שיחה:שמואל הלוי וואזנר
במשך 60 שנות קיומה של הישיבה יצאו ממנה הרבה רבנים חשובים וידועים המשתמשים במקומות חשובים,
כמו כן בבית ההוראה שתחת ביתו משמשים רבנים חשובים ששמע יצא למרחקים.
בשיטת סאטמר?! עריכה
ממש לא מדוייק לומר שהרב הולך בשיטת רבי יואל מסטמר. אם שהוא נמנע מהצבעה, לבקשתו האישית של הרבי מסאטמער, הרי שהוא ממש לא ממודר הנאה מהמוסדות הציוניים. ישיבתו חכמי לובלין, מתוקצבת על ידי הרשויות, הוא עצמו מופיע בכנסי סיום הש"ס האגודאים, ואין בו רבב קנאות. את הימנעותו מהצבעה, ניתן גם להבין כהימנעות מכל דבר הקשור לפוליטיקה. הרב לא רואה צורך לעסוק בדברים כגון אלו. בר ששת - שיחה 11:59, 4 ביוני 2010 (IDT)
- אם אני לא טועה, לרב וואזנר לא הייתה כלל אזרחות ישראלית, אלא הוא היה תושב קבע... עם כל זאת, הרי בנו ונכדו היו רבנים בקהילת סאטמער בלאנדאן, זה לא שהוא היה ממש מחוץ לכל הפאליטיק... דג ירוק • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה 09:35, 12 באפריל 2015 (IDT)
- וסתם, מאיפה מובא המשפט שהרב ראה את עצמו תלמיד של הרבי מסאטמר... (הספד של הרבי מסאטמר הוא לא מקור משכנע ולא מובא שום מקור אחר לדברים) בכל מקרה, אני מבקש ממי שיכול (וקורא את מה שאני כותב, זה לא ארכיון!) שיבדוק את אזרחותו של הרב וואזנר (באגרון או בתוכנה דומה, אין לי גישה לדברים כאלה...) ויתקנו את הערך בהתאם. בתודה, דג ירוק • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ה 10:11, 24 באפריל 2015 (IDT)
כמי שראה את דרכונו בעיניו ובן ונכד לתלמידיו המובהקים אני יכול להעיד שהיתה לו אזרחות אוסטרית בלבד, הוא אף מעולם לא רצה להוציא אזרחות ישראלית, איני יודע אם מחמת התנגדותו האישית למדינה או מכיון שרצה להוציא את עצמו מדילמת הבחירות. בכל אופן, ברור לכל אחד שהסתובב בקהילה באמת מבפנים, מה היתה עמדתו השקטה ביחס לציונות ולמדינה. די לציין את העובדה שכיום משמשים כמה מנכדיו בארהב ובלונדון בדיינות וברבנות בקהילות סאטמאר, נכדו הבכור ברבנות מונקאטש בבני ברק, ןעוד נכד (ר' עקיבא) בעדה החרדית בירושלים. 2. מעולם לא נפגש ולא נכנסו אליו אישי ציבור לא חרדים, בניגוד לרוב הרבנים כיום. 3. בנו הבכור וממלא מקומו הינו חתנו של הרב אליהו מייזלס, מגדולי קנאי ירושלים. 4. הוא הרב הנייטרלי היחיד שזכה להערכה מופלגת ומופרזת מכל אדמורי ורבני סאטמאר לדורותיהם כמו גם מרבני העדה החרדית, ואף מצידו כינה תמיד את רבי יואל מסאטמאר, גם בחייו, בתוארי הערצה מופלגים ונילוה אליו לכל אורך ארבעת ביקוריו בישראל. 5. כל צאצאיו ומרבית תלמידיו הקרובים נמנעים מהצבעה בבחירות וחלקם נמנים באופן רשמי על חסידות סאטמאר. 6. ובעיקר, ההזדמנויות הבודדות בהם הביע את דעתו על הציונות והמדינה היו חריפות דיים, כמו בעצרת ההזדהות עם עצורי עמנואל וכן משאו בסעודה שלישית בשבת טרם הבחירות האחרונות. אפשר להאריך עוד ועוד אבל הנקודה ברורה לכל תלמידיו. Smk1501 - שיחה 02:05, 25 ביולי 2016 (IDT)
יחסו לרב עובדיה יוסף עריכה
מישהו יודע לגבי יחס הרב וואזנר לרב עובדיה יוסף. האם יש תשובה בספרו "שבט הלוי" שקשורה ברב עובדיה?Yosichen - שיחה 12:49, 25 בפברואר 2011 (IST)
- עיין שבט הלוי חלק ג' תשובה א' מה שכתב שם ―אנונימי לא חתם
- בתשובה זו הרב וואזנר תוקף "רב מפורסם" שכתב נגד פסיקות הרמ"א. הרב יצחק יוסף (בספר עין יצחק כללי פסיקה, עמוד תקב) כותב שהרב וואזנר חזר בו, לאחר שנודע לו שזה הרב עובדיה. כמו כן הוא מסביר את אביו (הרב עובדיה) מה הוא התכוון במה שכתב על הרמ"א. יוסי - שיחה 13:24, 9 בדצמבר 2011 (IST)
הם שלחו לאורך כל השנים את ספריהם זה לזה עם הקדשות לבביות. Smk1501 - שיחה 02:08, 25 ביולי 2016 (IDT)
זהו דף הפייסבוק של הרב וואזנר? עריכה
בערך לא כתוב כלום על יחסו לציונות (הידוע כאינו אוהד במיוחד),וגם לא על פסקיו הקיצוניים על מעמדם ההלכתי של החילונים (הוא טוען שיש להם דין כופרים ואפיקורסים,ואף מסתפק בשו"ת שלו האם יש לשומרי תורה ומצוות העובדים בשרותי ההצלה לטפל בנפגעי תאונות בשבת).כמו כן בערך מפורטים כל בני משפחת וואזנר המורחבת (בלי עין הרע) לדורותיהם,ואף מפורטת סיבת המוות של אחד מהם בצורה חטטנית ("שפעת החזירים")-אין צורך להפוך את ויקיפדיה למאגר רכילויות על רבנים,(מספיק שכל אתרי האינטרנט החרדים מלאים בזה)אלא להרחיב את הערכים העוסקים בהם לשיטת פסיקתם,תולדות חייהם,(שבערך הזה מועטים מאד)קשריהם עם רבנים אחרים וכדומה.ויקיפדיה אינה פייסבוק-לידיעת הרכלנים! סמוג • שיחה
- אדרבה, תרחיב באופן מאוזן. לגבי קשרים עם רבנים - רק במקרים בולטים במיוחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 22:38, 22 במרץ 2012 (IST)
- הרב ווז'נר שהוא גדול הפוסקים של ימינו, יצא בפסק דין שאין להתחיל בעישון סיגריות - מדוע אין הולכים בעקבות פסק דין זה?מיכל מירושלים - שיחה 22:04, 1 ביולי 2012 (IDT)
- ואת מה שכתוב בתורה כולם עושים? "גדול הפוסקים" הוא מושג שמיוחס לכמה רבנים, כל אחד והרב שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 17:31, 2 ביולי 2012 (IDT)
- הרב ווז'נר שהוא גדול הפוסקים של ימינו, יצא בפסק דין שאין להתחיל בעישון סיגריות - מדוע אין הולכים בעקבות פסק דין זה?מיכל מירושלים - שיחה 22:04, 1 ביולי 2012 (IDT)
הלוי? עריכה
זה אינו חלק אינטרגאלי משמו... (ראו מה כוחה של חתימה) • חיים 7 • (שיחה) • ו' באב ה'תשע"ב • 23:07, 25 ביולי 2012 (IDT)
בעיית מקורות עריכה
נמנעתי מהוספת תבניות לבקשת מקור בגלל התחשבות בקוראים ובעורכים שמכבדים את הרב הזה, אך אני עדיין חושב שיש בעיה בערך. הבעיה היא בכך שמצוין מכונה "פוסק הדור" ללא מקור - צריך להוסיף הערת שוליים לפי דעתי כי הדבר אינו טריוויאלי. הדבר חוזר על עצמו גם בפרק "כפוסק וכראש ישיבה" (שאולי כדאי לשנות את שמו ל"פוסק וראש ישיבה") גם שם כתוב שהוא מהפוסקים הבולטים, אך שוב ללא הערת שוליים. גילגמש • שיחה 14:09, 17 ביוני 2014 (IDT)
- זה עניין די טריוויאלי. חיפוש בגוגל של ("פוסק הדור" וואזנר) מוביל לעשרות מקורות אפשריים. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 14:37, 17 ביוני 2014 (IDT)
- אתה לא חושב שכדאי להוסיף אחד מהם? גילגמש • שיחה 14:38, 17 ביוני 2014 (IDT)
- זה טכני מדי לטעמי. אם נוסיף מקור או שניים ניתן יהיה לטעון ששני מקורות זה לא מספיק. דברים שניתן למצוא להם בקלות עשרות מקורות בגוגל - בדרך כלל אין צורך להביא להם מקור. זה כמו להביא מקורות לכך שסלנג כלשהו נמצא בשימוש. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 14:44, 17 ביוני 2014 (IDT)
- אתה לא חושב שכדאי להוסיף אחד מהם? גילגמש • שיחה 14:38, 17 ביוני 2014 (IDT)
זה אינו דבר שאפשר לציין לו מקור כי גם אז המקור הוא דעתו האישית של כתב מסוים. לדוגמא, מצויין שבקרב הציבור החסידי הוא היה פוסק הדור, אין לך אפשרות לצטט מקור כיון שזה אינו תואר רשמי ומוסדר אלא הרגשה אישית והבנה דקה של ציבור זה, גש לכל אחד אקראי מבני המגזר ושאל אותו מי מהמגזר שלו , החסידי, היה הפוסק המרכזי. Smk1501 - שיחה 02:15, 25 ביולי 2016 (IDT)
ויתורה של אמו על קריירת אופרה עריכה
מה שכתוב שאמו סירבה לשיר בהופעה וקיבלה ברכה באדמור מקאפשניץ לא נכון הבן שלו סיפר כי היה זה החפץ חיים שאמר שתזכה לבן שיאיר את העולם 62.205.66.176 02:11, 22 באפריל 2015 (IDT)
- ברשת יש שלל גירסאות. מה שמצאתי באתר חדשות מסודר, פחות או יותר (להבדיל מפורומים ובלוגים) הוא דווקא לגבי הרבי מבויאן. מאחר שמדובר בווינה, גם זה וגם קופיטשניץ הרבה יותר סביר מהחפץ חיים, שפשוט לא היה באזור. מצד שני, הוא נולד בוינה באלול תרע"ג, ואדמו"רי רוז'ין הגיעו לשם רק במלחמת העולם, וצע"ג. נרו יאיר • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ה • 08:52, 22 באפריל 2015 (IDT)
רבנים רבים מאוד הגיעו לשם לצרכי רפואה וסידורים כלשהם כעיר הבירה וכן לתחנות מעבר בנסיעותיהם, כך שאלו יכולים להיות רבים. מאותה סיבה גם יתכן שגירסת הבן ועוד מבני המשפחה נכונה, כי החפץ חיים גם הוא ביקר בוינה בתקופה שטרם היוולדו. Smk1501 - שיחה 02:19, 25 ביולי 2016 (IDT)
- בינתיים ביחס לברכה של הח"ח לא הובא אפילו מקור בן זמננו, מעבר לאלמוני בדף השיחה (באותה מידה תוכל עכשיו לכתוב כל שם אחר). אם יובא מקור כזה - השלב הבא יהיה הבאת מקור שהוא היה בוינה לפני המלחמה. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • 10:51, 25 ביולי 2016 (IDT)
במגזין משפחה גליון ערב פסח תשעה ראיינו את בנו השני יוסף צבי מבורו פארק (שאגב, גם היה גר סמוך לסבתו אם הגרש בעלת המעשה, היא נמלטה מאירופה בשואה והתגוררה בניו יורק), והוא זה אשר טוען בכל תוקף כי הסיפור היה עם החפץ חיים וזה גם מה שסבתו סיפרה לו. כך גם סיפרו עוד מהבנים (שמעתי בעפ). רק ציינתי שזה יתכן עקב ביקורו/ ביקוריו של החפץ חיים בוינה בתקופה ההיא. Smk1501 - שיחה 03:09, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
משוב מ-23 באפריל 2015 עריכה
הרב משה שטיין הוציא ספרי פסקים של הרב ואזנר בשם מבית לוי ביותר משלושים אלף עותקים 164.138.127.104 13:14, 23 באפריל 2015 (IDT)
הערכה עריכה
נוספה הפסקה הזאת לערך, שוררת אי הסכמה האם היא נחוצה או לאו. הסיבה שבגינה יש להוסיף את הפסקה הזאת על הרב ואזנר. כי הוא היה יוצא דופן בעניין הזה. הוא אחד הרבנים היחידים שזכה להערכה כוללת מכל פלגי המגזר. זה בעצם המאפיין הייחודי שלו. אף אחד לא היה כזה, הרב אלישיב לדוגמה לא היה מקובל על פלגי סאטמאר בכלל, הרב עובדיה לא היה מקובל על רוב הליטאים וגם לא על ידי סאטמאר ויש עוד דוגמאות רבות. ובכלל זה יוצא דופן ברמה היסטורית שרב חסידי זוכה להערכה כזאת. יעלי 1 - שיחה 13:10, 30 באפריל 2015 (IDT)
- זה יוצא דופן בשעתיים האחרונות. על הרב יצחק יעקב וייס שמעת? על הרב דב בריש וידנפלד שמעת? על הרבנים מאיר אריק, שמעון גרינפלד ושמואל אנגל שמעת? פתחי את הדף קטגוריה:רבנים חסידיים ונסי לזהות שמות מוכרים. כל אלו שהזכרתי נחשבו מגדולי דורם בציבור ה"אשכנזי" כולו. ביקורת - שיחה 13:23, 30 באפריל 2015 (IDT)
- הוא פשוט שמר על עמימות, לא לגמרי בעדה החרדית ולא לגמרי אגודת ישראל. פעם החומות היו פחות משמעותיים. אבל עלינו להשתדל לא לעסוק בנושאי הערכה, להתמקד בעובדות. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ה • 13:45, 30 באפריל 2015 (IDT)
- ביקורת, חלק מהרשימה המכובדת שהבאת אינה קשורה לדיון זה כלל. לא נטען מלכתחילה שלא היו רבנים דגולים חסידיים שהתפרסמו בכל הציבור האשכנזי, אולם לכזה קונצנזוס אני לא חושבת שהיה בעידן המודרני. ואם יש - בהחלט יש מקום לציין. נרו יאיר, אני מסכימה עם ראשית דבריך לגבי העמימות, והוא אשר אמרתי, ובגלל זה זכה להערכה חוצת גבולות \ מגזרים. ואין אנו עוסקים כאן בהערכות \ משאלות, אני יכולה להביא עשרות מקורות שיציינו את העובדה הזאת שהתייחד במקובלותו על כל הפלגים. אך למה לי לטרוח, אם בין כה זה יימחק. יעלי 1 - שיחה 01:52, 1 במאי 2015 (IDT)
- כמובן ש"בעידן המודרני" היו רבנים לא פחות בקונצנזוס, ואפילו בדור האחרון. אבל זה מדגים את הסובייקטיביות של הדיון הזה, לכל אחד יש הערכות משלו לגבי ההערכה של כלל הציבור לרב פלוני. אפשר להביא מקורות לגבי עשרות רבנים שהם התייחדו במקובלות על כל הפלגים (מה זה בכלל מקובלות? רוב הרבנים מכל הפלגים מכבדים את רוב הרבנים הבולטים בכל הפלגים). על כל פנים, וזה העיקר, אנחנו צריכים להתמקד בעובדות, לא בהערכות ביחס להערכה. אם יש למשל ביטויים יוצאי דופן שרבנים בולטים במיוחד שאינם מבני חוגו אמרו עליו - אפשר לצטט בקצרה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ה • 11:14, 1 במאי 2015 (IDT)
- ביקורת, חלק מהרשימה המכובדת שהבאת אינה קשורה לדיון זה כלל. לא נטען מלכתחילה שלא היו רבנים דגולים חסידיים שהתפרסמו בכל הציבור האשכנזי, אולם לכזה קונצנזוס אני לא חושבת שהיה בעידן המודרני. ואם יש - בהחלט יש מקום לציין. נרו יאיר, אני מסכימה עם ראשית דבריך לגבי העמימות, והוא אשר אמרתי, ובגלל זה זכה להערכה חוצת גבולות \ מגזרים. ואין אנו עוסקים כאן בהערכות \ משאלות, אני יכולה להביא עשרות מקורות שיציינו את העובדה הזאת שהתייחד במקובלותו על כל הפלגים. אך למה לי לטרוח, אם בין כה זה יימחק. יעלי 1 - שיחה 01:52, 1 במאי 2015 (IDT)
- הוא פשוט שמר על עמימות, לא לגמרי בעדה החרדית ולא לגמרי אגודת ישראל. פעם החומות היו פחות משמעותיים. אבל עלינו להשתדל לא לעסוק בנושאי הערכה, להתמקד בעובדות. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ה • 13:45, 30 באפריל 2015 (IDT)
מו"צ בלתי רשמי עריכה
באופן טבעי יש מי שפונים לת"ח צעירים בשאלות בהלכה, ודאי כאלה בעלי ידע בתחום. זה נכון ביחס לרובם ככולם, אין צורך לרשום את זה בערכים. אם היה מדובר במינוי רשמי ודאי היה מקום לציין זאת. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 17:27, 30 ביוני 2016 (IDT)
- גם בשביל ללמוד בכולל לא צריך להתמנות, זה קורה באופן טבעי וזה נכון ביחס לרובם ככולם, בכל זאת יש כאלה שכיהנו כמוצים ויש שלא, יש שלמדו בכולל פלוני ויש שלמדו בכולל פלמוני, הצד השווה שבכל הדברים הללו שזה חלק מקו"ח של נשוא הערך וזה אמור להופיע בערך, זה נותן לנו נקודת ציון לטווח השנים שבהן עסק מעשית בהוראת הלכה לאנשים. ביקורת - שיחה 17:29, 30 ביוני 2016 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :בספר החדש שיו"ל לאחרונה (שכחתי שמו) מופיע מכתבו של הרב וואזנר בו הוא מפרט את השתלשלות חייו ועלייתו ארצה לפני המלחמה ומתוכה משתמע כי נתמנה ע"י הגרז"ר בנגיס למו"צ מטעם העדה. גם במודעות האבל מטעם העדה"ח צויין פרט זה. ישראל משה - שיחה 17:33, 30 ביוני 2016 (IDT)
- ביקורת, לימוד בכולל הוא עיסוק מרכזי של האדם ולכן ודאי יש מקום לכתוב באיזה כולל למד ומתי. שימוש כמו"צ בלתי רשמי הוא עניין לא ברור. את כולנו שואלים לעתים שאלות בהלכה, זה לא צריך להיכנס לקורות החיים שלנו. אם כדברי ישראל משה היה מינוי רשמי זה כבר סיפור אחר לגמרי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 19:58, 30 ביוני 2016 (IDT)
- כל המוצים שאני שואל לא מונו מעולם באופן רשמי, וזה העיסוק המרכזי שלהם, הם יושבים בבתי מדרש או בבתיהם ולומדים כל היום, ובמשך רוב שעות היום מקבלים אנשים לשאלות. אין לי מושג על מה אתה מדבר ולגמרי לא ברורה לי הסרת המידע הבסיסי הזה על ראשית קריירת הפסיקה של הרב וואזנר מהערך. ביקורת - שיחה 21:40, 30 ביוני 2016 (IDT)
- לדעתי מי שזה עיסוקו במשך רוב היום כן מונה לתפקיד זה בידי מישהו, ואם זה עיקר עיסוקו כמובן יש מקום להזכיר את זה. אני חושב שאחרי ההערה של ישראל משה גם אתה צריך להבין למה הייתה תועלת ב"הסרת המידע" לצורך בירור זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 10:46, 1 ביולי 2016 (IDT)
- תועלת אקראית שאינה מצדיקה בדיעבד מחיקת מידע חשוב. אני חוזר שוב, מעצם הגדרת התפקיד מו"צ אינו זקוק למינוי וכל עוד אין מריבות מיוחדות ברחוב זה גם לא נעשה, צריך רק היתר הוראה מרב מקובל, וזה היה לו מהטעפליקר ובזה הסתיים העניין. השלכה מהמצב היום ללפני ארבעים שנה (אפילו 40) בנושא המינויים היא אנכרוניזם מובהק. ביקורת - שיחה 11:12, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אנחנו די חוזרים על עצמנו. אנסה להסביר שוב. המושג מו"צ אינו ברור. אם מדובר במינוי - החשיבות ברורה. אם לא - צריך להבין מה בכלל עומד מאחרי זה. לא הרי מי שעונה מדי פעם על שאלות כהרי מי שזה רוב עיסוקו. הבדל עצום. 14:01, 1 ביולי 2016 (IDT)
- מו"צ בשונה מסתם אדם שיודע הלכה הוא זה שעונה בכל עת שפונים אליו בשאלות הלכתיות. ביקורת - שיחה 16:56, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא הבנתי. גם מו"צ לא יודע לענות על הכול וגם מי שסתם יודע הלכה מן הסתם עונה בכל עת שפונים אליו, אם הוא פנוי באותה עת ויודע את התשובה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 17:39, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא הכל, אלא רוב ההלכות השכיחות. הקטע הזה שמו"צים ממונים על ידי מישהו זה משהו חדש, מתאים מאד עם הקפיטליזציה של הכל. קל יותר לזהות משהו לפי אם מישהו משלם על זה, אבל בנושא הזה זה פשוט לא עובד כך, וודאי לא עבד כך בעבר הלא-רחוק. יש גם גאונים ידענים שהם "מיראי הוראה" ולכן אינם מו"צים. יהיה אשר יהיה זו תחילת הקריירה המעשית שלו כפוסק הלכה, אף אחד לא מינה אותו לפוסק במעמדו, זה פשוט נוצר עם הזמן וזה התחיל שם, כאברך צעיר. למחוק את ההתחלה הזו מהביוגרפיה שלו זה לא רעיון חכם. ביקורת - שיחה 17:47, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אתה כנראה עדיין לא מבין מה אני רוצה. אני מסופק אם במהלך הדורות היה דבר כזה מו"צ שאינו רשמי. אני אפילו לא מדבר על תשלום, אלא על מינוי מסודר. כשאין מינוי מסודר צ"ע מי בעצם החליט, כמה זה רציני ומה באמת ההבדל מסתם מישהו שמדי פעם שואלים אותו. מי אמר שלא שאלו אותו שאלות בהלכה גם לפני החתונה? מהו הרגע שבו אדם נהיה מו"צ לשיטתך? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 17:57, 1 ביולי 2016 (IDT)
- מה הרגע שבו אדם הופך לנהג? הרגע שבו הוא עולה לכביש אחרי שבידיו רישיון הנהיגה. ביקורת - שיחה 18:11, 1 ביולי 2016 (IDT)
- כלומר מצאת ראיה למה שכתבתי? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 18:14, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא, להיפך. אבל איך אני יכול לנהל איתך דיון כשאתה מניח שאני עדיין לא מבין, ורק אוטוטו אני אבין והכל יהיה בסדר? אני מבין היטב מה אתה אומר ואני לא מבין איך ניתן אנציקלופדית לוותר על נקודת הציון הזו. ביקורת - שיחה 18:17, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אז למה אתה מהגג לגבי נהגים במקום להתייחס לדבריי? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 18:22, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא מהגג, עונה לך וחוזר על עצמי, תחילת הקריירה של פוסק היא הרגע שבו לאחר שהיה בידיו "היתר הוראה" התחיל להורות הוראה לאנשים באופן מעשי. זה כל כך פשוט. אני לא מאמין שהיה צריך להשחית כ"כ הרבה מלל בשביל זה. אם זה היה דיון חשיבות וטיעון החשיבות היה זה, הייתי מבין את הדיון, אבל כנקודת ציון? אתמהה בשנית. ביקורת - שיחה 18:27, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לדעתי תחילת הקריירה היא הרגע שבו הוא ממונה לתפקיד רשמי כלשהו. לפני כן הוא עונה לאנשים על שאלות כמו שענה עליהן גם לפני שקיבל היתר הוראה, וגם לא נכון לקרוא לו "מו"צ". אבל גם לשיטתך, מה הטעם לציין את זה? כל מי שמקבל היתר הוראה מתחיל באותו רגע באופן אוטומטי את הקריירה ולכן מספיק לומר שקיבל היתר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו • 23:48, 2 ביולי 2016 (IDT)
- לא באותו רגע, אלא ברגע שהחל להיות מו"צ בפועל. כשם שיש אנשים שמקבלים היתר הוראה ולא משתמשים אתו כלל (ע"ע סמיכה לרבנות בערכי פוליטיקאים) יש המקבלים אותו ולא פוצחים בקריירה מעשית מיד. תחילת הקריירה המעשית היא נקודת הזמן שבה האדם מרגיש אחראי מספיק ובשל מספיק ומתחיל לענות בפועל. מאז קוראים לו מו"צ. ביקורת - שיחה 23:52, 2 ביולי 2016 (IDT)
- לדעתי תחילת הקריירה היא הרגע שבו הוא ממונה לתפקיד רשמי כלשהו. לפני כן הוא עונה לאנשים על שאלות כמו שענה עליהן גם לפני שקיבל היתר הוראה, וגם לא נכון לקרוא לו "מו"צ". אבל גם לשיטתך, מה הטעם לציין את זה? כל מי שמקבל היתר הוראה מתחיל באותו רגע באופן אוטומטי את הקריירה ולכן מספיק לומר שקיבל היתר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו • 23:48, 2 ביולי 2016 (IDT)
- לא מהגג, עונה לך וחוזר על עצמי, תחילת הקריירה של פוסק היא הרגע שבו לאחר שהיה בידיו "היתר הוראה" התחיל להורות הוראה לאנשים באופן מעשי. זה כל כך פשוט. אני לא מאמין שהיה צריך להשחית כ"כ הרבה מלל בשביל זה. אם זה היה דיון חשיבות וטיעון החשיבות היה זה, הייתי מבין את הדיון, אבל כנקודת ציון? אתמהה בשנית. ביקורת - שיחה 18:27, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אז למה אתה מהגג לגבי נהגים במקום להתייחס לדבריי? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 18:22, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא, להיפך. אבל איך אני יכול לנהל איתך דיון כשאתה מניח שאני עדיין לא מבין, ורק אוטוטו אני אבין והכל יהיה בסדר? אני מבין היטב מה אתה אומר ואני לא מבין איך ניתן אנציקלופדית לוותר על נקודת הציון הזו. ביקורת - שיחה 18:17, 1 ביולי 2016 (IDT)
- כלומר מצאת ראיה למה שכתבתי? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 18:14, 1 ביולי 2016 (IDT)
- מה הרגע שבו אדם הופך לנהג? הרגע שבו הוא עולה לכביש אחרי שבידיו רישיון הנהיגה. ביקורת - שיחה 18:11, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אתה כנראה עדיין לא מבין מה אני רוצה. אני מסופק אם במהלך הדורות היה דבר כזה מו"צ שאינו רשמי. אני אפילו לא מדבר על תשלום, אלא על מינוי מסודר. כשאין מינוי מסודר צ"ע מי בעצם החליט, כמה זה רציני ומה באמת ההבדל מסתם מישהו שמדי פעם שואלים אותו. מי אמר שלא שאלו אותו שאלות בהלכה גם לפני החתונה? מהו הרגע שבו אדם נהיה מו"צ לשיטתך? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 17:57, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא הכל, אלא רוב ההלכות השכיחות. הקטע הזה שמו"צים ממונים על ידי מישהו זה משהו חדש, מתאים מאד עם הקפיטליזציה של הכל. קל יותר לזהות משהו לפי אם מישהו משלם על זה, אבל בנושא הזה זה פשוט לא עובד כך, וודאי לא עבד כך בעבר הלא-רחוק. יש גם גאונים ידענים שהם "מיראי הוראה" ולכן אינם מו"צים. יהיה אשר יהיה זו תחילת הקריירה המעשית שלו כפוסק הלכה, אף אחד לא מינה אותו לפוסק במעמדו, זה פשוט נוצר עם הזמן וזה התחיל שם, כאברך צעיר. למחוק את ההתחלה הזו מהביוגרפיה שלו זה לא רעיון חכם. ביקורת - שיחה 17:47, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לא הבנתי. גם מו"צ לא יודע לענות על הכול וגם מי שסתם יודע הלכה מן הסתם עונה בכל עת שפונים אליו, אם הוא פנוי באותה עת ויודע את התשובה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 17:39, 1 ביולי 2016 (IDT)
- מו"צ בשונה מסתם אדם שיודע הלכה הוא זה שעונה בכל עת שפונים אליו בשאלות הלכתיות. ביקורת - שיחה 16:56, 1 ביולי 2016 (IDT)
- אנחנו די חוזרים על עצמנו. אנסה להסביר שוב. המושג מו"צ אינו ברור. אם מדובר במינוי - החשיבות ברורה. אם לא - צריך להבין מה בכלל עומד מאחרי זה. לא הרי מי שעונה מדי פעם על שאלות כהרי מי שזה רוב עיסוקו. הבדל עצום. 14:01, 1 ביולי 2016 (IDT)
- תועלת אקראית שאינה מצדיקה בדיעבד מחיקת מידע חשוב. אני חוזר שוב, מעצם הגדרת התפקיד מו"צ אינו זקוק למינוי וכל עוד אין מריבות מיוחדות ברחוב זה גם לא נעשה, צריך רק היתר הוראה מרב מקובל, וזה היה לו מהטעפליקר ובזה הסתיים העניין. השלכה מהמצב היום ללפני ארבעים שנה (אפילו 40) בנושא המינויים היא אנכרוניזם מובהק. ביקורת - שיחה 11:12, 1 ביולי 2016 (IDT)
- לדעתי מי שזה עיסוקו במשך רוב היום כן מונה לתפקיד זה בידי מישהו, ואם זה עיקר עיסוקו כמובן יש מקום להזכיר את זה. אני חושב שאחרי ההערה של ישראל משה גם אתה צריך להבין למה הייתה תועלת ב"הסרת המידע" לצורך בירור זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 10:46, 1 ביולי 2016 (IDT)
- כל המוצים שאני שואל לא מונו מעולם באופן רשמי, וזה העיסוק המרכזי שלהם, הם יושבים בבתי מדרש או בבתיהם ולומדים כל היום, ובמשך רוב שעות היום מקבלים אנשים לשאלות. אין לי מושג על מה אתה מדבר ולגמרי לא ברורה לי הסרת המידע הבסיסי הזה על ראשית קריירת הפסיקה של הרב וואזנר מהערך. ביקורת - שיחה 21:40, 30 ביוני 2016 (IDT)
- ביקורת, לימוד בכולל הוא עיסוק מרכזי של האדם ולכן ודאי יש מקום לכתוב באיזה כולל למד ומתי. שימוש כמו"צ בלתי רשמי הוא עניין לא ברור. את כולנו שואלים לעתים שאלות בהלכה, זה לא צריך להיכנס לקורות החיים שלנו. אם כדברי ישראל משה היה מינוי רשמי זה כבר סיפור אחר לגמרי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 19:58, 30 ביוני 2016 (IDT)
למעשה אנחנו מתווכחים אם יש דבר כזה מו"צ בפועל ואם אפשר להגדיר אותו באופן אובייקטיבי. שאלה בשבוע? שלוש שאלות ביום? שאלות של החברים בכולל נחשבות? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:05, 3 ביולי 2016 (IDT)
- למעשה אני לא מתווכח, כי נואשתי מהאפשרות להביא אותך לעמדתי ברגע שבו הפכת את המושג מו"צ לסחיר ובר-מינוי, וסופית אחרי אנסה להסביר שוב (14:01, 1 ביולי 2016). לגוף ההגדרה - ייתכן שזה מתחיל בטפטוף, יום אחד מספרים עליך שאתה מו"צ בשכונת מצפה עדשים, ואז אתה יודע שהחל מקצת לפני כן אתה נתפס ככזה. אנשים רואים בך כתובת זמינה ונוחה לשאלותיהם. מזל טוב, התחלת בקריירה רבנית. קצר ופשוט. ביקורת - שיחה 00:11, 3 ביולי 2016 (IDT)
- כלומר בשלב מסוים מתחילים לספר על מישהו שהוא מו"צ מטעם עצמו? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:23, 3 ביולי 2016 (IDT)
- לא. מתחילים לספר עליו שהוא מו"צ. ה"מטעם עצמו" זו תוספת שלך מטעם עצמך שאתה חוזר עליה במהלך כל השיחה הזו. ביקורת - שיחה 00:33, 3 ביולי 2016 (IDT)
- כלומר בשלב מסוים מתחילים לספר על מישהו שהוא מו"צ מטעם עצמו? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:23, 3 ביולי 2016 (IDT)
תואר פוסק הדור עריכה
היו כאן כאלה שהקפידו לכתוב ולתקן רבים בציבור החרדי כינוהו פוסק הדור. לדעתי, גם במבט נייטרלי זה לא נכון משום שברגע שאין זה תואר רשמי אלא דבר שמתקבל במשך שנים עי הציבור עצמו, וכיון שהוא תקף רק אם הדור, כולו או רובו, מתייחסים אליו כפוסק המרכזי, הרי לומר שרבים כינוהו כך סותר את עצם התואר, כי אם רק רבים אלה סברו כך ולא (לפחות) מרבית הדור, הרי אין הוא פוסק הדור אלא פוסקם של רבים אלה, והתואר בטל מעיקרו. Smk1501 - שיחה 03:37, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
ולגופו של ענין הדבר תלוי בדעתם של מנהיגי המגזר החסידי, וכיון שחלקם הגדול של האדמורים (כגון האדמורים מגור, ויזניץ, סאטמאר, נדבורנא לדורותיהם, כמו גם מצאנז ומסערט ויזניץ) קיבלו עליהם את הכרעותיו ההלכתיות בכל נושא (כפי שהתפרסם בגליונות פנימיים של חסידויות אלה עם הסתלקותו), הרי שגם עובדתית אפשר להחשיבו בתואר זה. גם רובם של הרבנים האזוריים עשו אצלו שימוש בבית הדין זכרון מאיר. אגב, השווה בערכיהם של הרבנים אלישיב ויוסף שכונו גם הם, במקביל, פוסק הדור הליטאי והספרדי. Smk1501 - שיחה 03:48, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- לא כל הציבור החסידי קרא לו כך. יש שקראו, יש שלא. לדעתי נכון לומר שרבים קראו לו כך, אם זה מפריע לך אפשר להוריד גם את זה. לגבי דעת המנהיגים - נצטרך עכשיו לדון אם כך קראו לו כולם או רובם או חלקם, ואם לא קראו כך גם למישהו אחר, ובפרט שהספדים זה מקור בעייתי שהרי כידוע מפריזים מעט. לכן אני מציע לא להיכנס לזה. הוא היה גדול מאוד, אבל בלט פחות מהרב אלישיב והרב עובדיה. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 09:41, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אולי הנוסח: 'אצל הציבור החרדי, רובו ככולו, כונה "פוסק הדור"', או: 'אצל הציבור החרדי היה רווח כינויו "פוסק הדור"' יתאים לשני הצדדים? קובץ על יד - שיחה 10:29, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- ודאי לא בכל הציבור החרדי. רבים מן החסידים. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 10:40, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- "רובו ככולו" יש לו משמעות כפולה; א- אצל רוב ואף אצל כל, ב- אצל רוב מכריע הנראה ככל. ומה לגבי האפשרות השנייה. (לדעתי בכלל לא כל-כך חשוב להיכנס לזה כמו שהצעת בתוך דבריך, אך מכל-מקום אני מבין שיש כאלו שזה חשוב להם, אז אולי נוסח זה יתאים על כולם). קובץ על יד - שיחה 10:52, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא בטוח שמדובר ברובו ככולו. לדעתי פחות מזה. לגבי האפשרות השנייה - כאמור, מדובר בחלק מהציבור החסידי, לא כלל הציבור החרדי. אם אתה מציע "רווח בציבור החסידי" - אני לא בטוח שזה ניסוח ראוי. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 11:44, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- 'אצל הציבור החרדי, ובפרט במגזר החסידי, היה רווח כינויו "פוסק הדור"' יותר מתאים? קובץ על יד - שיחה 13:52, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- כאמור, רק (או כמעט רק) בציבור החסידי זה היה רווח. כאמור, אני לא בטוח שגם זה ניסוח ראוי ולכן אשמח לשמוע דעות נוספות. בפרט של משתמש:ביקורת, משתמש:DGtal, משתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 14:49, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אשמח אף אני לדעות נוספות, אם כי נראה לי שקשה לומר שרק (או כמעט רק) בציבור החסידי נקרא כך. כמה אתרים שכלל אינם חרדיים או קרובים להם ראו בכינוי זה ככינוי רווח (ראה ידיעות אחרונות nrg ועוד), ולכן לדעתי זו הסתייגות מיותרת. קובץ על יד - שיחה 15:14, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- לטעמי כדאי לכתוב לכל היותר: פסיקותיו היו מקובלות על חוגים רחבים והיו שאף כינוהו "פוסק הדור". כמו שנרו כתב, הוא בלט פחות מהרב עובדיה וודאי פחות מהרב אלישיב (המנחת יצחק לא שלח אליו שאלות סבוכות מדי, למשל). ביקורת - שיחה 15:27, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- פסיקותיו היו מקובלות על חוגים רחבים ורבים היו שאף כינוהו "פוסק הדור" לא עדיף? (סתם "היו" משמע קומץ קטן, והציבור החסידי מהווה את הפלג הגדול יותר בציבור החרדי - 40% לעומת הספרדים והליטאים שעומדים כל אחד על 30%) קובץ על יד - שיחה 15:36, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- כן, אבל מעמדו בתוך הציבור הזה היה פחות חד משמעי משני האחרים. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 15:43, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אכן כך, אבל זה עדיין לא סותר את הנוסח שהצעתי. על-כל-פנים נראה מתוך הדברים שכבר הנקודות והעמדות כולם הובהרו, כמדומני שאין לי יותר מה לתרום בנושא. קובץ על יד - שיחה 15:53, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- כן, אבל מעמדו בתוך הציבור הזה היה פחות חד משמעי משני האחרים. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 15:43, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- פסיקותיו היו מקובלות על חוגים רחבים ורבים היו שאף כינוהו "פוסק הדור" לא עדיף? (סתם "היו" משמע קומץ קטן, והציבור החסידי מהווה את הפלג הגדול יותר בציבור החרדי - 40% לעומת הספרדים והליטאים שעומדים כל אחד על 30%) קובץ על יד - שיחה 15:36, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- לטעמי כדאי לכתוב לכל היותר: פסיקותיו היו מקובלות על חוגים רחבים והיו שאף כינוהו "פוסק הדור". כמו שנרו כתב, הוא בלט פחות מהרב עובדיה וודאי פחות מהרב אלישיב (המנחת יצחק לא שלח אליו שאלות סבוכות מדי, למשל). ביקורת - שיחה 15:27, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אשמח אף אני לדעות נוספות, אם כי נראה לי שקשה לומר שרק (או כמעט רק) בציבור החסידי נקרא כך. כמה אתרים שכלל אינם חרדיים או קרובים להם ראו בכינוי זה ככינוי רווח (ראה ידיעות אחרונות nrg ועוד), ולכן לדעתי זו הסתייגות מיותרת. קובץ על יד - שיחה 15:14, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- כאמור, רק (או כמעט רק) בציבור החסידי זה היה רווח. כאמור, אני לא בטוח שגם זה ניסוח ראוי ולכן אשמח לשמוע דעות נוספות. בפרט של משתמש:ביקורת, משתמש:DGtal, משתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 14:49, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- 'אצל הציבור החרדי, ובפרט במגזר החסידי, היה רווח כינויו "פוסק הדור"' יותר מתאים? קובץ על יד - שיחה 13:52, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא בטוח שמדובר ברובו ככולו. לדעתי פחות מזה. לגבי האפשרות השנייה - כאמור, מדובר בחלק מהציבור החסידי, לא כלל הציבור החרדי. אם אתה מציע "רווח בציבור החסידי" - אני לא בטוח שזה ניסוח ראוי. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 11:44, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- "רובו ככולו" יש לו משמעות כפולה; א- אצל רוב ואף אצל כל, ב- אצל רוב מכריע הנראה ככל. ומה לגבי האפשרות השנייה. (לדעתי בכלל לא כל-כך חשוב להיכנס לזה כמו שהצעת בתוך דבריך, אך מכל-מקום אני מבין שיש כאלו שזה חשוב להם, אז אולי נוסח זה יתאים על כולם). קובץ על יד - שיחה 10:52, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- ודאי לא בכל הציבור החרדי. רבים מן החסידים. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 10:40, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אולי הנוסח: 'אצל הציבור החרדי, רובו ככולו, כונה "פוסק הדור"', או: 'אצל הציבור החרדי היה רווח כינויו "פוסק הדור"' יתאים לשני הצדדים? קובץ על יד - שיחה 10:29, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- אם "פוסק הדור" לא מקובל, חבל להסתבך בניסוחים פתלתלים וארוכים. "מבכירי הפוסקים" מספיק. AddMore-III - שיחה 18:39, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- א. אני מעדיף שלא נכתיר בעצמנו מי בכיר ומי לא. ב. יש לדעתי חשיבות לציין שרבים בציבור החסידי קראו לו "פוסק הדור", וזה אכן נכון. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 20:54, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
- ודאי שנקרא פוסק הדור בחוגים רחבים, אבל חשבתי שאתם לא רוצים לאזכר זאת. "כונה 'פוסק הדור' בחלקים נרחבים במגזר החסידי (וההונגרי, אבל זה מיותר)"? AddMore-III - שיחה 22:56, 16 באוגוסט 2016 (IDT)
- ההונגרים נבלעו למעשה בחסידים. נרו יאיר • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ו • 10:19, 17 באוגוסט 2016 (IDT)
- ודאי שנקרא פוסק הדור בחוגים רחבים, אבל חשבתי שאתם לא רוצים לאזכר זאת. "כונה 'פוסק הדור' בחלקים נרחבים במגזר החסידי (וההונגרי, אבל זה מיותר)"? AddMore-III - שיחה 22:56, 16 באוגוסט 2016 (IDT)
- א. אני מעדיף שלא נכתיר בעצמנו מי בכיר ומי לא. ב. יש לדעתי חשיבות לציין שרבים בציבור החסידי קראו לו "פוסק הדור", וזה אכן נכון. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ו • 20:54, 15 באוגוסט 2016 (IDT)
ואזנר או וואזנר עריכה
שם הערך נכתב בשני ווים, למרות שבחתימתו ובמצבתו כתוב בוו אחת. מתייג את בעלי הידע בכתיבה ועריכה. • פִּירֵאוּס § שִֹיחָה • 09:16, 22 בנובמבר 2019 (IST)