אמילי דיקנסון

משוררת אמריקאית

אמילי אליזבת דיקנסוןאנגלית: Emily Elizabeth Dickinson;‏ 10 בדצמבר 183015 במאי 1886) הייתה משוררת אמריקאית.

אמילי דיקנסון
Emily Dickinson
לידה 10 בדצמבר 1830
אמהרסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 1886 (בגיל 55)
אמהרסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Emily Elizabeth Dickinson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Amherst West Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת מאונט הוליוק, Amherst Academy, Wilbraham & Monson Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ ראלף וולדו אמרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.emilydickinson.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היא נחשבה לאחת הדמויות החשובות ביותר בשירה האמריקאית.

סביר להניח שמכריה של דיקינסון היו מודעים לכתיבתה, רק לאחר מותה ב-1886 - כאשר לוויניה, אחותה הצעירה של אמילי, גילתה את מטמון השירים שלה יצירותיה הפכו לציבוריות. אוסף השירה הראשון שלה פורסם ב-1890 על ידי מכרים אישיים.

לפחות אחד עשר משיריה של אמילי דיקינסון הוקדשו לגיסתה סוזן הנטינגטון גילברט דיקינסון.

ביוגרפיה עריכה

 
דאגרוטיפ משנת 1859 (בערך), ככל הנראה של דיקנסון וחברתה קייט סקוט. התמונה פורסמה לראשונה ב-2012 על ידי מכללת אמהרסט.

דיקנסון נולדה במאה ה-19 באמהרסט, מסצ'וסטס (ארצות הברית) למשפחה אמידה, שהייתה ידועה בתמיכתה במוסדות החינוך המקומיים. סבה של אמילי, סמואל פלאור דיקנסון, היה ממייסדי אמהרסט קולג', ואביה עבד כעורך הדין ומנהל הכספים של המוסד. כמו כן שירת אביה בתפקידים מרכזיים בבית המשפט הכללי של מסצ'וסטס, בסנאט המדינה ובבית הנבחרים של ארצות הברית. כארבעה חודשים לפני יום הולדתה ה-20 פגשה דיקנסון את סוזן גילברט. לפי השירים שכתבה דיקנסון על סוזן, ולפי המכתבים שהשתיים החליפו, מאמינים היום שנרקם בניהן סיפור אהבה. לימים סוזן נישאה לאחיה של אמלי והפכה לגיסתה.[דרוש מקור] אמלי דיקנסון מעולם לא התחתנה.

דיקנסון גילתה את יעודה כמשוררת במהלך התחייה הדתית שהציפה את מערב מסצ'וסטס בעשורים 18401850.

דיקנסון חיה את רוב חייה בבית שבו נולדה, טיילה מספר פעמים לבקר קרובים בבוסטון, קיימברידג' וקונטיקט. מרבית עבודתה משקפת לא רק את הרגעים הקטנים של המתרחש סביבה, אלא גם את הקרבות הגדולים והנושאים שהעסיקו את החברה בכללותה. לדוגמה, מעל מחצית משיריה נכתבו במהלך שנות מלחמת האזרחים האמריקנית. דיקנסון נחשבה בעיני סביבתה כתמהונית: היא אהבה ללבוש בגדים לבנים וסירבה לקבל אורחים, ומאוחר יותר בחייה אף סירבה לצאת מחדרה, ואת מרבית קשריה החברתיים ניהלה באמצעות התכתבות.

בין הכותבים המשפיעים על השקפת עולמה וסגנון כתיבתה היו ויליאם וורדסוורת' וראלף וולדו אמרסון, שחיבוריהם הוצגו בפניה על ידי ידיד המשפחה בנג'מין פרנקלין ניוטון, אותו דיקנסון החשיבה כמדריך רוחני וכמורה דרך. יש לשער כי כתביהם של לידיה מריה צ'יילד והנרי וודסוורת' לונגפלו השפיעו עליה אף הם. ידוע כי דיקנסון קראה את ספרה של שרלוט ברונטה "ג'יין אייר", אך קשה לדעת את מידת השפעתו עליה. ניתן לציין עובדה, כי לכלבה (מסוג ניופאונדלנד) קראה "קרלו", כשם כלבו של אחד מגיבורי הספר.

במהלך חייה פורסמו רק שמונה משיריה, אך לאחר מותה נחשפו ופורסמו 1,776 השירים. שיריה שהתפרסמו בחייה עברו עריכה נרחבת כדי להתאימם לסגנון התקופה, מפני שמאפייני יצירתה נחשבו בזמנה למשונים. כיום הם מזוהים כחתימת סגנון וצורה. יצירתה מאופיינת במקצבי מזמור, אוף-מקצבים, מספר קולות ומטפורות נרחבות. דיקנסון מעצימה את הטקסט באמצעות אותיות גדולות במופעים לא שגרתיים ובריבוי, כעין-אקראי, של סימני פיסוק כמקף, קו מפריד, לוכסנים ועוד.

דיקנסון נפטרה מדלקת כליות. מילותיה האחרונות היו: "אני חייבת להיכנס, משום שהערפל עולה". בביתה, שם התגוררה מרבית חייה, קיים כיום מוזיאון.

מורשתה עריכה

שיריה התפרסמו לראשונה ב-1890 על ידי שניים ממכריה, תוך עריכה נרחבת. מהדורה שלמה וללא שינויים של שיריה יצאה לאור רק ב-1955.

בשנת 2012 הוציאה השחקנית והזמרת הישראלית אפרת בן צור את האלבום "Robin" ובו תשעה משיריה של דיקנסון אותם הלחינה.

בשנת 2019 עלתה סדרה קומית על חייה של דיקנסון בשירות הזרמת המדיה Apple TV+.

בשנת 2022 הלחין המוזיקאי אנדרו בירד את שירה "I Felt a Funeral, in My Brain" בהשתתפות הזמרת פיבי ברידג'רס.

ספריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

משיריה ומכתביה שתורגמו לעברית עריכה

הערות שוליים עריכה