אלקס ריף
אלקס ריף (נולדה ב-8 בפברואר 1986) היא מנכ״לית עמותת ״לובי המיליון״, משוררת, יזמית ופעילה חברתית ישראלית. מייסדת קבוצת "הבריגדה התרבותית", שמטרתה להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית. ספר שיריה ״טפשונת משטרים״ זכה בפרס מתנאל ובפרס שרת התרבות.
 | |
| אלקס ריף קוראת משיריה בבית אבי חי בירושלים, יולי 2019 | |
| לידה |
8 בפברואר 1986 (בת 37) צ'רנוביץ, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום |
 ישראל |
| עיסוק | משוררת, אקטיביסטית |
| שפות היצירה | עברית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ריף נולדה בצ'רנוביץ, אוקראינה. בשנת 1991, בגיל חמש, היגרה[1] עם משפחתה לישראל. המשפחה התמקמה בנתניה והוריה, שהיו בעלי מקצועות טכניים הועסקו כעובדי קבלן. אמה עבדה כעובדת ניקיון ואביה בחשמל. למדה בטשרניחובסקי, התנדבה במועצת תלמידים ובמד"א, עשתה שנת שירות בקהילה מטעם ״עמיתי ברונפמן״ ושירתה כקצינה בצה"ל בחיל המודיעין. למדה תואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה. היא כתבה תזה בנושא שילוב בין עבודה למשפחה בקרב נשים בכירות בשירות המדינה. עבדה במשרד הכלכלה כיועצת בכירה לממונה על התעסוקה, מיכל צוק, בתחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות.[2]
בשנות ילדותה ונעוריה עשתה ריף כל שביכולתה להטמע בתרבות הישראלית ה"צברית". רק בגיל 25, החלה להתעניין בהיסטוריה של משפחתה ומורשתה וחדלה להתבייש בשפה ובתרבות הוריה וחבריהם.
ריף בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית, תוכנית 120 – עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית של מכון שחרית, ומסלול השירה של הליקון. היא מרבה להתראיין ולהעביר הרצאות על סוגיות הרלוונטיות לדוברי רוסית בישראל.[3] בשנת 2018 העיתון ליידי גלובס בחר בה לאחת מעשרים האקטיביסטיות המשפיעות בישראל.[4]
פעילות חברתית-תרבותית עריכה
דור 1.5 עריכה
ריף ביקשה "לספר את הסיפור שלה" ולפיכך החלה ללמוד תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. במסגרת עשייתה הקולנועית הבינה שלא מדובר רק בסיפור משפחתה, אלא בסיפור של כל דור הצעירים ילידי ברית המועצות שהיגרו לישראל כילדים וכי היא חלק מדור 1.5 (1.5 generation). ב-2015 היא הצטרפה לקבוצת ״דור 1.5״, הפעילה מימי המחאה החברתית בישראל 2011 ומעלה סוגיות חברתיות הקשורות לציבור דוברי הרוסית, למשל: היעדר פנסיות להוריהם, עובדי קבלן דוברי רוסית מנוצלים, קשישים עניים דוברי רוסית וחוסר יכולתם של דוברי רוסית שאינם יהודים על פי ההלכה להתחתן בישראל. ריף ביקשה לעסוק בתרבות יוצאי ברית המועצות ומתוך הקבוצה צמחה ״הבריגדה התרבותית״.[5]
הבריגדה התרבותית עריכה
ב-2015, ריף הקימה ביחד עם ברי רוזנברג את ״הבריגדה התרבותית״ - תנועה חברתית-תרבותית של בני "דור 1.5" הפועלת להכיר את התרבות הברית המועצותית-ישראלית לציבור הרחב, באמצעות פרויקטים תרבותיים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאירועים פיזיים. הבריגדה פועלת בנושאים מגוונים כגון: מוזיקה, אוכל, יהדות, חגים, קולנוע, טלוויזיה ועוד. בין פעילויות התנועה:
ערבי טוסובקה (הראשונים התקיימו בקפה תמול שלשום בירושלים) - ליין מופעי הגירה אינטימיים בעברית מפיהם של אמנים בני דור 1.5, הכולל הקראת שירה, ספוקן וורד ומוזיקה, בליווי סיפורים אישיים המתארים את חוויות ההגירה והתרבות הברית המועצותית עליה גדלו.[6]
נוֹבִי גוֹד ישראלי אשר מהווה מסגרת חילונית-ישראלית לחגיגת חג השנה החדשה ברוח החג שנחוג מתקופת ברית המועצות. הפרויקט נועד לשבור סטיגמות על הקשר בינו לבין חג הסילבסטר ולעודד דוברי רוסית לארח את חבריהם הצברים בחג. בזכות הפעילות, הנובי גוד הפך לחג מוכר בישראל, שנחגג על ידי יותר מ-60% מהישראלים.[7]
מבצע וֵטֵרַן הנחגג ב-9 למאי, נועד לספר את סיפורי הגבורה של הסבים והסבתות של דור 1.5 שלחמו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. בשיתוף עם זיכרון בסלון, מתקיימים מפגשים עם וטרנים ביום השואה וביום הניצחון ברחבי הארץ. בנוסף, הוקם אתר אינטרנט הכולל סיפורים אישיים של וטרנים יהודים, מושגים הקשורים למלחמה ועוד.[8]
בעקבות הפעילות, ב-2017 נחקק חוק הקובע את 9 במאי כיום לציון ההנצחה והזיכרון של ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.[9]
פסטיבל אודסה-תל אביב[10] ופסטיבל סנט פטרבורג[11] הם שני פסטיבלי תרבות שהתקיימו בשנים 2018–2019 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בית התפוצות, מוזיאון חיפה לאומנות וברחובות ירושלים. אמנים ישראלים יצרו אמנות עכשווית מולטי דיסציפלינרית: מחול, פרפורמנס, מוזיקה, פיסול ועוד ברוח ההיסטוריה העברית, יהודית ובריה״מית של הערים הסובייטיות.
סיפורי מילה, קמפיין ציבורי לשיתוף סיפורי ברית המילה של צעירים בני דור 1.5, שעברו ברית מילה בהגיעם לארץ בשנות ה-90.[12]
עונת ההוכחות, פרויקט המבקש לחשוף את העובדה כי כ-350,000 ישראלים דוברי רוסית לא יכולים להתחתן בישראל ובדרך נדרשים לעבור תהליך משפיל של הוכחת יהדות ברבנות.[13]
לובי המיליון עריכה
לובי שמייצג את הצרכים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית בתהליך קבלת ההחלטות ומטרותיו הבטחת ביטחון כלכלי, שוויון זכויות דתיות ואזרחיות וייצוג תרבותי הולם. הלובי הוא עמותה א-מפלגתית ללא מטרות רווח.[14][15] בדצמבר 2020 ריף הייתה בין המייסדים של לובי המיליון.
כיום ריף מובילה את העמותה. בין מקימיה: יונתן דובוב, ברי רוזנברג, ואדים בלומין, פולה ברקן, בלה אלכסנדרוב ואנה פרוביז.
במאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11[16].
שירה עריכה
בשנת 2018 ראה אור בהוצאת פרדס (בעריכת יעל גלוברמן) ספר שיריה הראשון של ריף, "טפשונת משטרים", המסכם בחמישים שירים את חוויות ההגירה שלה מברית המועצות לישראל. הספר זכה בפרס ספר הביכורים של מרכז הספר והספריות בישראל ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע״ח וריף זכתה בפרס מתנאל למשוררת מבטיחה. ריף מדברת בשיריה על הילדות שלה: על יבגני, הילד הרוסי החדש בגן, על אמא שלה עובדת הקבלן, ועוד.[17]
קישורים חיצוניים עריכה
אלקס ריף, ברשת החברתית פייסבוק
אלקס ריף, ברשת החברתית אינסטגרם
אלקס ריף, ברשת החברתית LinkedIn- פרופיל, באתר משכנות שאננים
- דף יוצר, גרנטה בעברית, כולל מספר שירים
- דף הספר "טפשונת משטרים" באתר הוצאת פרדס, כולל ביקורת של עודד וולקשטיין
- אתר מבצע וטרן
- אתר נובי גוד
- אתר לובי המיליון
- אילן ברקוביץ, משורר בשטח | הותך בי כור מה שיכולתי להיות, באתר הארץ, 27 במאי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ ריף מקפידה לדבר על מעבר משפחתה מאוקראינה לישראל במונח "הגירה" ולא "עלייה"
- ^ אנה זטרברג, "כועסת על עצמי ועל השכנים התימנים שהתנשאו עליי", באתר ynet, 21 בדצמבר 2018
- ^ אנדרה טבקוף, "הקמפיין הרוסי מביך אותנו - אנחנו חיה פוליטית חדשה", באתר גלובס, 2019-09-14
- ^ ליידי גלובס מציג: 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018 - אלקס ריף, באתר גלובס
- ^ "לא הייתה פרנסה": העולים שחזרו לרוסיה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ ועכשיו רוספואטיקה: הגיע תור המהפכה של צעירים דוברי רוסית, באתר Haaretz הארץ
- ^ נובי גוד ישראלי בונדון וקירשנבאום, באתר youtube, 13 במאי 2016
- ^ עושים סדר חדש - 05.05.2016 - תכנית מלאה, באתר youtube, 5 במאי 2016
- ^ יום הניצחון על גרמניה הנאצית, באתר הכנסת
- ^ רחלי ריף, נאמנות בתרבות הרוסית: המעבדה של תל אביב מגיעה לישראל, באתר nrg, 13 בספטמבר 2017
- ^ מאת יעל סגרסקי, מצלמה מהחלל וסרט ביתי: תיעוד נדיר של משפחות בבריה"מ הסובייטית, באתר טיים אאוט, 2018-11-21
- ^ "חתכו את כולם בסיטונות": גברים שעברו ברית מילה מאוחרת מדברים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2018
- ^ מרד הצעירים: "לא מוכנים יותר להוכיח יהדות ברבנות", באתר ynet, 9 בספטמבר 2019
- ^ "לא צריך למחוק את התרבות שלנו": הישראלים חוגגים נובי גוד - YouTube, באתר www.youtube.com
- ^ "כמה עוד אפשר לספוג עד שנהיה פה שווים בין שווים?", באתר www.maariv.co.il
- ^
סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
- ^ מערכת מוסף שבת, ביכורים איתנו: פיסת רגש, טיפת סבל, באתר מקור ראשון, 17 ביוני 2019
