בקעת יבנאל

בִּקְעַת יַבְנְאֵלערבית: "סהל אלחמא") היא בקעה במזרח הגליל התחתון, בין רמת פוריה שמעל הכנרת מצפון-מזרח, לרמת יבנאל מדרום-מערב. אורכה המרבי כ-9 קילומטרים ורוחבה 4–5 קילומטרים.

צילום של ארץ כינרות, המצלמה מצלמת לכיוון מזרח. בקעת יבנאל בתחתית הצילום. מימין למטה ניתן לראות את המושבה יבנאל. במעלה התמונה ניתן לראות את בקע ים המלח, הכנרת (משמאל), נהר הירמוך, דרום רמת הגולן, ועבר הירדן.

הבקעה משתפלת מגובה כ-50 מטרים מתחת לפני הים בצפון-מערב, לכ-70 מטרים מתחת לפני הים בדרום-מזרח, ומנוקזת על ידי נחל יבנאל הנשפך אל נהר הירדן בקרבת דגניה ב'.

היסטוריה וארכאולוגיהעריכה

בקעת יבנאל מוזכרת לראשונה בתיאור דרום נחלת שבט נפתלי בספר יהושע: "וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם"[1].

בתחום הבקעה ובשוליה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים המעידים על יישוב קדום שהיה בה בתקופות שונות, בייחוד בתקופת התלמוד, ובהם:

בעת העתיקהעריכה

בעת החדשהעריכה

 
יבנאל וסביבתה, 2002

בתקופת העלייה הראשונה נרכשו אדמות בקעת יבנאל על ידי הברון רוטשילד, והוקמו עליהן המושבות יבנאל (1901) ובית-גן (1904). סמוך להן הוקמו המושבים משמר השלושה (1937) וסמדר (1953). ארבעת יישובים אלו אוחדו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 למועצה המקומית יבנאל. בצפונה של הבקעה הוקם בתקופת חומה ומגדל מושב הזורעים (1939).

גאולוגיהעריכה

כחלק מהגליל התחתון המזרחי - הקרקע בבקעת יבנאל היא בזלתית.

אקליםעריכה

הגליל התחתון המזרחי נודע בעבר כ-"נגב של הגליל". השפעתו הממזגת של הים התיכון נמוכה יחסית למערב הגליל, ולכן האזור מתאפיין בקיץ בטמפרטורות גבוהות ולחות נמוכה. בקעת יבנאל היא אחד מן האזורים החמים בישראל. נתונים מן השנים 1995-2009 מראים ממוצע טמפ' מקסימום יומיות של 32.5 עד 34 מ"צ בחדשים יוני עד ספטמבר. ערכי המקסימום הממוצעים בחודשים דצמבר עד פברואר הם 17-19 מ"צ.[2]

ביבנאל ממוצע המשקעים השנתי בשנים 1980-2010 היה 420 מ"מ. ערכי הקיצון בשנים הללו היה 220 מ"מ בחורף השחון ביותר, ו-830-960 מ"מ בחורף הרטוב ביותר (חורף 1991-'92).[2] המשקעים מתמעטים ככל שנרד בגובה.[2]

החל משעות אחר הצהריים ניתן לצפות לרוח מערבית, ברוב ימות השנה.[2]

אקולוגיהעריכה

בקעת יבנאל מכילה שטחים חקלאיים, שטחים טבעיים וכן שטחים מיוערים - בנוסף למספר יישובים בעלי אופי כפרי. את הבקעה מנקז נחל יבנאל, בעל זרימת מים קבועה. בבקעת יבנאל ישנו רצף שטחים פתוחים מן הגדולים בצפון הארץ. רצף שטחים פתוחים ומזדרונות אקולוגיים - חיוניים לשמירה על המגוון הגנטי באוכלוסיות צמחים ובעלי חיים שונים. המסדרון האקולוגי בבקעת יבנאל חיוני לשמירה על רצף השטחים הטבעיים בין רמת סירין, רמת פוריה, רמות יששכר, נחל תבור, והשטחים הסובבים אותם.[6]

צומחעריכה

 
שיזף מצוי - עץ בר שכיח בבקעת יבנאל

בספרה "ארצות הגליל", מתארת אביבה רבינוביץ' מאפייני בית הגידול הבזלתי בגליל התחתון המזרחי: בזלת הכיסוי יוצרת רמות מישוריות עם ערוצים חדים בעלי קירות תלולים. הקרקע הבזלתית היא כהה, חרסיתית וכבדה. בקיץ נפערים בה סדקים עמוקים, ובחורף היא בוצית. בית הגידול הוא אחיד למדי.[2]

היסטוריהעריכה

מחד, בקעת יבנאל מתאפיינת כיום במיעוט עצי בר. עצי שיזף מצוי, על פי רוב בעלי ממדים קטנים, פזורים פה ושם בשיחיות ובשטחים העשבוניים. מאידך, ניתן למצוא מספר "רמזים" לכך שבעבר הרחוק השטח התאפיין במגוון וצפיפות רבה יותר של עצים, ושהמצב הקיים הוא תוצאה של כריתה, חקלאות ורעיה במשך דורות רבים. ה"רמזים" הם:

  • שני עצי אלון תבור המוכרים מתחום הסקר, רק אחד מהם בעל נוף של עץ.
  • פרטים בודדים של אלה אטלנטית, רובם במדרון צפוני של נחל יבנאל תחתון מלווים שם בעצים גדולים של שיזף מצוי.
  • מספר עצי שקד קטן-עלים ליד מפל נחל יעלה.
  • חורשת יעלה, בה עצי שיזף מצוי מהגדולים בארץ, שקדושתם הצילה אותם כנראה מגרזן הכורת.[2]

כמו בשטחי בזלת אחרים - גם בבקעת יבנאל ישנו קושי להתחדשות היער הטבעי שהיה באזור לפני כריתתו.

כיוםעריכה

הצומח האופייני למישורים, על פי רבינוביץ', הוא פיזור דליל של שיזף השיח, ושברק קוצני, וביניהם מגוון עשבים. מספר מיני צמחים ייחודיים המופיעים בחברה זו, הם: גביעונית הלבנון, וינקה עשבונית וספלול השדה. באדמות העמוקות שכיחים ינבוט השדה והגה מצויה. בגלי האבנים ובמצוקים ישנה התחדשות של הצומח הרב שנתי, שראשיתה בבלוטה גלונית וקידה שעירה, צחנן מבאיש ואשחר ארצישראלי.[2]

בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים, ישנו נוף דמוי סוואנה, המתאפיין בעשביה חד-שנתית רבה, ופיזור דליל של שיחים ועצים - עם שליטה ברורה של שיזף השיח ושיזף מצוי. במורדות התלולים ניתן לראות בתות בני שיח - לרוב בשלטון סירה קוצנית או גלונית מצויה.[6] בנחל יבנאל וכן בכמה מיובליו ניתן לראות צמחיית נחלים - הרדוף הנחלים, פטל קדוש, עבקנה שכיח, גרגר הנחלים ועוד. בסקר שטח משנת 2012 נצפו 3 מינים בסכנת הכחדה ועוד מספר מינים נדירים. מהאזור ידועים מהעבר עוד 8 מינים בסכנת הכחדה. חלק ניכר מהנ"ל הם מינים של שולי שדות, שנעלמו כנראה עקב שינויים בשיטת העיבוד החקלאי.[6]

פעולות שימור ושיקום מומלצות לשם הגנה על הצומחעריכה

הרבה ממיני הצמחים בסכנת הכחדה שנרשמו (בעבר הקרוב והרחוק) בבקעת יבנאל הם מינים המצויים בעיקר בשדות ובשולי שדות. לכך מתייחסים כמה מן הצעדים הבאים:

  • השארה של חלק משולי השדות ו/או של שדות ללא ריסוסים עשויה לתרום בהמשך גם לפעולות השבת/אישוש אוכלוסיות של מינים אלה.
  • נחוצים בנוסף גם צעדים נוספים כמו זריעה/שתילה וניטור ארוך טווח.
  • חשוב לווסת רעיה באזורים של מקורות מים טבעיים.
  • בסקר השטח מ-2012 נמצא כי שיטת ויקטוריה, שנשתלה ביער מנחמיה מתנהגת כמין פולש - ועל-כן יש לעקור אותה מן השטחים שסביב היער.[2]

זוחלים ודוחייםעריכה

זוחלים הם בעלי חיים בעלי דם קר – הם תלויים במידה רבה בגורמים חיצוניים על-מנת לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם. לכן, פיזור עצים ושיחים דליל מאפשר לזוחלים ודוחיים למצוא את האיזון לו הם זקוקים בין אור לצל. בקעת יבנאל מתאפיינת באקלים יובשני למחצה, עם שטחי סוואנות – ריבוי עשבוניים חד שנתיים, ופיזור דליל של שיחים ועצים (בעיקר מהמין שיזף). תצורף נוף צמחי כזו מהווה בית גידול למגוון מיני זוחלים הרב ביותר. יער דליל, המתאפיין בכיסוי מפותח של צמחים עשבוניים בין העצים והשיחים – תומך במגוון מינים גבוה – וזאת ללא קשר למיני העצים השליטים ביער.[2]. לעומת זאת, יער צפוף נוטה לאפשר מגוון נמוך יותר של מיני זוחלים ודוחיים – ככל הנראה משום שהוא פחות מורכב (מכיל פחות נישות אקולוגיות בעלות תנאים משתנים). יער צפוף מאפשר פחות חדירה של אור מבעד לעצים, ולכן פחות מיני צמחים בין העצים. בנוסף, מחסור באור מקשה גם על זוחלים ודוחיים - התלויים באור לשם ויסות חום גופם.[2]

פעולות שימור ושיקום מומלצות לשם הגנה על זוחלים ודוחייםעריכה

  1. יש להגן על אזורים נרחבים, המכילים מגוון בתי גידול שונים באיכות שימור גבוהה, ושבהם פעילות האדם המפריעה לפעילות בעלי החיים היא נמוכה יחסית.
  2. יש לשמר ולשקם שטחים (גם אם מצומצמים יחסית) של סוואנת העשבוניים והשיזפים שאינם בתוך שמורות טבע (למשל בתוך מערכות יער וחקלאות).
  3. יש לצמצם ואף להימנע מרעיית לחץ של בקר בשטחי סוואנת טבעיים עשבוניים ושיזפים וסביב מקורות מים.
  4. יש לשמר, לשקם וליצור מחדש מגוון בתי גידול לחים.
  5. אם ישנן נטיעות יער חדשות - יש להעדיף נטיעות יער דליל המבוסס על מיני חורש מקומיים, על-פני יער צפוף בעל מיני עצים גרים.[2]

פרפריםעריכה

בסקר שטח מ-2012 נצפו 45 מיני פרפרים, שהם רוב המינים שעשויים להימצא באזור. למרות תצפיות על מגוון רחב של פרפרים, הרי שכמות הפרטים שנצפתה מרבים מהם היא נמוכה מאוד. סיבה אפשרית לכך היא זליגה של חומרי הדברה אל מעבר לגבולות השדות המודברים[6], פעילויות אדם נוספות, וכן ההתחממות העולמית. לכן ניתן לצפות היעלמות מיני פרפרים רבים בשל ההתחממות העולמית המשפיעה גם על אזור זה. מתוך 45 מיני פרפרים שנצפו בסקר משנת 2012, נמצא ש-41% ממיני הפרפרים מצויים בעקה קיומית ודאית – משמע צפויים להיכחד מהאזור בעתיד הנראה לעין. עוד נמצא שרק רבע ממיני הפרפרים באזור חיים בו ללא איום קיומי.[2]

פעולות שימור ושיקום מומלצות לשם הגנה על פרפריםעריכה

בעוד אזורים מסוימים שנצפו בסקר נראו כבר כאידיאליים להתרבות פרפרים, נראה שבאזורים רבים חסרים תנאים להימצאותם. תנאי שכזה שחזר על עצמו שוב ושוב בסקר הוא מחסור במיני צמחים פונדקאים עבור פרפרים מסוימים.[2]

צבאיםעריכה

אוכלוסיות הצבאים הגדולות נמצאות בשמורת נחל יבנאל, אך נצפו צבאים בכל בקעת יבנאל. נראה כי הצבאים מעדיפים את השטחים הפתוחים על-פני האזורים המיוערים.[2]

בתרבותעריכה

 •  בקעת יבנאל והמושבה יבנאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו, עשו, ככפרה של אם הגיבור:

משם הלך לטבריה.... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים...באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.

עשו, הוצאת עם עובד, עמ' 43-44

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בקעת יבנאל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה