פרשת מותם של אייזיק רוזנבוים וחיים מילר
אייזיק רוזנבוים (14) וחיים מילר (כבן 30) נהרגו בג' בכסלו תש"ז (26 בנובמבר 1946) על סיפונה של אוניית המעפילים כנסת ישראל במהלך מאבק בין נוסעי האונייה לחיילים בריטיים.
 | |
| אייזיק רוזנבוים | |
| תאריכי המאבק |
26 בנובמבר 1946  |
|---|---|
רקע
עריכה
ערכים מורחבים – ההעפלה, כנסת ישראל (אוניית מעפילים)
החל משנת 1934 הגבילו הבריטים את מספר היהודים הנכנסים לארץ ישראל, לאחר השואה, ביקשו רבים מניצולי השואה לעזוב את אירופה ולעלות לארץ ישראל, כמות העולים הבלתי לגאליים גאתה ועמם גם ניסיונות הבריטיים למנוע את הגעת היהודים, במקרים רבים מנעו הבריטים את הגעתן של ספינת מעפילים לחופי הארץ, עצרו את נוסעיהן או גירשו אותם חזרה לאירופה (לרוב לקפריסין). עם זאת, יהודים רבים הצליחו להסתנן לארץ על אף הסיכון הכרוך בכך.
האונייה כנסת ישראל נרכשה בארצות הברית בידי המוסד לעליה ב' והוכשרה לקליטת מעפילים. ב־8 בנובמבר 1946 הפליגה האונייה מנמל באקאר שביוגוסלביה לכיוון ארץ ישראל.
ההרוגים
עריכהאייזיק רוזנבוים
עריכהיצחק יהודה יחיאל אייזיק (אייזיק'ל) רוזנבוים נולד בי"ג באלול תרצ"ב בסירט, רומניה לסימא רייזל ולרבי חיים מרדכי, לימים האדמו"ר מנדבורנה. רבי שלמה יוסף פייג מסיגט נשכר כמלמד לו ולאחיו בער'ל, הוא התפרסם כנער מוכשר ושקדן ונקבע לו לימוד בחברותא עם רבי מרדכי שיבר, מרבניה ודייניה של סירט, רבי משה הגר העיד כי בני העיר היו מבקשים ממנו ברכות.
באוקטובר 1941 גורש יחד עם משפחתו לטרנסניסטריה, הם התיישבו בדז'ורין וסבלו את מאורעות שואת יהודי רומניה. ב־1945, אחרי שהאזור שוחרר על ידי הרוסים שבו בני המשפחה לביתם בסירט. באותה שנה נחגגה גם שמחת בר המצווה של אייזיקל, סבו רבי איתמר מנדבורנה הגיע במיוחד לסירט כדי להניח לו את התפילין ובהם פרשיות שכתב רבי משה מפשוורסק שהיו בידי סבו.
בקיץ 1946 עלה אחיו יעקב ישכר בער לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בירושלים, כשהחלו להגיע מכתבי אחיו לביתם שברומניה ובהם תיאר את ישיבת הרב דושינסקי ואת התמדתו בתורה, ביקש אייזיק להצטרף לאחיו ולעלות לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבת הרב דושינסקי בירושלים. באסרו חג סוכות תש"ז, יצא לדרך בליווי אמו שנסעה עמו ברכבת עד בוקרשט, משם המשיך לטימישוארה וקיבל אשרת כניסה ליוגוסלביה, ביוגוסלביה המתין בזאגרב עד 7 בנובמבר אז עלה על סיפונה של כנסת ישראל. במהלך ההפלגה דאג אייזיק לעצמו ולנוסעים נוספים לאוכל כשר ולמים לנטילת ידיים.
חיים מילר
עריכהחיים מילר (נולד ב־1924)[1] השתייך לגרעין ספיח, גרעין יוצאי הונגריה שלימים הקימו את הקיבוץ בית קמה.
מותם
עריכהכשהייתה כנסת ישראל במרחק 25 מיל מערבית לחיפה, הקיפו את האונייה שלוש משחתות בריטיות. המפקד הבריטי ניהל דו-שיח עם המעפילים, שהתנגדו לכל הצעה. בהגיע האונייה לנמל חיפה הוסכם לאפשר לבריטים לעלות על הספינה. הבריטים עלו ותפסו עמדות אסטרטגיות. המעפילים, שהיו מאורגנים עם אמצעי הגנה כמו מקלות וקופסאות שימורים, הסתירו אותם בינתיים.
ב־26 בנובמבר 1946 הוגשה בקשה לבית המשפט לעכב את גירוש המעפילים והוצא צו על תנאי המעכב את הגירוש עד לדיון. בינתיים ניסו הבריטים להעביר בכוח את המעפילים לשלוש אוניות גירוש, ובעקבות כך פרץ מאבק אלים, שבמהלכו נהרגו אייזיק ונוסע אלמוני נוסף כבן 30.
לפנות בוקר הורדו הגופות לנמל חיפה ובעזרת הרב יעקב כץ הועברו לבית החולים הממשלתי בחיפה. כדי למנוע מהומות הורו הבריטים לקיים את ההלוויות עוד באותו לילה, תחת עוצר שהוטל על חיפה. אייזיק וההרוג הנוסף לא זוהו, אולם אנשי החברה קדישא הכירו על פי לבושו כי מדובר בבן אדמו"רים והקצו לו מקום מכובד בבית הקברות.
בכיסיו של אייזיק נמצאו תפילין של רש"י ושל רבנו תם, וכן תמונה משפחתית בה הוא נראה לצד אחיו יעקב ישכר בער, לימים האדמו"ר מנדבורנה[2].
אייזיק זוהה למחרת מותו בעוד ההרוג הנוסף זוהה רק כעבור 74 שנים כחיים מילר, מגרעין ספיח בית קמה[3].
אחרית דבר
עריכהלמחרת פטירתו הופצו בארץ מודעות אבל לזכרו ותנועת אגודת ישראל קראה לעלייה המונית לקברו[4]. רבים בראשות גיסו רבי צבי הירש רוזנבוים עלו לקברו שם נאמרו פרקי תהילים ונישאו הספדים.
במוצאי שבת שלאחר פטירתו התקיימה אזכרה בפתח תקווה, שם נשאו דברים הרב שלמה קרובקה, מרבני ישיבת אור ישראל, והרב ישראל אידלמן[5].
ביקורת על התנהלות הבריטים
עריכהאייזיק לא היה חמוש[5] ובכל זאת נורה בראשו, לטענת חלק מהמעפילים הדבר נבע ממניעים אנטישמיים שכן אייזיק בלט ב"מראה יהודי" עם לבוש חסידי ופאות ארוכות[6]. הבריטים מנעו גם קיום הלוויה מכובדת ודחקו לקבור אותו עוד באותו לילה[7], ובנוסף, מחשש ללחץ בינלאומי ומתגובות הקהל בבריטניה ובעולם, הם פרסמו כי גילו של ההרוג עמד על 17[8][9][2][10].
הבריטים טענו כי במהלך ההשתלטות על הספינה נהרגו שני חיילים, אולם מאוחר יותר התברר שבאותו שבוע כלל לא נהרגו חיילים בריטיים וכי המידע השגוי שמסרו שלטונות המנדט נועד לרכך את הביקורת שהוטחה בהם[11][10].
הנצחה
עריכהמחנה 63 אליו הופנו מעפילי כנסת ישראל נקרא על ידי הגולים "זיכרון יצחק" על שמו.
לקראת חתונת אחותו עם רבי דוד משה מקרעטשניף הלחין אייזיק ניגון למילים "והוא כחתן יוצא מחופתו". ניגון זה מושר עד היום בחופות של חצרות בית נדבורנה וקרעטשניף[12].
אביו הקים קרן גמ"ח בשם "יסוד יצחק" לזכרו[13]. בי"ח בטבת תשכ"ט התקיימה הכנסת ספר תורה שנכתב לזכרו.
אביו, ולאחר מכן אחיו הקפידו לפקוד את קברו מדי שנה בג' בכסלו, כיום ממשיכים במנהג זה אחייניו[14][15][16][17].
במסורת החסידית
עריכהביומו השני של ראש השנה תש"ז, עלה אייזיק לתורה בבית המדרש של אביו לקריאת פרשת עקדת יצחק, לאחר מכן אמר אביו כי היה בזה רמז לבאות. אייזיק נקרא על שמו המלא של רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקומרנה, במסורת החסידית נטען כי שמו המלא "גבוה" מאוד וכי סכנה לקרוא על שמו, והקרויים על שמו אל להם לבקר בארץ ישראל[18].
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
עריכה- סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, יום חמישי, 27 במאי 2010
- יאיר קליין, היום בהיסטוריה: הבריטים רוצחים את בן האדמו"ר מנדבורנה, באתר "סרוגים", 27 בנובמבר 2022
מרדכי מרמורשטיין, עוגן מגואל בדם: שורד השואה שהפך באחת ללוחם אמיץ, בעיתון מקור ראשון, 30 במאי 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ חמש שנים לבית קמה, תשי"ד, עמ' 53
- ^ 1 2 חנוך ריגל (ע), אביהם של ישראל, כרך א, מכון דבר חיים, תשע"ו, עמ' קעט
- ^ שמעון כהן, כבוד למעפיל הלוחם שנותר אלמוני 74 שנים, באתר ערוץ 7, 18 במאי 2021
- ^ מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 1 2 מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בכח ובשפך־דם הועלו המעפילים לאניות־הגירוש: אחד המעפילים, נער בן 17, נהרג, דבר, 27 בנובמבר 1946
- ^ אייזיק קליזנבום נפל במאבק, הַבֹּקֶר, 27 בנובמבר 1946
- ^ 1 2 סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, יום חמישי, 27 במאי 2010
- ^ חנוך ריגל (ע), אביהם של ישראל, מכון דבר חיים, תשע"ו, עמ' קעח הערה קד
- ^ חנוך ריגל (ע), אביהם של ישראל, כרך א, מכון דבר חיים, תשע"ו, עמ' קלו
- ^ מרדכי גרליץ, עקידת יצחק, באתר אוצר החכמה
- ^ זאב בלוי, האדמו"ר מנדבורנה עלה לקבר דודו הי"ד בביה"ח הישן בחיפה, באתר JDN, 11 בנובמבר 2021
- ^ שימי שפר, הרבי מנדבורנה-אלעד עלה לציון דודו שנרצח בצעירותו, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2020
- ^ יעקב אבוביץ, חיפה: האדמו"ר מנדבורנה התפלל בקבר דודו הבחור הק' הי"ד, באתר JDN, 11 בנובמבר 2013
- ^ משה ויסברג, האדמו"ר מנדבורנה התפלל בקבר דודו הבחור הקדוש הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 1 בדצמבר 2019
- ^ חנוך ריגל (ע), אביהם של ישראל, כרך א, מכון דבר חיים, תשע"ו, עמ' קעג הערה צז. ושם, כי גם בנו של רבי אברהם אבא לייפר שנקרא בשם זה חלה מיד עם הגיעו לארץ ישראל ונפטר אחרי תקופה קצרה