שכונת התקווה

שכונת התקווה.
	מרכז דוהל לאמנויות הבמה.
מידע
עיר	תל אביב-יפו
שטח	946 דונם
מספר תושבים	11,480 (2012)
קואורדינטות	32°03′00″N 34°47′00″E / 32.05°N 34.78333333°E
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו

שכונת התקווה שוכנת בדרום תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום. השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות.

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה

רחוב עזאי בשכונת התקווה

בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה

שוק התקווה

מראה בגן התקווה

היסטוריהעריכה

שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתו ובמימונו של יהושע ליכטר, שמעון מליחי, שלמה קאשי וגרשון שץ^[1]. ליכטר, קאשי, מליחי ושץ שהיו שותפים ביחד בחברת "שמשון" קנו שבעה דונמים של פרדסים מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, והעמידו אותם לחכירה. למרות המחיר הזול (3 לירות ארץ ישראליות למגרש) לא היו קופצים רבים. הראשון לרכוש מגרש בשכונה היה נדב זכריה שקנה ממליחי שקנה בכספו שטחים מהערבים ומכר אותם. נדב זכריה היה הראשון שהתיישב בפאתי השכונה ובנה בה במו ידיו דירת שני חדרים. כאשר פרצו מאורעות 1936, הגיעו לשכונה משפחות נוספות, בעיקר משכונת "כרם התימנים".

במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר סלמה הערבים לבין תל אביב. בליל 8 בדצמבר 1947, שבוע לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, נערכה מכיוון הכפר סלמה התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה, שנהדפה תוך אבידות כבדות לתוקפים.

ערך מורחב – קרב שכונת התקווה

לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח.^{[דרושה הבהרה]} ביולי 1971 הקימו ממשלת ישראל ועיריית תל אביב קרן של 5 מיליון ל"י למען שכונת התקווה^[2].

השם הוא סמלי כסמל לאמונתם של המייסדים בעתיד מזהיר^[3].

עד קום המדינה סרבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה^[4].

מקומות בשכונהעריכה

בשכונה מספר אתרי קניות, תרבות ובילוי:

סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
שוק התקווה - שוק מזון ותיק מאוד הקרוי על שם השכונה.
רחוב האצ"ל - הרחוב המרכזי בשכונה. לאורך הרחוב שוכנות שיפודיות וחומוסיות ששמן ידוע גם מחוץ לשכונה, חנויות ומאפיות.
בית דני - מרכז לפעילות חברתית, אומנותית, ספורטיבית, תרבותית והשכלתית. הבית מספק שירותים רבים לתושבי שכונת התקווה ודרום תל אביב. המרכז קרוי על שם דני מושביץ, אשר נהרג בתאונת מטוס ביום העצמאות בשנת 1971. ליד בית דני יש בריכת שחייה, מגרשי ספורט ואודיטוריום על שם דוהל המשמש להופעות. ב- 19 בינואר 1991, במלחמת המפרץ הראשונה, נפל טיל סקאד בשטח בין בית דני לאודיטוריום דוהל וגרם נזק רב לשני הבניינים. במקום בו נפל הטיל הוקם פסל גדול, "מלאך השלום", של הפסל מוטי מזרחי.

גן התקווה - פארק גדול בגבולה המזרחי של השכונה.
אצטדיון שכונת התקווה - אצטדיונה הביתי של קבוצות הכדורגל הפועל כפר שלם ומכבי יפו, אצטדיונה לשעבר של קבוצת הכדורגל בני יהודה תל אביב.

הרכב האוכלוסייה בשכונהעריכה

	1979	1983	1998
אסיה-אפריקה	92.3%	79.1%	48.3%
אירופה-אמריקה	2.5%	7.2%	29.0%
ישראל	5.2%	13.7%	22.7%
עולים חדשים			19.2%

הטבלה מרכזת את נתוני הרכב האוכלוסייה בשכונת התקווה בשנים 1979, 1983 ו-1998, ומלמדת כי אוכלוסיית השכונה הפכה יותר הטרוגנית במשך השנים. עד שנות ה-80 היוו יוצאי אסיה-אפריקה - בעיקר עולי תימן, עיראק, איראן ומצרים - את רוב תושבי השכונה. בתחילת שנות ה-90 החל גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ולקראת סוף העשור היו כחמישית מתושבי השכונה עולים חדשים, כאשר 30% מהם היו יוצאי אירופה-אמריקה. חלקם של יוצאי ארצות אסיה-אפריקה ירד לפחות ממחצית מתושבי השכונה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

דגני, א. ואחרים. 1979. שכונת התקווה, 1979 : מסגרת מתודולוגית ותכנון לשיקום חברתי ופיזי של שכונת מצוקה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגאוגרפיה.
יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
שמור, טל (2020). תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב. חיפה: אוניברסיטת חיפה ופרדס.