שירים ופיוטים לפסח
שירי ילדים על פסח עריכה
לפסח נכתבו שירי ילדים רבים: "שמחה רבה אביב הגיע פסח בא" מאת בלהה יפה, "פסח כאן" ו"ארבעה אחים" מאת נעמי שמר, "משה בתיבה" מאת קדיש סילמן, "איך יודעים שבא אביב" מאת בתיה בן-דור, "שלח נא את עמי" מאת אפרים דרור, "פרעה בפיג'מה" מאת רבי אלתר ועוד רבים אחרים.
שירים לפני הסעודה עריכה
בין השירים לפני ארוחת ליל הסדר:
- קדש ורחץ: תוכן עניינים של טקס הסדר, המונה את 15 חלקי הסדר.
- קידוש: הקידוש מושר בלחן מיוחד המשמש רק שלוש רגלים.
- מה נשתנה: ארבע שאלות הנשאלות באופן מסורתי על ידי הילדים הקטנים.
- עבדים היינו: אמרת חז"ל "עבדים היינו לפרעה במצרים, עתה בני חורין", השיר מוכר בלחנו של שלום פוסטולסקי.
- הא לחמא עניא: פסקה הכוללת הקבלה בין המצות שעל השולחן לבין "לחם העוני" שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים, הזמנת כל הרעבים לבוא ולהצטרף לסעודה, ותפילה לגאולה.
- והיא שעמדה: בכל דור ודור מנסים להשמיד את היהודים, אבל ה' מציל אותנו.
- דיינו: הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום".
מה נשתנה עריכה
ערך מורחב – מה נשתנה
"מה נשתנה" ("ארבע השאלות") הן ארבע השאלות המושמעות בסדר פסח על ידי הילדים הקטנים. השאלות נשאלות במסגרת ההגדה, לאחר "יחץ", בשלב "מגיד".
דיינו עריכה
- ערך מורחב – דיינו
"דיינו" הוא פיוט הכלול בנוסח ההגדה, ומקובל לשיר אותו במנגינה. משמעות המילה עצמה היא בעצם "זה היה מספיק לנו". "די" במובן של "מספיק" והסיומת "ינו" במובן של "שלנו".
השיר מספר על סדרה של מתנות שהעניק אלוהים לבני ישראל (כגון תורה ושבת), והכריזה שכל אחת מהן לבדה הייתה מתנה מספיקה מהאל, הפיוט הוא בן 15 שורות, המספרים על כל התערבות אלוהית בסיפור יציאת מצרים. במנגינה הנפוצה שרים מדי כמה שורות את המילים "די דיינו, די דיינו" בתור פזמון.
והיא שעמדה עריכה
- ערך מורחב – והיא שעמדה
והיא שעמדה הוא קטע מההגדה המספר שההבטחה של ה' שישמור עלינו היא עמדה לנו ועזרה לנו לשרוד את הגלות, השיר מוכר בביצוע של חב"ד, בביצוע שמח ועממי, ובביצוע של יעקב שוואקי ויונתן רזאל.
שירים לאחר הסעודה - נרצה עריכה
הקטעים הבאים מושרים ב"נרצה" האחרון מבין 15 חלקי הסדר, המוקדש כמעט אך ורק לשירה.
לשנה הבאה עריכה
- ערך מורחב – לשנה הבאה בירושלים
"לשנה הבאה בירושלים", הפיוט מבטא את הכמיהה של היהודים לשוב אל ירושלים, בישראל החלו רבים לשיר: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". קטע זה משמש כסיום סדר פסח.[1]
כי לו נאה עריכה
- ערך מורחב – כי לו נאה
כי לו נאה (הידוע גם בשם אדיר במלוכה): השיר הזה אינו קשור לחג הפסח אלא מפייט בכל בית שני תיאורים מלכותיים של אלוהים, ואחריהם כינוי של בני אדם (לימודיו, צדיקיו) או מלאכים (גדודיו, שנאניו) המשבחים אותו, שלוש השורות באקרוסטיכון מתמשך של אלפבית, עם הפזמון "לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה" ומסיים את הבית כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה׃ – "הלל לו ראוי לשבח". השיר כנראה בהשראת תהילים עד, טז ("לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה") ומקטע מדרשי (בראשית רבה ו, ב) המרחיב את המילים הללו. המחבר ותאריך החיבור אינם ידועים, הוא הושר במקור כל השנה בסעודות, הוא לא היה חלק מהסדר במאה ה-11 אך הגיע להיות חלק מהסדר בתקופת רבי מאיר מרוטנבורג במאה ה-13.[2]
אדיר הוא עריכה
- ערך מורחב – אדיר הוא
"אדיר הוא": פיוט המספר על מידותיו של האל לפי סדר האלפבית העברי, המביע תקווה שאלוהים יבנה מחדש את בית המקדש במהירות. רוב מעלותיו של אלוהים הן שמות תואר (למשל, קדוש הוא); עם זאת, כמה הם שמות עצם (לדוגמה, אדון הוא). המנגינה המסורתית היא שמחה, מז'ורית.[3] לשיר זה הולחנו מנגינות נוספות.[4]
אחד מי יודע עריכה
- ערך מורחב – אחד מי יודע
"אחד מי יודע": החל מאחת ועד שלוש עשרה, כל בית מתאר מושג דתי או עולמי אחר הקשור במספרו. לדוגמה, הבית החמישי עוסק בחמשה חומשי תורה ואילו הבית התשיעי מתאר את תשעת חודשי ההריון. לאחר שירה של כל בית חדש, חוזרים על הבתים הקודמים בסדר יורד בחזרה לאחד.
לא ידוע מיהו מחבר השיר.
חד גדיא עריכה
- ערך מורחב – חד גדיא
"חד גדיא" (גדי אחד) הוא שיר ארמי המתאר את האכילה של כל ישות על ידי האחר, מגדי, דרך חתול, כלב, מקל, אש, מים, שור, שוחט, ומלאך המוות, עד אלוהים. רבים חושבים שהוא מספר באופן מטפורי את ההיסטוריה של היהודים מתחילתם ועד לתקופת המשיח העתידית.
לא ידוע מתי השיר התחבר ועל ידי מי, לשיר נכתבו גרסאות כיסוי רבות.
שירים הנהוגים בקהילות מסוימות עריכה
במספר קהילות נהוג להגיד פיוטים אשר לא התפשטו בכלל ישראל.
- בני עדות המזרח נוהגים לשיר את הפיוט אמונים ערכו שבח העוסק בקורבן פסח.
- בקהילות רבות נהוג לשיר את ובכן ויהי בחצי הלילה חלקם גם בבוקר חג הפסח, הפיוט עוסק בניסים שנעשו לעם ישראל ביציאת מצרים, הפיוט חובר על ידי יניי.
- ריה"ל כתב פיוט בשם ידידי השכחת אותו יש נוהגים לשיר בשביעי של פסח, בעיקר בני עיר וארם צובא.
- רבי יוסף טוב עלם כתב את הפיוט אבוא בחיל להתיצבה העוסק בהלכות פסח בצורת שיר.
- יש נוהגים לשיר את הפיוט ובכן ואמרתם זבח פסח מאת הקליר, בחוץ לארץ ישראל יש נוגגים לשיר אותו בלילה השני של פסח.
- ליל שמורים אותו אל חצה הוא מערבית לפסח שהתקבלה במספר קהילות.
- ריה"ל חיבר פיוט בשם יום ליבשה המיועד לשביעי של פסח, הפיוט עוסק בניסי קריעת ים סוף.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ד' גולדשמידט, סדר הגדה של פסח על פי מנהג אשכנז וספרד, ירושלים ותל אביב תש"ח[5]
- י' תבורי, פסח דורות: פרקים בתולדות ליל הסדר, תל אביב תשנ"ו, עמ' 338–341
- ז' גוטהולד, 'לשנה הבאה בירושלם – עיון בפיוטים ובמנהגים', בתוך: י' שויקה וח' סבתו (עורכים), מנחת אהרן: מאסף תורני לזכרו של הרב אהרן שויקה זצ"ל, ירושלים תש"ם, עמ' 223–261
קישורים חיצוניים עריכה
- מילות השיר "שירי אביב ופסח" והאזנה לו, באתר זמרשת
- שירים לפסח באתר שירונט
- פיוטים לפסח באתר הספרייה הלאומית
- פיוטי פסח באתר הזמנה לפיוט
- שירי פסח - תגית באתר בחדרי חרדים
מחרוזת שירי פסח לילדים ולכל המשפחה, בביצוע איציק אשל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 08:31)
הערות שוליים עריכה
- ^ Macy Nulman, Encyclopedia of Jewish Prayer (1993, NJ, Jason Aronson Inc.) page 228.
- ^ Heinrich Guggenheimer, The Scholar's Haggadah (1995, NJ, Jason Aronson Inc.) pages 385–386; Nahum N. Glatzer, ed., The Passover Haggadah (1953, NYC, Schocken Books Inc.) pages 94–97; Macy Nulman, Encyclopedia of Jewish Prayer (1993, NJ, Jason Aronson Inc.) page 5.
- ^ Standard version of Adir Hu
- ^ Adir Hu in 5/4 (אורכב 22.03.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ יונה פרנקל, מחזור <גולדשמידט> - פסח, פסח, באתר אוצר החכמה