אי כה אומר
אֵי כֹּה אֹמֶר היא קינה לתשעה באב, שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר. הקינה נקלטה בסדר הקינות לתשעה באב לפי מנהגי אשכנז. תוכן הקינה הוא פירוט הבטחות וציוויים שונים שאמר ה' לעם ישראל, או מאורעות שונים שאירעו לו במשך הדורות, שנעשה בהם שימוש במילה "כה", והנגדתם למצב בשעת חורבן בית המקדש, תוך תמיהה להיכן הם נעלמו. בשל כך הקינה פותחת במילים "אי כה", שפירושן "איה ההבטחה שפתחה במילה 'כה'". הפייטן מונה והולך מקומות שונים כאלו.
|
אֵי כֹּה אֹמֶר כֹּרַת לְאָב בְּפֶצַח. |
מבנה הקינה ואמצעים קישוטיים עריכה
הקינה בנויה במחרוזות מרובעות מחורזות. השורה הראשונה בכל מחרוזת פותחת במילים "אי כה" ומזכירה את הדמות התנ"כית שנאמר לגביה "כה", או את המאורע שבו נאמרה המילה. השורה השנייה מציגה את ההבטחה או את המאורע עצמם. השורה השלישית מנגידה לכך את מצבו של עם ישראל בשעת החורבן, ופותחת במילות הקבע "והן עתה". השורות הראשונה והשלישית בכל מחרוזת יוצרות, לאחר מילות הקבע, אקרוסטיכון אלפביתי. השורה הרביעית בכל מחרוזת היא סיומת מקראית הלקוחה באופן רציף מתהילים ע"ד. סיומת זאת קובעת גם את החרוז של המחרוזת.
שרשור עריכה
כרבות מהקינות הקליריות לתשעה באב, גם קינה זו משורשרת (אנ') לקינה שלפניה ולקינה שלאחריה, באופן שמחבר את הקינות זו לזו. הקינה "איכה את אשר כבר עשוהו" מסיימת במילים "רָגְנוּ לְהָמִיר לְשׁוֹן אֵיכָה בִּלְשׁוֹן אֵי כֹּה", ובכך מעביר לקינה שלפנינו. הקינה הזו, מסיימת בציטוט מתוך תהלים ע"ד "עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר". סיום זה רומז לתחילת הקינה הבאה "זִכוֹר אֲשֶׁר עָשׂ צַר בפנים" (העוסקת במעשיו של טיטוס בקודש הקדשים). סדר זה של הקינות אכן נשמר במנהג אשכנז המערבי,[1] אולם במנהג אשכנז המזרחי הוחלף סדר הקינות והקינה הזו באה לפני הקינה "איכה את אשר כבר עשוהו", מה ששיבש את השרשור בין הקינות.[2]
תוכן הקינה ומקורותיה עריכה
הבסיס לרעיון המובע בקינה נמצא במדרש איכה רבה (א, א):[3] ”'איכה', רבי אלעזר ורבי יוחנן. ר' אלעזר אמר: איה כה שנאמר לאברהם 'כה יהיה זרעך', ור' יוחנן אמר: איה כה שנאמר למשה 'כה תאמר לבית יעקב'”. האמוראים דרשו את המילה איכה כאילו היא מורכבת מהמילים "איה כה" – היכן ההבטחה שנאמרה בלשון 'כה'.
רבי אלעזר בירבי קליר נטל מדרש זה והרחיב אותו לכדי קינה שלמה. בכל מחרוזת הוא מזכיר מקום אחד שנאמר בו "כה",[4] ותמה היכן נעלם המצב הטוב שהיה אז. המאורעות הנמנים בפיוט:
- הוא פותח בדרשתו של רבי אלעזר, על הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית, ט"ו, ה')
- אמירת "נֵלְכָה עַד כֹּה" שאמר אברהם ליצחק בעקדת יצחק (בראשית, כ"ב, ה'
- המופת שנעשה ליעקב כאשר רעה את צאן לבן ולבן ביקש לרמות אותו, מופת שנזכר במילים "אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים" (בראשית, ל"א, ח')
- הריגת משה את המצרי, שנאמר בה "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (שמות, ב', י"ב)
- שליחת ה' את משה לגאול את שבטי ישראל משעבוד מצרים, שבו נצטווה משה "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (שמות, ג', י"ד)
- מכת בכורות ויציאת מצרים שהוצגו במילים "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם" (שמות, י"א, ד')
- דרשתו של רבי יוחנן, על ההכנות למעמד הר סיני, שפתחו באמירת ה' למשה "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, י"ט, ג')
- ברכת כהנים: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר, ו', כ"ג)
- בלעם בן בעור, שביקש לקלל את עם ישראל, וה' הפך את קללתו לברכה בציווי "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר" (במדבר, כ"ג, ה')
- בחירת הלויים וטהרתם לעבודת המשכן: "וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם" (במדבר, ח', ז')
- כיבוש יריחו בימי יהושע בן נון באמצעות סיבוב חומותיה, שה' ציווה עליו במילים "כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים" (יהושע, ו', ג')
- במחרוזת האחרונה הפייטן אינו מזכיר מאורע מסוים, אלא מזכיר את כלל נבואות הישועה והנחמה של כלל הנביאים, שרבות מהן פותחות במילים "כה אמר"[5]
יש ממפרשי הקינה שטענו כי קיימת הקבלה תוכנית בין המאורע המוצג בתחילת כל מחרוזת ובין תיאור החורבן המופיע בסופה.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- אי כה אומר כורת לאב בפצח, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- הקינה בכתב יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה Heb. d. 25, דף 3b, שמקורו בגניזת קהיר. על פי כתב היד הזה הותקן הטקסט במפעל המילון ההיסטורי.
- הרב יונתן רוזנבלט, מבט מקרוב אל הקינות: אי כה אמר, שיעור באתר ישיבה אוניברסיטה, 14 ביולי 2015. (באנגלית)
- הרב יונתן רוזנבלט, בין הקינות לתהלים: הקשר בין 'אי כה אמר' לתהלים ע"ד, שיעור באתר ישיבה אוניברסיטה, 21 ביולי 2015. (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו למשל יצחק בן אריה יוסף דוב, סדר הקינות לתשעה באב לפי מנהג האשכנזים, וינה תרנ"ו, סי' יג–יד, באתר היברובוקס.
- ^ ראו למשל יצחק בן אריה יוסף דוב, סדר הקינות לתשעה באב לפי מנהג פולין, רעדעלהיים תקל"ה, סי' יד–טו, באתר דעת.
- ^ הקטע נשמט מדפוסי איכה רבה המצויים, אך צוטט על פיו בילקוט שמעוני איכה רמז תת"ר. נכלל במהדורת שלמה בובר: מדרש איכה רבה (בובר), וילנא תרנ"ט, פרשה א פסקה א, באתר היברובוקס.
- ^ קשר בין מקומות שוים שבהם נאמר "כה" עולה בבראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ח'.
- ^ דניאל גולדשמידט (במהדורתו המבוארת לקינות, מוסד הרב קוק תשכ"ח, עמ' נט) העלה את ההשערה שהפייטן מבקש לרמוז לנבואה "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים" (זכריה, א', ט"ז).
- ^ הרב אהרן וקסלשטיין, סדר קינות עם פירוש לב אהרן, ירושלים תשע"ג, עמ' עח–פה.