אליעזר יהודה ולדנברג
הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 – ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006) היה מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים. נודע בעיקר בזכות תשובותיו בכל תחומי ההלכה, ובמיוחד בעיסוקו החלוצי בנושאי רפואה והלכה ובהלכות מדינה. חבר בית הדין הרבני הגדול, זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, ופרס הרב קוק.
 | |
| הרב וולדנברג | |
| לידה |
10 בדצמבר 1915 ג' בטבת תרע"ו ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 2006 (בגיל 90) ל' בחשון תשס"ז ירושלים |
| כינוי | הציץ אליעזר |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת חברון כנסת ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בנובמבר 2006 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | דיינות, הוראה |
| חיבוריו | ציץ אליעזר, שביתת הים, הלכות מדינה |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1976) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים בשנת תרע"ו (1915), לרחל (בתו של הרב נחום רגוזניצקי ששימש כמנהל ישיבת עץ חיים) ולרב יעקב גדליה שעלה לבדו בגיל צעיר מקובנה. סמוך ללידתו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נחשד אביו בריגול לטובת רוסיה, בשל היותו נתין זר, ומשום כך נאלצו הוריו לעזוב את הארץ ולהתגורר בחלב שבסוריה מספר שנים. לאחר ששבו לירושלים לימד אביו בתלמוד תורה עץ חיים.
למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים. בגיל 19 הוציא את ספרו הראשון "דבר אליעזר". בשנת תרצ"ו (1935) התחתן עם שושנה, בת הרב אברהם ורנר, רב הכפר נתניה[1], ונינת הרידב"ז. במשך תקופה קצרה כיהן כרבו של המושב כפר ויתקין, והוא אף היה מועמד לכהן כרב בכפר הרוא"ה. לאחר שחזר לירושלים, היה מקורב לרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ואף התמנה על-ידו לראש ישיבת שערי ציון, אותה הקים רב עוזיאל.
בשנת תשי"א (1951) נתמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ובין השנים תשמ"א (1981) - תשמ"ה (1985) כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול. גם לאחר מכן המשיך להדריך ולייעץ לבית הדין הרבני הגדול. מלבד זאת שימש רבו הלא פורמלי של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
בנו היחיד, הרב שמחה בונם, היה רב מטעם העדה החרדית בשכונת עזרת תורה בירושלים, ונפטר בשנת 2005 בחיי אביו.
שיטתו ההלכתית
עריכהשו"ת ציץ אליעזר עוסק במגוון רחב של נושאים הלכתיים, החל ממצוות התלויות בארץ, ענייני נישואין וגירושין, הלכות מדינה, ותשובות חלוציות רבות בענייני רפואה, בין היתר בנושאי הפריה מלאכותית, הפלה מלאכותית ופונדקאות.
הרב וולדנברג השתייך לאסכולה של תלמידי חכמים מבני ירושלים, שהתחנכו על שליטה בקיאותית בהיקף רחב של חלקי התורה, שימת דגש על לימוד הלכה למעשה, והסקת מסקנות הלכתיות בנושאים מחודשים על ידי סברה ישרה ומקורות מפתיעים מכל חלקי התורה בהלכה ובאגדה, ולאו דווקא בסברות למדניות המיובאות מחוץ להלכה. בקיאותו בספרות ההלכה של חכמי ספרד הייתה יוצאת דופן גם בין האמונים עליה.
הרב וולדנברג התייחד גם בהבנתו בנבכי הטכנולוגיה החדשנית והרפואה המתקדמת, היות שעמל לברר היטב את המציאות לשם פסיקת הלכה בשאלות שהובאו לפניו בנושאים אלו, בכך היה דומה לרב עובדיה יוסף והרב שלמה זלמן אוירבך אשר נודעו אף הם במומחיותם בנושאים אלו.
הרב וולדנברג נודע בכמה וכמה עמדות ופסיקות ייחודיות, ובפרט בין הפוסקים ותלמידי החכמים החרדים שביניהם התגורר ופעל. בין השאר הביע דעתו שבנישואין אזרחיים אין מדובר בנישואים מבחינת ההלכה. הוא נמנה עם המתירים להדליק חשמל ביום טוב[2].
אף על פי שהרב וולדנברג נקט בגישה זהירה ביותר בתשובות הלכתיות, ובפרט בנושאים של אתיקה ורפואה, ישנם היתרים מחודשים רבים המצויים לראשונה בתשובותיו, כגון היקף ההיתר שנתן לביצוע הפלה מלאכותית במקרים מסוימים, זאת בניגוד לאיסור הגורף על כך שפסק רבי משה פיינשטיין. לעומת זאת, בפסק הלכה אחר הוא דווקא התנגד להפריה מלאכותית בטענה כי העובר הנוצר על ידה אינו מתייחס לאביו, מה שמעלה חשש לבעיות ממזרות. בנוגע לעליה מאתיופיה סבר שדינם כגוים ועליהם לעבור גיור לכתחילה, בדומה לפסיקת הרב משה פיינשטיין והרבי מלובביץ'.
בבית הדין נחשב הרב וולדנברג למומחה בענייני סידור גיטין ושמות גיטין, והוא נתבקש לסדר את הגיטין בבית הדין הרבני הגדול גם לאחר פרישתו לגמלאות.
הרב וולדנברג האריך רבות בתיאור חשיבותה של מצוות יישוב ארץ ישראל וכיבושה גם בזמננו[3], תוך שהוא מסתמך בין השאר גם על חידושי החת"ם סופר למסכת סוכה (דף לו ע"א). בנוסף, הוא אף ראה במדינת ישראל כמלכות ישראל לעניינים מסוימים, כגון לעניין דין "כיבוש", ולפי דבריו שטח שנכבש על ידי צה"ל מתקדש בקדושת ארץ ישראל[4].
משנתו המדינית
עריכההרב ולדנברג שטח את משנתו המדינית בשלושת הכרכים של ספרו הלכות מדינה ובעשרות תשובות ב-22 הכרכים של שו"ת ציץ אליעזר. הוא תמך בתאוקרטיה והקדיש חלק ניכר מספרו האמור כדי לעסוק ביתרונות של משטר זה. לדבריו, "שלטון האלהות שנתנו לו שם מונח של "תיאוקרטיה" לא יערכו לפניו שום שלטון-דמוקרטי הכי משוכלל"[5]. לדבריו, בתאוקרטיה היהודית האידיאלית המנהיג הפוליטי הוא גם איש הדת הבכיר, והדוגמה המובהקת לכך הם משה ואהרן[6]. אולם, מאז בית שני המשטר היהודי כלל מוסד פוליטי ומוסד דתי נפרדים, זה לצד זה[7].
עם זאת, הרב וולדינברג אימץ את הגישה הדמוקרטית של רבי יצחק אברבנאל ואחרים. הוא נמנע מלהכריע בשאלה האם יש מצווה למנות מלך או שניתן להקים במקומו משטר דמוקרטי, וקבע שהדבר נתון להחלטת הציבור[8]. על רקע זה קבע רכניץ שהרב וולדינברג תמך בתיאוקרטיה דמוקרטית[9].
כאמור לעיל, הוא ראה במדינת ישראל אתחלתא דגאולה, וגוף בעל סמכות הלכתית בדומה למלכות ישראל, בנוגע לנושאים מסוימים, כמבואר בספרים הלכות מדינה ושו"ת ציץ אליעזר[10].
ספריו
עריכה- ציץ אליעזר - ספר שו"ת הכולל 22 כרכים, הוא חיבורו העיקרי. הכרך הראשון יצא לאור בתש"ה (1945) כשהיה בן 29, והאחרון בתשנ"ח (1998). במסגרת כרכי השו"ת נכללו גם כמה קונטרסים מיוחדים כגון, "רמת רחל"[11] ו"אבן יעקב" על הלכות אבלות, "משנת תרומות" על הלכות תרומה, "הסירו מכשול מדרך עמי" בעניין איסור נישואים עם בני כת הקראים ובעניין פינוי עצמות שבשטח קבר הרמב"ם בטבריא[12]. בשנת תשל"ו (1976) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
- שביתת הים - דיני הפלגת והנהגת אוניה בלב ים, והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום שבת.
- הלכות מדינה - ספר העוסק במחקרי הלכות ובירורי דינים ב"דרכי הנהגת השלטון המדיני" במדינת ישראל. הספר הודפס בירושלים בתשי"ב (1952) במהדורה אחת בלבד, והפך לספר נדיר. במלאת 30 יום לפטירת הרב וולדנברג יצאו מחדש לאור שלושת חלקי הספר, למורת רוחם של בני המשפחה המחזיקים בהשקפה שונה ממנו בנושא יחס החרדים לציונות[13].
- דבר אליעזר - ספרו הראשון, חידושים וביאורים בסוגיות בש"ס וברמב"ם. מהדורה ראשונה ירושלים תרצ"ה, מהדורה שנייה שם תש"נ.
קישורים חיצוניים
עריכה
ספרים ומאמרים
- ציץ אליעזר - חלקים א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח, י"ט, כ', כ"א, באתר HebrewBooks.org
- הלכות מדינה, חלק א', ירושלים תשי"ב, חלק ב', ירושלים תשי"ג, חלק ג', ירושלים תשט"ו, באתר HebrewBooks.org
- מאמרים של הרב אליעזר יהודה ולדנברג, באתר ספריית אסיף
- שו"ת בנושא הפרית מבחנה, באתר דעת
- מאמרים של הרב אליעזר יהודה וולדנברג באסיא
- רשימת המאמרים של אליעזר יהודה ולדנברג, באתר רמבי"ש
אליעזר יהודה ולדינברג (1917-2006), דף שער בספרייה הלאומית
על אודותיו ומשנתו
- הרב פרופ' אברהם שטיינברג, ישן בכלי חדש, מקור ראשון, נובמבר 2006
- עידן יוסף, בעל ה"ציץ אליעזר" הלך לעולמו, nfc
- הרב אליעזר מלמד, מאורחותיו ופסקיו של ה'ציץ אליעזר', פורסם ברביבים כרך ג', פרק י"ב, עמ' 132–137.
- הרב ד"ר צחי הרשקוביץ, דרישת ה' אז והיום (פרשת תולדות) - נר לנשמת הרב אליעזר יהודה וולדנברג.
- הרב ד"ר עדו רכניץ, תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו של הרב אליעזר וולדנברג, דיסרטציה (מ.א.) - אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ב 2012
- מנקיי הדעת שבירושלים, באתר ערוץ 7
- הערך "הרב אליעזר יהודה וולדינברג", באתר ויקישיבה
- הגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג, באתר "Tog - חדשות ותוכן יהודי"
- הרב רונן טמיר, הגאון הרב אליעזר יהודה ולדינברג - "ציץ אליעזר", בגרסה המקוונת של העלון באהבה ובאמונה באתר של מכון מאיר
- השאיר בי רושם בל ימחה, על קשריו עם הראי"ה באתר שורש
- נפטר הרב וולדנברג בעל "ציץ אליעזר", באתר ערוץ שבע
- זקבך יהושע, משנתו ההלכתית של הרב אליעזר יהודה וולדינברג: מקורות, פרשנות ופסיקה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, רמת גן תשע"ו.
- עדו רכניץ, תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת אריאל, תש"פ
- יהושע גלזמן, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב אליעזר יהודה וולדינברג, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשפ"א
הערות שוליים
עריכה- ^ להרב ורנר ורעיתו, דואר היום, 19 בספטמבר 1935
- ^ ציץ אליעזר חלק א' סימן כ' פרק ו'.
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מח - קונטרס אורחות המשפטים פרק יב.
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן א'
- ^ הרי"א וולדינברג, הלכות מדינה, כרך א, עמ' 17
- ^ הרי"א וולדינברג, הלכות מדינה, כרך ג, עמ' 6
- ^ שם, עמ' יט.
- ^ שם א, עמ' כז.
- ^ תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, באתר dintora.org
- ^ ציץ אליעזר, חלק ז', סימן מח, אורחות המשפטים פרק יב'
- ^ נדפס גם בקונטרס עצמאי בשנת תשי"ז
- ^ נדפס גם בקונטרס עצמאי בשנת תשט"ז עם פתיחה מהרב צבי פסח פרנק
- ^ תעלומה: מי הוציא לאור את הלכות מדינה?, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2007