בוא, רוח בורא

בוא, רוח בורא (בלטינית: Veni Creator Spiritus) הוא המנון שנכתב במאה התשיעית וחיבורו מיוחס לרבנוס מאורוס . להמנון שבעה בתים, כולל הבית האחרון, הנקרא "גלוריה" (תהילה, Gloria, לפי המילה הראשונה בו), שאיננו חלק מההמנון, אלא תוספת מקובלת לסיום המנונים נוצריים מסוג זה.

עיטור עם שם ההמנון בקתדרלת גילדפורד בבריטניה

שימוש ליטורגי

בכנסייה הקתולית נהוג לשיר את ההמנון בחג הפנטקוסט (קרוב לשבועות), בתפילות הבוקר (Terce) והערב (Vespers). כן נהוג לשיר את ההמנון במעמד כניסת הקרדינלים לקפלה הסיסטינית בעת בחירת אפיפיור חדש, בעת הכתרת בישופים, בעת הסמכה לכהונה של כמרים, בעת טקס הקונפירמציה, עם הקדשת כנסייה חדשה, בעת כינוס סינוד כנסייתי, במעמדי הכתרה של מלכים קתוליים (וכן בהכתרת מלכי בריטניה) ובאירועים נוספים. ההמנון נכלל גם בספר התפילות הכללי של הכנסייה האנגליקנית (בלטינית ובתרגום לאנגלית מאת ג'ון דריידן). ההמנון אף עובד ותורגם לגרמנית על ידי מרטין לותר בשם Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist בשנת 1524 והוא נכלל בצורתו זו בספר ההמנונים של הכנסייה הלותרנית הגרמנית (Evangelisches Gesangbuch).

מילות השיר

תווי המזמור

שלושת הבתים הראשונים והבית האחרון.

תרגום לעברית בוא, רוח בורא, בקר את נפש בני האדם, מלא בחסד שמיימי, את לבבות ברוּאֵיךָ. אתה, הנקרא מָגֵן, מָתַת אלוֹה ממעל, מקוֹר החיים, האהבה, החסד, שֶמֶן-מִשְחָה רוּחני. חָזֶק את גוּפֵינוּ החלושים, בּכוֹח הקיים לָעַד, הָאֶר את חוּשינוּ בנֵרךָ, מָלֶא את לֶבָבֵינוּ באהבה. תהילה לאב, לבנו אשר קם לתחיה, ולרוח הוקדש, לעדי עד.

לטינית Veni Creator Spiritus, mentes tuorum visita, imple superna gratia, quae tu creasti, pectora. Qui diceris Paraclitus, donum Dei altissimi, fons vivus, ignis, caritas, et spiritalis unctio. Accende lumen sensibus, infunde amorem cordibus, infirma nostri corporis virtute firmans perpeti. Gloria sit Patri Domino, Natoque, qui a mortuis surrexit, ac Paraclito in saeculorum saecula.

הלחנה

התיווי של המזמור הגרגוריאני

מלבד הלחן גרגוריאני המקובל, הולחן המזמור באופנים שונים פעמים רבות.

יוהאן סבסטיאן באך עשה שימוש בתרגומו הגרמני של לותר להמנון, Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist, כבסיס להלחנת הכוראל רי"ב 631 מן הספרון לעוגב והפרלוד לכוראל לעוגב רי"ב 667 (שנים קרויים Komm, Gott Schöpfer, Heiliger Geist).

הקטור ברליוז הלחין את ההמנון כמוטט לקול נשי (H 141, שנות ה-60 של המאה ה-19, אחת מיצירותיו האחרונות) ואנטון ברוקנר הלחין על בסיס הלחן המקורי מוטט לקול ולעוגב (WAB 50, שנות ה-80 של המאה ה-19).

גוסטב מאהלר הלחין את הטקסט הלטיני כחלק הראשון של הסימפוניה השמינית שלו (1910).

מוריס דיריפלה השתמש בהמנון כבסיס ליצירתו לעוגב, "פרלוד, אדג'ו וכוראל על נושא "בוא רוח יוצר" (Prélude, Adagio et Choral varié sur le thème du 'Veni Creator', שנות העשרים של המאה ה-20).

פאול הינדמית הלחין ב-1962 קונצ'רטו לעוגב ולתזמורת בשם פנטזיה על "בוא רוח יוצר".

קשישטוף פנדרצקי כתב מוטט למקהלה על בסיס ההמנון ב-1987 וב-2005 השתמש קרלהיינץ שטוקהאוזן בהמנון במחזור Klang שלו בקטע לשני נגני נבל מזמרים הנקרא Freude (אושר, שמחה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוא, רוח בורא בוויקישיתוף

• תרגום לאנגלית
• ערך באנציקלופדיה הקתולית