אריה קורצווייל
אריה יהודה קורצווייל (נולד ב-18 בנובמבר 1931[1] ח' בכסלו תרצ"ב) הוא פרופסור אמריטוס לעיצוב. ידוע בעיקר בזכות עבודתו רבת השנים באקדמיה לאמנות בצלאל, שם לימד במשך למעלה מ-55 שנה.[2]
 | |
| מרצה בבצלאל, 1969 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1931 (בן 92) ח' בכסלו תרצ"ב קופנהגן, ממלכת דנמרק  |
|---|---|
| ענף מדעי | הנדסה תיאורית |
| מקום מגורים |
בית וגן |
| תאריך עלייה | 1955 |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקורצווייל נולד בשנת 1931 בקופנהגן לאליעזר ולמרתה,[3] משפחה יוצאת גרמניה[4][5] מזרם פאג"י.[1] למד בבית ספר יהודי מקומי, והיה חניך בתנועת בבני עקיבא. בתיכון למד בבית ספר המקומי.
בשנת 1943, בעקבות רדיפת היהודים על ידי הנאצים, נמלט עם משפחתו לשוודיה במבצע הצלת יהודי דנמרק.[6] לאחר המלחמה חזר לדנמרק. ב-1947 היגר לקליבלנד והשלים בגרות בישיבת טלז. ב-1949 המשיך לשווייץ שם למד לתואר בבית הספר הטכני הגבוה בז'נבה,[7] לימודיו מומנו על ידי מלגה בתמורה ללימודים במדינות מתפתחות ועל כן בתום לימודיו הוא לימד שנה אחת בבית ספר אליאנס בתוניס, שנה לאחר מכן (1955) הוא עלה לישראל ולימד בבית ספר אורט באשקלון.[8] לאחר שלוש שנים הוא עבר לירושלים ולימד בקריית נוער במשך כעשור.
ב-1961 במשפט אייכמן שימש ככתב עבור העיתונות הדנית.[9] לצד עבודתו האקדמית ככתב חוץ רשמי לירחון של יהדות דנמרק.
ב-1973 במלחמת יום הכיפורים שירת בחיל האוויר וקיבל את אות מלחמת יום הכיפורים.
קריירה
עריכהבשנת 1963 הצטרף לסגל בצלאל, שם שימש כפרופסור להנדסה תֵיאוּרית, והרצה במחלקות לארכיטקטורה, עיצוב תעשייה, תקשורת חזותית, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות ואופנה.[8]
קורצווייל ידוע בסגנון ההוראה הייחודי שלו, המשלב ידע תאורטי מעמיק עם הומור וחוש אסתטי מפותח.[2]
לימד גם במכללת שנקר,[10][11] במכללה הטכנולוגית בחולון[12] ובטכניון.[13] בעשור האחרון שלו בבצלאל סייע בהקמת השלוחה החרדית.[9] ובהקמת המרכז האקדמי לב, שם גם הרצה במחלקת אלקטרואופטיקה.[14]
במשך הקריירה שלו שימש כשופט במספר תערוכות של עיצובי רהיטים.[15]
ב-2018 בהיותו בן 89 פרש מעבודותו בבצאל, בבצלאל, לבד מעבודתו כמרצה שימש גם כחבר בוועד המנהל, בוועדה העליונה ובסנאט.[9]
עם פרישתו קיבל את פרס יקיר בצלאל (2021).[16] ב-2023 הדליק משואה ביום השואה.[9]
מורשת
עריכהפרופסור קורצווייל תרם רבות להתפתחות עולם העיצוב בישראל.[17]
בטקס הפרשיה שלו מבצלאל אמר תלמידו פרופסור עדי שטרן "פרופ' אריה קורצוויל הוא מרצה מוערך, הוותיק ביותר שלימד בבצלאל מעולם. במהלך עבודתו בבצלאל הוא הניח את היסודות להוראת השרטוט הטכני בישראל, ופיתח שיטות הוראה ייחודיות שנועדו להקל את העיסוק המופשט בהנדסה התלת־ממדית ובכל בעיות הגרפיקה של המרחב. תחומי הוראתו תורגמו הלכה למעשה בידי למעלה מעשרת אלפים תלמידיו בתחומי פעילותם..."[8]
תלמידיו הרבים הקימו את עמוד הפייסבוק "גם אני למדתי אצל פרופ' קורצויל אריה (קורצי)".[18]
מבין תלמידיו: רון ארד, אברום בורג, מישל קישקה, ספי חפץ, דוד טרטקובר, יזהר כהן ועדי שטרן נשיא בצלאל.
ספריו
עריכה- שיטות חדשות בפרספקטיבה, בצלאל, ירושלים 1992.
- סרטוט טכני לנגרות בנין ורהיטים, משרד התעשייה, תשל"ג, שלושה כרכים, ספרי לימוד חובה במערך הטכנולוגי של משרד החינוך.
- תוכנית לימודים כרך מספר 601 - לנתיב הטכנולוגי, משרד החינוך.
חיים אישיים
עריכהקורצווייל נשוי לשרה (לבית ריקלין),[19] אב לארבעה ילדים וסב לעשרות נכדים ונינים. הוא מתגורר בירושלים בשכונת בית וגן.[20] קורצווייל דוגל בהשקפת עולם של הפועל המזרחי.[8]
נכדו טל צבי נרצח בפיגוע במכינה בעצמונה.[21]
קישורים חיצוניים
עריכה
ריקי רט, הכירו את המרצה חובש הכיפה שלימד דורות של בצלאלניקים איך לשרטט, בעיתון מקור ראשון, 16 באוגוסט 2021- מידע על אריה קורצווייל בקטלוג הספרייה הלאומית
- עדותו של אריה קורצוויל, באתר יד ושם
- חיים גולדברג, בשואה: כך ברחו היהודים מדנמרק • צפו, באתר כיכר השבת, 7 באפריל 2021
גם אני למדתי אצל פרופ' קורצויל אריה (קורצי), ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עדותו של אריה קורצוויל, באתר יד ושם
- ^ 1 2 אירוע מחווה לפרופ' אריה קורצווייל, באתר בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 3 באוגוסט 2018; אות יקיר בצלאל ניתן השנה לפרופ' אריה קורצווייל, באתר בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, 21 ביולי 2018
- ^ בת אליעזר פלס
- ^ ברוך קורצווייל הוא בן דודו מדרגה שנייה
- ^ אח של סבתו מצד אביו הוא הרב ברוך קונשטט
- ^ אריה קורצוויל, אני חב את חיי לעם הדני. סיפור ההצלה אינו מיתוס, באתר הארץ, 1 בפברואר 2023
- ^ Anieres Geneva Swizerland
- ^ 1 2 3 4 ריקי רט, הכירו את המרצה חובש הכיפה שלימד דורות של בצלאלניקים איך לשרטט, בעיתון מקור ראשון, 16 באוגוסט 2021
- ^ 1 2 3 4 ששת מדליקי המשואות: טקס הנעילה של יום השואה, באתר "סרוגים", 18 באפריל 2023
- ^ חוגגים חצי יובל: מפגש בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי, ויטל - שנקר, במלאת 25 שנים לייסודה, באתר מכללת שנקר, 15 ביולי 2018
- ^ 2000-2018, מרצה לגרפיקה הנדסית.
- ^ 1980-200, מרצה במחלקה לעיצוב תעשיה.
- ^ 1965-1967, מרצה לטכנולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה.
- ^ הרצה גם באורט ירושלים, בסמינר בית יעקב בירושלים, במכללת אמונה בירושלים ובמכללת בית וגן.
- ^ תרומת המכון הישראלי לאריזה ולעיצוב המוצר לפיתוחו של ענף הרהיטים, היום (עיתון ישראלי), 5 בספטמבר 1969; תחרות בנושא עיצוב רהוט לחדר שינה, מעריב, 28 במאי 1969
- ^ הדר גיל-עד, בן 100 שלחם עם הפרטיזנים, ילדי מנהיגי המרד בגטו: מדליקי המשואות בלוחמי הגטאות, באתר ynet, 14 באפריל 2023
- ^ קני סגל ויונתן ונטורה, בקיצור, תולדות העיצוב : מן הגרזן הקדום ועד לאייפון, משכל (ידעות ספרים) ספרי עליית הגג, 2019, בהקדשה
- ^ גם אני למדתי אצל פרופ' קורצויל אריה (קורצי), ברשת החברתית פייסבוק
- ^ פורסמו לנישואין, הצופה, 3 בדצמבר 1957
- ^ יהודה שלזינגר, הלוחמים בכותל: גרסת הצייר, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2017
- ^ קרני אלדד, בשבילם גיבורים, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2018; אפרת וייס ועתי"ם, הובאו למנוחות הרוגי הפיגוע בעצמונה, באתר ynet, 9 במרץ 2002