פתיחת התפריט הראשי

תל אדמי

יישוב קדום בשיפוליה המערביים של בקעת יבנאל
(הופנה מהדף אדמי הנקב)

תל אדמי הוא יישוב קדום בשיפוליה המערביים של בקעת יבנאל בגליל התחתון, שבו שכנה לפי הסברה העיר המקראית אֲדָמִי הַנֶּקֶב. האתר כולל שרידי יישוב מובצר בראש גבעה (התל) בגובה 164 מטר מעל פני הים ושרידי יישוב כפרי למרגלות הגבעה (החורבה -"ח'רבת א-דאמיה" או "ח'רבת דמין") סמוך למעיין עין אדמי.

תל אדמי
אין תמונה חופשית
שמות נוספים "ח'רבת א-דאמיה"
"ח'רבת דמין"
שטח 100 דונם
גובה מעל פני הים 164 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות ההלניסטית
תקופות ברונזה בייניימית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל
ננטש 1948
סוג יישוב קדום
אתר ארכאולוגי
חפירות 1870, שנות ה-50
ארכאולוגים ויקטור גרן
רולאן דה וו
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°44′57″N 35°27′33″E / 32.7491667°N 35.4591667°E / 32.7491667; 35.4591667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארכאולוגיה ומחקרעריכה

תל אדמי, אינו תל ארכאולוגי, אלא גבעה טבעית. מרחוק הוא דומה לכזה מאחר שהחיקסוסים, שהקימו את היישוב בתקופת הברונזה הבייניימית, בנו סוללת הגנה גדולה מצידו המערבי של התל, ואת היישוב הם בנו בשיפוליה המזרחיים של הסוללה. הסוללה הגנה על העיר מהכיוון בו אין הגנה טבעית, מקום חיבור השלוחה לרכס.

הממצאים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם שלושה שפיפונים, אבני פולחן של דייגים וספנים מתקופת הברונזה הקדומה הנפוצים באזור הכנרת. לאחר תקופת הברונזה (בה הקימו החיקסוסים את המקום), היה האתר מיושב מתקופת הברזל ועד להתקופה הביזנטית בארץ ישראל[1]. בלב התל נבנה אקרופוליס מוקף חומה. רוב השרידים שבתל הם מהתקופה הביזנטית. ממזרח לאקרופוליס נמצאו אבני גזית, שברי פסיפס ושברי רעפים, המעידות על מבנה ציבורי גדול, כנראה כנסייה ביזנטית או בית כנסת.

החורבה שלמרגלות התל, נחפרה על ידי חוקרי המאה ה-19, ובהם ויקטור גרן, שטחה כ-80 דונם והיא בנויה ממספר מפלסים ממזרח למערב. דרך החורן ההיסטורית עברה בסמוך. תושבי החורבה עיבדו את האדמות הפוריות שבעמק שלמרגלות הגבעה ובנו בריכת השקיה הקולטת את מימיה מעין אדמי הסמוך. במקום יש כמות גדולה של שרידים אריכטקטונים כולל קירות רבים העומדים על תילם ושני בתי בד מרשימים. השרידים מתוארכים לתקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית וההתקופה הצלבנית בארץ ישראל. חלק מהאבנים מהתקופה הביזנטית שימשו לבנייה משנית במבני הכפר המוסלמי המאוחר שבמקום. במאה ה-11 תושבי הכפר הפכו לדרוזים בידי מפיץ הדת הדרוזית בארץ ישראל משאיח' אלחמא. הכפר היה מיושב עד שנת 1948.

היסטוריוגרפיהעריכה

הארכאולוג וחוקר המקרא רולאן דה וו הציע לזהות את התל עם "אדמי הנקב" המוזכרת במקורות מצריים, באגדת כרת בכתבי אוגרית וכן במקרא[1]. יישוב בשם "דמין" מוזכר גם בתלמוד.

"אדמי הנקב" נזכרת בספר יהושע בתיאור דרום נחלת שבט נפתלי: "וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם"[2]. "אדמי הנקב" זה תיאור ליישוב אדמי, ששוכן בסמוך ל"נקב" - מעלה תלול - הדרך הראשית שמוזכרת לעיל.

התלמוד הירושלמי מזהה את כל המקומות המצוינים בפסוק: "מחלף - חלף, מאילון - איילון, בצעננים - אגנייא דקדש, ואדמי - דמין, הנקב - ציידתה, ויבנאל - כפר ימה, עד לקום - לוקים"[3].

לפי מסורת זו, חז"ל ראו ב"אדמי" וב"הנקב" שני יישובים נפרדים. יש לציין כי גם אוסביוס באונומסטיקון התייחס לשני יישובים נפרדים[4], וכך מופיע גם בתרגום השבעים.

לפי זה, היישוב המקראי "אדמי" זוהה אפוא עם היישוב התלמודי "דמין" השוכנת למרגלות התל הקדום (כנראה שבתקופת התלמוד הירושלמי - שנכתב בתפר בין התקופה הרומית לתקופה הביזנטית - היה היישוב "אדמי" למרגלות התל - כפי שפורט לעיל על התקופה הרומית).

היישוב התלמודי "ציידתה", שנזכר בירושלמי, מזוהה כיום ב"ח'רבת ציאדה" השוכנת ליד מושב הזורעים בבקעת יבנאל.

המושבה יבנאל שהוקמה בשנת 1901 נקראה בשמה על בסיס הזיהוי האמור של חז"ל ל"כפר ימה" התלמודית, כיוון שהוקמה בסמוך ל"ח'רבת ימא".

גאוגרפיהעריכה

תל אדמי שוכן בסמוך לדרך ראשית עתיקה שיורדת מאזור שדה אילן, דרך הגדה הדרומית של נחל אדמי, אל עבר שיפוליו המערביים של רכס אדמי. במקום נובע מעיין עין אדמי שמימיו נאגרים בבריכה מלבנית עתיקה באורך 8 מטר וברוחב 4 מטר.

בסמוך לתל אדמי עובר קניונו הבזלתי של "נחל אדמי", המתחבר לנחל יבנאל, ולידו שמורת "רכס אדמי"[5].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 83-81, תל אדמי, ח' דמין.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ג.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
  4. ^ אונומסטיקון, 20, שורה 21; 138, שורה 4.
  5. ^ על תל אדמי, רכס אדמי ונחל אדמי באתר משרד החינוך.