הקרן לחקר ארץ ישראל
הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.
אהבת ציון בלבם
|
|---|
|
הקמת הקרן
עריכההחל מראשית המאה ה-19 נשמעו באנגליה קולות הקוראים להקמת ארגון מוסדר שיעסוק בחקר ארץ הקודש.
ניסיון ראשון להיענות לקריאות אלה נעשה בשנת 1805, עם הקמת ארגון בשם "אגודת ארץ ישראל". האגודה הייתה קצרת ימים, והפרסום הבודד שהפיקה היה חיבורו של זטצן מ-1810 "דוח קצר על הארצות הגובלות בכנרת בירדן ובים המלח". ב-1834 פורקה האגודה ושולבה בחברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית. עם זאת היא נחשבת למבשרת הקרן לחקר ארץ ישראל.[1]
ב-12 במאי 1865 התכנסה קבוצה של אנשי האקדמיה והכנסייה בחדר "ירושלים" שבמנזר וסטמינסטר, ובו הוחלט להקים את הקרן לחקר ארץ ישראל. מושב היסוד התקיים ב-22 ביוני של אותה שנה, והוכרזו מטרות הקרן: חקירת ארץ־ישראל מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל.
מיד עם הקמתה, פרשה המלכה ויקטוריה את חסותה על הקרן (חסות שנמשכה על ידי יורשיה), והארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגויסו בזכות מדיניות זו, היה משה מונטיפיורי.
אם כי הקרן ושליחיה השתדלו לדבוק במדיניות זו, אין להתכחש לעובדה שמעשי הקרן הושפעו פעמים רבות מרגשות דתיים. כך, בירושלים, ההתעניינות במבני הר הבית המוסלמים נעשתה כבדרך־אגב לחיפוש שרידי בית המקדש, ואין זה מקרה שהתערוכה בלונדון נשאה את השם "עולם התנ"ך" ולא שם כגון "פלשתינה לדורותיה".[2]
משלחות מחקר בחסות הקרן
עריכההמשלחת הראשונה
עריכהב-22 בנובמבר 1865, עגנה בביירות הספינה הנושאת את אנשי משלחת המחקר הראשונה של הקרן בראשותו צ'ארלס וילסון ועסקה בסקר האזור שממזרח להר הלבנון. הסקר כלל התחקות הידרוגרפית אחר מקורותיו של הירדן, חפירות ארכאולוגיות טרומיות בכפר נחום, תיעוד מנהגי המקום בשכם ועוד. המפות ששורטטו במהלך המסע הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F, סקר ארץ־ישראל המערבית, והדגש הרב שניתן לממצא הארכאולוגי ולאתרי הקודש של שלוש הדתות, נתן את הטון למסעות שלאחריו. העלות הכוללת של המשלחת הסתכמה ב-1,150 לירה שטרלינג, ועל בסיס זה החלו גיוסיי התרומות לקראת המשלחות הבאות.
החפירות בירושלים
עריכהבנובמבר 1866, יצאה לדרכה המשלחת השנייה. אנשי המשלחת, בראשותו של צ'ארלס וורן, הגיעו לארץ־ישראל ב-1867, ובמשך שלוש שנים חקרו את הארץ, בשימם דגש מיוחד על הארכאולוגיה של ירושלים.
בעיר דוד, גילה וורן פיר המתחבר לנקבת חזקיהו. וורן האמין שדרך פיר זה, יואב בן צרויה התגנב לתוך יבוס המבוצרת ופתח את שעריה בפני צבאות דוד, ואף הדגים זאת בכך שטיפס במעלה הפיר בעצמו. תאוריה זו החזיקה מעמד כ-130 שנה, עד שב-1995, הוחלפה בתאוריה אחרת. וורן, שרצה לחפור בהר הבית נתקל בסירובו של הוואקף, בתוך הר הבית עצמו, נאלץ וורן להסתפק בטיפוס לתוך בורות מים קיימים, אותם מיפה בדייקנות, תרשימים אלו ממשיכים לשרת את החוקרים עד היום.
מחוץ להר הבית, לרוב הותר לו לחפור כרצונו, ווורן אכן חפר סדרה של פירים, שחלקם עדיין קיימים, ואילו חלקם "נבלעו" כאשר לימים נחפרו גן העופל ומנהרות הכותל. ממצאיו שבסביבות הר הבית כללו את שער וורן ואת 'אולם החשמונאים' השייכים כיום למתחם מנהרות הכותל.
אחד מאותם הפירים, עדיין ניתן לראות ברצפת אולם התפילה שבקשת וילסון.
כאשר לא אושר לו לחפור בסמוך לפינה הדרום-מערבית, הרחיק וורן את חפירתו מספר מטרים, וכאשר נחפרו לעומק כ-80 רגל (כ-25 מטר), החלו החופרים לחפור אופקית, תחת אפם של השלטונות, עד להגעה למחוז חפצם - כותלי הר הבית. פעולה נועזת זאת הציתה את דמיונם של רבים, ואיור חפירה זו הונצח בגאווה בשער רבעונה של הקרן.
שאלת מיקומו של הר סיני
עריכהב-1868 יצאה המשלחת השלישית של הקרן בראשותו של וילסון, במטרה לחקור את מדבר סיני וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הוא הר סיני המקראי או שמא זהו ג'בל סרבל. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שבין תעלת סואץ לג'בל מוסא. כדי להשלים את החסר ולחקור את שאר מדבר סיני, יצאה משלחת נוספת בראשותו של אדוארד הנרי פלמר, שהיה חבר במשלחת הקודמת. חברי המשלחת נרצחו בידי בדואים בסיני למטרת שוד, וגופותיהם נמצאו מוטלות בערוץ ואדי סודר מאוחר יותר בידי כוחות בריטים שנשלחו ממצרים בפיקודו של צ'ארלס וורן.
סקר ארץ־ישראל המערבית
עריכה
ערך מורחב – מפת הקרן לחקר ארץ ישראל
גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בו מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועד נחל באר שבע שבדרום.
ארץ ישראל חולקה בין הקרן לחקר ארץ ישראל לבין החברה האמריקנית לגאוגרפיה, והוחלט שהקרן לחקר ארץ ישראל תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.
הסקר הסתמך על מידע קודם, כגון המפות המדויקות של קו החוף הארץ־ישראלי, שנכללו, בתוך מפות הצי הבריטי, ושורת מדידות הגובה שנעשו על ידי וילסון, במטרה למדוד את גובהם של ים המלח ובריכות שלמה.
משלחת הסקר פעלה בין השנים 1871–1878. בתחילה הוביל את המשלחת קפטן ר. אי סטיוארט (R. E. Stewart), ולאחר שהלה חלה במלריה, החליפו קלוד קונדר. לאחר שקונדר נפצע במהלך מתקפה של תושבי צפת, החליפו הוריישו קיצ'נר כראש המשלחת. תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה. המשלחת מיפתה גם את הדרכים הרומיות בארץ ישראל.
פעילות הקרן במאה ה-20
עריכההקרן בשנים האחרונות עוסקת במתן מענקים לחוקרים בתחומי העניין של הקרן ובפרט בחקר המזרח הקרוב.
לקרן אוסף הכולל מפות, מסמכים וממצאים ממחקרים ומשלחות בעבר הזמין לעיון חוקרים.
בנוסף הקרן מארגנת אירועים, הרצאות וימי עיון בתחומי העניין של הקרן וממשיכה להפיק את ביטאון הקרן.
ביטאון הקרן
עריכהPalenstine Exploration Fund Quarterly Statment, או בקיצור PEQSt, יצא לאור לראשונה ב-1865.[3] ב-1938, כאשר הוחלט לאחֵד בין ביטאון הקרן לבין דיווחי בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, הושמטו המילים Fund ו-Statmente משם הביטאון, והוא מתפרסם ככותר Palestine Exploration Quarterly, ומוכר ב-PEQ. על אף שמו, כתב העת חדל ב-1942 להיות רבעון והוא רואה אור במתכונת חצי שנתית.[4]
לקריאה נוספת
עריכה- יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט, גילויה מחדש, כרטא, 1970.
- יהושע בן אריה, המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק א, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 135–141, 172-160
- ג'ון ג'יימס מוסקרופ, זרים בשערייך: חיל ההנדסה המלכותי ו'הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל', 1870-1865, קתדרה 103, מרץ 2002, עמ' 68-53 (תורגם מאנגלית ונערך בידי עידן ירון)
- רועי מרום, תרומת ספרות הנוסעים וה-Palestine Exploration Fund לחקר ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, רוח מזרחית 12, נובמבר 2010, עמ' 3–12.
- John James Moscrop, Measuring Jerusalem: the Palestine Exploration Fund and British Interests in the Holy Land, London: Leicester University Press, 1999
קישורים חיצוניים
עריכה
הקרן לחקר ארץ ישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר הקרן
- מפת הסקר של ארץ־ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי
- כתבה על פעילות ה-PEF בארץ ובירדן - עבר הירדן המזרחי
- תצלומים מאזור הלבנט מסוף המאה ה-19 - ראשית המאה ה-20, שפורסמו על ידי הקרן, באתר פליקר
- במשכנות יעקב בחו"ל, המליץ, 13 בדצמבר 1881
הקרן לחקירת ארץ ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Ruth Kark, Haim Goren, "Pioneering British exploration and scriptural geography: The Syrian Society/The Palestine Association", The Geographical Journal, vol. 177, no. 3, 2011, pp. 264–274
- ^ Albert Glock, "Cultural Bias in the Archaeology of Palestine", Journal of Palestine Studies, 1995
- ^ הגיליון הראשון
- ^ פירוט הגיליונות האחרונים