תגובות:
א) לגבי הערה 1 לעיל, הלויים לא שרו באותו מקרה מזמור של יום חול אלא "נתקלקלו בשיר" ולא שרו כלל (עיין שם בברטנורא)
ב) יצויין שהירושלמי (עירובין סוף פ"ג) מציין שהסיבה ליומיים ר"ה היא "תקנת נביאים ראשונים" (עיין ספר "ימים נוראים" לש"י עגנון ע' קנד).
--Spiras - שיחה 18:10, 2 בנובמבר 2008 (IST)

חג בריאת האדם הראשון

בחלק מן המאמר רשום כי ראש השנה מציין את יום בריאת העולם. בחלק של תמונת השופר , רשום כי ראש השנה מציין את יום בריאת האדם הראשון. עד כמה שידוע לי ( וכן מובאת ציטטה לדבריו של הרב סעדיה גאון ), ראש השנה הוא חג המציין את בריאת האדם הראשון ולא את בריאת העולם. בריאת העולם קדמה לראש השנה. בבריאת העולם עוד לא החל מניין השנים, הירח והשמש טרם נבראו.

אין לי מושג מדוע הערך נעול אבל

צריך לציין ממש בתחילת הערך "חג מקראי" ולא חג יהודי. זהו אכן חג מקראי תורני ולא חג שהתווסף.

שלום. הערך נעול, מאחר ובתקופה הזאת (סביבות ראש השנה) הערך עלול לסבול מהשחתות רבות. גם חג מקראי הוא חג יהודי. אותו חג מקראי לא קיים, למשל, אצל הנוצרים, שהמקרא הוא גם שלהם, לפחות על פי טענתם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - ויקיפדיה אהובתי 21:37, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

ידידי, החג הוא אכן מקראי, גם אצל הנוצרים הוא מקראי רק שהם פשוט לא חוגגים אותו מכל מיני סיבות שהן (אם כי ישנם זרמים נוצריים שכן חוגגים אותו)

זה שהחג הוא חג מקראי זו עובדה, ואם הכת הנוצרית (היא אכן כת פשוט בסדר גודל של מליארדים) כן חוגגת אותו או לא זו כבר הבעיה שלה.

אתה בוודאי תסכים איתי שעלינו כאן, להידבק לעובדות כפי שהן.

אגב במספר זרמים נוצריים, שאינם חוגגים את ראש השנה, נחגג חג הסוכות בדיוק בתאריך שלנו, ראה Feast of the tabarnacels.

וערך "סוכות" שבויקיפדיה העברית מכנה את החג "חג מקראי", לא בגלל שהן חלק מהנוצרים, והן היהודים חוגגים אותו, אלא בגלל שהוא פשוט חג מקראי.

הסרתי את ההגנה מהערך, אתה מוזמן לערוך אותו (אם האיש והאגדה לא יתנגד לעריכה). בברכה, Nir‏ - שיחה 17:07, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מסכים לעריכה ולציון שמדובר ב"חג מקראי", אבל מה שסתם ככה מוזר, הוא שאין אחידות בעניין. בעוד בסוכות כתוב "חג מקראי", הרי שבשבועות, בפסח ובשמיני עצרת יש בכל אחד מהם כינוי אחר בפתיח. ("חג יהודי", "ממועדי ישראל" וכו'). אתקן זאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - ויקיפדיה אהובתי 17:11, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

קטע שמועבר מיום טוב שני של גלויות.

וכך מתואר הדבר במסכת ר"ה (דף ל:) "בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום, פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלויים בשיר, התקינו שלא יהיו מקבלין אלא עד המנחה, ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש", וכך פירוש הדבר (ע"פ רש"י) מליל יום השלושים של אלול היו אסורין כולם במלאכה שמא מחר יגיעו עדים ויעידו שראו לבנה בחידושה בלילה הקודם (ליל ל' של אלול) ונמצא שהיום הוא ר"ח תשרי דהיינו יום ר"ה. ומעשה שהיה ששנה אחת לא באו העדים עד שעות אחה"צ המאוחרות והלויים ששרים על דוכנם שיר קבוע לכל יום ויום ושירים קבועים לימי החגים סברו שאם לא באו עדים עד שעה כה מאוחרת ודאי לא יבואו עוד היום ולא יהיה ר"ה אלא מחר ועל כן שרו שיר יום חול, לאחר מכן באו עדים והעידו ונמצא שהיום היה יום קודש ואם כן שרו הלויים שיר השייך ליום חול ביום ר"ה, דבר זה נחשב לביזיון שחשיבות רבה מאוד יש לשירת הלויים לפיכך תיקנו חכמים שבמקרה כזה לא יחול ראש השנה אלא ביום שלמחרת למרות שבאו עדים אמש וכח בידם של חכמים לזה כמבואר בשלהי פרק ראשון של ר"ה,וכך תבוטל התקלה בשירת הלויים שהרי רק למחרת הוא קודש, ומכל מקום כיון שהחלו את היום בקדושה יסיימוהו בקדושה כיו"ט גמור וגם למחרת ינהגו דיני יו"ט (שהוא אכן ראש השנה האמיתי), ונמצא שאף בזמן הבית בירושלים עצמה היה ראש השנה נוהג פעמים יומיים ועל כן אף לאחר החורבן לא ביטלו דבר זה אף בירושלים עצמה, (הרמב"ן בספרו "מלחמות ד'" ביצה דף ד האריך והוכיח זאת).

לענ"ד, הקטע קשור לערך זה ואינו מוסיף לערך המקורי אלא רק מסרבל אותו. שמוליק - שיחה 21:03, 25 באוקטובר 2009 (IST)

תיקונים

הערך כתוב באופן מביך- בעברית רוויה בשגיאות, ללא סימני פיסוק וללא חלוקה לתת-נושאים. הוא נראה יותר כמו חיבור של תלמיד ישיבה מאשר ערך אינציקלופדי. למשל, באינציקלופדיה לא כותבים ה' , אלא אלוהים ואת המושג "לערבב את השטן", יש לכתוב במרכאות, משום שהוא ציטוט מהמקורות ולא ביטוי בעברית תיקנית. יש עוד כהנה וכהנה תיקונים נחוצים בערך. ―87.68.37.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום לך, אתה מוזמן לערוך ולתקן את הדורש תיקון. מומלץ להיעזר בדף הבא: ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד. בברכה, ים • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 13:29, 3 באוקטובר 2012 (IST)

בקשר לטענתך בעניין שמות האל, אתה מוזמן לעיין בערך אלוהים (יהדות) בפסקה העוסקת בכינוייו השונים. ים • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 13:39, 3 באוקטובר 2012 (IST)

שמישהו יתקן

מול הסעיפים "ארוחת החג" ו"ראו גם" יש תמונה של "שנה טובה" מתל אביב. בכיתוב צריך לתקן 1928 במקום 1923. אריה סתר - שיחה 10:51, 10 בספטמבר 2010 (IDT) במחשבה שנייה, תקופת ערב ראש השנה וחגי תשרי של תרפ"ח זה ב- 1927. אריה סתר - שיחה 11:35, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה, תיקנתי. אני-ואתה • שיחה 20:38, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

שמות החג

לדעתי צריך לפרט את כל השמות, כולל "כסה", שהרי זה מידע חשוב על החג. חוץ מזה, שם הפסקה "שמות החג" עדיף מ"טרימינולוגיה", שהרי עדיף כמה שאפשר להשתמש במילים עבריות, לא? שדדשכ • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 00:51, 30 בינואר 2011 (IST)

המונח "כסה" אינו משמש אף אחד כשם או ככינוי לחג, רק יש מדרש המקשר בין הפסוק "בכסה ליום חגינו" לבין ראש השנה. המונח "טרמינולוגיה" רחב יותר מ"שמות החג", והוא מתאים לכלול בתוכו את המונחים "ימים נוראים", "ימי הדין" ו"עשרת ימי תשובה" שאינם שמות של החג אלא כינוי קיבוצי לכמה ימים ביחד. גם הכינויים בתורה "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" אינם בדיוק שמות שהתורה נותנת ליום, אלא הם יותר הוראות מה לעשות ביום זה. אני-ואתה • שיחה 00:59, 30 בינואר 2011 (IST)

אני לא רואה צורך לדבר בפיסקה כזאת על "עשרת ימי תשובה", וגם אם יש את המונח "ימי הדין" המתייחס גם ליוה"כ, ראש השנה בפירוש נקרא יום הדין. אפשר לכלול בפסקה רק את שמות החג. לעניין כסה, גם אם הוא לא נחשב שם, בכל זאת צריך להזכיר אותו איכשהו, שהרי הוא משמש בביטוי הנפוץ "בין כסה לעשור" שדדשכ • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 01:16, 30 בינואר 2011 (IST)

אכן שכחתי מ"בין כסה לעשור", הוספתי זאת. לגבי "יום הדין" לא השתכנעתי, היכן הוא מכונה יום הדין בפני עצמו? נדמה לי שמה שכתבתי הוא מדוייק יותר, שמקובל לראות אותו כאחד משני ימי הדין. אני-ואתה • שיחה 01:33, 30 בינואר 2011 (IST)

משה בן יוסף (הלוי)

מציע אם אפשר לעשות קישורית לצורך הדפסת הכתוב. בברכת שנה טובה, שנת שלום לכל בית ישראל "אין עוד מלבדו" הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.166.214 09:21, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

קיימת כבר לשונית כזאת בכל ערך, בסרגל שנמצא מימין לכל ערך מופיעה הכותרת הדפסה/ייצוא. יש ללחוץ עליה, ולאחר מכן, בתפריט שנפתח יש ללחוץ גרסת הדפסה. בברכה, ים • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 13:42, 3 באוקטובר 2012 (IST)

משוב מ-28 בספטמבר 2011

מצןיין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.251.205 17:52, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

ערכים בחג

אנא הוסיפו על הערכים של חג זה תודה מראש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.158.103 18:24, 21 בנובמבר 2011 (IST)

מתוך הערך

התלמוד מספר על "שלושה ספרים" שנפתחים בראש השנה: ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד - הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה - יתכפר להם, ואם לאו - ייכתבו למיתה. לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג האיחול: "גמר חתימה טובה".

כמה בדיוק בינוניים כבר יש? כלומר לרוב העם אין כל משמעות לאחר ראש השנה?

ההפך הוא הנכון. ההנחה הבסיסית היא ש"אין אדם משים עצמו רשע", כלומר, אף אדם לא יניח שהוא נידון לגיהנום כבר בר"ה, מצד שני, רוב האנשים לא מחזיקים מעצמם צדיקים עד כדי כך שיעידו על עצמם כצדיקים גמורים ולכן יוצא שרוב האנשים *חושבים* שהם חלק מהספר השלישי. בכל מקרה, מה שמשנה הוא מה שנמצא בתודעה של האנשים ולא מה "שבאמת" כתוב בספר. בברכה, ים • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 13:26, 3 באוקטובר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.free-judaism.org/76682/%D7%92%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%97%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8
  • In ראש השנה on 2013-05-05 10:31:39, 410 Gone
  • In ראש השנה on 2013-05-17 19:14:56, 410 Gone
  • In ראש השנה on 2013-06-07 17:49:25, 410 Gone
  • In ראש השנה on 2013-06-14 21:50:26, 410 Gone
  • In ראש השנה on 2013-06-17 18:26:21, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 21:26, 17 ביוני 2013 (IDT)

לא חג אלא מועד

הערך כתוב לא נכון - ראש השנה הוא לא חג. ישנם רק שלשה חגים (שלשת הרגלים) ביהדות ואילו ראש השנה הוא מועד. ושב בצל - שיחה 09:16, 22 בדצמבר 2013 (IST)

לא מדויק..... המלה "חג" מובנה "קורבן" -- אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. תהילים קיח':: כז'

"ימי חג" הם ימים בהם הוקרב קרבן מיוחד לציון "מועדים" מסוימים!

ולפי זה, יום השבת (יום השביעי) הוא "יום חג" כיון שהוקרבו בו קרבנות -- וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם'

וכמחבן, הישראלים "ממציאים" עברית... כמו הפועל "לחגוג" שלמעשה אמור להיות "לחגות"

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. שמוות יב':: ד'

SwiftEscapeHD

SwiftEscapeHD הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
185.3.147.183 23:34, 6 בספטמבר 2016 (IDT) On YouYouTube!

ראש הנה

יש הרבה אי הבנה, לדעתי, בנושא - וגם אצל יהודים דתיים.... יש ליהודים חור בהשכלה בקשר ליהדותם !!

הלוח העברי המקורי אין בו שמות לחודשים - וגם לא לימים - אלא ראשון, שני,שלישי וכו'

השמות בהם משתמשים כיום הם שמות אלים פרסיים - הבולט ביותר הוא "תמוז" !! המועד לא מוזכר בתורה כ-"ראש השנה" כיון שזה החודש העברי השביעי!! ניסן הוא החודש הראשון - כיון שבו יצאו בנ"י לחרות ממצרים! היהדות המקורית היא דת החופש והחרות! שלש פעמים ביום מזכירים את יציאת מצרים וכן במזוזות ובתפילין !! וגם הדיבר הראשון - מעשרת הדברים (בתורה כתוב "דברים" ולא "דיברות") - מצין שיש בורא לעולם ועל כל יהודי להיות חופשי !!!!! ולכן ראש השנה העברי הוא חודש ניסן - שללא חרות אין עם ואין ערך לחיים!

המנהג של אכילת מאכלים מתוקים הוא מנהג שנלמד בגלות בבל ופרס! יש מקורות שמוכיחים זאת - לצערי קראתי זאת בנעורי לפני שנים רבות... אין לי המקור לפני..

מכל מקום, המועד וחג הם למעשה להזכרת עקידת יצחק - ולכן התקיעה בשופר איל, לזכר האיל שהחליף את יצחק!! ועוד, לפי המסורת - והתפילה כך מצינת - עקידת יצחק נעשתה באותהתקופת שנה שבו נברא העולם - אומרים בתפילה "היום הרת עולם, בו עומדים למשפט"!! "הרת עולם" מובנו "הולדת העולם" או בריאתו!!

ושוב - "ראש השנה" אינו מועד עברי מהתורה!! חודש ניסן הוא החודש הראשון בלוח העברי!!

תשובה ל - "לא חג אלא מועד"

למי שכתב שראש השנה אינו חג ... טעות בידיך !! לכל מועד שהקריבו בו קרבן - לפי צו התורה! - קוראים "חג" וזה כולל יום השבת! המלה "חג" מובנה "קורבן" לפי הכתוב בתהילים קי"ח פסוק כ"ז

 אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים--עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.

ולכן, המועד שנקרא "ראש השנה" (בטעות) הא "חג"

חנוכה ופורים אינם חגים !! לכן אומרים "חנוכה\ פורים שמח"!!! ולא "חג שמח"

גם אחרים מביאים טענות ==

אני תמיד תמהה מי ממנה את עורכי הנושאים בוויקיפידיה ?

מצאתי בהרבה ערכים שעוסקים ביהדות ובלשון העברית שהבורות רבה ועמוקה!

יש הרבה טעויות בעובדות, בצטוט המקורות (כמו התורה) וטעויות גסות בעברית! טעויות בעברית הן מורשת הישראלים שרוכשים את שפתם בצה"ל וכן מ-"אלילי" הבדור למנהו - שברובם הם לא החכמים ביותר, אבל עושים הרבה רעש!

כמו שאמרו חז"ל --"איסתרא בלגינא קיש קיש קריא!" זה בארמית, ומובנו -"מטבע בכד ריק עושה הרבה רעש!"

"ראש השנה" הוא לא מועד ולא חג עברי מהתורה! השנה העברית מתחילה בחודש העברי הראשון - לימים וחודשים עבריים אין שמות!! החודש הראשון הוא החודש בו יצאו בנ"י ממצרים - וכיום הוא נקרא "ניסן" - שהוא שם אליל פרסי קדום! כך גם שאר שמות החודשים והבולט ביותר הוא "תמוז" (יש לאיראן כור אטומי בשם זה!)

ועוד עובדות שיש לדעת - העברים הקדמונים מנו את השנה לפי השמש(!) ולא הירח - כל עבודת בית המקדש היתה לפי שנת השמש -- 365 ימים! העברים הם שהתקינו שבעה ימים בשבוע - 52 שבועות בשנה == 364 ימים עם יום נוסף לתקון ע"י עבור.. זה מוסיף לכך ש-"ראש השנה" לשנת הירח הוא לא מועד יהודי !!!! וכן, העברים ידעו שהחודש לפי הירח הוא 29.50539 ימים הרבה לפני NASA !!! עובדה שצריכה להדהים כיון שלא היה להם ציוד כמו HUBBLE TELESCOPE!

זהו אחד הערכים המבולבלים והבלתי עקביים ביותר בויקיפדיה

• על מקור החג נכתב שהוא במקרא. זה הדבר הראשון שכתוב עליו, אבל הציטוט וההסבר לא כותבים על ראש השנה, אלא על מועד אחר. בחיאת. זה כמו להגיד שהשמש היא נורת ליבון, ואז להביא כדוגמא נורות ונברשות.
• בהמשך הערך מצויין שראש השנה לא נזכר בכלל במקרא... זה חוסר עקביות בתוך אותו הערך עצמו. כן נזכר? לא נזכר?
• במקום להזכיר שיש כמה ראשי שנה (יש על זה ערך בויקיפדיה, למען השם!), הערך נכתב כאילו הוא היחיד!

תארו לכם שהעמוד על ביבי נתניהו יכתב שהוא בעצמו הממשלה, ולא יוזכר בכלל שיש עוד שרים, וח"כים, ופקידים,וראשי ממשלה אחרים.

התחרפנו לגמרי? אז יאללה, במטוטה - או שתשמידו את הערך ראשי שנים ביהדות, או שתכתבו את ההקדמה על הערך בהתאם. חוסר העיקביות הזה צורם בעין כמו סדאם חוסיין ואם כל המלחמות, ואפילו הוא לא חשב שיש רק מלחמה אחת בעולם. ―שכח לחתום (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על תרומתך, אנו מזמינים אותך לתקן את הראוי תיקון (כפי שעשית עד עכשיו). ויקיפדיה נכתבת על ידי מתנדבים, אנשים כמוני וכמוך שרוצים לדייק. נשמח לעזרתך. בברכה אמא של גולן - שיחה 13:48, 3 במאי 2017 (IDT)

"ראש השנה" בחודש השביעי???

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. שמות פרק י"ב !!

איך יתכן ש-"חכמי ישראל" לא מבינים שראש-שנה לא נופל בחודש השביעי??? ושמות חודשים באותה שנה, שאתם קוראים לה "עברית", הם שמות אלילים אשורים\פרסים\בבלים -- כמו "תמוז", "אלול", "אב" ו-"תשרי"

כל אדם עם שני תאי-מח בראשו חייב להבין שאין ראש השנה העברית נופל בחודש השביעי !! ומה שאתם מציינים היא השנה הפרסית העתיקה!! מעשה גויים שהובא לישראל מגלות-בבל !!

למעשה, המועד מציין אצ עקידת-יצחק!! ולכן תוקעים בשופר מקרן האיל.... ולכו שערי-רצון פתוחים לתפילות עם ישראל... בשל עקידת-יצחק !!

חתימה טובה !!

כנראה מי שכתב את הערך כאן היה בתפיסה קרובה אליך, הפנתי למאמר בקצרה לכך בתגובה אחת למטה, אך רק רציתי להדגיש שזה מצחיק הערבוב שלך של מסורות, מנגח במסורת חז"ל תוך כדי שימוש במסורות אחרות של חז"ל.

ראש השנה כתחילת השנה

הערך כאן איננו מדייק בטענה שמבחינה פשטית ראש השנה איננו תחילת השנה ועיינו במאמרו של ד"ר יואל בן נון שמאריך בדבר, למשל במאמר הזה: http://in.bgu.ac.il/daroma/DocLib19/דפי%20מקורות%20שבועיים/4%20הרב%20יואל%20בן%20נון%20-%20ראש%20השנה%20או%20ראשית%20השנה%20נספח.pdf

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בראש השנה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.mishnetorah.com/file/shofar.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130909035024/http://www.mishnetorah.com/file/shofar.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:03, 16 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בראש השנה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130430042359/http://hidabroot.org/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:46, 15 בפברואר 2023 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPag.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5278 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:26, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

משוב מ-30 בנובמבר 2023

א בתשרי כמו שאני מבין את זה הוא לא ראש השנה בכלל שהרי הוא א בניסן. א בתשרי הוא יום זיכרון "יום תרועה" זה היום שבו ברא ה' יתברך את העולם (היקום) היום בו התרחש המפץ הגדול וה' הפך למלך על העולם (היקום) שהוא ברא ויש לציינו בתרועה גדולה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:73C0:66E:7857:0:0:60AA:E9D4‏ 20:43, 30 בנובמבר 2023 (IST)

הי, אתה מתכוון לראשי שנים ביהדות אמא של גולן - שיחה 20:25, 30 בדצמבר 2023 (IST)