פיסטוק

מין של עץ
(הופנה מהדף אלת הבטנה)

פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבָּטְנָה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן.

קריאת טבלת מיוןאלת הבטנה
Pistachio.jpg
גרעיני פיסטוק
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: אלה
מין: אלת הבטנה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pistacia vera
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
2005pistachio.PNG
פיסטוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 4.37 ג'
קלוריות 560 קק"ל
חלבונים 20.16 ג'
פחמימות 27.17 ג'
שומן 45.32 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A ‏1205 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 ‏0.870 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 ‏0.160 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 ‏1.300 מ"ג
 ‑ ויטמין B5 ‏0.52 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 ‏1.700 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 ‏51 מק"ג
 ‑ ויטמין C ‏5.6 מ"ג
 ‑ ויטמין D ‏0 מ"ג
 ‑ ויטמין E ‏2.86 מ"ג
 ‑ ויטמין K ‏13.2 מק"ג
ברזל 3.92 מ"ג
סידן 105 מ"ג
מגנזיום 121 מ"ג
זרחן 490 מ"ג
אשלגן 1025 מ"ג
נתרן 1 מ"ג
אבץ 2.20 מ"ג
סיבים תזונתיים 10.6 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני
אשכול פיסטוק לפני הבשלת הפירות
פיסטוק

תיאורעריכה

לעץ עלים נשירים דמויי נוצה המסודרים באופן שווה לאורך הפטוטרת ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הוא עץ נשיר ודו-ביתי (לכל פרט ייחודיות זוויגית). לעץ פרחים בעלי עלי כותרת והם נוצרים ממַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.

לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת, מחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).

בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק כסוג של חטיף פיצוחים לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום, כנאפה ומלבי. בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי", על שם מוצאו מחלב שבסוריה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינועריכה

פדניוס דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר את עץ האלה וציין כי גדלה בפטרה, יהודה, סוריה וקפריסין. לדבריו הפיקו ממנה את השרף המשמש לחיזוק הקיבה, לטיפול בעיניים ובאוזניים וכחומר משלשל. בימי הביניים שימשו הפירות כתרופה נגד שלשול, כסם המועיל לקיבה וכמרכיב בתרופה לחיזוק התאווה המינית. שמן הזרעים הוזכר בתור מרכיב במרקחת לחיזוק הלב, לעיכוב הזקנה, לחיזוק החושים ולחיזוק כוח הגברא. השרף שימש תרופה לחיזוק האיבר הזכרי ולכיווץ פי העטרה. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לניקוי הפנים[2].

גידולי פיסטוק ברחבי העולם לפי מדינותעריכה

התפלגות תנובת הפיסטוק בעולם בשנת 2019, לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם:[3]

מדינה תנובה
(טונות)
איראן 337,815
ארצות הברית 335,660
סין 106,155
טורקיה 85,000
סוריה 31,813
בכל העולם 911,829

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלת הבטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.
  3. ^ הערכות ארגון המזון והחקלאות