יצחק חיים פרץ

רב ופוליטיקאי ישראלי

הרב יצחק חיים פרץ (נולד בכ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח, 26 במרץ 1938) הוא רבה של רעננה וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן כיו"ר מפלגת ש"ס, וחבר הכנסת מטעמה ושר בממשלות ישראל.

יצחק חיים פרץ
יצחק חיים פרץ, 2013
יצחק חיים פרץ, 2013
לידה 26 במרץ 1938 (בן 83)
כ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח
קזבלנקה, מרוקו
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 7 במרץ 1950
עיסוק רב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה יהדות התורה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ש"ס, מוריה (סיעת יחיד), יהדות התורה
שר הפנים ה־9
24 בדצמבר 19846 בינואר 1987
(שנתיים)
השר לקליטת העלייה ה־10
21 בדצמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו־29 שבועות)
שר בלי תיק
13 בספטמבר 198418 בדצמבר 1984
(13 שבועות ו־6 ימים)
25 במאי 198722 בדצמבר 1988
(שנה ו־30 שבועות)
חבר הכנסת
13 באוגוסט 198416 ביולי 1992
(8 שנים)
כנסות 11 - 13
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בקזבלנקה שבמרוקו. אביו היה סוחר, בעל חנות נעליים ושותף בבית־חרושת לייצור נעליים, אך במשפחתו היו גם רבנים ותלמידי־חכמים. למד בבית־ספר של רשת אליאנס, שם שפת הלימוד הייתה צרפתית. בשנת 1948, בעקבות הקמתה של מדינת ישראל, החליט אביו לנטוש את כל עסקיו ולעלות לישראל. את המשפחה השאיר בקזבלנקה, מכיוון שהעלייה הייתה עדיין בלתי חוקית והוא חשש מתלאות הדרך. כשהגיע ארצה נשלח למעברת באר יעקב. המשפחה עלתה אחריו, שכל אחד מארבעת הילדים עלה בנפרד. יצחק עזב את הבית ב-1949, בהיותו בן 10, בקבוצת הילדים הראשונה שעזבה את קזבלנקה במסגרת עליית הנוער[1]. שהה שנה במחנה של עליית־הנוער בצרפת, ולישראל הגיע במרץ 1950. הוא נשלח לפנימית דתית ליד ירושלים, ולאחר שנתיים היה אמור לעבור ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. מאחר שהצטיין בלימודיו הרב אביעזר בורשטיין הציע שילמד בישיבה התיכונית מדרשית נעם, גם שם היה תלמיד מצטיין. בתום לימודיו קיבל זימון לקורס טיס, אך בחר לא להתגייס וללמוד בישיבת חברון[1], שם היה מקורב למשגיח הרב מאיר חדש ולרב ברוך מרדכי אזרחי.

לאחר שהוסמך לרבנות, מונה בגיל 24 לרב העיר רעננה בשנת 1968. לאחר נישואיו למד בכולל בפתח תקווה, ובהמשך קיבל סמיכה לרבנות ודיינות מחזון עובדיה[1].

בשנת 1984 חיפשו מקימי ש"ס דמות שתוכל למשוך את ההמון הספרדי המסורתי ובנוסף תהווה גשר עם הציבור החרדי ליטאי, והרב פרץ נבחר לעמוד בראש התנועה[2]. לאחר שקיבלה ארבעה מנדטים בבחירות לכנסת האחת עשרה, נכנס לראשונה לכנסת. באותה עת, בכנסת ה-11, כיהן חבר כנסת אחר בעל שם זהה, חבר הכנסת יצחק פרץ מהמערך[3]. ש"ס נכנסה לקואליציה בראשות שמעון פרס ופרץ כיהן תחילה כשר ללא תיק[4]. אחרי שלושה חודשים מונה לשר הפנים[5].

כשר הפנים פעל נגד הקמתה של האוניברסיטה המורמונית בירושלים[6], וסירב לרשום גיורת רפורמית, שושנה מילר, כיהודיה[7]. בשנת 1986 היא עתרה לבג"ץ בדרישה להירשם כיהודיה והוא פסק לטובתה[8]. לאחר שהבין שלא יוכל להימנע ברישום בסעיף הלאום בתעודת הזהות שלה, החליט שבסעיף הלאום, תירשם המילה "נתגיירה" בצד המילה "יהודייה"[9]. ואולם בג"ץ קבע כי פרטים הנוגעים ללאום ולדת לפי חוק מרשם האוכלוסין צריכים להירשם לפי הודעת הנרשם בלבד, ולכן לפקיד הרישום אין נתונה הסמכות להוסיף פרטים לרישום לפי ראות עיניו[10]. הוא קיבל ערכה של מספר ימים לבצע את הפסיקה[11]. ראש הממשלה יצחק שמיר וגם מפלגת העבודה הציעו פתרון של מחיקת הלאום מהתעודה, אך שימור הרישום ברשומות משרד הפנים[12][13], אך פרץ לא קיבל את הפשרה והתפטר מתפקידו בינואר 1987[14]. במאי חזר לממשלה וכיהן כשר בלי תיק, לאחר שהליכוד התחייב להעביר תוך חודשיים תיקון לחוק הגיור[15].

בבחירות לכנסת ב-1988 הפך אריה דרעי, ששימש כמנכ"ל משרד הפנים תחת הרב פרץ[16], למנהיג התנועה ומונה לשר הפנים[17]. פרץ כיהן כשר הקליטה בכנסת ה-12[18].

בעקבות "התרגיל המסריח" שנעשה בניגוד לדעתו של הרב שך, הוא פרש מהסיעה במרץ 1990[19]. ב-25 בדצמבר 1990 הקים סיעת יחיד בשם "מוריה - עם ישראל על-פי תורת ישראל". באותו יום הוא התבטא כי "ש"ס תקעה סכין בלב בוחריה", וציטוט מילים אלו הופיע ביתד נאמן ככותרת ראשית מובלטת בעיתון יום המחרת[20].

לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) חבר ליהדות התורה, שאיחדה את אגודת ישראל ודגל התורה. הוא הוצב במקום השני ברשימת יהדות התורה וכיכב בתעמולת הבחירות של המפלגה במטרה למשוך את מצביעי ש"ס. לאחר מספר ימים פרש הרב פרץ מהכנסת ה-13 בהתאם להסכמה שאם לא יצליח להביא מספר מצביעים גדול למפלגה הוא יפנה את מקומו.

בשנת 2002 לקה הרב פרץ בשבץ במהלך ריאיון רדיו.

בשנת 2002 נבחר לחבר במועצת הרבנות הראשית ובשנת ה'תשס"ח (2008) נבחר שנית[21]. נבחר שוב בספטמבר 2018. משמש כיו"ר ועדת מקוואות.

בסיוון תשע"ח החליט היועץ המשפטי של משרד הדתות כי הרב פרץ יישאר בתפקידו גם לאחר גיל 80, לפחות לתקופה מסוימת[22].

התבטאויותעריכה

בשנת 1985, בעקבות אסון הבונים, קישר הרב פרץ, שכיהן אז כשר הפנים, בין האסון, שהרוגיו היו תלמידי בית ספר בפתח תקווה, ובין חילולי השבת הקשורים בפרשת קולנוע היכל בעיר[23]. דבריו עוררו סערה והועלו גם מאוחר יותר כדוגמה מפורסמת לניסיון לקשר בין אסונות לסיבתם[24][25].

בשנות ה-90, כשהחלו גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הכריז הרב פרץ כשר הקליטה כי בדק ומצא שרוב העולים ממדינות אלו הם גויים. דבריו עוררו סערה וראש הממשלה יצחק שמיר דרש שיחזור בו מדבריו, אך הוא סירב.

ביולי 2012, כרב הראשי של רעננה, על רקע אירוע הגאווה שהתקיים בעיר, פרסם מכתב לבתי הכנסת בעיר נגד חברי הקהילה הגאה, בו כתב שהם "פוגעים במעשיהם במוסר", ו"מרעילים את הציבור"[26].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 אריה דיין, ⁨ופרצת ופרצת , כותרת ראשית, 1 באוגוסט 1984
  2. ^ אריה דיין, מורה נבוכים, כותרת ראשית, 11 ביולי 1984
  3. ^ שני יצחק פרץ, מעריב, 2 באוגוסט 1984
  4. ^ אמנון לוי, ד"ר בורג ירד למרתף, חדשות, 26 בדצמבר 1984
  5. ^ תום שגב, סר המפרי מקבל את הרב פרץ, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984
  6. ^ האוניברסיטה המורמונית האם תופסק הבנייה, כותרת ראשית, 12 במרץ 1986
    יהושע ביצור, ד"ר בורג: בענין המורמונים טיפסנו על עץ גבוה מדי, מעריב, 3 בינואר 1986
  7. ^ משה הורביץ, מי יציל את יצחק פרץ משושנה מילר, כותרת ראשית, 31 בדצמבר 1986
  8. ^ בג"ץ 230/86 שושנה (סוזן) מילר נ' שר הפנים, פ"ד מ(4) 436
  9. ^ משה הורביץ, הגרים של פרץ, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
  10. ^ משה הורביץ, בג"ץ: שר־פנים לשעבר פרץ נגד משרד־הפנים, כותרת ראשית, 23 באפריל 1987
  11. ^ אמנון לוי, פרץ במלכוד עם רישום הגיורת, חדשות, 31 בדצמבר 1986
  12. ^ אמנון לוי, אילן כפיר, שמיר יחליט היום אם סעיף הלאום יימחק, חדשות, 4 בינואר 1987
  13. ^ פאר-לי שחר, מערך־ש״ס: מגעים למחיקת סעיף הלאום, חדשות, 16 בינואר 1987
  14. ^ יוסף צוריאל, "חכמי התורה" יכריעו על עתידה של ש"ס בקואולציה, מעריב, 5 בינואר 1987
    אמנון לוי, אילן כפיר, התפטרות הרב פרץ תיכנס מחר לתוקפה - מאמץ אחרון למנוע פרישה, חדשות, 5 בינואר 1987
  15. ^ אמנון לוי, פרץ חוזר לממשלה. יהיה שר בלי תיק, חדשות, 18 במאי 1987
    מנחם רהט, פרץ לא יפרוש מהממשלה וש"ס תאמר: לפחות נלחמנו בשביל חוק בתיה"ד, מעריב, 24 ביולי 1987
  16. ^ לא רוצה להפקיד את המשרד לחילונים, כותרת ראשית, 20 ביולי 1988
  17. ^ משה הורוביץ, מעשה דרעי בפרץ, כותרת ראשית, 27 ביולי 1988
  18. ^ אריה בנדר, שר הקליטה: הירידה הצטמצמה, מעריב, 23 בפברואר 1989
  19. ^ דורון מאיר, פרץ: לא חייב את המנדט שלי לאיש, חדשות, 21 במרץ 1990
    מנחם רהט, לחצים על הרב יצחק פרץ לחזור לש"ס, מעריב, 18 ביוני 1990
  20. ^ יעקב ריבלין, בקהילה, חבול ומרוט: ככה זה כשרב הופך לפוליטיקאי, בחדרי חרדים, ‏23 באוקטובר, 2016 (סיקור היסטורי)
  21. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים
  22. ^ ארי קלמן, פרסום ראשון: הרב יצחק פרץ ימשיך בתפקידו כרב העיר רעננה, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2018
  23. ^ אמנון לוי, תאונה זו, על שום מה?, חדשות, 30 ביוני 1985
  24. ^ אמנון לוי, עתי"ם, "אם האסון יהיה פעמון אזעקה-הוא קורבן בוכה", חדשות, 27 ביוני 1985
  25. ^ אנשיל פפרמקבלים את האסונות בהבנה ומתפלאים כשהם לא קורים, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
  26. ^ רויטל חובלהרב הראשי של רעננה נגד ההומואים: "מרעילים את הציבור", באתר הארץ, 8 ביולי 2012