תל מור

תֵּל מוֹר הוא תל ארכאולוגי קדום בצפון העיר אשדוד. התל שוכן בצמוד לגדה הצפונית של נחל לכיש, כק"מ אחד לפני שפכו אל הים, בעורף נמל אשדוד. התל ממוקם על דרך הים הקדומה, והוא יושב לסירוגין החל מסוף תקופת הברונזה המאוחרת. בשיאו, שימש כעיר הנמל של אשדוד העתיקה.

תל מור
תל מור, במבט ממזרח
תל מור, במבט ממזרח
מידות
שטח 6 דונם
גובה מעל פני הים 25 מטר
היסטוריה
תרבויות כנענית, פלשתית, הלניסטית, רומאית
סוג נמל, יישוב חקלאי, מבצר
אתר ארכאולוגי
חפירות 1959-1960
ארכאולוגים משה דותן, עמנואל דונאייבסקי
מצב נטוש
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום צפון אשדוד
קואורדינטות 31°49′23″N 34°39′23″E / 31.82305556°N 34.65638889°E / 31.82305556; 34.65638889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

חפירות ארכאולוגיותעריכה

התל נחפר בין השנים 1959-1960 (בעת הקמת נמל אשדוד) על ידי משלחת של אגף העתיקות בראשותו של משה דותן. באתר התגלו 12 שכבות ארכאולוגיות על פי עומק של 7 מטר. השכבה העמוקה ביותר (שכבה 12) היא מסוף תקופת הברונזה המאוחרת, והשכבה המאוחרת ביותר מהתקופה ההלניסטית. שמונה השכבות העליונות (שטח A) שהשתרעו על פני שטח של כ-100 מ"ר נחפרו כמעט בשלמותן, 4 השכבות התחתונות (שטח B) רק בחלקן.[1] בראש התל נמצאת באר בעומק של 22 מטר וקוטרה 1.5 מ´ לערך, ובמחצית עומקה קיים נקיק החצוב בצורה אופקית לכיוון מערב. נראה כי הנקיק שימש כתעלת מילוט לתושבי התל.

ההתיישבות בתלעריכה

כאמור, ההתיישבות הראשונה בתל החלה בין המאה ה-15 ל-16 לפנה"ס, בתקופה הכנענית, ממנה עולה שהיישוב במקום קיים קשרי מסחר ענפים עם מצרים וקפריסין, ומאוחר יותר גם עם פיניקיה. הממצאים שנתגלו בתקופה זו מעידים על יישוב עירוני בעל נמל בשפך נחל לכיש, ובו אתר פולחן. במאה ה-13 לפנה"ס נחרב היישוב ובו מצודה רבועה בעלת חומה עבה שחלשה על האזור.

עם פלישת הפלשתים למישור החוף הדרומי במאה ה-12 לפנה"ס, התקיים באתר יישוב פרזות חקלאי, ככל הנראה בעל נמל קטן. היישוב היה תחת חסות עיר הממלכה אשדוד, ולכן ניתן להסיק כי תל מור שימש כעיר הנמל שלה בתקופה זו. במאה ה-10 לפנה"ס נחרב היישוב, יחד עם אשדוד, ייתכן במסע הפלישה של פרעה סיאמון, או על ידי דוד המלך באחת ממלחמותיו בפלשתים. במאה ה-8 לפנה"ס חודשה ההתיישבות בתל ונבנתה בו מצודה חדשה, ייתכן במסגרת כיבושי האזור על ידי עוזיהו, מלך יהודה. בסוף המאה, במהלך מסע הכיבושים של סרגון השני, מלך אשור, נחרבה המצודה והתל ננטש.

במהלך התקופה ההלניסטית, חודשה ההתיישבות בתל, ונחשפו ממנה מבנה ציבורי גדול ומתקן להפקת צבעי הארגמן מחלזונות. היישוב נחרב שוב בראשית תקופת החשמונאים, ומאוחר יותר המשיך להתקיים כיישוב חקלאי קטן גם בתקופה הרומית.

לקריאה נוספתעריכה

  • Tel Mor: The Moshe Dothan Excavations, 1959-1960, Israel Antiquities Authority (12 December 2007).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תל מור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה