איבים
אִיבִּים הוא שמה של חווה חקלאית שהוסבה לכפר סטודנטים-עולים. הכפר מנוהל על ידי הסוכנות היהודית. הוא נמצא באזור הנגב המערבי ליד שדרות, בתחום מועצה אזורית שער הנגב.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 84 מטר |
| תאריך ייסוד | 1991 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 774 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.4% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   איבים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
1 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
חוות איבים הוקמה כחווה חקלאית על ידי חברת "ייצור ופיתוח" של איחוד הקבוצות והקיבוצים, ופעלה על פי מודל של עבודה שכירה בחקלאות[3]. לצידה, הוקם בתחילת 1955 מחנה הכשרה לגרעינים של נוער ישראלי שיצאו להתיישבות בנגב[4]. במשך שנה וחצי שהה בחווה "חיל חלוץ" של מקימי אור הנר עד הקמת היישוב ביולי 1958[5]. באמצע שנות ה-60 שימשה החווה כמפקדהמפקדת גדוד 903 של הנח"ל. כעשור לאחר מכן, באמצע שנות ה-70 ביקשה מועצה אזורית שער הנגב להקים במקום מרכז קהילתי אזורי[6], ובשנת 1978 הוקם אמפיתיאטרון בסמוך לחוות איבים[7]. באוגוסט 1979 נחנך במקום כפר נוער של משרד החינוך לנוער נושר[8].
הכפר הוקם בשנת 1992 כדי לספק מקום מגורים לעולים מברית המועצות לשעבר ואתיופיה הלומדים במכללת ספיר הסמוכה. איבים הוא היישוב הדתי היחיד במועצה אזורית שער הנגב.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ חווה להכשרה נחנכה בנגב, זמנים, 4 ביולי 1954
נחנכה איבים - השלישית בחוות החקלאיות של "ייצור ופיתוח", דבר, 4 ביולי 1954 - ^ ישוב שני בחבל לכיש, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1955
בני הארץ להתיישבות בלכיש, זמנים, 20 במרץ 1955 - ^ אור הנר - יישוב חדש בדרום, דבר, 11 ביולי 1958
- ^ מתכננים הקמתו של מרכז קהילתי אזורי, דבר, 6 באוגוסט 1976
- ^ הוקם אמפיתיאטרון בחוות איבים, דבר, 31 ביולי 1978
- ^ נערים עובדים ולומדים יהנו מחוק לימוד חינם, מעריב, 7 באוגוסט 1979
דני צדקוני, איבים - נסיון חדש בשיקום נוער, דבר, 3 ביולי 1980
דני צקוני, איבים ותקוות, דבר, 4 בפברואר 1981
