פתיחת התפריט הראשי

שלום מזרחי

דיין ישראלי

הרב שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלבכ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין ישראלי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. מחבר ספרי שו"ת דברי שלום.

הרב שלום מזרחי
אין תמונה חופשית
לידה 23 בדצמבר 1920
י"ב בטבת ה'תרפ"א
חלב, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1994 (בגיל 74)
כ"ו בטבת תשנ"ה
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בחלב (ארם צובה) שבסוריה לאביו הרב משה עזרא מזרחי, אב בית הדין בעיר, ולאמו רינה, בתו של הרב שלום הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. נקרא שלום על-שם סבו הרב הדאיה ויצחק על-שם סב אמו, רבי יצחק לבטון, דיין בחלב (נכדו של הרב חיים מרדכי לבטון). בהיותו בן שנה וחצי עלתה אמו לארץ ישראל ללא אביו על מנת לטפל במחלת השחפת שבה חלתה, ולקחה אותו עמה, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר. גדל בירושלים בשכונת אהל משה, אצל סבו הרב שלום הדאיה וסבתו שרה. בן דודתו - מזל הדאיה, הוא הרב שאול קצין רבה של קהילת החלאבים "שערי ציון" בברוקלין. את ראשית חינוכו ולימודו התורני קיבל מסבו ובכותאב של יוצאי חלב שעל יד בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות. בהיותו בן עשר, החל ללמוד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה אצל הרבנים עזרא עטייה, יעקב עדס ואליהו לופס. הרב עטייה העריך את גדלותו התורנית, וכינהו "המעיין". מצעירותו רקם קשרים עם גדולי ירושלים, בהם הרבנים פנחס אפשטיין, צבי פסח פרנק, דוד יונגרייז ואריה לוין. בשנת ה'תרצ"ט (1939) נשא את מטילדה בת הרב עזרא עבאדי שעיו שהיה דיין וראש ישיבה בחלב. לזוג נולדו שמונה בנים ושתי בנות. בהיותו בן 24, בשנת ה'תש"ו (1946), נפטר סבו, והוא נסע לפגוש את אביו בחלב לראשונה מאז שנפרד ממנו בהיותו תינוק. בחלב ישב שלושה חודשים ולמד עם אביו, ובסיומם שב ארצה. מאביו ירש מגילת אסתר עתיקה שמקורה בוונציה ועברה מאב לבן במשך הדורות, מה שמרמז על מוצא המשפחה.

לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ וכראש כולל בישיבת פורת יוסף ובישיבת שערי ציון שייסד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. מספר שנים מאוחר יותר התמנה לדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, ובשנת ה'תשט"ו (1956) החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[1], ועבר להתגורר בעיר. העביר שיעורים בעיר, בין השאר בשוק הכרמל ובשכונת התקווה. בשנת 1970, הצטרף לרב עובדיה יוסף, אז רבה של תל אביב, לאישור גיורה של הלן זיידמן על ידי הרב שלמה גורן[2]. באותה שנה נבחר, לצד הרב יוסף קאפח, לחבר בית הדין הרבני הגדול, אולם בשל סבך משפטי נערכו בחירות חוזרות, בהן גבר עליו הרב מרדכי אליהו. הרב מזרחי עתר על כך לבג"ץ[3], אך עתירתו נדחתה[4]. בשנת ה'תשל"ג (1973) החל לכהן בבית הדין הגדול. באותה שנה נמנה עם עשרת הדיינים שהתירו את הממזרות של האחים לנגר במסגרת פסק דין האח והאחות[5]. מספר שנים מאוחר יותר שב להתגורר בירושלים.

נפטר בשבת, כ"ו בטבת ה'תשנ"ה (29 בדצמבר 1994).

ספריועריכה

  • דברי שלוםשו"ת; עשרה כרכים. שני הכרכים הראשונים יצאו בחייו, ושאר הכרכים יצאו לאחר מותו. הספר נכלל בפרויקט השו"ת.
  • שים שלום – חיבור קטן שכתב בצעירותו. שמו רמוז בראשי התיבות של שם הספר: "שלום יצחק מזרחי.
  • שימני כחותם – חיבור קטן שחיבר בצעירותו. שמו רמוז בראשי תיבות של המילה "שימני": "שלום יצחק מזרחי.

בניועריכה

  • בנו הבכור משה מזרחי כיהן כסגן ראש המועצה הדתית תל אביב.
  • בנו הרב מרדכי מזרחי - בר אור מכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב.
  • נכדו הרב שלום יצחק בן בנו הרב יעקב מזרחי, מחבר ספר דינא דספיקא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה