סירט (רומניה)

סִירֶטרומנית: Siret; בגרמנית: Sereth; בפולנית: Seret; בהונגרית: Szeretvásár; ביידיש: סערעט) היא עיר בצפון רומניה, הנמצאת באזור בוקובינה, במחוז סוצ'אבה, במחצית הדרך שבין סוצ'אבה לבין צ'רנוביץ. היא שוכנת על הגדה הימנית של נהר סירט, וממנו קיבלה את שמה. כיום יש בסירט 9,371 תושבים ושטחה 43.40 קמ"ר.

סירט
Siret
סמל סירט
סמל סירט
סמל סירט
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז סוצ'אבה
ראש העיר Adrian Popoiu
בירת העיר סירט עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 43.40 קמ"ר
גובה 325.000000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,708 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות 47°57′N 26°04′E / 47.95°N 26.06°E / 47.95; 26.06
אזור זמן UTC +2
http://www.primariasiret.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה לזכר יהודי סירט שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון

תקופה קצרה שימשה סירט כבירתו של בוגדאן הראשון. בשנת 1371 קיבל היישוב את מעמדו כעיר, והיא החלה להתפתח במהירות עקב מיקומה על אם הדרך בין דרום גליציה להונגריה. כיום היא משמשת כמעבר גבול בין רומניה לאוקראינה.

הקהילה היהודית בסירט

עריכה

המצבה הקדומה ביותר בבית העלמין היהודי היא מ-1560, ולפי מפקד האוכלוסין מ-1774 ישבו בעיר 8 משפחות יהודיות אשר מנו 43 נפשות. במפקד 1910, מנתה הקהילה היהודית 3,178 נפשות מתוך אוכלוסייה כללית של 7,815 נפש (כ-41% מאוכלוסיית העיר והקבוצה האתנית הגדולה ביותר).[1]

במפנה המאות ה-19 וה-20 כיהן כרב העיר, הרב פנחס משה בורשטיין עד ל-1906, לאחריו הרב ד"ר שמואל פרייפלד עד ל-1936, ולאחריו רבי ברוך הגר.

בעיר הייתה פעילות חסידית ענפה; רבי שמואל שמעלקא רובין (נכד רבי נפתלי מרופשיץ ורבי שלום מבעלז) כיהן כאדמו"ר בין השנים תרל"ה עד לפטירתו בשנת תרס"א. אחריו מילאו את מקומו בנו רבי פנחס מנחם מנדל שכיהן באדמו"רות עד שנספה בשואה וחתנו, רבי חיים אלטר דכנר - שכיהן כראב"ד עד פטירתו בשנת תרצ"א. ערב השואה פעלו בעיר תשעה בתי כנסת מתוכם ארבעה בתי כנסת חסידיים. ואדמורי"ם רבים היו פוקדים את העיר בקביעות לשבתות ולפגישות עם קהל חסידיהם. (הבולטים שבהם: האדמו"ר ישראל הגר, האדמו"ר מנחם נחום פרידמן (בויאן), האדמו"ר מסדיגורה אברהם יעקב פרידמן (השני) והאדמו"ר חיים הגר (אוטיניה))

האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה קבע את משכנו וחצרו בעיר, לאחר מלחמת העולם השנייה שב לעיר עד ל-1947 אז עלה לארץ ישראל.

אחד מהאדמו"רים לבית ויז'ניץ, רבי ברוך הגר, צעיר בניו של ישראל הגר (אהבת ישראל) כיהן מ-1936 כרב המקום, והוא מייסדה של חסידות סרט ויז'ניץ. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא קבע את משכנו בחיפה, ושם קיימת עד היום שכונה של חסידי סערט ויז'ניץ.

בעיר פעלו תנועות הנוער הציוניות והבולטות שבהן היו הנוער הציוני ובית"ר.

ביוני 1941 עם הפלישה הנאצית לברית המועצות. גורשו כל יהודי סירט בפקודת הצבא הרומני בשלב ראשון אל העיר רדאוץ. 18 זקנים וחולים אשר לא יכלו ללכת ברגל נורו על גדת הנהר סירט לאחר שאנסו לעינהם את הנשים על ידי חיילי הצבא הרומני בפקודת המיור אלבו (Albu). שאר התושבים גורשו במסע רגלי ולאחר מכן ברכבות אל העיר קראיובה שבדרום רומניה. לאחר מכן גורשו שוב במסע רגלי מפרך עד לעיר מוגילוב-פודולסק שעל גבול אוקראינה.

בסירט נותר בית הכנסת היהודי "הגדול" בסמוך לבית העירייה.

חבר הכנסת יצחק ארצי היה יוצא המקום ופעל להנצחת הקהילה היהודית. בניו שלמה ארצי ונאוה סמל איזכרו את סירט כמקור השראה.

ערים תאומות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סירט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פנקס קהילות רומניה, יד ושם, 1980