אל תיתנו להם רובים

שיר מאת נתן אלתרמן
(הופנה מהדף אל תתנו להם רובים)

אל תיתנו להם רובים הוא שיר פציפיסטי בן 17 בתים, שחיבר נתן אלתרמן הצעיר בשנת 1934 (שהיה אז בן 23) ופורסם לראשונה בחוברת "טורים" ב-27 ביולי 1934,[1] במלאת 17 שנים לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה. השיר מושפע מחוויות מלחמת העולם הראשונה ובפרט לוחמת הגז במלחמה. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-1984 במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. במהלך ההתנגדות להסכמי אוסלו שימש שם השיר ככותרת לסטיקר שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת יצחק רבין לאספקת נשק לרשות הפלסטינית.[2]

אל תתנו להם רובים

עוֹד אֶזְכֹּר, אָחוֹת – פִּתְאוֹם... פִּתְאוֹם לְפֶתַע
בָּאָה הָאֵימָה, יָדַעְנוּ אֶת רֵיחָהּ!
אִמָּא צָעֲקָה – מַדּוּעַ הִתְחַבֵּאתָ?..
לָמָּה זֶה, יַלְדִּי, לָבַשְׁתָּ מַסֵּכָה?!

וַנִּפְרֹץ קָדִימָה. אֶל הַמְּעַרְבֹּלֶת.
מַסֵּכוֹת הַגָּז הִשְׁווּנוּ זֶה לָזֶה.
לְאֶחָד קָטָן פָּגַעְתִּי בַּגֻּלְגֹּלֶת
וּשְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים דָּקַרְתִּי בֶּחָזֶה.

כָּל חַיָּל כְּאִלּוּ לֹא זִמֵּר אַף פַּעַם.
כָּל חָלָל כְּאִלּוּ הִשְׁתּוֹמֵם לָמוּת.
בְּאֵדֵי הַמָּוֶת, בִּפְצָצוֹת הָרַעַם,
אִישׁ אָחִיו רָצַח מִפַּחַד וּתְמִימוּת.

עוֹד אֶזְכֹּר אָחוֹת – כִּי לֹא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ –
הֵם הָיוּ כָּמוֹנִי. הֵם הָיוּ טוֹבִים.
רַק אָסוּר הָיָה אוֹתָם לַקְּרָב לִשְׁלֹחַ,
רַק אָסוּר הָיָה לָתֵת לָהֶם רוֹבִים!

ארבעה בתים מאמצע השיר (מתוך 17 בתים)

נסיבות כתיבת השיר עריכה

לדברי אלישע פורת, האירוע שהשפיע על אלתרמן לכתיבת השיר היה הדיווח על מותו של אחרון נפגעי התקפות הגז בפריז (או ידיעה דומה כגון הידיעה ב"דבר" על אודות גורלם של נפגעי הגז המתעוורים ויוצאים מדעתם גם 16 שנים לאחר המלחמה).[3] השיר השתלב במגמה הפציפיסטית בכתיבה העברית, שאותה הוביל אברהם שלונסקי והיו שותפים לה משוררים נוספים כרפאל אליעז, לאה גולדברג ואלכסנדר פן, שפרסם ביולי 1935 את שירו "נגד!".

תוכן השיר עריכה

השיר הוא מונולוג אותו נושא פצוע מן המלחמה באוזניה של אחות רחמניה. בדבריו הוא מספר חוויות חיילים וזוועות מתקופת שירותו ובעיקר חוזר על כך שהרג חיילי אויב שהיו בדיוק כמוהו והפכו לאויביו רק משום שניתנו להם רובים. אלתרמן כמובן לא חווה בעצמו את חוויות המלחמה (שכן היה עוד ילד אז), אך יכול היה ללמוד עליהן מספרי חוויות המלחמה שהתפרסמו בסמוך לכתיבת השיר. בשנת 1929 פרסם אביגדור המאירי את ספרו "השגעון הגדול", וב-1932 פרסם את המשכו "בגיהנום של מטה". ב-1929 גם ראה אור ספרו של אריך מריה רמרק "במערב אין כל חדש".

המילים "אל תיתנו להם רובים", המהוות את כותרת השיר, מופיעות בשורה האחרונה: "שְׁנֵי בָּנִים לִי. שְׁנַיִם... / אֲהַבְתִּים מְאוֹד. לִבּוֹתֵיהֶם טוֹבִים. / אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם... לְמַעַן הַשָּׁמַיִם, / אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים!".

קבלת השיר עריכה

השיר התקבל בקרב בני הנוער ובתנועות הנוער,[4] אך לא ההנהגה ואף לא אלתרמן עצמו בשנים שלאחר כתיבת השיר קיבלוהו. השיר הולחן על ידי סטפן וולפה, שהיה קומוניסט וסבר כי שיר אמור לצמוח "מלמטה", ולכן לא מסר אותו לביצוע אמן, והוא הושר רק במסגרת תנועות הנוער.[5] לפי האתר "זמרשת", הוא הוקלט בלחנו המקורי לראשונה בשנת 1951, מאז הוקלט מספר פעמים נוספות.

בשנת 1991 הולחן השיר מחדש והוקלט על ידי דויד ברוזה עבור אלבומו "נשיקה גנובה". בשנת 2008 הקליט גרסה נוספת לשיר, עבור התקליט "לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי".[6]

פרפרזה על מילות השיר בסטיקרים עריכה

במסגרת ההתנגדות להסכמי אוסלו הופץ סטיקר עם הכיתוב "אל תיתנו להם רובים", שמחה נגד אספקת נשק לפלסטינים והפך לססמה נגד כל העברת נשק לפלסטינים בנימוק שכל נשק שיועבר לפלסטינים ישמש לטרור נגד ישראל.[7] הסטיקר הפופולרי נכלל ב"שירת הסטיקר" שחיבר דויד גרוסמן וביצעה להקת הדג נחש. הביטוי הופנה גם מהכיוון ההפוך - מחוגי השמאל נגד מתנחלים והשימוש החופשי מדי שהם עושים בנשקם לטענתם.[8]

כאשר התחוללו בירושלים בשנת 2008 פיגועי דריסה שבהם השתמשו המפגעים בטרקטור, נתלו כרזות בלשון "אל תתנו להם טרקטורים".[9]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על "אל תתנו להם רובים" באתר "מילים".
  2. ^ הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין, באתר של יוסי ביילין.
  3. ^ קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה, דבר, 27 בנובמבר 1934
  4. ^ ברכה, הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות", דבר, 27 בדצמבר 1934
  5. ^ דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה, תל אביב: עם עובד ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. עמ' 132.
  6. ^ לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי.
  7. ^ למשל אפרת וייס, מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים", באתר ynet, 25 ביוני 2007
  8. ^ יאיר חסון‏, אל תתנו להם רובים!, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2004
  9. ^ פנחס וולף‏, מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים", באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2008