אמיר ירון

כלכלן אמריקאי-ישראלי, נגיד בנק ישראל

אמיר ירון (נולד ב-1964) הוא כלכלן ישראלי המכהן מדצמבר 2018 כנגיד בנק ישראל. קודם לכן כיהן כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה.

אמיר ירון
Amir Yaron, December 2018 (KBG GPO070) (cropped).JPG
לידה 1964 (בן 58 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
נגיד בנק ישראל ה־10
24 בדצמבר 2018 – מכהן
(3 שנים ו־33 שבועות)
תחת שר האוצר משה כחלון, ישראל כ"ץ, אביגדור ליברמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נשיא המדינה ראובן ריבלין חותם על כתב המינוי של אמיר ירון לנגיד בנק ישראל. עוד בתמונה שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו, 24 בדצמבר 2018
בפגישה עם סטיבן מנושין, אוקטובר 2019

ביוגרפיהעריכה

אמיר ירון נולד בישראל וגדל ברמת השרון וברמת גן, ולמד בבית ספר ע"ש אוסישקין. אביו יעקב היה כלכלן שעבד בתחילת הקריירה בבנק הפועלים, בהמשך שימש במספר תפקידי ניהול בכירים בתעשייה הישראלית, ולאחר מכן עבד בבנק העולמי והיה מומחה לבנקאות של מדינות ושווקים מתפתחים. בעקבות שליחות זו עברה המשפחה לארצות הברית. אמו של ירון הייתה מורה ופסיכולוגית.

בין השנים 19851989 שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל, ממנה השתחרר בדרגת סרן. ב-1989 השלים בהצטיינות את לימודי התואר השני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב וב-1994 סיים תואר שני נוסף ולימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטורט של ירון הושלמה תחת הנחייתו של לארס פיטר הנסן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2013.

החל משנת 1997 ירון נמנה עם הסגל האקדמי של בית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2004 מונה לפרופסור חבר ובשנת 2009 מונה לפרופסור מן המניין. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תמחור נכסים, השקעות, פיננסים, שווקים בין לאומיים וחברות בינלאומיות ומקרו-כלכלה. כמו כן הוא משמש עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), שם הוא עומד בראש קבוצת שוקי הון וכלכלה. אקדמאי אורח בבנק הרזרב הפדרלי של פילדלפיה.

עד למינויו כנגיד בנק ישראל, ירון היה פעיל רבות בישראל, וכיהן כחבר הדירקטוריון של מכון אהרון דוברת למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, שם גם שימש כמרצה אורח. בנוסף, הוא שימש דירקטור בחברת ההייטק הישראלית ControlRad, המפתחת מכשור להפחתת החשיפה לקרינה בבדיקות רפואיות[1].

ב-9 באוקטובר 2018 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על מינויו של ירון לנגיד בנק ישראל עם סיום כהונתה של קרנית פלוג, והוא נכנס לתפקידו ב-24 בדצמבר 2018.

עמדותיו הכלכליותעריכה

ירון נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בכלכלה פיננסית, והוא התפרסם בזכות מחקריו במקרו-מימון, בתמחור נכסים ובהשקעות. ירון הוא מומחה בתחום המימון, ופרסם בכתבי עת אקדמיים מובילים בכלכלה ובפיננסים. כמרצה עסק רבות בתחום השקעות בינלאומיות וחברות רב-לאומיות.

ב-28 באוקטובר 2019 קיבל ירון את פרס "סטיבן רוס" הבינ"ל מאוניברסיטת MIT על מחקרו בנושא תשואת היתר של המניות[1]. מחקרם של פרופ' ירון ופרופ' ראבי בנסל, שפורסם בעת שירון היה חוקר באוניברסיטת פנסילבניה, התפרסם בכתב העת "Journal of Finance". במאמר מצאו השניים פתרון לתופעה מוכרת בכלכלה הידועה בשם "חידת תשואת היתר של המניות", כלומר תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת איגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ותמחור הנכסים. במחקרם[2], נמצא שהשינויים בתשואות ממניות ומאיגרות חוב נגרמים גם משינויים בתפיסת סיכונים מקרו-כלכליים ארוכי טווח שמאיימים על צמיחתו של המשק ובשינויים באי הודאות הכלכלית.

בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב שהמחקר תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים ובמגוון רחב של תחומים, הן בפיננסים והן במקרו-כלכלה. בין היתר, מחקר זה סייע בהבנת המציאות שהובילה לפרוץ המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, והניח תשתית מדעית מוצקה להכללת גורמים שונים המשפיעים על חיסכון וצריכה של הציבור. בין גורמים אלו ניתן למנות את החששות ממצבי משבר עולמיים כגון מלחמות הסחר, שינויי מדיניות בכלכלה עקב שינויים בזירות הפוליטיות וההתחממות הגלובלית. מאז פרסום המאמר הוא צוטט פעמים רבות במחקרים, פרסומים מדעיים ומאמרים כלכליים כולל מסמך ועדת פרס נובל ל-2013, שציינה כי מודל בנסן-ירון השפיע עמוקות על מחקרי המשך רבים, וביניהם מחקרו של חתן הפרס באותה שנה, לארס פיטר הנסן.

לפרופסור ירון גם מחקרים חשובים בתחומי מקרו ומדיניות ציבורית. פרופסור ירון היה בין התורמים הראשונים לספרות מקרו כלכלית בה המודלים מכילים מספר רב של צרכנים ופירמות הטרוגניות, וגם כתב מחקרים העוסקים באי שוויון, צרכנות, הון אנושי, אבטלה, כושר השתכרות, ביטוח לאומי ועוד.

ירון נחשב למומחה לסיכוני מקרו למערכת הפיננסית[3]. על אף חוסר התמחותו במדיניות מוניטרית של ישראל[4], נבחר ירון לתפקידו, זאת לאור התמחותו בתחום המימון ומיקרו כלכלה.

נגיד בנק ישראלעריכה

בנאום כניסתו לתפקיד[5], שנערך בבית הנשיא ב-24.12.2018[6], סימן ירון את הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית כאתגר המיידי שעמד בפני בנק ישראל בזמנו, והדגיש שהריבית היא הכלי המרכזי להתוויית הכיוון של המדיניות המוניטרית. כמו כן הדגיש ירון בנאומו את הצורך הדחוף בהשקעה נרחבת בתשתיות ובהון האנושי הנדרשים למימוש פוטנציאל הצמיחה של המשק. פרופ' ירון ציין את תחומי החדשנות הפיננסית ככאלה שיגבירו את התחרות וישפרו את המערכת הפיננסית הישראלית.

ב-7 בינואר 2019 הודיע ירון כי לאחר התייעצות עם הוועדה המוניטרית של הבנק, הוחלט כי הריבית תישאר ללא שינוי, ותעמוד על 0.25%, זאת לאחר שב-26 בנובמבר 2018, טרם כניסתו לתפקידו, החליטה הוועדה המוניטרית על העלאת הריבית לשיעור של 0.25%, לאחר שהיא עמדה במשך שלוש שנים על שיעור של 0.1%. בהודעה שליוותה את פרסום ההחלטה נכתב כי בשנתיים הקרובות צפויה עלייה הדרגתית וזהירה של הריבית במטרה לייצב את האינפלציה[7].

ביוני 2019 הזהיר הנגיד ירון מפני עליית הגירעון בתקציב ומפני הידרדרות ביחס החוב-תוצר של המשק. הנגיד הוסיף כי לממשלה לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים[8] ומביטול פטורים קיימים[9].

באוגוסט 2019 פרסם בנק ישראל דוח מקיף[10] בנושא פריון העבודה הנמוך בישראל (ביחס למדינות ה-OECD), ובו המלצות אופרטיביות לממשלה בתחומי החינוך, הרגולציה, התשתיות ועוד. הדוח קבע, כי הדרך העיקרית להעלות את רמת החיים בישראל היא על ידי העלאת פריון העבודה. הדוח המליץ, בין היתר, לסנכרן בין שבוע העבודה לשבוע הלימודים במוסדות החינוך, בין השאר על ידי ביטול הלימודים בימי שישי, וכן לחזק את ההשקעה בהכשרה המקצועית של גברים חרדים. על פי הדוח, השקעה של 42 מיליארד שקל בהגברת פריון העבודה תיצור תועלת ארוכת טווח של כ-270 מיליארד שקל[11]. בספטמבר 2019 הודיע ירון, כי הורה לחטיבת המחקר לגבש המלצות אופרטיביות גם בתחום הדיור, וכי הבנק החל בתהליך אסטרטגי להגדרת יעדיו לשנים הקרובות[12]

בשנתו הראשונה בתפקיד הותיר ירון את הריבית במשק על 0.25 אחוז, על אף הערכות האנליסטים שיוריד אותה לרמה של 0.1 אחוז. את מדיניות הבנק בנוגע לשוק המט"ח כינה ירון בשם "עמימות קונסטרוקטיבית", שהיא לדבריו המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל[12].

בתחילת משבר הקורונה נקט בנק ישראל, בראשות ירון, כלים מוניטריים חדשים וכלים אחרים שלא נעשה בהם שימוש מאז המשבר הפיננסי העולמי ובסכומים חסרי תקדים. מטרת צעדים אלו הייתה להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית, להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. במסגרת זו, פעל בנק ישראל בכלי מדיניות מגוונים, חלקם תקדימיים, מעבר להפחתת הריבית לרמה ההיסטורית הנמוכה ביותר (0.1%): הזרמת נזילות לשוק האג"ח דרך ביצוע עסקאות ריפו עם אג"ח כבטוחה, תמיכה בשוק המט"ח באמצעות עסקאות החלף דולר/שקל, סיוע להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים על ידי מתן הלוואות ייעודיות למערכת הבנקאית, הפחתה של עלויות האשראי במשק באמצעות רכישה של אג"ח ממשלתיות ורכישת אג"ח תאגידיות.

כבר עם תחילת המשבר קרא[13] הנגיד ירון למערכת הבנקאית למצוא את הדרך למצוא את האיזון הנכון כדי שהבנקים יוכלו להמשיך לספק את צורכי המימון של המשק גם בתנאי המשבר הייחודיים, ובפרט של משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים כפועל יוצא בנק ישראל והמערכת הבנקאית יצאו במהלכים שנועדו להקל על הלקוחות[14], ביניהם מתווה לדחיית תשלומי הלוואות לציבור[15].

בנוסף, נקט בנק ישראל שורת צעדים רגולטורים כגון הפחתת דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, זאת כדי להגדיל את מקורות האשראי במשק ועל רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי מאז פרוץ המשבר[16].

כיועץ הכלכלי לממשלה, הנגיד ירון הדגיש מתחילת המשבר ולאורך התקופה שלאור ייחודו של המשבר נדרשים צעדים פיסקאליים משמעותיים אשר יש צורך לנקוט בהם גם במחיר של הגדלת הגירעון והחוב בעת הנוכחית. בהקשר זה ירון תמך והיה מעורב בעיצוב וקידום רשת ביטחון תקציבית, צעדים לטיפול בעסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר וביצוע תוכניות לטיפול בתעסוקה. ירון ציין את חשיבות תכנון צעדים אלו במסגרת תקציב מדינה מסודר, והדגיש את חשיבות העברת התקציב במסר שמועבר גם כלפי השווקים הבינ"ל בהם מדינת ישראל מגייסת חוב.

עם כניסת ממשלת ישראל ה-36 לתפקידה במאי 2021 בנק ישראל הגיש לממשלה תוכנית אסטרטגית כלכלית להאצת המשק ודרכים למימונה. התוכנית בנויה על ארבעה צירים: שיפור ההון האנושי, שיפור תשתיות והשקעות פיזיות, פיתוח השווקים הפיננסיים, ושיפור דיגיטציה ורגולציה במגזר הציבורי[17].

אחד הנושאים שהנגיד ירון הדגיש עם כניסתו לתפקיד ופעל לקידומו הוא סגירת הפער של ישראל עם עולם התשלומים המתקדם. מאז חלה כניסה מואצת של תקן EMV שהביאה לכניסה של ApplePay ושימוש מוגבר בארנקים דיגיטליים וביצוע עסקאות במסופים "ללא מגע" (Contact-Less)[18].

בשל העליה באינפלציה בארץ ובעולם, הריבית הועלתה מספר פעמים לצורך ריסונה לאחר מספר שנים של ריבית כמעט אפסית[19].

חיים אישייםעריכה

משנות התשעים עד להגעתו לישראל ב-2018, התגורר ירון בארצות הברית. נשוי ואב לשניים.

היותו של ירון תושב ארצות הברית במשך כ-20 שנה טרם מינויו עוררה תגובות שונות. היו מי שהעלו תהיות בדבר התאמתו של תושב חוץ לארץ לתפקיד כה בכיר[20], ומנגד היו שראו בכך הזדמנות לחיזוק הקשר בין המדינה לאזרחים ישראלים החיים בחוץ לארץ[21].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמיר ירון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שירות כלכליסט, פרס סטיבן רוס מטעם אוניברסיטת MIT לנגיד אמיר ירון, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2019
  2. ^ Risks for the Long Run: A Potential Resolution of Asset Pricing Puzzles ("סיכונים לטווח ארוך: פוטנציאל לפתרון חידות תמחור נכסים")
  3. ^ עמירם ברקת, ‏הוועדה למינוי בכירים אישרה את מינוי פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל, באתר גלובס
  4. ^ הסוחר ק', על הנגיד החדש והשווקים הרועדים, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2018
  5. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - דברי נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2018, www.boi.org.il
  6. ^ דברי נגיד בנק ישראל, פרופי אמיר ירון בטקס מינויו. 24.12.18, נבדק ב-2021-12-23
  7. ^ יונתן קירשנבאום, ‏נכנס ומשאיר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בינואר 2019
  8. ^ "הנגיד אמיר ירון: לא יהיה מנוס מהעלאת מסים". TheMarker. נבדק ב-2021-12-29.
  9. ^ בינדמן, רחלי; כלכליסט (2019-09-02). "נגיד בנק ישראל: "הממשלה תצטרך להעלות מיסים"". Ynet. נבדק ב-2021-12-29.
  10. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - דוח מיוחד של חטיבת המחקר: העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה, www.boi.org.il
  11. ^ עמרי מילמן, ההמלצות של בנק ישראל להגדלת הפריון: ביטול הלימודים בימי שישי, וצמצום של הטבות מס ליצואניות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-08-18
  12. ^ 1 2 סימון, גיא בן (2019-09-01). "הנגיד חושף: אלה התנאים שבהם נתערב בשוק המט"ח". Globes. נבדק ב-2021-12-29.
  13. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים קיימו דיון מיוחד עם ראשי הבנקים על משבר הקורונה, www.boi.org.il
  14. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - המערכת הבנקאית: הקלות רגולטוריות ושירותים לציבור על רקע התפשטות נגיף הקורונה, www.boi.org.il
  15. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים קיימו דיון מיוחד עם ראשי הבנקים על משבר הקורונה, www.boi.org.il
  16. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון מהבנקים ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים על מנת להגדיל את היצע האשראי למשק, www.boi.org.il
  17. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - תכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק: ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה ומסגרת פיסקאלית למימונם, www.boi.org.il
  18. ^ ליאור, גד (2021-12-10). "לחייך כל הדרך אל הבנק". Ynet. נבדק ב-2021-12-29.
  19. ^ ליאור, גד (2022-07-04). "מסר הריבית: הגיע הזמן שהישראלים יבינו שהחגיגה נגמרה". Ynet. נבדק ב-2022-07-04.
  20. ^ עמירם ברקת, "מינוי ירון לתפקיד הנגיד מעורר תהיות. נתניהו וכחלון לקחו הימור", גלובס, ‏10 באוקטובר 2018
  21. ^ שירה רודרמן, מוחות בורחים? זו לא בריחה - זה פוטנציאל להשבחה, דה מרקר, ‏22 באוקטובר 2018
נגידי בנק ישראל
דוד הורוביץ משה זנבר ארנון גפני משה מנדלבאום מיכאל ברונו יעקב פרנקל דוד קליין סטנלי פישר קרנית פלוג אמיר ירון
19541971 19711976 19761981 19821986 19861991 19912000 20002005 20052013 20132018 2018–הווה