פתיחת התפריט הראשי

ארנסטו ואלוורדה טחדורספרדית: Ernesto Valverde Tejedor; נולד ב-9 בפברואר 1964) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן קבוצת ברצלונה.

ארנסטו ואלוורדה
Ernesto Valverde
Ernesto Valverde Oly 2 (cropped).jpg
ואלוורדה כמאמן אולימפיאקוס, 2012
מידע אישי
לידה 9 בפברואר 1964 (בן 55)
ויאנדר דה לה ורה שבספרד
שם מלא ארנסטו ואלוורדה טחדור
גובה 1.72 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1982–1985
1985–1986
1986–1988
1988–1990
1990–1996
1996–1997
סה"כ:
דפורטיבו אלבס
ססטאו
אספניול
ברצלונה
אתלטיק בילבאו
מיורקה

32 (6)
72 (16)
22 (8)
170 (44)
18 (2)
320 (77)
נבחרת לאומית כשחקן
1990 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 2 (0)
קבוצות כמאמן
2001–2002
2002–2003
2003–2005
2006–2008
2008–2009
2009–2010
2010–2012
2012–2013
2013–2017
2017–
אתלטיק בילבאו (עוזר מאמן)
אתלטיק בילבאו (מילואים)
אתלטיק בילבאו
אספניול
אולימפיאקוס
ויאריאל
אולימפיאקוס
ולנסיה
אתלטיק בילבאו
ברצלונה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ואלוורדה שיחק בשש קבוצות ספרדיות במהלך הקריירה, בהן אספניול, ברצלונה ובילבאו. כמאמן, זכה ואלוורדה פעמיים בדאבל ביוון והעפיל לגמר גביע אופ"א עם אספניול.

תוכן עניינים

קריירת משחקעריכה

ואלוורדה החל את קריירת המשחק במדי דפורטיבו אלבס מליגת המשנה בעונת 1982/1983. באותה עונה ירד ואלוורדה עם קבוצתו לליגה השלישית. לאחר שתי עונות נוספות בקבוצה, עבר בעונת 1985/1986 בחזרה לליגת המשנה כשחתם בקבוצת ססטאו. בעונה זו היה ואלוורדה שחקן הרכב קבוע בקבוצה ממרכז הטבלה, וכבש שש פעמים ב-32 הופעות ליגה.

לקראת עונת 1986/1987 עבר לראשונה בקריירה לליגה הבכירה, לאחר שעבר ואלוורדה בן ה-22 לאספניול, שאומנה על ידי חבייר קלמנטה. ואלוורדה הפך לשחקן חשוב במערך של קלמנטה, ורשם עונת בכורה מוצלחת, אישית וקבוצתית. הוא כבש שבעה שערי ליגה ב-43 הופעות וסייע לקבוצתו להפתיע ולהתברג במקום השלישי בטבלה. על הופעותיו באותה עונה זכה ואלוורדה בפרס דון בלון לפריצת העונה. עונה אחר כך, אך על פי שכשלה בליגה הספרדית וסיימה רק במקום ה-15, העפילה הקבוצה עד לגמר גביע אופ"א, תוך שהיא מדיחה בדרכה בין היתר את בורוסיה מנשנגלדבאך, מילאן ואינטר. ואלוורדה פתח בהרכב קבוצתו במשחק הביתי, הראשון בצמד מפגשי הגמר מול באייר לברקוזן, בו ניצחה אספניול 0–3 והתקרבה לזכייה בתואר. במשחק הגומלין היה ואלוורדה בשלבי התאוששות מפציעה, והמאמן קלמנטה החליט שלא לסכן אותו, בין היתר בעקבות הסכם מתגבש על העברתו לברצלונה בסיום העונה. ללא ואלוורדה, נוצחה אספניול 0–3 והפסידה את התואר בדו-קרב בעיטות עונשין.

לקראת עונת 1988/1989 חתם ואלוורדה בברצלונה של המאמן יוהאן קרויף. הוא סבל מפציעות רבות בתקופתו בקבוצה, שהגבילו אותו להופעות מעטות בלבד. כבר בעונת הבכורה שלו זכה עם קבוצתו בגביע אירופה למחזיקות גביע, אף על פי שרשם רק 13 דקות משחק במהלך הטורניר, במשחק מול לך פוזנן. גם עונה אחר כך סבל ואלוורדה מפציעות רבות, אך הצליח להפגין יכולת טובה במשחקים המעטים בהם שותף. בליגה, כבש ואלוורדה שישה שערים ב-12 הופעות, כולל שני צמדים רצופים בניצחונות 0–2 על ספורטינג חיחון ו-1–2 על ולנסיה. באותה עונה זכה ואלוורדה עם ברצלונה בגביע הספרדי לאחר ניצחון 0–2 בגמר על ריאל מדריד. ואלוורדה נכלל בסגל אך לא שותף במשחק הגמר.

לקראת עונת 1990/1991, לאחר שתי עונות קשות בברצלונה, חזר ואלוורדה לשתף פעולה עם קלמנטה, כשחתם במדי אתלטיק בילבאו. הקבוצה ידועה במדיניות של החתמת שחקנים בסקים בלבד, ואף על פי שואלוורדה נולד בחבל אקסטרמדורה, הוא עבר עם משפחתו לחבל הבסקים כבר כשהיה תינוק, מה שאפשר את החתמתו במקביל למדיניות המועדון. קלמנטה אמנם עזב את הקבוצה במהלך העונה, אך ואלוורדה נותר בה למשך שש עונות מלאות, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירה שלו.

לקראת עונת 1996/1997, בתום שש עונות במדי בילבאו, חזר ואלוורדה לליגת המשנה, כשחתם במדי מיורקה של המאמן ויקטור מוניוס. באותה עונה, סייע לה להעפיל בחזרה לליגה הבכירה, ובסיום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל 33.

אף על פי שזומן לסגל כבר בשנת 1988, ואלוורדה רשם הופעה אחת בלבד במדי נבחרת ספרד, ב-10 באוקטובר 1990. המאמן לואיס סוארס מירמונטס העלה את ואלוורדה מהספסל ל-20 דקות, בניצחונה של ספרד 1–2 על איסלנד במסגרת מוקדמות יורו 1992.

קריירת אימוןעריכה

מיד עם פרישתו, חזר ואלוורדה לאתלטיק בילבאו והחל לאמן במחלקות הנוער של המועדון. הוא נותר בתפקיד במשך ארבע שנים, עד שקודם לתפקיד מאמן קבוצת המילואים. לקראת עונת 2003/2004, לאחר עונה אחת בקבוצת המילואים, קודם ואלוורדה לתפקיד מאמן הקבוצה הראשונה בליגה הבכירה. ואלוורדה הוביל את הקבוצה במשך שתי עונות, כשבראשונה הוא מוביל אותה למקום החמישי בטבלה ולהשתתפות בגביע אופ"א, ובשנייה הוא צולח עימה את שלב הבתים במפעל עד להדחה על ידי אוסטריה וינה בסיבוב הראשון של שלב הנוקאאוט.

לקראת עונת 2006/2007, לאחר עונה מחוץ למגרשים, התמנה ואלוורדה לתפקיד מאמן אספניול, קבוצתו הראשונה כשחקן בליגה הבכירה. כבר בעונת הבכורה שלו הצליח, 19 שנים לאחר שעשה זאת כשחקן, להוביל את הקבוצה עד לגמר גביע אופ"א. קבוצתו סיימה ראשונה בשלב הבתים, לפני אייאקס אמסטרדם, והדיחה בדרכה את ליבורנו, מכבי חיפה, בנפיקה ליסבון וורדר ברמן. במשחק הגמר פגשה אספניול את בת ארצה סביליה. לאחר שחזרה מפיגור 0–1 במחצית הראשונה, נותרה אספניול בעשרה שחקנים במהלך המחצית השנייה. בתוך ההארכה נקלעה אספניול לפיגור נוסף, אך למרות החיסרון המספרי השיגה שוויון חמש דקות לסיום. בסופו של דבר נכנעה אספניול בדו-קרב בעיטות עונשין, כפי שקרה לה 19 שנים קודם לכן.

ב-26 במאי 2008 התפטר ואלוורדה מתפקידו כמאמן אספניול[1]. יומיים אחר כך, מונה ואלוורדה לתפקיד מאמן אולימפיאקוס מליגת העל היוונית. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה, הוביל אותה לזכייה בדאבל המקומי, לאחר שסיימה ראשונה בטבלה בפער של שמונה מפאוק סלוניקי, וזכתה בגביע היווני לאחר משחק מותח מול א.א.ק. אתונה. כבר בדקה השמינית של המשחק עלתה אתונה ליתרון 0–2, ממנו הצליחה אולימפיאקוס לחזור בדקה ה-72. בדקה ה-90 עלתה א.א.ק ליתרון 2–3, אך שש דקות בתוך תוספת הזמן השיגה קבוצתו של ואלוורדה שוויון נוסף, והפכה את התוצאה בתוך ההארכה. הפעם היה זה תורה של א.א.ק להשיג שוויון, 4-4, והמשחק עבר להכרעה בפנדלים. לאחר דו-קרב שכלל 17 בעיטות לכל קבוצה, כבש אנטוניוס ניקופולידיס את הפנדל המכריע שהעניק לקבוצתו של ואלוורדה את הגביע. על אף ההצלחה של ואלוורדה באותה עונה, החליטה הנהלת המועדון להיפרד ממנו בסיום העונה בעקבות מחלוקות כספיות.

לקראת עונת 2009/2010 חתם ואלוורדה בוויאריאל כמחליפו של מנואל פלגריני, שעבר לאמן בריאל מדריד[2]. ב-31 בינואר 2010, בעקבות הפסד ביתי 0–2 לאוסאסונה וכשהקבוצה במקום העשירי בטבלה, פוטר ואלוורדה מתפקידו[3].

ב-9 באוגוסט 2010 חזר ואלוורדה לאולימפיאקוס, מחזורים ספורים מפתיחת העונה[4]. כבר בעונת הבכורה המחודשת שלו זכה עם אולימפיאקוס באליפות פעם נוספת, ועונה אחר כך זכה עימה בדאבל שני בקריירה. לאחר הבטחת האליפות, הודיע ואלוורדה כי לא ימשיך במועדון עונה נוספת.

ב-3 בדצמבר 2012 חזר ואלוורדה לספרד, כשהחליף את מאוריסיו פלגרינו כמאמן ולנסיה, כשהקבוצה במקום ה-12 בלבד לאחר 14 מחזורים[5]. ואלוורדה הצליח להוביל את הקבוצה לתקופה מוצלחת, בה נאבקה על אחד מארבעת המקומות הראשונים, שמקנים מקום בליגת האלופות. בסופו של דבר, הקבוצה סיימה במקום החמישי, נקודה בלבד מתחת לריאל סוסיאדד. ב-1 ביוני 2013, עם סיום העונה, הודיע ואלוורדה על התפטרותו.

ב-20 ביוני 2013 התמנה ואלוורדה למאמן אתלטיק בילבאו בפעם השנייה בקריירה[6]. בעונת הבכורה שלו הביא את הקבוצה למקום הרביעי בטבלה ולהשתתפות בליגת האלופות, ובעונתו השנייה, עונת 2014/2015, הביא אותה עד לגמר הגביע הספרדי, שם נוצחה 1–3 על ידי ברצלונה. בעקבות זכייתה של ברצלונה בדאבל המקומי, זכתה בילבאו, כפינליסטית בגביע, להשתתף בסופר קאפ הספרדי עם פתיחת עונת 2015/2016. בילבאו הדהימה את ברצלונה עם ניצחון 0–4 במשחק הראשון בבית, ולאחר שוויון 1-1 בקאמפ נואו, זכתה בתואר.

ב-1 ביוני 2017 התמנה למאמן קבוצת הכדורגל ברצלונה[7].

תאריםעריכה

סטטיסטיקותעריכה

מועדוניםעריכה

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1982/1983 דפורטיבו אלאבס ספרד הליגה הספרדית השנייה 6 1
1983/1984 ספרד הליגה הספרדית השלישית
1984/1985
1985/1986 ססטאו ספרד הליגה הספרדית השנייה 32 6
1986/1987 אספניול ספרד הליגה הספרדית 43 7
1987/1988 29 9
1988/1989 ברצלונה ספרד הליגה הספרדית 10 2
1989/1990 12 6
1990/1991 אתלטיק בילבאו ספרד הליגה הספרדית 36 14
1991/1992 32 4
1992/1993 35 11
1993/1994 34 9
1994/1995 20 5
1995/1996 13 1
1996/1997 מיורקה ספרד הליגה הספרדית השנייה 18 2
סך הכול בקריירה 320 77

נבחרת לאומיתעריכה

נבחרת ספרד
שנה הופעות שערים
1990 1 0
סה"כ 1 0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנסטו ואלוורדה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה