רפואה והלכה

תחומי ידע ופרקטיקה

רפואה והלכה הן תחומי ידע ופרקטיקה המורכבים מפירוט רב וכוללים הנחיות התנהגות לבני אדם רבים, ולכן רבות נקודות הממשק ביניהן, ורבים היהודים שומרי ההלכה שנדרשים לנקודות מגע אלה.[1]

היסטוריה

עריכה

עיסוק ברפואה והלכה התקיים במרחב ההלכתי כבר בתקופת המשנה והתלמוד, ומאז ברצף עד ימינו.[2] תחום זה החל לבלוט כתחום עצמאי ורחב בהלכה, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.[3] זאת, בעקבות התפתחות מואצת של שירותי הרפואה בכלל, ותחום האתיקה הרפואית והמשפט הרפואי בפרט, בארץ ובחו"ל, ובעקבות התפתחות המרכז הרפואי החרדי שערי צדק בירושלים, שיצרה צורך בבירורי הלכה רבים הנוגעים להתנהלות בית החולים. תהליכים אלו עוררו צורך בהתמודדויות מתחדשות עם טכנולוגיות רפואיות חדשות, ועם רפואה מוסדית בעלת ביסוס חוקי וחברתי נרחב.

מנהיגים רבניים ופוסקי הלכה בולטים הקדישו לתחום חלק משמעותי מיצירתם התורנית, ובכך מיסדו אותו וסללו את הדרך לבאים אחריהם: הלורד הרב ד"ר עמנואל יעקובוביץ ('הרפואה והיהדות'), הרב משה פיינשטיין (שו"ת 'אגרות משה'), הרב שלמה זלמן אוירבך (שו"ת 'מנחת שלמה'; 'שולחן שלמה – ערכי רפואה'), הרב יהודה דוד בלייך ('אתיקה רפואית יהודית', 'יהדות ורפואה') והרב אליעזר יהודה ולנדברג (שו"ת 'ציץ אליעזר').

לצידם של הפוסקים הללו, פעלו מספר מצומצם של רופאים וחוקרים בעלי ידע הלכתי, שגם שימשו בעצמם כרבנים בפועל, ותיווכו באופן דו-צדדי בינם ובין העולם הרפואי: הרב פרופ' משה דוד טנדלר, ד"ר פרד רוזנר, הרב פרופ' אברהם שטינברג, הרב פרופ' אברהם סופר אברהם, הרב ד"ר מרדכי הלפרין, והרב פרופ' יגאל שפרן. רבנים אלו – שהם גם חוקרים, מחברים ועורכים פוריים – רואים בעצמם תלמידים של הפוסקים הנ"ל, וחלק ניכר מפרסומיהם ומפעילותם התורנית והאקדמית, בין היתר כמרצים באוניברסיטאות,[4] מוקדש להנגשת והסברת דברי רבותיהם לציבור הרחב.

בשנת תשכ"ו (1966) נוסד מכון מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה, בראשות הרב פרופ' אברהם שטינברג, ובהמשך בראשות הרב ד"ר הלפרין. המכון מפרסם ספרות רבה בנושאי רפואה והלכה, כדלהלן. בשנת תשנ"א (1991) ייסד הרב מנחם בורשטין את מכון פוע"ה, המספק שירותי ייעוץ הלכתי-רפואי לציבור הרחב בנושאי הלכה ורפואה בכלל, ובנושאי פוריות בפרט.[5]

נושאי רפואה והלכה

עריכה

תחום רפואה והלכה מתאפיין בדינמיות תמידית, ומתפתח כל העת בעקבות התפתחויות של מדעי הרפואה, טכנולוגיה רפואית, רפואה מוסדית, יחסי חברה ורפואה ומערכת היחסים שבין המטופל לרופא. כל אלה עברו שינויים, שיצרו בפועל נושאים ותתי נושאים, ולא פעם הרחיבו משמעותית פסק הלכה בודד לכדי ענף מסועף שכולל פרטים רבים (כמו שקרה, לדוגמה, בהלכת קביעת רגע המוות). להלן סקירה של נושאים מרכזיים ברפואה והלכה, נכון להיום, לפי סדר חיי האדם.

התחלת החיים - פוריות וילודה

עריכה

יחסם של רוב פוסקי ההלכה לטיפולי פוריות הוא חיובי, שכן ההלכה מצווה על פרייה ורבייה, וגם טיפולי פוריות מכוונים למטרה זו. עם זאת, האופנים השונים שבהם מתבצעים טיפולי פוריות עוררו מגוון רחב של שאלות הלכתיות, בין היתר לאור איסורי נידה, אשת איש, הוצאת זרע לבטלה, מעמד העובר בהלכה והפלה.[6] כמו כן, התפתח פולמוס רחב בדבר קביעת מעמדו האישי של הנולד מטיפולי פוריות, תוך מתן משקל לפרטים רבים באופיים של טיפולי הפוריות.[7] נושא נוסף שנידון רבות בהלכה, הוא שימוש באמצעי מניעת היריון: הן עצם השימוש, הן האמצעים השונים וסדר העדיפויות ההלכתי ביניהם.[8] ההלכה דנה גם בניתוח לשינוי מין.[9]

נושאים נוספים השייכים לילודה: לידה ותמיכת לידה בשבת, ברית מילה לתינוק חולה.

רפואה מונעת

עריכה

ספרות הלכתית רבה עוסקת ברפואה מונעת, ובין היתר בנושאים הבאים: עישון סיגריות,[10] חיסונים,[11] תזונה בריאה,[12] הנחיות זהירות מנגיפים בכלל ומנגיף הקורונה בפרט.[13]

חולים ומעמדם ההלכתי

עריכה

בהלכה יש התייחסות נרחבת לחולים, תוך חלוקתם לכמה סוגים עיקריים, שלכל אחד מעמד נפרד בפני עצמו. במקורה, חלוקה זו מתייחסת להלכות שבת, אך ככלל, כוחה יפה גם לתחומים אחרים בהלכה:

חולה שיש בו סכנה ('פיקוח נפש') – יש לפעול לרפואתו גם במחיר עבירה על ההלכה, אלא אם כן מדובר בשלוש עבירות שאין לעבור עליהן אפילו לצורך הצלת חיים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

חולה שאין בו סכנה – יש לפעול לרפואתו גם במחיר של אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת, וכן במחיר עבירה על חלק מהאיסורים מדברי חכמים (ולחלק מהדעות, על כל איסור מדברי חכמים, לכל הפחות באיסורי שבת וכשיש סכנה לאחד מאיבריו), אך אין לעבור על איסור מהתורה לצורך רפואתו.

מתחזק והולך כבריא – כינוי לאדם שמסוגל לתפקד באופן בסיסי והוא הולך כבריא, אך הוא אינו חש בטוב. לאדם כזה לא הותרו איסורי התורה וגם לא איסורי דרבנן, ובשבת חכמים אף אסרו עשיית פעולות שמרפאות עבורו, משום שבתקופתם פעולות אלו היו כרוכות בטחינה של חומרים שונים מן הצומח לצורך יצירת התרופה ('שחיקת סממנים'), פעולה האסורה מן התורה משום שכלולה במלאכת טוחן.

מלבד זאת, יש מצוות ודינים שונים שמתייחסים לחולים ולטיפול בהם, כגון: מחלות נפש ורפואת הנפש בהלכה,[14] זיהוי מחלות שונות כצרעת,[15] ברכת הגומל לאחר התרפאות ממחלה, טיפול בחולה גוי בשבת, קביעת עדיפות בטיפול בין חולים, מדיניות קביעת סל הבריאות, תרומת כליה,[16] סחר באיברים.

סיום החיים - חולה סופני וקביעת רגע המוות

עריכה

נושאים הלכתיים הקשורים לסיום החיים: המתת חסד,[17] מוות מוחי וקביעת רגע המוות, תרומת איברים.[18]

לימוד רפואה והפעלת מרכז רפואי

עריכה

לימוד רפואה ועיסוק בה: השקעה בלימודי רפואה לעומת לימוד תורה,[19] היחס ללימודי רפואה לאור מערכת היחסים המורכבת שבין היהדות החרדית לאקדמיה, ניתוחי מתים לצורך לימוד רפואה,[20] לימוד רפואה לכהן כשהדבר כרוך בהיטמאות למתים, נאמנות רופא בהלכה,[21] שבועת הרופאים,[22] תפילת הרופא,[23] רשלנות רפואית.

הפעלת מרכז רפואי על פי ההלכה מעוררת דילמות הלכתיות רבות. חלק ניכר מהן קשורות להפעלת מרכז רפואי מודרני בשבת: הגעת הצוות (שרובו עובד במשמרות) למרכז הרפואי וחזרתו הביתה ברכב, רישום פרטי המטופלים ומצב הטיפול בהם, על סוגיהם השונים, שימוש בלחצן קריאת אחות, שימוש במכשור רפואי (כולל פתיחה וסגירה מאובטחת של דלתות, צילומי רנטגן), ועוד.[24] היבטים נוספים בהפעלת מרכז רפואי על פי ההלכה: כניסת כהן למרכז רפואי שיש בו מת המטמא את כל חללי המרכז בטומאת אוהל,[25] הקפדה על הלכות צניעות וייחוד בין אנשי צוות ובינם לבין המטופלים,[26] שביתת רופאים ואחיות,[27] שמירת היגיינה במרכז רפואי,[28] ועוד.

קביעת מעמד אישי לאור התקדמות הרפואה

עריכה

תוקפן ההלכתי של בדיקות אבהות,[29] מעמדו של אדם שנוצר בשיבוט גנטי.[30]

מרכזים רפואיים בישראל

עריכה

במדינת ישראל, קיימים שלושה מרכזים רפואיים שהוקמו על ידי יהודים חרדיים לצורך פעילות על פי ההלכה: שערי צדק (הכולל מ-2012 את ביקור חולים), מעייני הישועה ולניאדו. במרכזים אלו, מתקיים פיקוח רבני צמוד על שמירת ההלכה בפעילותו השוטפת של צוות בית החולים, ונעשה שימוש נרחב בהיתר אמירה לגוי לבצע פעולות שונות בשבת לצרכים רפואיים. כמו כן, מעת לעת מתפרסמים על ידיהם חיבורים הלכתיים-רפואיים.

בשאר המרכזים הרפואיים בישראל, בדרך כלל ממונה מטעם המרכז הרפואי רב בית חולים, שאחראי על שמירת ההלכה במרכז הרפואי, ומעניק מענה שוטף לפניות מאת אנשי צוות ומטופלים, ובחלק מהמקרים גם מענה רוחני ועידוד נפשי.[31][32]

מכונים תורניים

עריכה

כאמור, ראשון המכונים התורניים בתחום הוא מכון שלזינגר, שמוציא לאור מזה כ-40 שנה את כתבי העת לרפואה והלכה אסיא[33] ו-Jewish Medical Ethics,[34] ומעניק מענה לפניות רבות בנושאים אלו בשלל שפות, במסגרת 'פרויקט השו"ת הבינלאומי'.[35] מכון פוע"ה מספק מענה והדרכה לשאלות הקשורות בפוריות והלכה, מכשיר אנשי מקצוע ומעניק ליווי ופיקוח הלכתי לתהליכי הפריה שונים. על פי נתוני המכון, מדי שנה מתקבלות במכון כ-90,000 פניות.[36] בשנים האחרונות, מפרסם מכון פוע"ה שתי סדרות ספרים המסכמות את המשנה ההלכתית שהצטברה במכון: ספר פוע"ה ושו"ת פוע"ה.

פעילות דומה בסגנונה לזו של מכון פוע"ה, מתבצעת גם על ידי מכונים נוספים: בוני עולם, דורות, פרי חיים ו-A TIME. מרכז שמע קולנו, העוסק בשיקום והדרכה ללקויי שמיעה בציבור החרדי, כולל מחלקה הלכתית, שבין היתר מוציאה לאור פרסומים העוסקים בהלכות לקויי שמיעה.[37][38]

מכון צומת מוציא לאור את כתב העת תחומין, שבכל גיליון שלו מוקדש מדור לרפואה והלכה. גם כתב העת אמונת עתיך כולל מדור קבוע לרפואה והלכה, בעיקר מרבני מכון שלזינגר ומכון פוע"ה. מכונים העוסקים בהלכה וטכנולוגיה[39] מאשרים מכשירי חשמל שונים לשימוש בשבת לצורכי רפואה, בתנאים מסוימים.

לקריאה נוספת[40]

עריכה

ספרות מקור

עריכה

ספרות עזר, ליקוט והנגשה

עריכה

ספרות מחקר

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תחום זה אינו כולל את הרפואה העברית לדורותיה, שהיא אינה בהכרח משיקה להלכה. על הרפואה העברית לדורותיה, ראו: זיסמן מונטנר, קורות הרפואה העברית, ירושלים ת"ש; דוד מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, ירושלים תשכ"ב; הנ"ל, דרך ישראל ברפואה, ירושלים תש"ל.
  2. ^ יצחק יוליוס פרויס, הרפואה במקרא ובתלמוד, ירושלים תשע"ב; ובסיכום שבספרו של מנחם אסף: הרפואה במקורות, ירושלים תשמ"ג.
  3. ^ הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הלכה ורפואה בישראל: ציוני דרך תש"ח-תשנ"ח, אסיא סג-סד (טז,ג-ד), כסלו תשנ"ט.
  4. ^ ראו סילבוסים של הקורסים: רפואה והלכה (הרב שפרן), אוניברסיטת תל אביב; סוגיות הלכתיות ברפואה (הרב שפרן), האוניברסיטה העברית; רפואה ביהדות (פרופ' שמואל קוטק והרב ד"ר הלפרין), האוניברסיטה העברית.
  5. ^ רבנים נוספים הבולטים בעיסוקם ברפואה והלכה (בסוגריים שמות ספריהם): הרב יהושע ישעיה נויבירט (שמירת שבת כהלכתה), הרב יצחק זילברשטין (ראו להלן), הרב משה הרשלר (עורך כתב העת 'הלכה ורפואה'), הרב שלמה גורן (תורת הרפואה), הרב שמואל ואזנר (שו"ת שבט הלוי), הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר), הרב שמואל אליעזר שטרן, הרב לוי יצחק הלפרין (שו"ת מעשה חושב, בעיקר כרכים ב-ד), המוהל פרופ' סודי נמיר (וימל אברהם), הרב יואל וד"ר חנה קטן, הרב יצחק שילת (רפואה, הלכה וכוונות התורה), צבי רייזמן (רץ כצבי: פוריות, הלכה ויוחסין), הרב יונתן רוזנצוייג (נפשי בשאלתי).
  6. ^ אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערכים: הזרעה מלאכותית, הפלה, הריון; מאמרים באתר אסיף בנושא טיפולי פוריות.
  7. ^ בשונה מרוב נושאי רפואה והלכה, נושא זה נידון לרוב בבתי הדין הרבניים, משום שהוא כלול בתחום שיפוטם. ראו למשל: מיכאל קורינאלדי, המעמד המשפטי של יילוד מהפריה מלאכותית, קריית המשפט 4 (2004) עמ' 361.
  8. ^ אנציקלופדיה רפואית הלכתית, ערך מניעת הריון; מאמרים בנושא מניעת הריון בספריית אסיף.
  9. ^ לכך מוקדש ספרו של הרב עידן בן אפרים: דור תהפוכות.
  10. ^ מאמרים רבים בכתב העת אסיא ובספרים נוספים הוקדשו לתיאור נזקי העישון ולשינוי ההדרגתי שחל בדעות הפוסקים לאור ההכרה בנזקי העישון, מהיתר לכיוון האיסור. ראו אנציקלופדיה רפואית הלכתית, ערך עישון; מאמרים בנושא עישון בספריית אסיף.
  11. ^ מאמרים בנושא חיסונים בספריית אסיף.
  12. ^ בנושא זה עוסק ספרו של הרב יחזקאל אסחייק: חיים בריאים כהלכה.
  13. ^ מאמרים בנושא קורונה בספריית אסיף.
  14. ^ עיסוק נרחב וממצה בנושא זה מצוי בספרם של הרב יונתן רוזנצוייג וד"ר שמואל הריס, נפשי בשאלתי, הוצאת מגיד תשפ"ב. עשרות העמודים הראשונים של הספר זמינים לצפייה כאן.
  15. ^ פרופ' זהר עמר, השחין בלשון חז"ל – מהו?, אסיא עה-עו (תשס"ה) עמ' 65-69; פרופ' סודי נמיר: "צרעת" בזמן הזה – בסיס הלכתי, אסיא קא-קב (תשע"ו) עמ' 19-28.
  16. ^ מאמרים בנושא תרומת כליה בספריית אסיף.
  17. ^ מאמרים בנושא המתת חסד בספריית אסיף.
  18. ^ מאמרים בנושא השתלת איברים וקביעת רגע המוות, בספריית אסיף.
  19. ^ בכך עסק פרופ' יהודה לוי בספרו: שערי לימוד תורה.
  20. ^ מאמרים בנושא ניתוחי מתים בספריית אסיף.
  21. ^ אנציקלופדיה רפואית הלכתית, ערך נאמנות הרופא.
  22. ^ פרופ' נחום רקובר, ההגנה על צנעת הפרט: מעמדה ההלכתי של "שבועת הרופא שלא לגלות סוד רפואי", ישראל תשס"ו, עמ' 182.
  23. ^ מאמרים בנושא תפילה לרופא בספריית אסיף.
  24. ^ מאמרים בנושא בית חולים בהלכה בספריית אסיף.
  25. ^ למשל: הרב ברוך ברקוביץ', פתרון הלכתי לכהנים באמצעות "חרב כחלל" – האמנם?, ספר אסיא טו (תשע"ו) עמ' 226-202; ומאמרים נוספים הסמוכים לו באותו גיליון.
  26. ^ הרב שלמה אבינר, דיני ייחוד בטיפול רפואי, ספר אסיא ב, עמ' 92-90.
  27. ^ הרב שלמה גורן, שביתת רופאים לאור ההלכה, הצופה, יום ו' ט"ז סיון תשמ"ג, 27.5.83 ויום ו' כ"ב סיון תשמ"ג 3.6.83, זמין באתר מכון שלזינגר; משה שטיינברג, שביתת רופאים לאור ההלכה, אסיא כא (תשל"ח), עמ' 16-17.
  28. ^ הרב יואב חנניה אוקנין והרב יורם מושקוביץ, היגיינה וניקיון בבית חולים כפיקוח נפש, תחומין מג (תשפ"ג) עמ' 339-331.
  29. ^ מאמרים בנושא בדיקת אבהות בספריית אסיף.
  30. ^ בכך עוסק קובץ המאמרים: 'שיבוט גנטי – מבט תורני'.
  31. ^ https://www.hidabroot.org/article/126649, https://shabaton1.co.il/?p=16617.
  32. ^ ראו כאן, רשימה של רבני בתי חולים בישראל.
  33. ^ חלק מגיליונות אסיא כוללים ביבליוגרפיה של התייחסויות לענייני רפואה והלכה שפורסמו בספרות התורנית לפי שנים, מאת מאיר וונדר.
  34. ^ גליונותיהם של שני כתבי העת זמינים במלואם לצפייה חופשית באתר מכון שלזינגר, לחצו כאן לקישור.
  35. ^ דף הפרויקט, באתר מכון שלזינגר.
  36. ^ https://www.inn.co.il/news/606959.
  37. ^ במחלקה זו פעילים הרבנים יצחק קפלושניק וראובן קנופף, והם מתייעצים בעל פה ובכתב עם פוסקי הלכה שונים ובפרט עם הרב משה שאול קליין. עד עתה יצאו לאור מספר כרכים תחת הכותר 'יעיר לי אוזן', העוסקים בקיום מצוות שמיעת קול שופר וקריאת מגילת אסתר על ידי לקויי שמיעה, וכן בשימוש במכשירי שמיעה בשבת.
  38. ^ גופים רפואיים נוספים העוסקים במידה מסוימת גם ברפואה והלכה, הם דור ישרים, איחוד הצלה, ועמותות אדי ובלבבי.
  39. ^ בעיקר מכון צומת, מכון מדעי טכנולוגי להלכה ומכון משמרת השבת.
  40. ^ רבים מהספרים יצאו לאור במספר מהדורות, וכאן צוינה המהדורה האחרונה. לביבליוגרפיה נרחבת יותר, ראו אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך א, עמ' נח-סו; ו בביבליוגרפיה לקורס של אלי גורפינקל: הלכה, אתיקה ורפואה, באוניברסיטת בר-אילן.
  41. ^ חלק ניכר מהמאמרים שפורסמו בכתב העת נכתבו על ידי הרב הרשלר עצמו.