פתיחת התפריט הראשי

אלון ויינשטוק

ביוגרפיהעריכה

אלון ויינשטוק נולד וגדל בפתח תקווה במשפחה דתית-לאומית, השלישי מבין ארבעת ילדיהם של בן ציון ויהודית וינשטוק. אביו היה בעל סוכנות הביטוח "סיני" ואחר-כך "שומרה"; אמו הייתה מפקחת על גני ילדים ולאחר יציאתה לפנסיה פירסמה שני רומנים. למד במחזור א של בית ספר היסודי "יבנה" בפ"ת. למד בחטיבת בינים וכיתה ט' בישיבת "כפר גנים" בפ"ת בראשות הרב נחמן צוקר, סולק מהישיבה ועבר לתיכון מעורב. למד בתיכון עירוני דתי הרוא"ה – רמת גן. בצה"ל שירת במודיעין (1989-1986).

הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה וספרות מאוניברסיטת בר-אילן (1994-1990) ובוגר לימודי קולנוע בקאמרה אובסקורה (1999-1995). במסגרת לימודי הקולנוע ביים שני סרטים עלילתיים: "רווח והצצה" – 1996 8 דקות. ליאור אשכנזי ונתי רביץ[1] ו"מוזיקה" – 10 דקות. אופליה שטראל, ינון בן דויד בקומדיה ריאלסטית מרירה.[2] וסרט תיעודי - "חלומות ויצרים", על הרב יצחק חיים פרץ, מנהיג מפלגת ש"ס ושר הפנים לשעבר על תחנות וצמתים מרכזיים בחייו.

בשנים 1997-8 היה עיתונאי בידור ומוזיקה ב"ראש1". בשנים 2000-1999 היה עיתונאי ספורט וכדורסל בעיתון "העיר" בת"א.

השתתף כשחקן במספר סרטים וביניהם: "היעלמות" - אילן שושן, "הגננת" - נדב לפיד, "10% ילדה שלי" - אורי בר און ועוד.

היה שחקן כדורסל מגיל 10 ועד 31 בקבוצות שונות – מכבי פתח תקווה, אליצור פתח תקווה-תל אביב. כיום הוא מאמן ילדים בהפועל תל אביב.

אלון ויינשטוק נשוי לליאת, רואת חשבון במקצועה ולהם שני ילדים, בעבר היה נשוי לגילי לניאדו, עורכת תוכן. אחיו, שי כרם, הוא מנהלה של דנה אינטרנשיונל.

סרטים תיעודיים שהפיק ו/או בייםעריכה

2002 "כל אחד והבוב שלו" 55 דקות. סרט מחווה ישראלי ליוצר בוב דילן. תסריט ובימוי - אלון ויינשטוק.

2003 "סיפור שמייח" 65 דקות. סיפורה של להקת פינג פונג שנשלחה על ידי הערוץ הראשון לאירוויזיון בסטוקהולם - שוודיה בשנת 2000. הלהקה, עם שירה: "שמייח", רצתה להפיץ מסרי אהבה ושלום ולנופף בדגלי ישראל וסוריה מעל הבמה כאקט תמיכה בשיחות השלום שנערכו עם סוריה באותה עת. הערוץ הראשון איים שיחזירם לישראל אם יעשו כן. הפקה, בימוי, תסריט, צילום - אלון ויינשטוק. מפיקה שותפה: גילי לאניאדו. צלם ראשי: יורם עברי, עורך: יובל אוצר. שודר בערוץ 8.[3]

2005 "אורי, אתה בנישמתי". תסריט, צילום, בימוי והפקה - אלון ויינשטוק. סרט לזכרו של המפיק אורי הריס, חבר ילדות קרוב של ויינשטוק, שהיה אמרגן בידור במקצועו ונפטר מסרטן בהיותו בן 36. בסרט הקומיקאים הבולטים בישראל מספרים על אורי ועל העבודה עמו. משתתפים: אלי יצפאן, אלי ומריאנו, נדב אבקסיס, שלום אסייג, מיקי גבע, גורי אלפי, חנן סביון, גיא עמיר ועוד.[4]

2006 "הבית השלישי, 50 דקות". הסרט עוסק בסוגיית הקמת בית המקדש השלישי ומביא את הגישות הקיימות על רקע ירושלים המוזהבת. בהשתתפות : א.ב יהושע, פרופ' עדי אופיר, פרופ' הלל וייס, פרופ' שלמה זנד, הרב יובל שרלו, הרב ישראל מאיר לאו, שהרה בלאו, רנה ורבין, פרופ' רות קלדרון, יהודה עציון ועוד. הפקה, בימוי, תסריט, צילום - אלון ויינשטוק. צילום: יורם עברי, אוסקר אבוש. עריכה: עידו זנד. שודר בערוץ 10.[5]

2009 "טרוף טורף יוסף", 50 דקות. סרט לזכרו של יוסי ויינשטוק בן דודו של אלון ויינשטוק, שנפל ב-1995 בלבנון כשהוא חשוף בצריח הטנק. הסרט מביא את דמותו של יוסי כמדריך נערץ בסניף גבעת שמואל שרק הוקם. כיום הסניף הוא הגדול בארץ ונקרא על שמו של יוסי, "בית יוסי". תסריט, צילום, בימוי והפקה - אלון ויינשטוק. עריכה : עידו זנד. שודר בערוץ הראשון.[6]

2010 "זה גילה, זה אני" 73 דקות. סיפור חייה של גילה גולדשטיין. גילה נולדה במחצית השנייה של שנות הארבעים בעיר התחתית של חיפה, כאברהם גולדשטיין. למרות ששיחקה כדורגל כנער במכבי חיפה בהצטיינות, ידעה גילה שהיא רוצה להיות ולחיות כאישה. ביחד עם חברותיה החלה להופיע כרקדנית, סטריפטיזאית וזמרת. תחילה בחיפה ואחר כך בתל אביב ואף באירופה. כל חייה שילבה גילה את אהבתה לבמה יחד עם עבודה בזנות. היא הפכה לדמות מוכרת בקהילה הלהט"ב הישראלית והייתה לאייקון כלוחמת למען שוויון זכויות לכל. בשנת 2003 זכתה גילה באות יקירת הקהילה על תרומתה רבת השנים. הסרט מלווה את חייה של גילה לאורך 13 שנה, מ-1997 עד 2010. פסקול הסרט מעוטר בשירים שנכתבו עבור גילה על ידי מוזיקאים ישראלים בולטים וביניהם: עופר ניסים, דנה אינטרנשיונל, ארז ברזוליק, אלי סורני, ועוד. תסריט, צילום, בימוי והפקה - אלון ויינשטוק. עריכה: חן לוטקין.[7][8][9]

2013 "עמוס וטחינה", 73 דקות. סיפורו של עמוס גוטליב, מקלען על ספינת דבור של חיל הים, שנטל חלק בקרב מרסא תלמאת בלילה הראשון של מלחמת יום כיפור. אותו הלילה שינה את חייו של עמוס לעד. עמוס וארבעה לוחמים ששירתו עמו על ספינת הדבור וזכו בציונים לשבח על תפקודם בקרב משחזרים את הלילה הגורלי, על רקע תמונות מחייו הנוכחיים של עמוס בנתניה. עמוס מנסה לשמור על זוגיות יציבה עם רבקה, לחזור בתשובה, להגמל מהסמים אליהם הוא מכור בשנים האחרונות ולהפסיק לספר את אותו הקרב. הסרט צולם ונערך לאורך 9 שנים ושודר ב-2013 בערוץ 8 לציון 40 שנה למלחמת יום כיפורים. בזכות הסרט נרתמו החברים מחיל הים להגשה חוזרת של התביעה בהכרה של עמוס כנפגע של משרד הביטחון. תסריט, צילום, בימוי והפקה - אלון ויינשטוק. עריכה עידו זנד.[10][11][12]

2014 "למה אני לא שחקן כדורסל". מסע אישי בעברו של הבמאי שמנסה לברר מה קרה לחלום הילדות להיות שחקן כדורסל. בהשתתפות בני משפחה, חברים וחברות, רבנים, מאמנים, שחקני כדורסל, עיתונאים, עוברי אורח. בעשייה. תסריט, צילום, בימוי, הפקה - אלון ויינשטוק.[13]

"שומרי הזיכרון". סרט על הפלוגה הראשונה ששירתו בה חיילי הסדר ועליית הנוער עם חיילים חילונים מגיוס מאי 1987. אלי שפר ואבשלום בשארי נהרגו בעת שירותם והפלוגה מלווה את המשפחות ומנציחה את הזיכרון למעלה מ-25 שנים.[14]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הסרט "רווח והצצה", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  2. ^ הסרט "מוזיקה", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  3. ^ "סיפור שמייח", באתר האוזן השלישית
  4. ^ קטע מהסרט "אורי, אתה בנישמתי", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  5. ^ הקדימון לסרט "הבית השלישי", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  6. ^ הקדימון לסרט "טרוף טורף יוסף", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  7. ^ קטע מתוך הסרט "זה גילה, זה אני", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  8. ^ גילה גולדשטיין, הסיפור האמיתי, באתר וואלה!, 23 ביוני 2010
  9. ^ חני יודל, זה גילה המוקדם, באתר nrg מעריב, 27 ביוני 2010
  10. ^ סצנה מהסרט "עמוס וטחינה", בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  11. ^ מרדכי דקל טנקלביץ מקבל תעודת הערכה, בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  12. ^ דר' כוכבי מעדכן, בערוץ של אלון ויינשטוק, באתר יו טיוב
  13. ^ קליפ מתוך הסרט "למה אני לא שחקן כדורסל"
  14. ^ קליפ הסרט "שומרי הזיכרון"