פארק ז'בוטינסקי

פארק בישראל הסמוך לרמת הנדיב
(הופנה מהדף תל צור (אום אל-עלק))

פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני או אמפי שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה). המקום שימש בתקופת המנדט כבסיס ההדרכה המרכזי של האצ"ל וכיום, בנוסף על הפארק עצמו המשמש כאתר נופש פעיל, פועלים במקום מוזיאון לוחמי האצ"ל בתוך מבנה מהתקופה העות'מאנית, מוזיאון אחיעם לפיסול הכולל פסלי אבן, אורכסטרה ותיאטרון מהתקופה הרומית מהמאה השלישית לספירה, מוזיאון לתולדות ההתיישבות הבית"רית ומוזיאון ארכאולוגי. במקום מתקיימים אירועים, הצגות ומופעים.

פארק ז'בוטינסקי
מבצר שוּני, המבנה המזוהה עם האתר
מבצר שוּני, המבנה המזוהה עם האתר
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום דרומית לזכרון יעקב
קואורדינטות 32°32′07″N 34°56′52″E / 32.53538056°N 34.94768056°E / 32.53538056; 34.94768056
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבצר שוני בשנות ה-40
התיאטרון במבצר שוני
חצר "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני
פסלים ב"מוזיאון אחיעם לפיסול"

תולדות המקום עריכה

בעת העתיקה עריכה

בתקופת המקרא המקום שכן בתחומו של שבט מנשה. השם שוני הוא כנראה שיבוש לשוני של שומי, שהיה שמו של כפר קדום שישב במקום, כפר המוזכר גם בתלמוד (תלמוד ירושלמי מסכת חלה פרק ב דף נח טור ג /ה"ב).

בתקופה הרומית הובלו מי המעיינות באמת מים משוני (ומעיינות נוספים) לקיסריה ובמאה השלישית הוקם התיאטרון בעל כ- 1000- 1500 מושבים, בו נערכו בין היתר חגיגות מים ופוריות לכבוד האלים בכחוס (דיוניסוס) וונוס (אפרודיטה). משום כך היישוב הוכר עדיין בתקופה הביזנטית בשם "מיומאס", הקשור לחגיגות המים[1][2] אולם יש להבדילו מערי הנמל מיומאס-עזה ומיומאס-אשקלון, הידועות יותר.

בתקופה הביזנטית עריכה

בתקופה הביזנטית, בימי מרד השומרונים משנת 448, ניזוק התיאטרון ואחרי כן שוקם מחדש. לאחר הגזירות האנטי-פגאניות של יוסטיניאנוס הראשון הפך התיאטרון לאתר המיועד לבתי מלאכה[1]. במקום הוקם בית בד גדול שפעל עד למאה ה-8.

בתקופת הצלבנים עריכה

הצלבנים ששלטו בחלקים של ארץ ישראל בין השנים 1099-1260 הקימו מבצר קטן על שרידי התיאטרון בכפר שומי לשעבר.

בתקופה העות'מאנית עריכה

במאה ה-18 השלטון העות'מאני בנה כאן בית אחוזה דמוי מבצר או ח'אן- החאן שוני - שנבנה סביב רחבה. משום כך המקום התחיל להיקרא בערבית "ח'אן א-שוני"[3] בנוסף לכינוי "חירבת מיומאס".

בעת החדשה עריכה

בשנת 1913 רכש הברון רוטשילד באמצעות יק"א את אדמות שוּני מידי האפנדי סלים חורי כחלק מרכישת אדמות נרחבת באזור שנועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין כרכור לזכרון יעקב. את האדמה מסר לעיבודם של הגדעונים, בני איכרים מזכרון יעקב, שהתיישבו במקום וקראו למחנה שהקימו "בנימינה" על שמו של הברון, אולם פונו מהמקום במהלך מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה הגיע למקום, לצורך הכשרה חקלאית וגיבוש, הגרעין שייסד מאוחר יותר את בנימינה וישב במקום עד ייסוד בנימינה ב-1922, המשק החקלאי המשיך להתקיים בזכות קומץ יוצאי הגדודים העבריים עד 1925 ואז ננטש המקום[4].

בשנת 1929 הגיעו לשוני מרדכי ריבובסקי ומשפחתו עקב התרעות על סכנה מצד ערביי קיסריה, שם התגוררה המשפחה ועבדה בחקלאות למחייתה. משפחת ריבובסקי קיבלה היתר מפיק"א לעבור ולהתגורר עם עוד שתי משפחות בשוני לצורך שמירת אדמותיה. למחייתם עבדו האב ובניו בייבוש ביצות כבארה ובבניית בתים בפרדס חנה ובנימינה. המשפחה התגוררה במקום עד 1933.

בשנת 1939, במסגרת התיישבות חומה ומגדל חידשה קבוצת אנשי בית"ר, בסיוע אביגדור מירקין, סגן מנהל פיק"א, את נקודת התיישבות תל צור על גבעת אום-אל-עלק שנמצאת בין שוני לבין רמת הנדיב. כעבור שנתיים, בשנת 1941 החליטו אנשי המקום לעבור למבנה החאן של שוני.

עקב בידודו של המקום יכלו אנשי האצ"ל לערוך במקום אימונים, החל באימוני פרט, דרך אימוני כיתה ותרגילי סדר ועד אימוני נשק. במקום נערכו קורסי שימוש בנשק, חבלה וכדומה, בנוסף נערכו כאן קורסי מפקדים של האצ"ל, חלקם בפיקוד קציני צבא פולניים.

 
גבי ודבי מגלים את 'מקל הקסמים' בחאן שוני

המקום היווה נקודת הערכות ויציאה למבצעים שונים, ביניהם ההשתלטות על רכבת הנשק, פריצה למחנה 80 במטרה לגנוב ממנו נשק, ההתקפה על בניין הבולשת בחיפה והפריצה לכלא עכו.

ב 16 באוגוסט 1945 פשטה המשטרה הבריטית על המקום ועצרה 20 משתתפי קורס המפקדים של האצ"ל שהתקיים במקום[5].

בשנת 1946 החליטו אנשי היישוב לעבור לנחלת ז'בוטינסקי אשר בבנימינה והמקום נשאר כמתקן אימונים ומחנה הדרכה של האצ"ל. במסגרת שילוב האצ"ל בצה"ל ננטש המקום, עד שהקרן הקיימת ועמותת יוצאי האצ"ל החליטו לשפצו ולהפכו לפארק לשימוש הציבור.

 
קשתות חאן שוּנִי על שטר של 100 שקל ישן, לצד תמונתו של זאב ז'בוטינסקי

בשנות ה-70 של המאה ה-20 צילמו בחאן שוני הנטוש את תוכנית טלוויזיה גבי ודבי, ובו הם מוצאים את מקל הקסמים[6]

בשנת 1979 בנק ישראל הנפיק שטר בערך 100 שקל להנצחת זאב ז'בוטינסקי. ברקע תמונת המנהיג הציוני הופיע מבנה החאן בשוּנִי, המזוהה בחלונות הקשתיים הגבוהים בחזיתו.

בשנים 19861988 בוצעה בפארק עבודת שימור מבנים שאפשרה את הקמתם של מוזיאון ומסעדה בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ ובביצוע קרן קיימת לישראל.

הטיילת שלאורך הכביש המוביל מזכרון יעקב לבנימינה נקראת טיילת שוני.

בחדרים שמאחורי הבמה ובבריכה נפתח בשנת 2003 על ידי קק"ל "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני. המוזיאון כולל כ-96 פסלי אבן, ברונזה ועץ אשר משפחתו תרמה לאחר מותו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פארק ז'בוטינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Jerome Murphy-O'Connor, The Holy Land - an Oxford Archeological Guide, Oxford University Press, 2008 - עמ' 445
  2. ^ MAIUMAS, באתר "Jewish Virtual Library" (באנגלית)
  3. ^ יובל אלעזרי (עורך), לקסיקון מפה - ארץ ישראל, הוצאת "מפה - מיפוי והוצאה לאור", תל אביב, 2003, עמ' 292
  4. ^ מארץ ישראל, תל צור, העולם, 4 בינואר 1924
  5. ^ פרופ' יהודה לפידות, אצ"ל: מעצר קורס מפקדים, ‏דעת לימודי ידות ורוח, אנציקלופדיה יהודית
  6. ^   Gabby And Debby - Ep.1: The Wrong Treasure, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 20:28)
רמת הנדיב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
 בית חוריחורבת עלקעין צורחורבת עקבצוקי חוטםחוטם הכרמלמחצבת בנימינהכביש 4מחלף מעגן מיכאלמסילת החוףנחל תניניםמערת כבארהשמורת חוטם הכרמלפארק ז'בוטינסקיכביש 652יקבי תשביתל צור (אום אל-עלק)זכרון יעקברמת הנדיב