אלקס ריף
אלקס ריף (נולדה ב-8 בפברואר 1986) היא מנכ"לית עמותת ״לובי המיליון״, משוררת, יזמית ופעילה חברתית ישראלית. ספר שיריה ״טפשונת משטרים״ זכה בפרס מתנאל ובפרס שרת התרבות.
 | |
| אלקס ריף קוראת משיריה בבית אבי חי בירושלים, יולי 2019 | |
| לידה |
8 בפברואר 1986 (בת 38) צ'רנוביץ, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום |
 ישראל |
| עיסוק | משוררת, אקטיביסטית |
| שפות היצירה | עברית |
| מספר צאצאים | 3 |
  | |
ב-2015 הייתה שותפה להקמת "הבריגדה התרבותית", שמטרתה הייתה להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית ובמסגרתה הייתה שותפה ליצירת סדרה דוקומנטרית ״דור 1.5״ על עליית שנות ה-90 דרך עיני הילדים.
נבחרה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים של מגזין דה-מרקר לשנת 2021.[1]
ביוגרפיה
עריכהריף נולדה בצ'רנוביץ, אוקראינה. בשנת 1991, בגיל חמש, היגרה עם משפחתה לישראל.[2]
המשפחה התמקמה בנתניה והוריה, שהיו בעלי מקצועות טכניים הועסקו כעובדי קבלן: אמה עבדה כעובדת ניקיון ואביה בחשמל.
ריף למדה בטשרניחובסקי, התנדבה במועצת תלמידים ובמד"א, עשתה שנת שירות בקהילה מטעם ״עמיתי ברונפמן״ ושירתה כקצינה בצה"ל בחיל המודיעין. מגדירה את עצמה כמי שעשתה "כל שביכולתה בילדותה להטמע בתרבות הישראלית ה"צברית"".
לאחר שחרורה למדה תואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, במסגרתו כתבה תזה בנושא שילוב בין עבודה למשפחה בקרב נשים בכירות בשירות המדינה.[3] במסגרת התוכנית, עבדה במשרד הכלכלה כיועצת בכירה לממונה על התעסוקה, מיכל צוק, בתחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות.[4]
ריף בוגרת בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה במגמת תסריטאות ובוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית, תוכנית 120 – עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית של מכון שחרית, ומסלול השירה של הליקון.
רק בגיל 25, החלה להתעניין בהיסטוריה של משפחתה ומורשתה וחדלה להתבייש בשפה ובתרבות הוריה וחבריהם. על כן, מרבה להתראיין ולהעביר הרצאות על סוגיות הרלוונטיות לדוברי רוסית בישראל.[5] בשנת 2018 העיתון ליידי גלובס בחר בה לאחת מעשרים האקטיביסטיות המשפיעות בישראל.[6] בשנים האלה הקימה מספר יוזמות, ביחד עם שותפים, הפועלות לטובת הכרה וקידום המורשת של עולי ברית המועצות.
במאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11.[7]
פעילות חברתית-תרבותית
עריכהדור 1.5
עריכהריף ביקשה "לספר את הסיפור שלה" ולפיכך החלה ללמוד תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. במסגרת עשייתה הקולנועית הבינה שלא מדובר רק בסיפור משפחתה, אלא בסיפור של כל דור הצעירים, ילידי ברית המועצות, שהיגרו לישראל כילדים וכי היא חלק מדור 1.5 (אנ').
ב-2015 הצטרפה לקבוצת ״דור 1.5״, הפעילה מימי המחאה החברתית בישראל 2011 ומעלה סוגיות חברתיות הקשורות לציבור דוברי הרוסית. בהמשך ביקשה ריף לעסוק בתרבות יוצאי ברית המועצות ומתוך הקבוצה צמחה ״הבריגדה התרבותית״.[8]
הבריגדה התרבותית
עריכהב-2015, ריף הקימה ביחד עם ברי רוזנברג את ״הבריגדה התרבותית״ - תנועה חברתית-תרבותית של בני "דור 1.5" שפעלה להכרת התרבות של עולי ברית המועצות בציבור הרחב, באמצעות פרויקטים תרבותיים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאירועים פיזיים. הבריגדה פעלה בנושאים מגוונים כגון: מוזיקה, אוכל, יהדות, חגים, קולנוע, טלוויזיה ועוד. בין פעילויות התנועה:
ערבי טוסובקה (הראשונים התקיימו בקפה תמול שלשום בירושלים) - ליין מופעי הגירה אינטימיים בעברית מפיהם של אמנים בני דור 1.5, הכולל הקראת שירה, ספוקן וורד ומוזיקה, בליווי סיפורים אישיים המתארים את חוויות ההגירה והתרבות הברית המועצותית עליה גדלו.[9]
נוֹבִי גוֹד ישראלי אשר מהווה מסגרת חילונית-ישראלית לחגיגת חג השנה החדשה ברוח החג שנחוג מתקופת ברית המועצות. הפרויקט נועד לשבור סטיגמות על הקשר בינו לבין חג הסילבסטר ולעודד דוברי רוסית לארח את חבריהם הצברים בחג.
מבצע וֵטֵרַן הנחגג ב-9 למאי, נועד לספר את סיפורי הגבורה של הסבים והסבתות של דור 1.5 שלחמו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. בשיתוף עם זיכרון בסלון, מתקיימים מפגשים עם וטרנים ביום השואה וביום הניצחון ברחבי הארץ. בנוסף, הוקם אתר אינטרנט הכולל סיפורים אישיים של וטרנים יהודים, מושגים הקשורים למלחמה ועוד.[10] בעקבות הפעילות, ב-2017 נחקק חוק הקובע את 9 במאי כיום לציון ההנצחה והזיכרון של ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.[11]
פסטיבל אודסה-תל אביב[12] ופסטיבל סנט פטרבורג[13] הם שני פסטיבלי תרבות שהתקיימו בשנים 2018–2019 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בית התפוצות, מוזיאון חיפה לאומנות וברחובות ירושלים. אמנים ישראלים יצרו אמנות עכשווית מולטי דיסציפלינרית: מחול, פרפורמנס, מוזיקה, פיסול ועוד ברוח ההיסטוריה העברית, יהודית וברית המועצותית של הערים הסובייטיות.
סיפורי מילה - קמפיין ציבורי לשיתוף סיפורי ברית המילה של צעירים בני דור 1.5, שעברו ברית מילה בהגיעם לארץ בשנות ה-90.[14]
עונת ההוכחות - פרויקט המבקש לחשוף את העובדה כי כ-350,000 ישראלים דוברי רוסית לא יכולים להתחתן בישראל ובדרך נדרשים לעבור תהליך משפיל של הוכחת יהדות ברבנות.[15]
"לובי המיליון"
עריכהב-2020 הייתה ריף בין המייסדים של העמותה "לובי המליון" ביחד עם יונתן דובוב, ברי רוזנברג, ואדים בלומין, פולה ברקן, בלה אלכסנדרוב ואנה פרוביז.
"לובי המליון" מוגדרת כעמותה פרטית א-מפלגתית שפועלת לייצג ולקדם את הצרכים של 1.2 מיליון הישראלים דוברי הרוסית בישראל. העמותה פעלה לצורך עירובם של ישרלים דוברי הרוסית בתהליך קבלת ההחלטות, קידום שוויון זכויות דתיות ואזרחיות וייצוג תרבותי הולם בהמשך לפעילות של הבריגדה הישראלית.[16][17] החזון של "לובי המיליון" הוא שמדינת ישראל תתייחס לישראלים דוברי רוסית כשווים בין שווים. תאפשר להם להתפרנס ולהזדקן בכבוד, להתחתן ולהיקבר כחלק מהעם היהודי וסיפורם יהיה חלק מהישראליות.[18] כיום ריף משמשת כמנכ"ל העמותה, עליה מקבלת שכר.
סדרות טלוויזיה דוקומנטריות
עריכהבאפריל 2022 יצאה סדרה דוקומנטרית עליה ריף עבדה כיוצרת ותסריטאית יחד עם רעיה שוסטר ורומן שומנוב על סיפורה של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, דרך עיניהם של ״דור אחד וחצי״, אלו שנולדו שם, עלו לישראל בהיותם ילדים ובני נוער, וחוו את קשיי הקליטה שלהם ושל משפחתם. לאחר 30 שנות חיים בישראל, וכשהם כבר בוגרים, מתמודדים בני הדור הזה עם שאלת הזהות והשייכות שלהם בארץ כיום, מדברים על האפליה, הגזענות וההתנשאות שחוו, הוויתורים שהם והוריהם נדרשו לעשות כדי להיקלט, ותוהים האם בסופו של דבר השינוי המשמעותי שליווה את חייהם היה כדאי. ריף גם משתתפת בסדרה כאחת הדמויות יחד עם אמה, מירה בפרקים 2 ו-3.
שירה
עריכהבשנת 2018 ראה אור בהוצאת פרדס (בעריכת יעל גלוברמן) ספר שיריה הראשון של ריף, "טפשונת משטרים", המסכם בחמישים שירים את חוויות ההגירה שלה מברית המועצות לישראל. הספר זכה בפרס ספר הביכורים של מרכז הספר והספריות בישראל ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע"ח וריף זכתה בפרס מתנאל למשוררת מבטיחה. ריף מדברת בשיריה על הילדות שלה: על יבגני, הילד הרוסי החדש בגן, על אמא שלה עובדת הקבלן, ועוד.[19]
קישורים חיצוניים
עריכה
אלקס ריף, ברשת החברתית פייסבוק
אלקס ריף, ברשת החברתית אינסטגרם
אלקס ריף, ברשת החברתית LinkedIn- פרופיל, באתר משכנות שאננים
- דף יוצר, גרנטה בעברית, כולל מספר שירים
- דף הספר "טפשונת משטרים" באתר הוצאת פרדס, כולל ביקורת של עודד וולקשטיין
- אתר מבצע וטרן
- אתר נובי גוד
- אתר לובי המיליון
אילן ברקוביץ', משורר בשטח | הותך בי כור מה שיכולתי להיות, באתר הארץ, 27 במאי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ אלקס ריף - 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker 2021, באתר themarker, 2022-05-25
- ^ ריף מקפידה לדבר על מעבר משפחתה מאוקראינה לישראל במונח "הגירה" ולא "עלייה"
- ^ Something went wrong..., public-policy.huji.ac.il
- ^ אנה זטרברג, "כועסת על עצמי ועל השכנים התימנים שהתנשאו עליי", באתר ynet, 21 בדצמבר 2018
- ^ אנדרה טבקוף, "הקמפיין הרוסי מביך אותנו - אנחנו חיה פוליטית חדשה", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2019
- ^ ליידי גלובס מציג: 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018 - אלקס ריף, באתר גלובס
- ^
סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
- ^ "לא הייתה פרנסה": העולים שחזרו לרוסיה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ מאשה אברבוך, ועכשיו רוספואטיקה: הגיע תור המהפכה של צעירים דוברי רוסית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2017
- ^ עושים סדר חדש - 05.05.2016 - תכנית מלאה, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 27:58)
- ^ יום הניצחון על גרמניה הנאצית, באתר הכנסת
- ^ רחלי ריף, נאמנות בתרבות הרוסית: המעבדה של תל אביב מגיעה לישראל, באתר nrg, 13 בספטמבר 2017
- ^ יעל סגרסקי, מצלמה מהחלל וסרט ביתי: תיעוד נדיר של משפחות בבריה"מ הסובייטית, באתר "Time Out ישראל", 21 בנובמבר 2018
- ^ "חתכו את כולם בסיטונות": גברים שעברו ברית מילה מאוחרת מדברים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2018
- ^ מרד הצעירים: "לא מוכנים יותר להוכיח יהדות ברבנות", באתר ynet, 9 בספטמבר 2019
- ^ "לא צריך למחוק את התרבות שלנו": הישראלים חוגגים נובי גוד, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 11:46)
- ^ כרמית ספיר ויץ, "כמה עוד אפשר לספוג עד שנהיה פה שווים בין שווים?", באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2020
- ^ לובי המליון – הלובי של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית
- ^ מערכת מוסף שבת, ביכורים איתנו: פיסת רגש, טיפת סבל, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019
